היה זה יום סתיו נעים...הרוח הקרירה ליטפה את פני בעוד אני וחברי צ' צעדנו לנו לחנות אודיו במרומי הכרמל. מצוידים בדיסק Depeche Mode - Singles 81-85 (מקורי, למי שתהה) היו מוכנים לבחון מערכות סטריאו!

נכנסנו פנימה והמוכר הנחמד הציע לנו לשבת. עם כניסתי לחדר, לא יכולתי שלא להתרשם ממה שיש שם:

קופסאות מלבניות כסופות, בנויות לתלפיות, מסודרות בשורה באמצע הקיר הקידמי ומסביבן זוגות רמקולים שנראה כי עברו בקרת איכות נוקשה... המראה היה מהמם!

אז מה היה לנו שם?

Audio Analogue Puccini:

מגבר איטלקי מדהים ביופיו, כסוף ובעל slick design. המראה שלו הרשים אותי במיוחד. המגבר פשוט "צעק" איכות: אפילו ממרחק מספר מטרים הוא נראה בנוי כמו טנק, והפאנל הקידמי שלו היה עשוי אלומיניום מוברש עבה במיוחד. שני כפתורים בלבד מוקמו בחזיתו ונתנו שליטה ביצירה האודיופילית הזו שייעודה היחיד הוא הגברה טהורה של הסיגנל המוזן לתוכו...

Cambridge Audio D500-SE:

זוהי גרסת הSpecial Edition של הנגן. תאורה כחולה רומנטית עיטרה את "מצחו" הכסוף וחוגה קטנה מצד ימין אפשרה ניווט מהיר ויעיל בין שירים. כבר כשהמוכר פתח לעיננו את מגש ההזנה לדיסקים, התרשמתי מהאיכות: פתיחה איטית מרשימה, חרישית לחלוטין העידה על מידת ההקפדה שהחברה בחרה להשקיע במוצר.

System Audio SA205:

רמקולים מוניטורים של חברה דנית זו, היו אחראים לתרגום האותות המוגברים שנתקבלנו מהמגבר. את תיבות העץ איכלסו שני אלמנטים: יחידת מיד-וופר קטנה למטה ומעליה טוויטר - שניהם פרי עבודתם של מהנדסי החברה אשר בחרו ליצור את הממברנות מחומר קל במיוחד המבטיח את גמישותן וקלות תזוזתן. הרמקולים היו בעלי גימור כמעט מושלם יחסית למחירם הזול. הם מוקמו על מעמדים עשויים פלדה וכוונו ישירות לפני המאזין.

עד כאן על הרושם הראשוני שנוצר מכל מכלול הרכיבים, אותו ניתן לתאר במילה אחת: נהדר!

תוך דקות מספר הדיסק של אותה להקה בריטית נכנס למגש ההזנה והמכשיר בלע אותו לתוכו. טרנספורט פנימי של חברת Sony שנבנה בהזמנה אישית עבור הדגם הספציפי הזה (אשר מהווה את ספינת הדגל הנוכחית של החברה), הרים את הדיסק והחל מסובב אותו; לאחר Spin-Up מהיר במיוחד של הדיסק החלה המוסיקה בוקעת מהרמקולים...

התחלנו, איך לא, עם Enjoy The Silence. הצלילים מילאו את החדר והגיטרות החלו מפיקות את הטיונים הנפלאים והיחודיים כל כך לשיר הזה.

כעבור מספר שניות נשמע קולו של הזמר; גם חבר שלי, שאין לו בעיה לשמוע את השיר בטרנזיסטור הכי עלוב עלי אדמות (איתך הסליחה, צ') התקשה להסתיר את התרשמותו. נכנסו למוסיקה במלוא מובן המילה; Depeche Mode היו בחדר...

אחר כך עברנו לDire Straits - Brothers In Arms. התחלנו עם רצועה מספר 9 (אחים לנשק) ואחר עברנו ל-1 : So Far Away.

הצליל היה ממוקד, נעים ופשוט נפלא הבאסים היו מלאים ועמוקים במידה; הבמה הייתה גדולה ו"תלת-מימדית" יכולתי ממש לנחש איפה התמקם מארק קנופלר בזמן ההקלטה. המיד היה מלא ושקוף והטרבל נשמע מאד מעודן ההימור שלי הוא שזוהי "אשמת" המגבר. הפוצ'יני הוא מגבר "חם" והמוסיקה נשמעת laid-back דרכו. יש כאלו שלא יאהבו את האופי של המגבר הזה ואני בהחלט מבין אותם.

עלי לציין שלטעמי השילוב במקרה הזה היה "נכון": המקור איזן את הTube-like-sound שהפוצ'יני הפיק, ביוצרו טרבל Edgy ואנליטי כיאה למסורת הבריטית. הרמקולים הדנים השלימו את החבילה ותרמו צליל בעל צביון עדין במיוחד.

המשכנו עם אריק קלפטון Unplugged, קצת Pink Floyd וסיימנו עם מוסיקה קלאסית...

אין צורך לפרט היצירות מאנגליה, איטליה ודנמרק חברו יחדיו ויצרו מערכת סטריאו משובחת וראויה לשמה בסך כולל של כעשרת אלפים שקלים חדשים.

מומלץ בחום,

Fkl0ster.

איזה פינק פלויד השתמשת?

אגב, כמו שדיברתי איתך בפרטי יש מצב שהSA205 יהיו הבאים שלי

איזה פינק פלויד השתמשת?

אגב, כמו שדיברתי איתך בפרטי יש מצב שהSA205 יהיו הבאים שלי

1. The Dark Side of The Moon

2. מן הסתם אתה מכיר את הכלל - אל תקנה בלי לשמוע!

