http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100121_1143915

מסכים איתו בכל מילה. לא צריך שכולם יהיו אקדמאים. משק בריא צריך גם אנשי מקצוע איכותיים. המצב הנוכחי בו מערכת החינוך דוחפת את כולם לתעודת בגרות ע"י הורדת הרמה לקרשים והגישה שכולם צריכים תואר כדי להתקדם תיצור עוד מספר שנים מחסור נוראי באנשי מקצוע.

זה נכון אם המצב בארץ היה כזה שמאפשר לכל אחד ללמוד תואר אקדמי. אך לצערי ההיצע נמוך מהביקוש ולכן לא כל אחד יכול ללמוד גם אם הוא ממש רוצה, עקב כך להגיד שבעוד מספר שנים בארץ לא יהיו בעלי מקצוע ומרבית האנשים יהיו אקדמיים לא נכון.

בנוסף בתור אחד שהוא אקדמאי בעל 2 תארים ראשונים ותואר שני אחד. אני חייב לציין שבתואר הראשון שלי בהנדסה סיימו את הלימודים כ 100 (הערכה גסה לא זוכר במדויק) אני יכול להעיד שאני מכיר לפחות 3 שלא עוסקים במקצוע ופנו לענפים שבהם אין דרישה לאקדמיה (אותם ענפים של "בעלי מקצוע"). אז מתוך בו נגיד החברה שהיו לי אז היינו כ 8 איש 3 לא עוסקים במקצוע. לכן גם זה סותר את הקביעה.

הבעיה שבארץ מאוד קשה להתפרנס בכבוד כ"בעל מקצוע" שכיר שאינו אקדמאי. אם בארצות הברית למשל גם נגר מקצועי עם ותק ונסיון יחשב לאיש מקצוע מוערך, או לצורך העניין כל בעל תפקיד אחר שדורש הכשרה והרבה נסיון, כאן מדובר בשכיר בשכר מינימום או טיפה יותר.

אני לא כל כך בטוח באמירה שלך.

בגלל השוק החופשי וה"כפר הגלובלי" אין שום סיבה שאדם "שכיר" יקבל הרבה יותר בחול מאשר בארץ ומדובר כמובן בערכים יחסיים לשאר האוכלוסייה.

גם אדם שהוא בעל מקצוע טוב ויפתח עסק בארץ ימצא פרנסה לא רעה, וגם בחול זה ככה. השאלה האם אנשים בחול פשוט לא מסתפקים במה שיש להם ופשוט חושבים שזה מספיק ומפיקים מזה את המירב? לפני 7 שנים הייתי בשליחות בארה"ב באריזונה למשך שנה. היה לי שכן בוב מקג'רי במקצוע שלו הוא היה רתח, אותו בוב לא השתכר משכורת יפה כמו שלי אבל הוא עדיין חיי את החיים הטובים, כן הוא לא טס לחול פעם בשנה אלה יצא עם המשפחה לקמפינג של שבוע, והוא לא נסע ברכב תוצרת חוץ אלה בשברולט פיק אפ וכו' וכו'. אבל רתח מקצועי בארץ יכול להרוויח משכורת מכובדת של 8 ואולי 9 נקי, אז תגיד לי זה לא משכורת מכובדת? הבעיה הארץ אלו מחירי הדירות שהורגים אותנו. וזאת הבעיה המרכזית שרוב השכר הולך על הדירה וכאן זה לא נכון ושונה ממדינות אחרות. לא יכול להיות מצב שדירת שלושה חדרים במרכז תעלה מיליון שקל פלוס. זה פשוט לא הגיוני לחיות באזור השרון זה כמו לקנות דירה במנהטן, אלה שאצלנו זה רחוק מלהיות מנהטן.

הבעיה שבארץ מאוד קשה להתפרנס בכבוד כ"בעל מקצוע" שכיר שאינו אקדמאי. אם בארצות הברית למשל גם נגר מקצועי עם ותק ונסיון יחשב לאיש מקצוע מוערך, או לצורך העניין כל בעל תפקיד אחר שדורש הכשרה והרבה נסיון, כאן מדובר בשכיר בשכר מינימום או טיפה יותר.

יש מספר שאלות:

1. מהי הגדרתך ל"להתפרנס בכבוד"?

2. מה אתה מכנה "בעל מקצוע"?

לדעתי אתה מדבר על עובדים פשוטים, למשל עובדים בתחנת דלק, נציגי שירות, עובדי ניקיון דרך חברות כוח-אדם

(יש מנקות של משקי בית פרטיים שדורשות בין 30 ל-50 ש"ח לשעה, שזה אולי בחישוב חודשי לא שכר מינימום, אבל בשעתי זה הרבה יותר) וכיו"ב.

