פורסם 2010 בפברואר 1915 שנים אם אני לא טועה ההבדל היחיד בין 05 ל-03 מתבטא בזריקת רימון, תרגילי פלוגה/מחלקה ולשב"ים. ב 03 יש זריקת רימון. ממה שאני יודע ההבדלים הם תרגילי פלוגה/מחלקה ולוחמה בשטח בנוי. ואני בתור אחד שעשה טירונות 03 בנ"מ ( סיימתי את החלק הרובאי, אך בחלק המקצועי יצאתי באמצע בגלל שירד לי הפרופיל ) יכול להגיד שהמשעמת שם ממש חזקה ( לא יודע איך בהשוואה לאחרים... ), בהשוואה למה שרשמו למעלה על טירונות תותחנים בנ"מ דווקא מקפידים מאוד על הקטע של בדיקת פגיעות ובקיצור אני לא חשוב שהיה שם שכונה כמו שתיארו כאן על הטירונות של תותחנים. מה שכן, יש בעיה עם קצינים/מפקדים שלצערי לא יודעים להפנים שכל בנאדם מגיב שונה למצבים שונים, ומבחינתם חייל שבאמת מרגיש על הפנים הוא סתם בכיין, החייל צריך לעבור מדורי גיהנום בשביל לראות חובש, שלא נדבר על רופא.. אני אתחיל בלהגיד שהצבא שלנו הוא הצבא הכי עומלל ומסכן שראיתי בחיים שלי ואני באמת לא מבין איך אנחנו מנצחים מלחמות באמת באמת שלא מבין. כניראה שלא כל מקום הוא שכונה כמו שאתה ציינת, חבר שלי בצנחנים ובוא נגיד שקורעים אותו קצת אני במחשבה אחורה (10 חודשים ), מנסה להעלות פרופיל ל 97 ומנסה ללכת להכי קרבי שאפשר ( למרות שסביר להניח שגם שם הבעיה שהתפרצה אצלי הייתה מתפרצת ), אבל היום אחרי חצי שנה בצבא לדעתי לא לעשות שירות קרבי זה טעות ובזבוז. ויבואו יגידו שלוחמים לא רואים בית וכו', אבל האמת מה שאני רואה זה את הגאווה בלבוא ולהגיד שירתתי בגולני/גבעתי/צנחנים או כל יחידה קרבית טובה אחרת.
פורסם 2010 בפברואר 1915 שנים כניראה שלא כל מקום הוא שכונה כמו שאתה ציינת, חבר שלי בצנחנים ובוא נגיד שקורעים אותו קצת אני במחשבה אחורה (10 חודשים ), מנסה להעלות פרופיל ל 97 ומנסה ללכת להכי קרבי שאפשר ( למרות שסביר להניח שגם שם הבעיה שהתפרצה אצלי הייתה מתפרצת ), אבל היום אחרי חצי שנה בצבא לדעתי לא לעשות שירות קרבי זה טעות ובזבוז. ויבואו יגידו שלוחמים לא רואים בית וכו', אבל האמת מה שאני רואה זה את הגאווה בלבוא ולהגיד שירתתי בגולני/גבעתי/צנחנים או כל יחידה קרבית טובה אחרת. אני דווקא חושב שאתה טועה ומבלבל דברים. אני לא אומר שבמקומות שהייתי בהם לא היה קשה, אבל אתה צריך להבדיל בין קשה לנכון. חוץ מזה אני חושב שחבר שלך יכול להצביע על דברים שלא נעשים כמו שצריך שם.. ואני בתור אחד ואני אומר הייתי נותן מעצמי הכל, ואני אומר הכל, מורעל תחת! בסוף גם החרא של הצבא הספיק לי והתחלתי לראות דברים בצורה שונה. שמע אני בתור אחד שעשיתי די הרבה בשירות שלי, עשיתי קורס מפקדים, הייתי מפקד טירונים, הייתי מפקד ותיקה, הייתי בקווי חי"ר הייתי בעזה (בעופרת יצוקה). אני מסתכל אחורה ומבין מה הפסדתי בחיים. במחשבה שניה אם הייתי יכול, לא הייתי מתגייס לצבא. ואם בסופו של דבר כן הייתי מתגייס הייתי מארגן לעצמי תנאים מטורפים. נתתי מעצמי, מעל ומעבר ודפקו אותי.
