שניהם עושים אותו צליל (a)... אז מה בעצם ההבדל בינהם? וכשמנקדים איך יודעים איזה סימן להשים?

תודה רבה.

http://www.shlomitoltchik.com/17.php

לא הבנתי

ָ - הקמץ דומה לפָטיש והוא נותן מכה לאות. אלף אומרת: אָ, כי "כואב" לה, לכן אלף עם קמץ אומרת אָ . A

הדקלום: הקמץ מתחת לאלף/ דומה לפטיש קטן./ הקמץ נתן לאלף מכה / אז אלף צעקה: אָ / אלף עם קמץ זה אָ.

הקמץ מתחת לבֵּית נותן לה מכה. בית - כואב לה, והיא רוצה להגיד אָ, איך אינה יכולה, כי היא בּית; כל אות אומרת את הצליל שבו מתחיל השם שלה. חית אומרת חְ, גימל אומרת גְ.

:lol:

קצת תושיה בנאדם:

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=435092

http://www.google.com/search?hl=en&client=firefox-a&hs=K8S&rls=org.mozilla%3Aen-US%3Aunofficial&q=%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%A7%D7%9E%D7%A5+%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%97&aq=f&aqi=&aql=&oq=&gs_rfai=

לדעתי ההבדל הוא בצורה שאתה אומר את המילה

כמו למשל המילה עוגה, שאומרים את המילה עוגה כמו שצריך ושאומרים את המילה עוגה בצורה שנשמעת כמו: עו גה

אז לדעתי קמץ זה מהיר ופתח זה איטי

נגיד המילה חתול, האות ח' היא עם פתח, אבל אם הייתם שמים קמץ זהיה נשמע כ: חה תול

אז קמץ זה למרוקאים?

לדעתי ההבדל הוא בצורה שאתה אומר את המילה

כמו למשל המילה עוגה, שאומרים את המילה עוגה כמו שצריך ושאומרים את המילה עוגה בצורה שנשמעת כמו: עו גה

אז לדעתי קמץ זה מהיר ופתח זה איטי

נגיד המילה חתול, האות ח' היא עם פתח, אבל אם הייתם שמים קמץ זהיה נשמע כ: חה תול

לא. זה ממש ממש לא נכון.

מה שאתה מתאר זה שיבוש של מלעל או מלרע.

כשמילה נאמרת לפי מלרע, הדגש ניתן על ההברה הראשונה. ולכן אומרים "עו-גה" או "חה-תול".

ישנן מילים שצריך להגיד לפי מלעל, חלק לפי מלרע. שיעור לשון בכיתה י' היה עוזר לכולנו

ד"א, יכול להיות שאני מתבלבל בין מלעל למלרע (ז"א, שמלעל נותן את הדגש להבהרה הראשונה). אבל בשביל העניין שלנו, זה לא משנה.

קמץ ופתח.

לפי מה שאני למדתי בכיתה י', ההבדל כיום הוא בין קמץ לפתח לא קיים. (נו באמת, מכה מפטיש או מכה ממקל?! WTF?!)

בעבר, קמץ היה מסמל צליל מסוים ופתח צליל אחר.

עם השנים ההבדלים הללו נעלמו ואנחנו מבטאים את שני העיצורים באופן זהה.

כל זה, לפי מה שלמדתי משיעורי לשון. ככה שאם אני טועה, אל תסקלו אותי באבנים

אתה לא טועה.

אפילו אנשים מהאקדמיה רוצים לבטל את ההפרדה הזאת, אבל כל מיני חטיארים זקנים וחסרי חיים מתעקשים לשמור עליה מסיבה לא ברורה (מחלת נפש כנראה).

קמץ ופתח אינם הצלילים היחידים שאיבדו את ייחודם עם הזמן.

כמה מכם עדיין מדברים עם ח' וע'? הרי ח' נשמעת (אצל 99% מאיתנו) כמו כ' (רפה)

וע' נשמעת כמו א' וק' נשמעת כמו כ' (דגושה)

אגב, חוסר ההבדל בהגייה הוא אחד מהגורמים שאנשים כותבים "אם" ולא "עם" (או ההפך),

כי הם פשוט לא שומעים את ההבדל. הסיבה השנייה היא טיפשות (או לחילופין, אנשים שלא קוראים מספיק ספרים. היינו הך מבחינתי).

ומה עם "בגד כפת בראש מילה ואחרי שווא נח"? זוכרים את זה?

אז בסדר, דגש באותיות ב', כ' ופ' באמת שומעים אותו, אבל מי יודע איך אומרים ג', ד' או ת' עם דגש?

לפי מה שאני זוכר מכיתה י' (ואני בכיתה י'), אין הבדל בהגייה, אך בבניינים מסוימים צורת העבר נכתבת עם אחד וצורת ההווה נכתבת עם השני, כך ניתן להבדיל בין צורת העבר לצורת ההווה. מה שאני עוד יודע בוודאות, זה שזה ממש לא חשוב.

שניהם עושים אותו צליל (a)...

לא נכון, יש שני סוגים של קמץ (קמץ קטן וקמץ גדול), שהם בעלי אותו סימון. קמץ גדול הוגים כמו a, אבל קמץ קטן הוגים כמו o, (במילה צָהריים יש קמץ קטן, ולכן היא נהגת כמו צ(ו)הריים).

מהאתרים ש Benor הביא הצלחתי למצוא תשובה חלקית:

"...ההבדל בין פתח לקמץ, שמבחין בין פעלים לשמות עצם או שמות תואר, ובין פעלים בעבר (נכנַס, נזהַר) לבין פעלים בהווה (נכנָס, נזהָר)."

לגבי הכתבה ב"הארץ" על התוכנית לצמצם את סימני הניקוד, הכתבה מ 2004. מה נסגר עם הסיפור הזה?

חיפשתי באתר של האקדמיה ללשון אבל אין שם כלום.

לפי מה שאני זוכר מכיתה י' (ואני בכיתה י')....

ככה הגבתי(לפי הסדר): ואז:

העיקר שלא להפך.