אני דיברתי עם הפקיד שלו. הפקיד שלו אמר לי שאם אני אקח את התפקיד, לפעמים אני אצתרך לשחק אותה ראש קטן ולפעמים להגיד "אני לא יודע איך לעשות את זה" כדי שלא יפילו עליך תיקים. "אני לדוגמא פעם אחת אמרתי שאני יודע לערוך וידאו ומאז התיק הזה נפל עליי"

בשיחה עם אבי, הוא אמר לי שאותו פקיד אומר שהוא מרגיש שהוא לא עושה מספיק וכל פעם בא לבקש לעשות עוד דברים.

בוא תגיד לי אתה אם זה לא נשמע קצת מסריח.

כל אחד מסתכל על הדברים בצורה שונה. ובדוגמא שלך.. שלא נדע איזה "תיק" זה לערוך וידאו. במיוחד שאתה אומר שהתפקיד המוצע לך הוא תפקיד פקידותי.

ואתה אידיוט שלא יודע שכל פעילות שעשיתי ב 3 חודשים רק החמירה את המצב שלי עוד יותר.

אז הפעם באמת עלית על העצבים, ואל תזיין לי בשכל ותגיד לי "תתגבר" , אני אדאג לבריאות שלי ונכון להיום אני לא רואה איך המערכת הצבאית עוזרת לי לחזור למה שהייתי פעם ככה שדבר ראשון אני אדאג לאינטרסים שלי ואחרי זה לאינטרסים של הצבא ( וכן, אם זה אומר להשתחרר על 21 רפואי אני אעשה את זה אם אני ארגיש צורך ).

חביבי, אתה לא מאיים פה על אף אחד. בגלל אנשים כמוך שכל אחד מחפש דרכים למצוא קיצורי דרך במקום ללכת בדרך הישרה כמות המתגייסים כפי שהיא.

ואידיוט אתה יכול לקרוא פה רק לעצמך. ובהודעה זו נסיים את הדיונים מבחינתי כי אתה עוד ילד, תלמד קצת איך לדבר לפני שאתה בורח לכינויים. לא כל מה שיגידו לך בחיים ימצא חן בעיניך והפתרון לקרוא למישהו אחר אידיוט כשאתה לא יודע להגיב לו במילים רק מראה עד כמה חלש אתה..

אה, ואגב, אנשים כמוך גורמים לי לחלחלה.

חחחחח מקורי משהו.

ואור,

אם הוא יכול לשפר את התפקיד שלו, ולהלחם על כך שיהיה לו תפקיד יותר מאתגר ומעניין. למה עליו לוותר מראש?

אני בטוח שאם מישהו היה תקוע באיזה תפקיד בג'וב, והוא היה מבקש לעבור לתפקיד קרבי היית כבר מדבר בצורה שונה.

לא אמרתי לוותר מראש. אבל קצת חורה לי האופן שבו הוא מדבר וחושב שכולם סובבים סביבו והוא מכתיב את העניינים.

ואגב, בהקשר של המשפט השני שלך, לדעתי יש תפקידי תומכי לחימה שתרומתם משתווה לפעילות לחימה ובמקרים מסויימים אף יותר.

שלא נדע איזה "תיק" זה לערוך וידאו. במיוחד שאתה אומר שהתפקיד המוצע לך הוא תפקיד פקידותי.

אני רשמתי את מה שהוא אמרתי והבאתי דוגמא.

זה שאתה יכול בכמה דקות לערוך וידאו זה לא אומר שכל אחד יכול להיות ככה.

חביבי, אתה לא מאיים פה על אף אחד. בגלל אנשים כמוך שכל אחד מחפש דרכים למצוא קיצורי דרך במקום ללכת בדרך הישרה כמות המתגייסים כפי שהיא.

לא מאיים על אף אחד. אם אני אראה שאני לא אקבל את הטיפול שמגיע לי ( שזה אומר שיקום מלא של הרגל ), אני לא חושב שיש טעם להישאר בצבא במצב כמו שלי, שכאמור פגיעה עצבית חוזרת יכולה לגרום למצב בלתי הפיך.

ואידיוט אתה יכול לקרוא פה רק לעצמך. ובהודעה זו נסיים את הדיונים מבחינתי כי אתה עוד ילד, תלמד קצת איך לדבר לפני שאתה בורח לכינויים. לא כל מה שיגידו לך בחיים ימצא חן בעיניך והפתרון לקרוא למישהו אחר אידיוט כשאתה לא יודע להגיב לו במילים רק מראה עד כמה חלש אתה..

סבבה.. אני חלש ואתה אידיוט, הולך?