פורסם 2010 בפברואר 1915 שנים גם אני לא ממש מתלהב (בלשון המעטה) מצה"ל ומדרך ההתמודדות שלו עם הרבה דברים ואם היה למדינה צבא נוסף מלבד צה"ל הייתי בוחר להתגייס אליו, העניין הוא שאין כזה, ככה שאם אתה אוהב את המדינה ורוצה לשרת, אתה מחוייב (מצפונית) לשרת בצה"ל.זה מה יש.נתת מעל ומעבר, אבל זה שדפקו אותך (ואותי ועוד הרבה אנשים אחרים) זה לא חלק ממערך השיקולים מפני שלא נתת ע"מ לקבל.
פורסם 2010 בפברואר 1915 שנים שמע אני בתור אחד שעשיתי די הרבה בשירות שלי, עשיתי קורס מפקדים, הייתי מפקד טירונים, הייתי מפקד ותיקה, הייתי בקווי חי"ר הייתי בעזה (בעופרת יצוקה).אני מסתכל אחורה ומבין מה הפסדתי בחיים.במחשבה שניה אם הייתי יכול, לא הייתי מתגייס לצבא.למרות תחושת הסיפוק שאם כבר התגייסת באמת עשית משהו עם עצמך בצבא?נגיד אותי היום ממש מעצבן שאני מרגיש שאני עושה כלום בצבא ( גם השם "מזכיר רפואי" לא ממש בא בטוב ), ולמרות שאני עושה כלום אני סובל בגלל הגוף המטומטם הזה (4 חודשים מוצמד לטיפות אלרגיה לעיניים, מודע לזה שיש דברים הרבה יותר גרועים אבל בכל זאת... ) ואם הייתי מרגיש שאני עושה משהו משמעותי בצבא, הייתי מוכן לסבול את מה שאני עובר עכשיו.חוץ מזה אני חושב שחבר שלך יכול להצביע על דברים שלא נעשים כמו שצריך שם..בכל מקום יש את הפאשלות שלו, אבל ניראה לי שלא לבדוק תוצאות במטווחים זה קצת שכונה O_O
פורסם 2010 בפברואר 1915 שנים ג'וני, אם אתה חושב שזו משמעת קשה, אז אתה טועה. אני עשיתי טירונות 07 (כולל אימון מתקדם) והמשמעת שם הייתה קשה שאין לתאר. במשך חודשים לא היינו מפסיקים לרוץ, להיטרטר, להעביר את השמנ"ש אלף מקומות בגלל שמישהו זז בשלשות, עשה "רעש" עם הנשק. כל שבוע הוא שבוע שטח (בטח לא 3 ימים, שדאות - ממוצ"ש ועד חמישי) בשיא החום, נהלים מטומטמים, והכי קשה זה החלק המנטאלי. כל היום אתה מתנהל בין שלשות, ריצה לשלשות ואימון. "צפה לעונש" היה מגיע לפעמים, אבל העונש תמיד. מישהו אצלינו קיבל שבת בגלל שהפליץ בשלשות למ"מ. אבל עזבו שטויות, היה כיף, זה עובר וזה מחשל
פורסם 2010 בפברואר 1915 שנים אל תזכיר לי את זה... הכי שנאתי משימות שאתה לא יודע מתי אתה הולך לסיים אותם
