אם יעזור לך קצת, הנה קצת חוויות אישיות על דרכי ההתנהלות בצבא ואיך משיגים משהו שרוצים...

בעיות קצת דומות לשלך היו לי...

הסתדרתי בסוף.

כאן בעמ' הרביעי יש את מה שנוגע אליך ואם בא לך אז אתה יכול לקרוא גם את ההודעה הראשונה.

http://hwzone.co.il/community/index.php?topic=410416.30

יניב אתה עושה טעות גדולה

עד שתארגן קבילה משותפת המצב של יחמיר

עד שתארגן קבילה משותפת המצב של יחמיר

מאיזו בחינה? פיזית?

תשמע, ברמה העקרונית בטירונות עשיתי הרבה הרבה יותר מהעבודות רס"ר האלה.

העובדה היא שגם לפני הטירונות הייתי עושה הרבה יותר מזה.

סתם נפל עליי מזל רע וזה התפרץ.

אני לא ממעיט בערכה של הבעיה, אבל בקטע הפיזי אני יודע פחות או יותר מה אני יכול.

דימה, קראתי את ההודעות שאמרת.

אם נאמר את האמת, אני לא מעוניין להיות מאבטח מתקנים, וגם התפקיד של בקר/פקח טיסה לא הכי קורץ לי.

שמעתי על לא מעט מקרים של חבר'ה בנ"מ שהורידו פרופיל והגיעו לתפקיד טוב בקירייה / פלמחים, זה האמת מה שאני רוצה.

דיברתי עם ידידה שעושה יומיות בקירייה, והיא פשוט אוהבת את התפקיד והתנאים ( למרות שהיא צריכה להיות שם כל בוקר ב 7 ).

סבבה, לא התכוונתי שזה יעזור לך בהקשר לבחירת תפקיד אלא רק שתבין את דרכי ההתנהלות של הצבא ואיך משיגים מה שרוצים. - עושים בעיות, משיגים פרוטקציות, מדברים ללב של קצינים בדרגה גבוהה ומבקשים עזרה. אם להורים שלך יש מכרים שהם קצינים בצה"ל בדרגה גבוהה - תבקש שישלחו אימיילים ופקסים למפקדים שלך. שישלחו למ. גף מרפאה בביסנ"מ מיילים, לרמ"ד רפואה בחר"פ, למ. הימ"מ, למ. הבקו"מ, לקצינה בשם דורית שטייניץ מהקרייה - שהיא אחראית על השיבוצים של הימ"מ... באמת - כל סא"ל יכול להשפיע על מפקד הימ"מ ועל שיבוץ עתידי שלך בחה"א. בחיל ירוק זה טיפה שונה.

אם תצטרך עוד עצות בעתיד - שלח כאן הודעה, נרשמתי לקבלת הודעות מהאשכול.

הרופא המזורגג הזה ממה שהבנתי עכשיו בחצרים, אין סיכוי לראות אותו.

ואוו. תקשיב, אני קורא את הדברים שאתה רושם פה ופשוט עולה בי חלחלה אחת גדולה, ממך.

כל משפט שני שאתה רושם פה אתה מנסה למצוא דרך לברוח ולעשות כמה שפחות בצבא הזה. צבא שבו השירות, בשבילך (אם היית כורת הכול בגיל שמונה ימים היית עושה פחות, כנראה), הוא 3 שנים חובה (לא זכות - חובה). במקום לנסות כמה שפחות להיות מורד, כמה שפחות אנטי וכמה שיותר לתרום אתה עושה בדיוק ההפך. במקום לחשוב שזו המולדת שלך ואין עוד אחת כזו, אתה רק מנסה להתחמק משירות משמעותי.

לא מכיר לעומק את אופי השירות שאתה היית אמור להיות בו או את הרופא אבל בחייאת, יש דרך שבה מדברים ודרך שבה עושים דברים. ואותה דרך היא לא ילדותית ומתנשאית של "אם לא ככה אז אני קובל". בסדר, תקבול.. ישפר לך את המצב הבריאותי? סביר להניח שלא. יעזור לאחרים? אולי.

תפסיק לחיות בגישה שהצבא חייב לך הכל מהכל. כל טירון בן יומיים מבקש לראות רופא וחושב שהוא יכול לראות אותו 5 דקות אח"כ. תצא מהסרט שבו אתה חי ותרד כבר לקרקע עם שתי רגליים עליה. גם באזרחות תורים לרופא לוקחים מספר ימים וגם שם לא תמיד רואים את הרופאים שסיימו בהצטיינות לימודי רפואה אלא אולי את האלו שכמעט נכשלו ועברו בחסד.