כשאתה בא ותוקף אותי על זה שיש לי רצון לשקם את הרגל שלי גם על חשבון שיחרור מהצבא אם וכאשר אני אצתרך את זה ( מה לעשות שאין לך יותר מדיי מושג מה הבעיה שלי ), אז אתה לא מצפה שאני אגיד :"אתה צודק", אני אנסה להסביר ( גם אם זה בצורה תוקפנית ) את העמדה שלי.

לא אמרתי לוותר מראש. אבל קצת חורה לי האופן שבו הוא מדבר וחושב שכולם סובבים סביבו והוא מכתיב את העניינים.

אני לא זה שמכתיב את העיניינים.

יכולים בצבא להתעלם ממה שאני מרגיש ולגרום לי לשנוא את הגוף הזה ( לא את אלפי החיילים שמקריבים את החיים שלהם בשביל שנחייה כאן ) וחוסר מוטיבציה לשרת בצבא.

אם אני אשתחרר ( שוב, אני מאמין שאני לא אגיע למצב הזה ומאמין שיש אפשרות שאני אקבל את הטיפול הרפואי שמגיע לי ) אני אעשה את זה בלב שלם שזה בשביל הבריאות שלי, וממש לא יעניין אותי מה אנשים כמוך יחשבו.

מבחינתי חבל בכלל שהגבת בנושא הזה, הייתי מעדיף שהמנהלים ימחקו את התגובות המיותרות שלך ויחזירו את הדיון לנושא המקורי שלו.

למרות שקשה לי לאחל לך את זה, כל טוב.

אני מניח שכרגע אתה בבית,לך לביקור רופא,תסביר לרופא שם על המצב שלך,על כאבים ברגל שאתה בקושי מסוגלל ללכת,על החוסר תחושה ביד,תביא איתך כמה דפים רפואיים להוכיח את זה ותסביר לו גם שלראות רופא יחידה כמעט בלתי אפשרי אצלך ואתה לא יודע מתי תוכל לראות אותו.

הרופא בביקור רופא יסיבר לך שהוא לא יכול לעזור לך הרבה וצריך רופא יחידה,אז תבקש ממנו שיתן לך פטור לעבודה משרדית עיונית בלבד עד שתראה רופא יחידה.

תגיע עם זה לבסיס,וכל דבר שלא כולל שלוחן,כסא,ניורת ומזגן לפעמים אתה לא עושה כי אתה לא יכול ויש לך פטור.

ברגע שתראה רופאת יחידה תראה לה את ההמלצה מביקרורופא ,תסביר לה שוב את המצב ובקש ממנה שתאריך לך את העבודה משרדית עיונית בלבד עד שתראה רופא ממוחה.

עבודה משרדית עיונית בלבד אומר שאתה לא עושה שמירות אפילו לא "מאזין" (סתם לשבת להסתכל על מקום),שאתה לא מרים דברים כבדים,שאתה לא עושה שירותים או מטבח או מטאטא או שוטף או משהו כזה

זה נראלי הדרך הכי טובה להמנע מפעילות ולהמשיך להחמיר את המצב הרפואי עד שתראה רופא ממוחה

אוקי... אז אחרי תקופה ארוכה שלא עדכנתי, יש עדכונים.

ב 31.12 ראיתי דר' בין הבכירים בארץ לנוירולוגיה בבית חולים וולפסון, שהנוירולוגית הצבאית המליצה לי לפנות אליו.

המלצות הרופא: "יש להימנע ממצבים אשר גורמים ללחץ על העצבים כגון: כיפוף ממושך של המרפקים או שורשי כפות הידיים, ישיבה ממושכת עם ברכיים כפופות, תנוחות קבועות וממושכות..."

עכשיו מה שעשו איתי זה בדיוק מה שהרופא לא המליץ...

פקיד ( או במילים יפות יותר ראש לשכה, שזה תפקיד שהציעו לי גם לפני שהלכתי לראיון בקריה וסירבתי לקבל את התפקיד הזה ), עם שעות עבודה לא מוגדרות בדיוק, מ 8 בבוקר עד ש... אין לי מושג! "יש ימים שאנחנו יכולים לשבת כאן עד שעה 1-2 בלילה" ( לפי דברי הסא"ל שרצה אותי ). העניין הזה עושה לי פלאשבק...

לפני הגיוס הבאתי להם המלצה מאורטופד, התעלמו לגמריי מההמלצה הזו. את ההמשך אני לפחות יודע טוב, הבעיה שהייתה לי אפשר להגיד החמירה טיפה, ושוב הפעם אמנם הרופא הוא לא רופא צבאי, אבל הנוירולוגית שטיפלה בי רצתה שאני אלך אליו.

