אגב, עוד סוד קטנטן.

בסיכום פרופיל ( לפני הגיוס ) הודעתי והבאתי את כל המסמכים שצריך שיש לי CTS ביד ימין ( מה שגורם לתחושה של רדימות באצבעות 4-5 ) וכאבים בלחץ.

בהמלצת האורטופד היה רשום במפורש להמנע ממאמץ על הידיים.

כמובן שבטירונות לא התייחסו לזה ( עשיתי והוכשרתי רובאי 03 ) ולאחר שבוע בטירונות אותה בעיה ביד ימין.

אה, וגם אז שהלכתי לרופא, התגובה שלו הייתה :"זה בגלל השרירים, תעבדו עליהם וזה יעבור".

כמובן שבשלב מסויים המפקדים שלי הבינו שאני לא יכול לעשות כלום ולמרות שלא היה לי שום פטור מריצה במשך כל הטירונות כמעט לא אמרו לי לרוץ, בשלב מסויים גם הסכימו לי שלא לעשות שכיבות שמיכה עם כולם, פשוט השלימו עם זה שהרופא יחידה למרות הבעיות שלי לא שם עליי ( ואגב, אני לא היחיד ).

ו fighter, אמור להיות לי פטור קבוע לנעליים, כניראה ביום ראשון אני אקבל אותו.

אחי, תשיג איזה טלפון מקליט או טייפ מנהלים או משהו ותקליט את הרופא אומר משהו כזה

אחי, תשיג איזה טלפון מקליט או טייפ מנהלים או משהו ותקליט את הרופא אומר משהו כזה

הרופא המזורגג הזה ממה שהבנתי עכשיו בחצרים, אין סיכוי לראות אותו.

מעניין אם יכולים לעזור לך בביקור רופא, תברר איתם

לצחוק עכשיו או אחר כך?

הייתה תקופה שאחרי כל יציאה שלי הביתה הייתי הולך לביקור רופא בשביל לנסות שאולי שם יחליטו לטפל בי, אבל תמיד זרקו האשמות מאחד לשני ו"המשך בירור רופא יחידה"

הגעתי עכשיו להחלטה סופית של 100000% שאני אומר לא לתפקיד מש"ק הורים וקבילה של הרופא יחידה הקודם.

העיקר מפקד המגמה מתגאה בזה ששנה ו 4 אין שום קבילה אצלהם, אני הולך לתת ואחד קבילה.

אם אני לא טועה אתה יכול לקבול את הרופא שלך לשעבר גם אם הוא עבר לבסיס אחר (אם אתה בכלל בכיוון הזה כמובן). אתה לא חייב הקלטות שלו, אבל יהיה טוב אם תצליח לארגן עוד כמה חבר'ה שהוא דיבר אליהם ככה ואולי תגישו את הקבילה ביחד...

לגבי התאריכים שניפגשת איתו, תשאיר את זה לקצין קבילות. הוא כבר ישאל את הרופאה שלך כל מה שהוא צריך לדעת.

אם אתה הולך לבדיקה כלשהיא, למשל לאורטופד ממומחה בוולפסון, אני ממליץ לך להיכנס לרופא עם אחד ההורים או שניהם ושהם יעזרו לך ב 'משא ומתן'. מניסיוני האישי - בד"כ כשאחד ההורים איתך הרופא מתייחס אליך יותר ברצינות.

בהמלצת הנוירולוג רשום:

"להמנע מכל פעילות גופנית, להימנע מנשיעת דברים"

אני במקומך לא הייתי מסכים לעשות עבודות רס"ר. כל פעם שאומרים לך לעשות משהו שנראה לך שלא תואם את ההמלצה שקיבלת תתיישב איפה שאתה נמצא ותגיד שהרגל מתפוצצת לך מכאבים ואתה לא מסוגל לדרוך עליה...

אם אתה הולך לבדיקה כלשהיא, למשל לאורטופד ממומחה בוולפסון, אני ממליץ לך להיכנס לרופא עם אחד ההורים או שניהם ושהם יעזרו לך ב 'משא ומתן'. מניסיוני האישי - בד"כ כשאחד ההורים איתך הרופא מתייחס אליך יותר ברצינות.

אכן בוולפסון אמא שלי תהיה איתי, פרט לזה היא לא הגיעה לשום פגישה אחרת ( הצלחתי להתמודד עם הרופאים יפה מאוד, אבל ללכת אל המומחה זה רק עם אמא ).

אני במקומך לא הייתי מסכים לעשות עבודות רס"ר. כל פעם שאומרים לך לעשות משהו שנראה לך שלא תואם את ההמלצה שקיבלת תתיישב איפה שאתה נמצא ותגיד שהרגל מתפוצצת לך מכאבים ואתה לא מסוגל לדרוך עליה...