אם נאמר את האמת, אני לא מעוניין להיות מאבטח מתקנים, וגם התפקיד של בקר/פקח טיסה לא הכי קורץ לי.

שמעתי על לא מעט מקרים של חבר'ה בנ"מ שהורידו פרופיל והגיעו לתפקיד טוב בקירייה / פלמחים, זה האמת מה שאני רוצה.

דיברתי עם ידידה שעושה יומיות בקירייה, והיא פשוט אוהבת את התפקיד והתנאים ( למרות שהיא צריכה להיות שם כל בוקר ב 7 ).

בוקר טוב ילד. צבא זה לא תוכנית כבקשתך. מצאו אותך מתאים לשם, אז תשרת איפה ששמו אותך. אל תנסה למצוא מקומות לעשות את השירות שלך כמה שיותר פשוט וכמה שיותר מתבכיין ("למרות שהיא צריכה להיות שם כל בוקר ב 7" - אוי אוי אוי, ממש מסכנה).

תהיה כבר גבר, תהיה איתן. תפסיק להיות רכרוכי כזה.

ויש דרך להסתכל על הדברים גם באופטיומיות - כי אותו סא"ל שדיבר איתך כנראה באמת רוצה לטובתך אחרת לא היה משקיע מזמנו על ילד כמוך.

כל משפט שני שאתה רושם פה אתה מנסה למצוא דרך לברוח ולעשות כמה שפחות בצבא הזה. צבא שבו השירות, בשבילך (אם היית כורת הכול בגיל שמונה ימים היית עושה פחות, כנראה), הוא 3 שנים חובה (לא זכות - חובה). במקום לנסות כמה שפחות להיות מורד, כמה שפחות אנטי וכמה שיותר לתרום אתה עושה בדיוק ההפך. במקום לחשוב שזו המולדת שלך ואין עוד אחת כזו, אתה רק מנסה להתחמק משירות משמעותי.

העובדה היא שהתגייסתי לקרבי. נכון, זה לא גולני ולא צנחנים ( כי מה לעשות יש בעיות גב ), אבל נ"מ זה קרבי לכל דבר.

אז אל תבוא ותבלבל לי בשכל שחיפשתי לעשות כמה שפחות, כי הלכתי לשם בכיף ואם לא הייתי מגיע לר"מ 2 סביר להניח שהייתי מסיים את המסלול כמו כל אחד בקורס שלי.

ואגב, אם באמת מה שהייתי רוצה זה בסיס שהוא בית זונות ושירות קל, הייתי לוקח את התפקיד שהציעו לי. אבל מה לעשות, אין לי מה לחפש בביסנ"מ, והתפקיד לא מעניין בכלל, מבחינתי אני רוצה לעשות משהו יותר משמעותי ומעניין, ואני בטוח שיש עוד תפקידים כאלה ( גם אם זה אומר עבודה יותר קשה ), אז באמת אל תבלבל את המוח ותחשוב שמה שאני רוצה זה רק להשתחרר מהצבא (למרות שלטעמי גם אלה שמשתחררים על רפואי ויש להם באמת בעיה, אין מה לעשות כי לפעמים הצבא לא יכול לטפל בנו כמו שצריך )

לא מכיר לעומק את אופי השירות שאתה היית אמור להיות בו או את הרופא אבל בחייאת, יש דרך שבה מדברים ודרך שבה עושים דברים. ואותה דרך היא לא ילדותית ומתנשאית של "אם לא ככה אז אני קובל". בסדר, תקבול.. ישפר לך את המצב הבריאותי? סביר להניח שלא. יעזור לאחרים? אולי.