פורסם 2010 בפברואר 1915 שנים ג'וני, אם אתה חושב שזו משמעת קשה, אז אתה טועה. אני עשיתי טירונות 07 (כולל אימון מתקדם) והמשמעת שם הייתה קשה שאין לתאר. במשך חודשים לא היינו מפסיקים לרוץ, להיטרטר, להעביר את השמנ"ש אלף מקומות בגלל שמישהו זז בשלשות, עשה "רעש" עם הנשק. כל שבוע הוא שבוע שטח (בטח לא 3 ימים, שדאות - ממוצ"ש ועד חמישי) בשיא החום, נהלים מטומטמים, והכי קשה זה החלק המנטאלי. כל היום אתה מתנהל בין שלשות, ריצה לשלשות ואימון. "צפה לעונש" היה מגיע לפעמים, אבל העונש תמיד. מישהו אצלינו קיבל שבת בגלל שהפליץ בשלשות למ"מ. אבל עזבו שטויות, היה כיף, זה עובר וזה מחשל נו יופי אני לא בא לעשות איתך תחרות משמעת. אני רק אומר שזה לא תלוי ברובאי שאתה עושה, אתה יכול לעשות 02 ואתה יכול לעשות 012. בסופו של דבר זה הכל תלוי במפקדים. אני יכול להעיד על עצמי, קיבלתי משמעות יחסית חזקה אבל בתור מפקד טירונים זרמתי עם החיילים. לא הייתי קשוח כמו אבן. וכן זה לא רק תלוי במפקדים ובתכנים שאתה עובר בקורס זה תלוי במפקדים והרבה פעמים בחיילים. אבל עזבו שטויות, היה כיף, זה עובר וזה מחשל פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח :lol: :lol: :lol: :lol: :lol: :lol: מחשל בטח תזכיר לי את זה שאני אעשה פסיכומטרי.
פורסם 2010 בפברואר 2015 שנים מחבר אולי, כמו שחלקכם אמרתם, נפסיק להשוות בין הגדלים ונחזור לנושא המקורי? באמת שאני זקוק לעזרתכם, כי כמה שאני טיפוס יצירתי בד"כ, 100 זה גזל של זמן לא מועט, במיוחד כשאני עושה 21-ים...
פורסם 2010 בפברואר 2015 שנים כמו שאמרו לך, זה העונש שלך לא שלנו.כל כך קשה, לחרטט?"כי אתה, לא מודע לעצמך"
פורסם 2010 בפברואר 2015 שנים מחבר טוב, סיימתי!למי שמעוניין לעיין:1. כי אנחנו צעירים, תרתי משמע2. כי אנחנו שואפים להיות לוחמים3. רגע, אנחנו כבר לוחמים! לפחות בפעם האחרונה שבדקתי בתלוש השכר החודשי...4. כי אנחנו שואפים להיות לוחמים יותר טובים, מקצועיים, איתנים ונחושים...5. כי אנחנו חייבים להיות חזקים6. כי אנחנו אכן חזקים7. כי אנחנו נוסיף להתחזק8. כי אנחנו אוכלים מנ"קים, ובהם יש מספיק קלוריות ופחמימות9. יש בהן יותר ממספיק כדי לא להיות עייפים במהלך פעילות צבאית שגרתית10. כי כשאנחנו עייפים, אנחנו עשויים להירדם וכתוצאה מכך להתנתק מהמציאות11. כי זה מסוכן להירדם בשטח12. כי הסיכויים שסקורפיון עובר-אורח יעקוץ אותך בתחת, גדלים משמעותית13. כי אתה הופך להיות המנ"ק של האויב14. או קורבן של האמר, שאולי מי שנוהג בו, עייף לא פחות (למרות שהוא ג'ובניק, לרוב... סליחה, תומך-לחימה)15. והרס"פ שאיתו (לוחם מן המניין!), גם הוא ישא באחריות כ'מפקד המשימה' של הנהג16. ואת זה אנחנו לא רוצים, כי יותר נח להעביר את הימים החמים עם מי-שתייה מרעננים17. ואת הלילות הקרים עם תה חם...18. וכי אומרים שהרס"פ אחלה גבר, וכדאי מאד לחכות לשבירת הדיסטנס איתו...19. כנגזת לסעיף 10: כי אנחנו מתחילים