חזק ביותר . אני מת על התיאורים שלך , פלוקסטר .

ומצד שני , אתה לפעמים גורם לי להרגיש שהלוג'יטק Z560 שלי לא שווים כלום....אחחח...

איזה גירסה של DARK SIDE? ההייבריד?

חזק ביותר . אני מת על התיאורים שלך , פלוקסטר .

ומצד שני , אתה לפעמים גורם לי להרגיש שהלוג'יטק Z560 שלי לא שווים כלום....אחחח...

תודה על המחמאה.

איזה גירסה של DARK SIDE? ההייבריד?

Pink Floyd 0wn3s!

מכל העסק הזה אני חייב לציין את הכתיבה המעולה והספרותית שבה נכתב התיאור , שמזכיר לי כתיבה ספרותית רומנטית של מיטב הסופרים הישראלים בני ימינו. למעשה התיאור הלא שיגרתי הזה (בדרך הכתיבה שלו) עשה כלכך חשק שלקראת הסוף היתי פשוט חייב להשמיע את השירים של הלהקה המעולה Depeche Mode (וכל חובב מוזיקה יבין את ההרגשה הטובה שמתקבלת כאשר יש חשק חזק לשמוע משהו שאחריו מגיע השמעה בפועל) וישר :

טיילתי במעמקי ההארדיסק שלי בחיפוש נחשף אחר קבצי הקול של הלהקה Depeche Mode האגדית שהועברו לשם הנוחות ולשם הIPOD למחשב מהדיסקים המקוריים רבי העוצמה הפנימית הגלומה בהם בעזרתה האדיבה והחיננית של התוכנה LAME וביישום מיטב הפרמטרים שיאפשרו איכות עריבה לאוזן וכל זאת פרי ידם של לוחמי הקוד החופשי שאיפשרו לנו לדחוס את מיטב שירינו באיכות מקסימלית, אך הפעם בלי "לגנוב" שום תוכנה. אני זוכר עוד את היום הראשון שהשתמשתי בתוכנה הנ"ל , התוכנה פשוט צעקה "איכות" ואחרי זה צעקה "חינם" , פשוט יצירת מופת שצבע שחור רומנטי מעטר את "גופה" בחלון הדוס שבו עבדה. וככה עם המשך התרד הכחול והמלא עומק וכבוד ולאחר שהאזנתי לBlasphemous Rumours האפרורי החלטתי להעביר ל Dire Straits ולאחר זמן לא ארוך ממש יכולתי להרגיש את Mark Knopfler נוגע בי בגב מאחורה ושואל אותי למה העתקתי את הדיסק האחרון שלו , עניתי לו שאהבתי בעיקר שני שירים ובגלל זה בצער ויגון רב לא אקנה את הדיסק המלא , הוא הינהן בהבנה תוך כדי מבט חד והמשיך בדרכו לפילדלפיה. וכך, תוך כדי האזנה ל What it is מאלבומו האחרון של מארק קנופלר אני מסיים כתיבת תיאור זה של מה קרה במחשב שלי תוך כדי ואחרי קריאת התרד, דברים שאחריהם העולם לא יהיה עוד כפי שהיה.....

טוב נו היתי חייב לעשות את זה בצורה כזאת - זה לא נועד לפגוע באף אחד והכל בהומור , בכל מקרה זה באמת מה שקרה , והכתיבה היתה כלכך מיוחדת וכלכך הצליחה להפעיל את הדמיון שזה ממש עשה לי חשק למוזיקה המוזכרת.. באמת כל הכבוד על הכתיבה - לך לכתוב טור בעיתון , או ספרים או שתעסוק בשיווק - כי אתה לא רע בזה 8)

ורק תיקון קטן למי שרוצה לקנות ועשוי להתבלבל :Enjoy The Silence לא נמצא בThe Singles81-85 אלא בThe Singles86-98 ,האזנה נעימה.

מכל העסק הזה אני חייב לציין את הכתיבה המעולה והספרותית שבה נכתב התיאור , שמזכיר לי כתיבה ספרותית רומנטית של מיטב הסופרים הישראלים בני ימינו. למעשה התיאור הלא שיגרתי הזה (בדרך הכתיבה שלו) עשה כלכך חשק שלקראת הסוף היתי פשוט חייב להשמיע את השירים של הלהקה המעולה Depeche Mode (וכל חובב מוזיקה יבין את ההרגשה הטובה שמתקבלת כאשר יש חשק חזק לשמוע משהו שאחריו מגיע השמעה בפועל) וישר :טוב נו היתי חייב לעשות את זה בצורה כזאת - זה לא נועד לפגוע באף אחד והכל בהומור , בכל מקרה זה באמת מה שקרה , והכתיבה היתה כלכך מיוחדת וכלכך הצליחה להפעיל את הדמיון שזה ממש עשה לי חשק למוזיקה המוזכרת.. באמת כל הכבוד על הכתיבה - לך לכתוב טור בעיתון , או ספרים או שתעסוק בשיווק - כי אתה לא רע בזה 8)

ורק תיקון קטן למי שרוצה לקנות ועשוי להתבלבל :Enjoy The Silence לא נמצא בThe Singles81-85 אלא בThe Singles86-98 ,האזנה נעימה.

לגבי התיקון - אתה צודק. בדיסק שציינתי היה את Depeche Mode - Shake The Disease שנשמע מסונתז ביחס ל Enjoy The Silence. אבל גם שמענו את Enjoy The Silence מדיסק שהיה בחנות. לגבי הכתיבה - תודה רבה על המחמאות...