תשמע חבר. באמת שאני ב 2 המפגשים הראשונים שלי עם הרופא הראתי נכונות לתת כמה שיותר ( ודיברתי יפה ), אם זה הבעיה שיש לי בידיים שאמרתי לו שאני לא רוצה פטור ממאמץ ידיים מלא אלא רק הקלה, ובקטע של הרגל שביקשתי פטור ריצה לכמה ימים כי האמנתי שזה יסתדר תוך כמה ימים ( כמובן שזה לא נכון, ועד היום, 3 חודשים אחרי אני עדיין כמעט באותו מצב ) והתגובה הבזיונית שלו הייתה : "תרוץ, תיפול, תשבור את הרגל, תנקע אותה ואחרי זה תחזור אלי ותקבל פטורים" ( אגב, זה באמת מה שקרה, אחרי כמה ימים נקעתי את הקרסול 3 פעמים באותו מסע, ומאותו יום במשך חודשיים כמעט כל יום שהייתי מעקם את הקרסול 4-5 פעמים ביום ), ככה לא אמור לדבר בנאדם שאמור לדאוג לבריאות שלך.

הפגישה המדוברת עם הרופא הייתי כמעט לפני 3 חודשים, ולא עשיתי כלום עם זה. היום הבנתי כמה שטעיתי שלא עשיתי משהו, גם בגלל החבר'ה כאן וגם בגלל שהספקתי לשמוע עוד כמה סיפורים על הרופא הזה.

תפסיק לחיות בגישה שהצבא חייב לך הכל מהכל. כל טירון בן יומיים מבקש לראות רופא וחושב שהוא יכול לראות אותו 5 דקות אח"כ. תצא מהסרט שבו אתה חי ותרד כבר לקרקע עם שתי רגליים עליה. גם באזרחות תורים לרופא לוקחים מספר ימים וגם שם לא תמיד רואים את הרופאים שסיימו בהצטיינות לימודי רפואה אלא אולי את האלו שכמעט נכשלו ועברו בחסד.

נפגעתי בצבא, והמעט שאני מבקש זה שידאגו לשיקום שלי.

תהיה כבר גבר, תהיה איתן. תפסיק להיות רכרוכי כזה.

אני לא ארשום פה את מה שאני חושב על המשפט הזה, כי לא אתה ראית אותי סובל פיזית ונפשית 3 חודשים בטירונות ( נכון, יש דברים גרועים הרבה יותר )

ויש דרך להסתכל על הדברים גם באופטיומיות - כי אותו סא"ל שדיבר איתך כנראה באמת רוצה לטובתך אחרת לא היה משקיע מזמנו על ילד כמוך.

כשאתה שומע מאחד X ומהשני Y אתה מבין משהו פה לא בסדר.

אם אתה יכול תעשה טובה ואל תגיב יותר כי באמת שאתה והדעה שלך לא מעניינת אותי וגם אין לך מושג מה הבעיה שיש לי ולמה היא יכולה לגרום.

הויכוח ביניכם מיותר, לדעתי, כי כל אחד מכם חווה דברים שונים בצבא. אחד קרבי מורעל\סולד מג'ובניקים שהיה לו מאוד קשה ומספק במהלך הכשרתו והמשך שירותו(אם הגיע לכך) והשני קרבי לשעבר שהתאכזב מהצבא וירדה לו המוטיבציה ודואג כרגע לבריאותו, וכמובן לא מרוצה מהטיפול הרפואי שקיבל. מה לעשות? לא תשכנעו אחד את השני.

ואוו. תקשיב, אני קורא את הדברים שאתה רושם פה ופשוט עולה בי חלחלה אחת גדולה, ממך.

כל משפט שני שאתה רושם פה אתה מנסה למצוא דרך לברוח ולעשות כמה שפחות בצבא הזה. צבא שבו השירות, בשבילך (אם היית כורת הכול בגיל שמונה ימים היית עושה פחות, כנראה), הוא 3 שנים חובה (לא זכות - חובה). במקום לנסות כמה שפחות להיות מורד, כמה שפחות אנטי וכמה שיותר לתרום אתה עושה בדיוק ההפך. במקום לחשוב שזו המולדת שלך ואין עוד אחת כזו, אתה רק מנסה להתחמק משירות משמעותי.

לא מכיר לעומק את אופי השירות שאתה היית אמור להיות בו או את הרופא אבל בחייאת, יש דרך שבה מדברים ודרך שבה עושים דברים. ואותה דרך היא לא ילדותית ומתנשאית של "אם לא ככה אז אני קובל". בסדר, תקבול.. ישפר לך את המצב הבריאותי? סביר להניח שלא. יעזור לאחרים? אולי.

