שלום רב,

יש לי בעיה שהתחילה בחודשים האחרונים.

מעדיף לא להגיד למה אבל נהרסה לי כל המשפחה וזה בלתי ניתן לשינוי.

גם החברים כל אחד הלך לתחומו, והקשר נותק.

זה כמה חודשים ככה, שאת רובם העברתי בבית בגלל בעיית דיכאון שיש לי.

אני פעם בשבוע הולך לטיפול פסיכיאטרי בתל אביב.

אבל רציתי לשמוע עצות גם ממכם, כאשר הבעיה העיקרית שלי היא הבדידות המעיקה. גם מצב רוח מסריח לא ממש עוזר, אבל זה המצב.

אני צריך להיות כמה שפחות לבד. אבל זה לא ממש מעשי במצב הזה.

אני התחלתי תואר באחת האוניברסטאות הנחשבות בארץ אבל הפסקתי בגלל האירועים.

תנסה למצוא איזה מסגרת שתחיב אותך להיות אם אנשים

עבודה\קורס \או משהו דומה

זה לא תחליף לקרובים\חברים -אבל זה הרבה יותר טוב מלהיות לבד כל היום

הבעיה שבזמן שהייתי הרבה זמן בבית פיתחתי דיכאון

הדיכאון מאפשר עליי לבצע כל דבר כמו שצריך

תשמע, פסיכולוג אני לא, ככה שכיוון שאתה כבר מטופל אצל אחד זה נראה לי הרבה יותר הולם ממענה שלי אבל, כיוון שפנית ושאלת וזה מצב שמצדיק תשובה רצינית אענה:

במהלך התואר שלי למדתי גם פסיכולוגיה ושם למדתי דבר שאותי הדהים, הרבה דברים אצלנו, כגון דיכאון, הם ביולוגיים ואפשר לשפר ואפילו להעלים אותם באמצעות לקיחת כדורים/תרופות, תחת התנאים אותם תיארת אני חושב שזו אופציה חשובה מאד - כמובן בתנאי שאתה לא לוקח כבר.

מעבר לזה אפשר להגיד המון, כגון תהיה חיובי, אל תיתן לדיכאון להשתלט, תעשה ספורט - זה משחרר חומרים בגוף שמביאים הרגשה טובה.. אתה יודע מה, אולי ספורט זה פיתרון, ללכת לספורטק, להכיר אנשים באיזה משחק כדור ובדרך כלל אלה אנשים שחוזרים לשם שוב ושוב (מניסיון), אז אולי זה יספק לך את הסביבה שאתה מחפש?!.

אולי קבוצת תמיכה? תראה אני רוצה להבהיר, אני מאד מזדהה איתך אמפתית ולכן התשובה המקיפה למרות שאין לי הכשרה בתחום, אבל אני יורה כאן לכל הכיוונים ולא בהכרח מניסיון. עצם העובדה שפנית אלינו כאן בפורום גורמת לי לחשוב שאתה אדם עם הרבה תיקווה כיוון שאתה מבין את המצב ורוצה לשנות אותו, אני מדבר בהשוואה לאדם שמתייאש ופשוט שוקע עוד ועוד...

אני מקווה שמשהו מהדברים הללו יעזור,

גם למצוא עבודה כמו שרשמו מעליי או לחזור ללימודים - עכשיו זמן בחינות ואני רואה איך כולם לומדים בקבוצות, זה גם מונע את הלבד ומכיר לך חברים חדשים

שיהיה בהצלחה ידידי, ועד כמה שזה ישמע נדוש או פשוט, אל תיתן לדיכאון לנצח, אני מאמין שאם תאמין בעצמך ותתמיד אתה תצא מהמצב ביש הזה ותחזור לחיות חיים מאושרים

עריכה: אני רואה את התגובה האחרונה שלך, כאמור תרופות יכולות לתקן/לפתור/לשפר את זה!

קובי אני יודע מה זה דיכאון ואני יודע מה זה בדידות

אומנם לא הגעתי למצבים היותר קשים של זה אאבל אני מבין שקשה לך "להתניע "

אבל זה בדיוק מה שאני ממליץ לך מניסיוני לעשות

תעשה את המהלך של קורס\או לימודים\או עבודה\ וכו ותעסיק את עצמך ואם אנשים בסביבה

נכון שבהתחלה זה לא קל אבל זה עוזר המון

לשבת בבית כל היום לא בדיוק יעזור

אתה גם יכול לקנות איזה כלב או חתול

בעניין ספורט ברור שזה מומלץ אבל בלי מסגרת מחיבת לספורט יותר קשה להיות עקבי בעניין

ולמצוא איזה קבוצת חברים לספורט מגיל בערך 15 ומעלה יכול להיות די קשה -מה לעשות הרבה ישראלים היום בטטות

תתפלא, אבל בימי חול וגם כל שבת, משעות הבוקר המוקדמות יחסית, עד הערב הספורטק מלא באנשים

קובי, אני יכול רק לחזק מאוד את DrizziTx וממה שקודמיי רשמו ואני אוסיף.

אין לי שום מושג לא עליך, ולא על המשפחה שלך ואיך ומאיפה נובע הדכאון שלך. ואני מודע לכך, שאף אחד לא יוכל להיות ולהכנס לנעליך אבל חשוב לי שתקשיב.