לחלום, לעתים גם חלומות יפים20. כי כאשר מעירים אותנו באמצע חלום מתוק, השביזות חוזרת אלינו כמו ידית-סדן למפשעה וזה בהחלט מוריד מהמורל של החייל21. אסור שמורל החיילים יירד, כי אז הצבא יהיה חלש והאויב ירגיש בכך22. ואסור שזה יקרה כי לנו יש אחריות גדולה כלפי אזרחי ותושבי מדינת ישראל23. ואם ככה ייראה הצבא, אף הורה שפוי לא ירצה לשלוח את ילדיו לצבא בכלל... 24. ולקרבי בפרט25. ובכלל יברחו מכאן, למקום קצת יותר משעמם שיש בו הרבה בלונדינים/ות ותופעת זוהר הקוטב היפהפיה, כמו נורבגיה...26. ובשורה התחתונה, זה לא טוב ליהודים...27. כדי שנוכל להציל את התחת של התותחן בטנק שלנו בשעת צרה, למקרה שגם הוא יהיה עייף...28. וגם של הנהג...29. וגם של הנהג מטנק 2 ב'30. וגם של המפקד... כן, גם מפקדים אינם חסינים מתופעות עייפות וחוסר-ריכוז...31. כדי שחיוך מליון הדולר שיש לאמא על הפנים כשאנו חוזרים הביתה, לא, חלילה, ידעך... 32. כדי שנוכל להמשיך לספר לאבא חוויות מהצבא, ולהקשיב לשלו... (פז"מניק רציני זה...)33. וגם לחברים, ולהמשיך 'להשוות גדלים' מי יותר קרבי...34. ולטעון להם ששריון זה 1#!35. וכמה ששריונרים הם עם חזק שלא מתעייף... טוב, לפחות לא הצעירים...36. ועדיין לא דיברתי על קפה...37. Premium גם תופס, תקציב הבטחון גם ככה לא בשמיים... רוצה לנדוור? תביא מהבית! אגב, יש מבצע (הנחה, לא operation)...38. וכ-10% ממנו הולך לשיקום של חיילים פצועים/נכים (התקציב, לגבי הקפה, אני לא יודע)39. והנ"ל - עוד חתיכת סיבה למה אסור להיות עייפים ולהסתכן בצורה כ"כ חסרת אחריות... *מודה: המשפט הזה אינו סיבה, אלא חיזוק ודגש רציני*40. הרחבה לסעיף 31: שלא נדבר על זה של החברה, שלימים היתה [יותר נכון, תהיה... מבטיח!] לאשתי...41. כדי שיום אחד אוכל לספר לבן שלי שהייתי שריונר גאה, ולא נהג בנ"מ עם תנאים של סמח"ט בזרוע היבשה...42. שהייתי טען, התפקיד הכי מעניין ורבאקיסטי בטנק (הקשב המ"מ, אני לא מדבר על מט"ק...)43. וכשהיה תרגול בן חצי שעה שכלל את כלל אנשי-הצוות בטנק, הטען הוא היחיד שיצא מהטנק נוטף זיעה, והיה מפרק 2 מימיות מלאות כמו כלום...44. ואז היה מסתובב עם חיוך אידיוטי על הפנים, כאילו איזה נער שחווה לראשונה חוויה מאד מסוימת, ויש שיגידו, מבגרת... 45. ...