אינסטלטורים, נגרים, ספרים, מוסכניקים למשל, מרוויחים לפחות פי 2 משכר מינימים וזה להתחלה.

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100121_1143915

מסכים איתו בכל מילה. לא צריך שכולם יהיו אקדמאים. משק בריא צריך גם אנשי מקצוע איכותיים. המצב הנוכחי בו מערכת החינוך דוחפת את כולם לתעודת בגרות ע"י הורדת הרמה לקרשים והגישה שכולם צריכים תואר כדי להתקדם תיצור עוד מספר שנים מחסור נוראי באנשי מקצוע.

לדעתי לאדון ברגמן יש גישה מאוד גאוותנית, ראוותנית ויהירה כלפי השכלה גבוהה.

בסופו של דבר להוציא תואר אקדמי מסוגלים הרבה יותר אנשים, מאשר אנשים שמסוגלים

להיות כדורגלנים וקופצים למוט מקצועיים, מוזיקאים מוכשרים וגאונים עסקיים.

בנוסף, אני בחיי ראיתי אנשים כאלה סתומים שסיימו תואר ראשון באונ' שעם כל הכבוד,

לא נראה לי שצריך להשוות בוגר תואר ראשון לספורטאי מקצועי עם כישרון של אחד ל-100,000 אנשים.

הוא גם צודק וגם טועה.

הבעיה בישראל היא פערי השכר הענקיים, בין האקדמאים (או יותר נכון בין עובדי מגזר ההיי טק) לבין חלקים אחרים באוכלוסיה.

אתה לא יכול להקטין את כמות האקדמאים, ולהשאיר את המצב הקיים - כך שמי שאקדמאי ירוויח 20,000 בחודש, ומי שהוא מורה או שוטר או פקיד מרוויח 6,000.

ברור שבפער כזה - הרוב ירצה להיות אקדמאי, ואם תחסום לו את הדרך הזו חסמת לו את רמת החיים.

אם לא היו פערים כאלו, אז לא הייתה דרישה כל כך גדולה להשכלה, והד"ר היה צודק כי באמת אין צורך בכל כך הרבה אקדמאים.

ומצד שני, העובדה שישראל משקיעה כל כך הרבה במו"פ, בחממות הייטק, בתקציבי המדען הראשי וכו' - היא הערובה לזה שתמשיך להיות פה תעשייה עתירת ידע, שהיא היא הקטר שמושך את כל שאר הכלכלה שלנו קדימה. זו התעשיה שמכניסה את הכסף למדינה.

קטר קטן מאוד עם מעט מאוד מועסקים - אבל זה מה יש לנו.

כשאני מדבר על עובדים מקצועיים אני בהחלט מתכוון למקצועיים, כלומר עיסוק שדורש הכשרה ארוכה ונסיון, ולא מתדלקים למשל. דבר שני, אני מדבר על שכירים, כך שאינסטלטורים למשל אתה מוזמן להוציא מהדיון שכן הם מיעוט יחסית לכמות השכירים. בשורה התחתונה, בכל מפעל שתמצא בארץ - מנהל משמרת בקו ייצור, שהוא לרוב עובד עם הרבה נסיון ש"בא מבפנים" עם הוותק, ובהחלט מדובר בתפקיד אחראי ודי שוחק, יקבל לא יותר מהאקדמאי הכי "צעיר" במפעל, גם אם הוא אחראי על משהו שולי למדי.

אגב, אני גם לא מדבר על ה"שכירים" במגזר הציבורי. זה בכלל דיון אחר...

כל מפעל? אני מכיר מפעל שזה לא ככה שם, יש לי מכר שעובד במפעל בארץ

שזה ממש לא המצב שם, למעשה הוא מרוויח הרבה פחות ממני כאשר אני לא אקדמאי, אנחנו פשוט בתחום אחר.

אז סלח לי, אבל כדאי שתכיר את שוק העבודה לפחות קצת, לפני שאתה מדבר.

אה מאשים אותי שאני לא יודע מה קורה בשוק ואז מביא דוגמה ממפעל אחד? ומה אם אני אשלוף עשרים דוגמאו שדווקא ממחישות את דברי?

שלוף, מאותם מקומות אני אשלוף לך מקרים שסותרים את דבריך.

חוץ מזה, מפעלים זה לא הסוג היחיד של מקומות עבודה בארץ.

נכון, זה לא הסוג היחיד. אם היה לי כוח הייתי ממשיך את הויכוח אבל אני אפרוש לבינתיים. בשורה התחתונה, אתה יכול להכחיש עד מחר, אם זה מרגיע את המצפון שלך, אבל בעוד ממוצע השכר הוא כ7500, החציון בקושי נמצא מעל המינימום - כי זה מה שחלק מאוד גדול השכירים מרוויחים, כשהשאר מרוויחים אולי טיפה יותר.