תפסיק לחיות בגישה שהצבא חייב לך הכל מהכל. כל טירון בן יומיים מבקש לראות רופא וחושב שהוא יכול לראות אותו 5 דקות אח"כ. תצא מהסרט שבו אתה חי ותרד כבר לקרקע עם שתי רגליים עליה. גם באזרחות תורים לרופא לוקחים מספר ימים וגם שם לא תמיד רואים את הרופאים שסיימו בהצטיינות לימודי רפואה אלא אולי את האלו שכמעט נכשלו ועברו בחסד.

בוקר טוב ילד. צבא זה לא תוכנית כבקשתך. מצאו אותך מתאים לשם, אז תשרת איפה ששמו אותך. אל תנסה למצוא מקומות לעשות את השירות שלך כמה שיותר פשוט וכמה שיותר מתבכיין ("למרות שהיא צריכה להיות שם כל בוקר ב 7" - אוי אוי אוי, ממש מסכנה).

תהיה כבר גבר, תהיה איתן. תפסיק להיות רכרוכי כזה.

ויש דרך להסתכל על הדברים גם באופטיומיות - כי אותו סא"ל שדיבר איתך כנראה באמת רוצה לטובתך אחרת לא היה משקיע מזמנו על ילד כמוך.

או שאתה מלש''ב

או שאף פעם לא הייתה לך בעיה רפואית בצבא

או שהייתה בעיה, והמפקדים התעלמו ואמרו לו להיות איתן... כבר "כואבת" לו העצם? מעניין...

ואגב, אם באמת מה שהייתי רוצה זה בסיס שהוא בית זונות ושירות קל, הייתי לוקח את התפקיד שהציעו לי. אבל מה לעשות, אין לי מה לחפש בביסנ"מ, והתפקיד לא מעניין בכלל, מבחינתי אני רוצה לעשות משהו יותר משמעותי ומעניין, ואני בטוח שיש עוד תפקידים כאלה ( גם אם זה אומר עבודה יותר קשה ), אז באמת אל תבלבל את המוח ותחשוב שמה שאני רוצה זה רק להשתחרר מהצבא (למרות שלטעמי גם אלה שמשתחררים על רפואי ויש להם באמת בעיה, אין מה לעשות כי לפעמים הצבא לא יכול לטפל בנו כמו שצריך )

שוב חוזר ואומר - צבא לא תוכנית כבקשתך. תתמודד עם מה שיש ועם זה תנצח. ואל תתבייכן שבקרייה ידידה שלך צריכה להגיע ב 7 בבוקר.

תשמע חבר. באמת שאני ב 2 המפגשים הראשונים שלי עם הרופא הראתי נכונות לתת כמה שיותר ( ודיברתי יפה ), אם זה הבעיה שיש לי בידיים שאמרתי לו שאני לא רוצה פטור ממאמץ ידיים מלא אלא רק הקלה, ובקטע של הרגל שביקשתי פטור ריצה לכמה ימים כי האמנתי שזה יסתדר תוך כמה ימים ( כמובן שזה לא נכון, ועד היום, 3 חודשים אחרי אני עדיין כמעט באותו מצב ) והתגובה הבזיונית שלו הייתה : "תרוץ, תיפול, תשבור את הרגל, תנקע אותה ואחרי זה תחזור אלי ותקבל פטורים" ( אגב, זה באמת מה שקרה, אחרי כמה ימים נקעתי את הקרסול 3 פעמים באותו מסע, ומאותו יום במשך חודשיים כמעט כל יום שהייתי מעקם את הקרסול 4-5 פעמים ביום ), ככה לא אמור לדבר בנאדם שאמור לדאוג לבריאות שלך.

הפגישה המדוברת עם הרופא הייתי כמעט לפני 3 חודשים, ולא עשיתי כלום עם זה. היום הבנתי כמה שטעיתי שלא עשיתי משהו, גם בגלל החבר'ה כאן וגם בגלל שהספקתי לשמוע עוד כמה סיפורים על הרופא הזה.

אתה מבולבל ולא מבין את המערכת הצבאית או הרפואית.

לא באים לרופא ואומרים לו "שומע גבר, בוא תרשום לי פה איזה פטור וזה יסדר אותי". תבוא תציג לו את הבעיה שלך ובהתאם לזה הא יחליט.

החליט שלא מגיע לך פטור - אז וואלה לא מגיע לך. תתמודד עם התרופות והפיזיותרפיה שלך.

כשאתה שומע מאחד X ומהשני Y אתה מבין משהו פה לא בסדר.