עכשיו עוד משהו שמציק לי זה שכמעט 4 חודשים אני עם דלקות עיניים. האבחון הראשון כניראה לא היה טוב ובגלל זה הטיפול לא ממש עזר. האבחון השני והשלישי הצביעו על אלרגיה, וכל עוד אני שם את הטיפות אלרגיה בעיניים אפשר להגיד שיש הקלה, אבל לא מוחלטת. נגיד בשעה 8 העיניים מתחילות לשרוף, גם אם אני הולך עם משקפי שמש ב 8 בערב כמו אידיוט.

באמת שהאמנתי שבוועדת שיבוץ רפואי שהייתה לי ( כאילו אמרו לי שתהיה, לא ידוע עד כמה זה אמיתי ) האמנתי שמישהו יתחשב בבעיות האלה ויחשוב שאולי אני באמת לא מתאים לתפקיד הזה באיזור הזה - מסתבר ששוב הצבא זרק עליי ז*ן.

באמת שאני נואש, הקטע שהכי מציק לי, זה שבאותו יום שקיבלנו את התשובות מהקריה לגבי ההצבה, לאחד החבר'ה שאיתי היה ראיון לגבי אותו תפקיד, הוא רצה את התפקיד והיה אמור להיכנס אליו למחרת!! מחרפן אותי הסיפור הזה.

באמת שאני נואש, החשיבה שלי היא שאם אני הולך לנוירוגולית שטיפלה בי זה רק בשביל להוריד פרופיל, לא בשביל לקבל הקלות עם ההמלצה של המומחה בוולפסון.

הרופאה בבסיס אמרה לי ש"היא לא יודעת מה היא יכולה לעשות עם ההמלצה של הנוירולוג", מה שכן לפחות אחרי יותר מחודש הגיע הפטור נעליים הקבוע.

עוד משהו, ביום רביעי הייתי צריך להגיע לאיזה חפיפה ולראות מה התפקיד דורש וכו', בשיא החוצפה החליטו להוציא אותי לשטח להעמיד דגלים של ח"א ונ"מ בשביל איזה הצגת נשק מטומטמת, ומכל החרטה הזאת יצאה שנכנס לי איזה משהו לעין ש 4 שעות הייתי צריך להיות עם עין ימין סגורה כי לא יכלתי לפתוח אותה. אני גם אודה שאחרי איזה שעה וחצי שהייתי ככה, לא חושב שאני אמור להתבייש אבל הגעתי למצב שאני באמת בוכה כי נמאס לי ששוב לא מתיחסים לבעיות שלי... מצאתי את עצמי תקוע בשיזפון, עם חבר'ה טיפשים ( כשהנהג לא רואה שלט "אין לנסוע עד שהשער עולה" והוא מחליט לנסוע ונכנס בשער... הכי גרוע שאני הייתי המפקד נסיעה ויש מצב שמישהו עוד יחליט להתהפך עליי ).

בקיצור אני נואש לחלוטין, אני יודע שנפקדות ארוכה יכולה לתת לי שיבוץ חדש, אבל לא רוצה להגיע למצב הזה כי גם לי זה יעשה רע.

אגב, באמת שהייתי מוכן לתת הרבה בשביל לעלות עם החבר'ה שלי לסוללה, מצידי לטחון שמירות ושבתות, אבל ראבאק להיות עם אנשים שכיף להיות איתם !!!

בשום מקום שהגעתי אליו לא אמרתי שאני רוצה לעשות יומיות / לשרת קרוב לבית!

תמיד הזכרתי רק את הבעיות הרפואיות שלי, כי זה באמת הבעיות שלי. אין לי בעיה להיות רחוק מהבית, לעשות 11-3, אבל ראבאק לפחות להיות בריא ולא מוצמד לאיזה טיפות עיניים / כדורים לכאב גרון / כדורים לכאבי ראש וכל החרא שאני מכניס לגוף שלי. ואחד שהלך לריאיון שם שבוע לפני ביקש לעשות יומיות קרוב לבית והפלא ופלא - זה מה שהוא קיבל.

מילא הייתי עושה משהו מועיל והיו דופקים אותי, אבל גם אני עושה משהו שלא מועיל לי ולצבא ( להיות במקום בלי מוטיבציה זה לא בדיוק מועיל ) וגם אני מרגיש שדופקים אותי מכל הכיוונים. לא רוצה לחשוב על שנתיים וחצי של סידור לוחות זמנים באאוטלוק...

אז באמת, מה כבר עשיתי רע לצבא? לא מספיק הרגל שלי לא 100%, אני 4 חודשים עם גירוי מטורף בעיניים אז באמת לזמבר אותי עד הסוף?

נראה לי שעדיין לא הבנת איך דברים עובדים בצבא...

נראה לי שעדיין לא הבנת איך דברים עובדים בצבא...

יש מצב שזה ככה, אבל בו נגיד שהרבה יודעים שאם הולכים ראש בראש בסוף הצבא מתפשר, השאלה למה בלי זה הוא לא יכול להבין מצוקה...