החיים שלנו הם בלתי צפויים, ולפתע והם יכולים לקבל גוון אפור, ולהתהפך ביום בהיר אחד. גם ברגעים האלה קובי, חשוב שתמצא את נקודות האור ואת הדברים החיוביים שכן עושים לך טוב ותתמקד בהם.

שבן אדם.

נמצא במצב של דכאון, הוא איננו חושב בצורה אופטימית ואפילו בצורה מאוד שלילית. מה שחשוב לי להגיד לך, שהמצב שאתה כרגע נתון בו גם אם הוא נראה לך עכשיו בלתי ניתן לשינוי ואבוד מראש. אז תדע, שהמצב הזה הוא בהחלט זמני והוא גם יכול להשתנות. איך הוא ישתנה, זה כבר תלוי בך וכמה תפעל על מנת לשנות אותו. נראה שכל החוסר מעש הזה לא עושה לך טוב, ומצד שני לא בטוח שאתה מצליח להנות מדברים. לדעתי, אתה יכול לפתור את זה ע"י התנסות, אתה צריך להעסיק את עצמך כמה שיותר. אל תתן לעצמך לחשוב יותר מדי. אם זה נגינה, ספורט כלשהו מסגרת לימודית מסויימת/קורס, או כל פעילות אחרת שהיא חביבה עליך. בהתחלה, סביר להניח שבכלל לא תהנה ואפילו תרצה להפסיק ולא לעשות כלום. אל תצפה להנות ישר, אבל תוך פרק זמן של כמה שבועות או אוליי חודשים לאט לאט הדכאון יתרכך.

חשוב מאוד שתתמיד! גם אם אתה לא ממש נהנה, ואין לך יותר מדי חשק!

ואני אומר לך את כל זה. כי גם אני הייתי בדכאון, וחשבתי ששום דבר לא יעזור או יועיל לי ושהכל אבוד. אבל נוכחתי לדעת, שזה דבר חולף שהוא ניתן לפתרון.

לדעתי, כדאי שתקח טיפול פסיכולוגי משלים לטיפול הפסיכיאטרי כדוגמת: CBT. הפסיכולוג שלי טען בזמנו, שהתרופה היא כמו קביים. אבל מי שבאמת יכול לשנות את המצב ואת התמונה, זה אך ורק אתה.

שיהיה לך המון בהצלחה.

בלוג שכתבתי בנושא דכאון, ואיך לצאת ממנו:

http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?blogid=121409

סרטון מוטיבציה אדיר: (נתן לי הרבה כוחות בזמנו ופרופורציות על החיים)

http://www.youtube.com/watch?v=H8ZuKF3dxCY

אף אחד לא יכול לזהות טרול בימים קשים אלו? הבנאדם נרשם לפני כמה ימים עם 0 תגובות....

אתה מפגר ? חשבת אולי כי זה משתמש ותיק בפורום שלא רוצה לחשוף את זהותו?

אף אחד לא יכול לזהות טרול בימים קשים אלו? הבנאדם נרשם לפני כמה ימים עם 0 תגובות....

זו דווקא התנהגות אופיינית, לדכאונים. לפתוח כל מיני יוזרים משונים.

Benor - אני לא הייתי מכוון אותו לטיפול ספציפי אלא נותן לבחור את הטיפול המתאים. יכול להיות שטיפול פסיכו-תרפי או פסיכו-אנליטי יתאים לו יותר ורצוי שיבחר זאת בעצמו, הנה מאמר מעניין בנושא:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2837437,00.html

אף אחד לא יכול לזהות טרול בימים קשים אלו? הבנאדם נרשם לפני כמה ימים עם 0 תגובות....

לא יודע מה איתכם אבל אני מזהה פה אחד. מקרה קשה, אגב.

אני המלצתי על שיטת הטיפול:

"טיפול קוגניטיבי-התנהגותי"

כיוון, שהתנסיתי בה. והטיפול נחל הצלחה מרובה. הטיפול ידוע בארץ ובעולם כמאוד יעיל.

אבל כמובן, שהבחור צריך לבחור בעצמו. זו רק הייתה המלצה ותו-לא.

שמח לשמוע, פשוט הכתיבה שלך נטתה לכיוון קצת חד צדדי (ויכול להיות שבצדק) ואני תמיד בגישה שרצוי לחשוף כמה שיותר אופציות.

אז ככה...

דיכאון הוא כיום המחלה מספר 2 מבחינת מספר האנשיםי הסובלים ממנה (מספר 1 זה בעיות לב)

אז אתה בחברה טובה

להגיד לך שזה עובר - אצל הרוב המוחלט זה עובר - ישנם אנשים אשר נזקקים לטיפול תרופתי ואו התנהגותי (לתקופת זמן או אפילו לכל משך חייהם)

המיעוט המאוד קטן (ופה אני מבקש כי תיקח לתשומת לבך) - מחליט לסיים את חייו. ואני מבקש - אל תעשה את זה. לעשות את זה זה לא מוצא ולא פתרון לשום דבר.

זה לסגור את הגולל על הכל ובצורה שאי אפשר לחזור.

זה שאתה כבר נמצא בעזרה זה כבר טוב - אם אתה מרגיש כי אתה עלול לעשות משהו לעצמך או לסביבתך - תאשפז את עצמך. במיידי.

ומעל הכל - השמש זורחת - אולי קצת מעונן - אבל השמש תמיד זורחת,

גבריאל