אם אתה יכול תעשה טובה ואל תגיב יותר כי באמת שאתה והדעה שלך לא מעניינת אותי וגם אין לך מושג מה הבעיה שיש לי ולמה היא יכולה לגרום.

כשאתה בוחר להאזין לדברי הבל שמריצים סביבך אנשים אחרים ולא לדברים שאומרים לך תכל'ס - בפנים. אז המצב שלך גרוע.

אותו סא"ל קירח שאתה מדבר עליו (והעונה לשם אבי, אני מניח) אחד מהאנשים שכנראה יותר רוצים לעזור לך, לפחות ככה מהכרות שטחית איתו. אני בטוח שהזמן שלו יקר משלך, בהרבה.

הויכוח ביניכם מיותר, לדעתי, כי כל אחד מכם חווה דברים שונים בצבא. אחד קרבי מורעל\סולד מג'ובניקים שהיה לו מאוד קשה ומספק במהלך הכשרתו והמשך שירותו(אם הגיע לכך)

וואלה לא. לא קרבי מורעל ואפילו לא קרוב לזה. מה שנקרא בשפה העממית - ג'ובניק מת.

אני משרת באחת מיחידות המודיעין בצוות מו"פ. יושב אי שם במרכז הארץ וחוזר יום יום הבייתה (אומנם לא ב 5 אלא הרבה אחרי, אבל יומיות).

ואתה יודע מה? אני ישן הרבה פחות מרוב האנשים שאני מכיר והם בצבא ותאמין לי, לא מצטער על זה לרגע.

או שאתה מלש''ב

או שאף פעם לא הייתה לך בעיה רפואית בצבא

וואלה.. נעים להכיר.. כבר 3 וחצי שנים בצבא. ר"צ מו"פ באמ"ן.

1. push mail on a phone is awesome

2. חשבתי שאתה קרבי בגלל ה"איתן" והגישה... זה מה שעברתי בהכשרה שלי בקורס מ"כים.. לפחות תן לי עוד הזדמנות לנחש משהו נכון... אממ... אתה... ימני! נכון? אם גם זה לא נכון אני פורש מניחושים והשערות חסרות בסיס מוצק.

1. push mail on a phone is awesome

2. חשבתי שאתה קרבי בגלל ה"איתן" והגישה... זה מה שעברתי בהכשרה שלי בקורס מ"כים.. לפחות תן לי עוד הזדמנות לנחש משהו נכון... אממ... אתה... ימני! נכון? אם גם זה לא נכון אני פורש מניחושים והשערות חסרות בסיס מוצק.

1. מה אני אגיד לך.. לא בזה אני מתעסק אלא בדברים אחרים. הרבה מעבר לזה, גם מבחינת היצירתיות שבפתרון וגם מבחינת הטכנולוגיה

2. תפרוש בשיא, עדיף. אגב, איתנות זו לא רק תכונה שנדרשת לקרביים..

אין לי כוח להגיב לך, ולמרות שאני לא רואה צורך לעשות את זה בכלל אני אעשה את זה...

כשאתה בוחר להאזין לדברי הבל שמריצים סביבך אנשים אחרים ולא לדברים שאומרים לך תכל'ס - בפנים. אז המצב שלך גרוע.

אותו סא"ל קירח שאתה מדבר עליו (והעונה לשם אבי, אני מניח) אחד מהאנשים שכנראה יותר רוצים לעזור לך, לפחות ככה מהכרות שטחית איתו. אני בטוח שהזמן שלו יקר משלך, בהרבה.

אני דיברתי עם הפקיד שלו. הפקיד שלו אמר לי שאם אני אקח את התפקיד, לפעמים אני אצתרך לשחק אותה ראש קטן ולפעמים להגיד "אני לא יודע איך לעשות את זה" כדי שלא יפילו עליך תיקים. "אני לדוגמא פעם אחת אמרתי שאני יודע לערוך וידאו ומאז התיק הזה נפל עליי"

בשיחה עם אבי, הוא אמר לי שאותו פקיד אומר שהוא מרגיש שהוא לא עושה מספיק וכל פעם בא לבקש לעשות עוד דברים.

בוא תגיד לי אתה אם זה לא נשמע קצת מסריח.

ואגב, הוא ענה לי בנושא אחרי ששאלתי אותו אם יש לאיפה להתקדם מהתפקיד שהציעו לי ( שזה בנתיים היחיד שהציעו לי ).