יש משהו מאוד בסיסי שאני לא מבין בכל התאוריה המרשימה של ד"ר ברגמן - מה הקשר בין כמות האקדמאים באוכלוסיה לעובדה ש"צריך גם טכנאים"?

איך בדיוק ריבוי האקדמאים פוגע במשק הישראלי? האקדמיה בישראל, לפחות בתחומי ההנדסה, משמשת עבור רובם המוחלט של הסטודנטים כאמצעי למטרה - בשוק יש ביקוש רב לבוגרי תואר ראשון בהנדסה. הביקוש למהנדסים לא ישתנה אם פתאום יקצצו את תקציבי האוניברסיטאות ויקשיחו את ספי הקבלה (שגם ככה עולים בהדרגה) - הוא ימשיך להיות גבוה, רק שפתאום יהיה פחות היצע של מהנדסים בשוק. וכשיש פחות היצע, השוק יורד לנקודת שיווי משקל חדשה - פחות מהנדסים, פחות הייטק, פחות תעשיות עתירות ידע = מיתון.

רוב האנשים הולכים לאקדמיה כי זה משתלם להם. ברגע שזה יפסיק להשתלם להם, הם יפסיקו ללכת לאקדמיה - אבל אז המדינה תאלץ לספק להם מקור הכנסה חלופי. למעשה מה שד"ר ברגמן מציע זה להציף את מדינת ישראל באינסטלטורים ולשלש את אחוז הלא-מועסקים.

נכון, זה לא הסוג היחיד. אם היה לי כוח הייתי ממשיך את הויכוח אבל אני אפרוש לבינתיים. בשורה התחתונה, אתה יכול להכחיש עד מחר, אם זה מרגיע את המצפון שלך, אבל בעוד ממוצע השכר הוא כ7500, החציון בקושי נמצא מעל המינימום - כי זה מה שחלק מאוד גדול השכירים מרוויחים, כשהשאר מרוויחים אולי טיפה יותר.

אני לא מתווכח איתך, כשתסיים ללמוד ותתחיל לעבוד, אתה תווכח שהדברים שאתה רואה כשחור ולבן

הם בעצם צבעוניים להפליא ושמכל מקרה יש שלל דוגמאות שתומכות גם במה שאתה אומר וגם במה שאני,

אני מודע לכך שיש דברים שמקיימים את טענותיך אך אתה לא מודע לצד השני.

יש משהו מאוד בסיסי שאני לא מבין בכל התאוריה המרשימה של ד"ר ברגמן - מה הקשר בין כמות האקדמאים באוכלוסיה לעובדה ש"צריך גם טכנאים"?

הוא גם מראה את העובדה שזה שמדינת ישראל משקיעה אחוזים גבוהים מאוד מהתקציב שלה למען ההשכלה הגבוהה בישראל

כמשהו שלילי.

באם התקציב היה נמוך בהרבה, פחות אנשים היו רוצים ללמוד? היה פחות ביקוש לרכוש השכלה כזאת?

באם התקציב היה נמוך בהרבה, פחות אנשים היו רוצים ללמוד? היה פחות ביקוש לרכוש השכלה כזאת?

פחות אנשים היו מסוגלים ללמוד, כי שכר הלימוד היה גבוה בהרבה (כיום הוא מסובסד ברובו). לא ברור לי מה הוא מנסה להשיג בזה, מלבד דרדור המדינה לתהום.

ההשכלה הגבוהה חייבת להיות נגישה לכולם - פערי המעמדות הטבעיים בחברה נוצרים בגלל שלא כולם מסוגלים לעמוד בדרישות האקדמיות, אסור שהם יווצרו בגלל שלאבא של יוסי יש הרבה יותר כסף מאבא של שמעון.

אנשים יילכו לעבוד כנגרים כשזה יהיה יותר משתלם מאשר לעבוד כמהנדסים. וזה יקרה כאשר יהיה ביקוש מספיק גבוה לנגרים שיאפשר להם להשתכר יותר ממהנדסים. אבל מכיוון שזה לא המצב, המסקנה הבלתי נמנעת היא שאין היום ביקוש לנגרים.. ומה שברגמן מציע לעשות זה לייצר נגרים בכח.

הבעיה דן שאתה מקצין את זה לכיוונים לא נכונים.

לא מהנדסים מול נגרים אלא עו"ד מול פקידים במגזר הציבורי.

שלא ישתמע מדברי שאני תומך בתיאוריה של הד"ר הזה, אני מסכים איתך לחלוטין שהשכלה צריכה להיות נגישה לכולם.