עד שסמ"ח X היה מגיח משומקום, ומכריז: "30 שניות, מסדר!"46. כי בהיותנו רכוש צה"ל, אין לנו זכות להחליט על דעת עצמנו מתי אנחנו עייפים47. כי אף אחד עוד לא נתן פקודת עייפות48. ואם כבר מקבלים פקודה כמו, למשל, להכין רשימה מהסוג הזה, על החייל לקבל אותה באהבה והבנה, גם אם היא לא לרוחו49. כי "לא ינום ולא יישן שומר ישראל"50. כי אנחנו רוצים לראות בהקדם האפשרי את הבית, דבר שלא יוצא לנו יותר מדי גם ככה...51. ואת החברה...52. ואת אמא...53. ואת אבא...54. ואת סבא...55. ואת סבתא...56. ואת הכלבה..57. ואת החתול...58. ואת החברים...59. ולנהוג בסוזוקי סוויפט '91 אוטומט של אבא60. ולנהוג בפיאט בראבה '96 ידנית של סבא61. ולנקות את האבק בעצמי מהריהוט בחדר62. שלא נזכיר את הידידות.......63. ואת הבירה הקרה שרק מחכה לעבור טרנספורמציה טבעית מ-4 מעלות צלזיוס לסביבות ה-36.6 ומעלה, בלי שימוש במיקרוגל ו/או אש...64. הרחבה לסעיף 12: אם כבר מדברים על סקורפיונים, אז כן, גם הם... יש להם אחלה שירים, והפלאפון הנוכחי שלי לא מתקדם מספיק להשמיע קבצי MP365. והמקורי שרוי בגימלים בבית, אחרי שטבל, בעל כורחו, באמבט מלא גועל נפש בעת תורנות מטבח66. תגובתי המהירה של "הפרדת הסוללה וכל החלקים הדינמיים, דרג א', וייבושם בשמש במשך כרבע שעה כל צד", לא עזרו...67. עשיתי את זה כי במקרה באותו הזמן הייתי צריך לגשת למרפאה, ולעבור חיסון שפעת חזירים... השאיפה היא לא לדפוק את חבריך! יותר מזל משכל...68. כדי שנוכל להמשיך לרדת על חי"רניקים69. ועל התותחנים... חיל התותחנים...70. ועל המוהנדסים...71. ועל שאר חטיבות השריון (למה לא שמעתי עדיין גידופים כנגד חטיבת בני-אור? צעירות, או פשוט כי כולנו כרגע מסופחים אליה?)72. ולהמשיך להלל את חטיבת 188 (רגע, 72 זה לא הפרופיל שנדרש בחש"ן?)73. ובכל זאת לזכור שלמרות הכל, כולנו עושים את מה שאנו עושים למען אותה מטרה נעלה, ויש שיגידו, קדושה אפילו...74. אבל אני בכל זאת לא יכול להתאפק: "למי כומתה בצבע חום? לגולנ'ציק הסתום!" אבל רק כי זה גולני...75. כדי שנוכל להנות מהמוקפץ של חזן...76. ואליעזר...77. ודנינו...78. ושי...79. וכל אלו אשר את שמם לא זכרתי...80. וכדי שנוכל להמשיך במעש הכה חשוב הזה של תורנות מטבח, במיוחד סמכות 'אחראי רמפה' בסיפוחו של אליעזר81. ולהתמרמר על מצבי 2, למרות שבסוף מוצאים בזה איזהשהו פן קומי...82. ואם כבר מצב 2, אז להמשיך עם מבחני הבר-אור, ולעבור אותם...83. כאמור בסעיף 7, רק לשפר תוצאות...84. אבל באמת לשפר...85. וגם בבוחן-מסלול, לשאוף למצוינות86. ולא רק שם...87. וגם אם לא תקבל שום תואר כבוד מהמ"מ או המלכה אליזבט ה-II, לדעת שנתת מעצמך ועשית את המקסימום...88. כדי שנוכל ללכת עם חזה נפוח וראש מורם (טיפ חשוב: לשים לב, לאזן את האף בגובה הנכון...)89. כדי שנוכל לצאת לרגילה שלנו בזמן90. ולהתבאס שחברה שלך