ולא התגייסתי בשביל לסבול, ומה שקורה עד עכשיו שאני רק סובל.

חצי נחמה אם לא היה קורה לרגל שלי כלום הייתי עולה לגדוד עם כל החברה וסובל שם מזה שאני טוחן, אבל אני גם לא עושה כלום וגם סובל מהמקום שאני נמצא בו

יניב - יש לך מסנג'ר? אני רוצה לדבר איתך ויכול להיות אפילו שאני אוכל לעזור(עברתי דבר דומה מאוד ואני כרגע קשור לכ"א של חיה"א) צור איתי קשר בהודעה פרטית.

יניב - יש לך מסנג'ר? אני רוצה לדבר איתך ויכול להיות אפילו שאני אוכל לעזור(עברתי דבר דומה מאוד ואני כרגע קשור לכ"א של חיה"א) צור איתי קשר בהודעה פרטית.

שלחתי.

תודה!

שלחתי.

תודה!

תהיה חזק אחי ממש חבל לי עלייך !!

על תתן להעביד אותך כי אפילו בכלא נראה לי שתקבל יחס יותר טוב ..!!

תסרב לכול דבר שאמור לעשות לך נזק !

אז אחרי עוד שבוע שהרגשתי כמו שק תפוח אדמה ולא בנאדם, יש לי 2 אפשרויות...

א. לראות קפ"סית ולקוות שהיא תבין אותי

ב. האופציה שאני פחות אוהב, להשתחרר. באמת שנמאס לי מהשביזות הזאת ומזה שאני צריך כל יום טיפות עיניים ( שאפשר למנוע את זה ).

התפקיד הקודם שייך למישהו אחר ( במילא לא רציתי אותו ), אבל החליטו להנפיץ לי תפקיד של "מזכיר רפואי".

במקום החובשים שקובעים תורים, אני זה שיצתרך לעשות את זה. אה, וגם הרס"רים שהיו המפקדים שלי, בכל שנותם בבסיס לא זכור להם שהיה מישהו ספציפי שהתפקיד שלו היה מזכיר רפואי, כל פעם החובשים עושים את זה בתורנויות כאלו.

הבעיה הכי גדולה עם התפקיד, שאני פשוט שונא את החובשים שבבסיס....

בודקים עוד אפשרות של נהג בוס, אבל בכנות כשאני חושב על זה, אני פשוט מרגיש בזבוז.

באמת שעם כל הכנות, הקטע שהכי כואב לי בכל הסיפור הזה, זה שכל אדם שאני מדבר איתו אומר "מה אכפת לך, אחלה ת"ש", הבעיה היא שזה לא מעניין אותי ואף אחד לא הבין את זה.

עוד דבר שכואב זה שהתחלתי להבין זה שגם ה"בכירים" שדיברתי איתם בשבוע האחרון לא ממש האמינו לבעיות שלי, אני מרגיש שאני צריך להתחנן בשביל שמישהו יאמין שיש לי בעיות.

גוף מטומטם הצבא הזה...

אגב, מנקודת מבט שלי היום, אם אני חוזר 10 חודשים אחורה בערך ( מתי שקיבלתי את המנילה ), הייתי עושה הכל ( שזה סה"כ העלאת פרופיל ) בשביל ללכת לקרבי קרבי ( ולא נ"מ ). אין מה לעשות, קשה לי מאוד לקבל את העובדה שהכי הרבה שאני יכול לעשות זה להיות פקיד כלשהו, ולראות כל יום את החברים שלי מהטירונות מספרים על החוויות שלהם...

מה עם הדברים שדיברנו עליהם?

מה עם הדברים שדיברנו עליהם?

בגלל שהייתי בסימן שאלה והאמנתי שישלחו למדור לוחמים בקשה חדשה עליי לא עשיתי את זה.

אחרי שהם אמרו שאין שום סיכוי שזה יקרה ושאני שייך לבסיס הזה והם צריכים "להתמודד" איתי, התחלתי להבין שהדרך היחידה היא באמת לעשות הרבה רוח, אבל עוד לא עשיתי את הצעדים.

בגלל שהייתי בסימן שאלה והאמנתי שישלחו למדור לוחמים בקשה חדשה עליי לא עשיתי את זה.

אחרי שהם אמרו שאין שום סיכוי שזה יקרה ושאני שייך לבסיס הזה והם צריכים "להתמודד" איתי, התחלתי להבין שהדרך היחידה היא באמת לעשות הרבה רוח, אבל עוד לא עשיתי את הצעדים.

תשמע נהג בוס יכול להיות גוב מאוד טוב אבל זה מאוד תלוי אצל מי תהיה נהג..