ועם כל הכבוד לאבי ( ויש כבוד ), ואני באמת מעריך כל אחד שם, אבל אני רואה את הבריאות שלי במקום הראשון בסדר העדיפויות שלי, וכל השאר לא מעניין.

אתה מבולבל ולא מבין את המערכת הצבאית או הרפואית.

ואתה אידיוט שלא יודע שכל פעילות שעשיתי ב 3 חודשים רק החמירה את המצב שלי עוד יותר.

אז הפעם באמת עלית על העצבים, ואל תזיין לי בשכל ותגיד לי "תתגבר" , אני אדאג לבריאות שלי ונכון להיום אני לא רואה איך המערכת הצבאית עוזרת לי לחזור למה שהייתי פעם ככה שדבר ראשון אני אדאג לאינטרסים שלי ואחרי זה לאינטרסים של הצבא ( וכן, אם זה אומר להשתחרר על 21 רפואי אני אעשה את זה אם אני ארגיש צורך ).

תתמודד עם התרופות והפיזיותרפיה שלך.

לבעיה שלי אין שום תרופה חוץ ממנוחה.

כשהלכתי לפיזוטרפיה הפיזוטרפיסט בכבודו ובעצמו אמר לי שאין לו מושג מה לעשות איתי ואין לו מושג איך גייסו אותי לקרבי עם הבעיה שיש לי בדיים

אז באמת שאם אתה לא בקיא במה יש לי תפסיק להגיב ולבלבל בשכל.

אה, ואגב, אנשים כמוך גורמים לי לחלחלה.

ועוד משהו קטן

התפקיד הזה שהציעו לי, הוא במקום לחכות עוד תקופה בתור "ממתין", לא אמרו לי שהתפקיד הזה הוא שלי, שאלו אותי אם אני רוצה את התפקיד. כן-כן, לא-לא נקודה.

החלטתי שלא, אז ממשיכים בתהליך הרגיל כמו כל ממתין אחר, ריאיון בקירייה ומתישהו יחליטו מה לעשות איתי.

לא באים לרופא ואומרים לו "שומע גבר, בוא תרשום לי פה איזה פטור וזה יסדר אותי". תבוא תציג לו את הבעיה שלך ובהתאם לזה הא יחליט.

החליט שלא מגיע לך פטור - אז וואלה לא מגיע לך. תתמודד עם התרופות והפיזיותרפיה שלך.כשאתה בוחר להאזין לדברי הבל שמריצים סביבך אנשים אחרים ולא לדברים שאומרים לך תכל'ס - בפנים. אז המצב שלך גרוע.

לדעתי, הגישה שלך לא נכונה. אם הרופא החליט שהפטור לא מגיע לו, זה לא בהכרח אומר שהרופא הזה צודק ופועל באותו הרגע תחת איזשהי רציונלאיות/הגיון. עליו לערער על הזכאות שלו לקבלת אותו הפטור, ולהתעקש עליו. אחרת לשם מה נועדה אופציית הערעור? אנחנו צריכים לקבל כל גזירה שהצבא גוזר עלינו? לחלוטין לא!

שוב חוזר ואומר - צבא לא תוכנית כבקשתך. תתמודד עם מה שיש ועם זה תנצח. ואל תתבייכן שבקרייה ידידה שלך צריכה להגיע ב 7 בבוקר.

אם הוא יכול לשפר את התפקיד שלו, ולהלחם על כך שיהיה לו תפקיד יותר מאתגר ומעניין. למה עליו לוותר מראש?

אני בטוח שאם מישהו היה תקוע באיזה תפקיד בג'וב, והוא היה מבקש לעבור לתפקיד קרבי היית כבר מדבר בצורה שונה.

ובכלל, אתה לא נמצא בנעליים שלו כך שלדעתי, אין לך זכות לשפוט אותו/אתה לא יכול. אין לך מושג איך הבעיה שלו משפיע עליו ביום יום, ומהן ההשלכות שלה.

תנסה לדבר עם הקב"ן או לבקש שיחת מג"ד, אם עדיין לא קורה כלום אני מציע לך לפנות לקפ"צ (קצינת פניות הציבור), זה יותר מהיר מנקח"ל.

ויוסי, תהיה חזק אומרים למי שקצת קשה לו ולא למי שנפצע כשהיה בצבא, דבר כזה יכול לגרום נזק לכל החיים...