בבסיס, ועוד בנוסף, סוגרת שבת, כשאתה בבית...91. ולמרות זאת, תמיד לחפש את היתרון בכל סיטואציה92. כי תמיד, אבל תמיד(!) יכול להיות יותר גרוע93. כך שכשנדמה לנו שאנחנו סובלים, מיותר לומר שיש צורך בכפכוף-עצמי, או מי שאינטליגנטי מספיק, כפתור F5 לרענון...94. ואז יתברר לנו שהכל בסדר... וגם יהיה בסדר. הכל עניין של גישה...95. לא הייתי בקורס קצינים, אבל את זה כבר הבנתי בעצמי...96. ...כדי שנוכל לשמוע 7 תשובות שונות בתוכנן ומורכבותן לשאלה אחת פשוטה... ככה זה בצה"ל. חוסר הוודאות משביז97. ושוב נחזור לנושא המקורי: אנחנו דור חדש של חיילי צה"ל. דור חדש של חיילי שריון. לוחמים! 98. לא רק שאנחנו לא מתעייפים מזה, אנחנו ניזונים מזה!99. So, bring it on!100. לסיכום, בנימה יותר on the ground: רב"ט *שמי* לא נראה יותר מתעפץ בשטח, במצב שכיבה... זאת לפחות השאיפה...
פורסם 2010 בפברואר 2015 שנים שמע אתה חושב שזה מצחיק אבל אתה תתאפץ עוד פעם ואז מה גם תישמע לדבר המפגר שהוא יגיד לך ? אני היו לי בעיות בשמירות בטירונות כי כל הזמן הייתי נרדם מרוב העייפות והטירונות המטורפתש עשו לנו (טירונות יחידה 869 של פעם... לא כיף). כמה פעמים המ"כ ואחרי זה המ"מ תפס אותי פשוט ישן, פעמיים עמדתי מולו ונרדמתי שוב. פעם אחת נתנו לבערך 4 חיילים כאלה לכתוב משוה בסגנון שלך ואני הייתי ביניהם. הם כתבו ולא ישנו כל הלילה ואני אמרתי לעצמי שאם זה הצבא שמחזיר אותי לימי בי"ס אז שיקפוץ לי. אל עשיתי כלום, בבוקר אמרתי שאין לי כלום ושיעשה מה שהוא רוצה. בכה למ"מ, נשארתי 3.5 שעות ביציאה ביזה מחנה מסריח באמצע העיר ב"ש שמה ישבנו עם החבר'ה על ספסלים והכי מצחיק שאותו מ"מ היה צריך לשבת איתנו עד הסוף. בפעמים הבאות שנרדמתי פשוטו הורידו אותי משמירות כי "אתה סיכון לפלוגה" . החברה שראו שגם ככה אני נרדם ולא עושה את עצמי אפילו לא אמרו כלום. פשוט עזרתי להם בדברים אחרים אח"כ (תמיד אכלתי את הלוף בימי השטח בכיתה שלי עם 12 חיילים ככה שהשארתי להם את כל שאר הפינוקים במנות הקרב והם שמחו). גם הייתי יורה הכי טוב בטירונות (עשיתי איזה שיא בהל"ץ אז של מקבץ 2ס"מ מ50 מטר בכריעה) אז המ"פ החליק לי את הכל. בקיצור אל תיקח הכל ללב. לא משנה מה יעשו לך בטירונות, שבתות, שעות ביציאה, זה שתהיה ילד טוב לא עושה רושם על אף אחד והפז"ם דופק. רואים שאתה מתכופף מול הכל ורק ממשיכים לטחון אותך. אלו שעושים בעיות, עוזבים אותם כי בשביל מה להתעסק איתך? ממילא אם אתה צולף טוב, תהיה צלף וכדומה.
ארכיון
דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.