יום ראשון איך שאני מגיע אני הולך למרפאה ולא יוצא משם עד שהרופאה רואה אותי שוב ( משום מה אני מאמין שהיא לא תעשה בעיות ).

ומה אתה הולך להוציא מהרופאה? פטורים או גימלים?

אם שום דבר לא הולך ואתה במצב חסר מוצא,

דרוש פגישה עם קב"ן וספר לו את מה שקרה בתוספת דיכאון ומחשבות אבדניות.

לא להשתמש במילים אלו אלא לתאר מה עולה לך בראש לפעמים לעשות לעצמך

כי אתה מיואש ולא רואה שום מוצא והגוף שלך מתפרק לחתיכות.

אפשרות נוספת - לשלוח מכתב מעו"ד מפקד שלך עם העתק לנציב קבילות וללשכת הרמטכ"ל

בו יפרט את הנזק הרפואי שנגרם לך במסגרת השרות הצבאי ואת הנזק הנוסף לכל החיים

שנגרם לך עקב התעמרות ומניעת טיפול.

לדעתי מכתב כזה יטיס את כולם לגבהי פחד על התחת כי זה כבר עלול לעלות הרבה כסף והצבא לא אוהב

לשלם למי שנפגע עקב רשלנותו (ראה נפגעי סרטן מהשייטת בקישון .. ועוד אלף סיפורים).

דרוש פגישה עם קב"ן וספר לו את מה שקרה בתוספת דיכאון ומחשבות אבדניות.

האמת עלתה לי בראש המחשבה לנסות להיפגש עם קב"ן, לווא דווקא בשביל לספר על נטיות אובדניות כאלה ואחרות, אלה סתם כי הבנתי שדרך קב"ן לרוב אפשר להשיג כל מה שרוצים...

ומה אתה הולך להוציא מהרופאה? פטורים או גימלים?

אני הולך לדרוש פטור לעבודה משרדית בלבד עד ה 31 לחודש, שבתאריך הזה אני אפגוש מומחה בוולפסון.

קב"ן לא סתם נותן לך מה שאתה רוצה. בד"כ דווקא כן צריך להתלונן על דיכאון ונטיות אובדניות כי בסופו של דבר הוא אמור לזהות אצלך בעיה נפשית, אחרת אין לו מה לעשות איתך (הוא יגיד לך שאם יש לך בעיה עם המפקדים/רופאים אתה מוזמן לקבול אותם ומקסימום ימליץ לך על שיחה עם המפקד בסיס - לא להיט).

פטור לעבודות משרדיות זה גם לא כזה אי אי אי. אפשר עדיין למצוא לך שטויות-משרדיות לעשות (כמו לגרוס כל היום דפים או להיות מלווה נסיעה או שמירה בפלוגה אם היא בישיבה ובלי נשק וכו'). תסביר לרופאה שאתה פשוט לא מצליח לנוח כשאתה בבסיס וכל היום אתה צריך להסתובב ממקום למקום. גימלים לתקופה כזו ארוכה היא כנראה לא תיתן לך, אז לפחות תבקש גימלים ביחידה (בטים) שזה אומר שאתה כל היום ישן בחדר.

מלווה נסיעה

בגלל החרא הזה אני לא ראיתי רופאה כמו שצריך.

ניראה מה נוציא מהרופאה, כרגע אני ממש חם על הצבא על כל הטיפול ( לפני השיחה כאן זה לא היה ככה ).

אה, וגם נציין את הדלקת בריסים ( כן כן ) שיש לי לדעתי יותר מחודשיים.

ראיתי רופאה כשהייתי בר"מ 2, שמתי את מה שהיא הביאה לי, עזר.

חזרתי לבסיס, אחרי יום חזרו לי הגירויים בעיין, כרגע היא ניראת דיי רע...

תייעץ עם עו"ד כלשהו תבע תצבא ואולי תוכר כנכה צה"ל...ועוד דבר אם אתה מוגבל פיזית פשוט צא מהצבא זה הכל.

תייעץ עם עו"ד כלשהו תבע תצבא ואולי תוכר כנכה צה"ל...ועוד דבר אם אתה מוגבל פיזית פשוט צא מהצבא זה הכל.

אני לגמריי רואה את עצמי משקם את הרגל עד הסוף וחוזר להיות כמו פעם.

רק שזה לוקח זמן.

בכל אופן, אני החלטתי שיום ראשון אני יוצר קשר עם אנשים שאני יודע שגם מהם הרופא יחידה הקודם עשה צחוק בשביל לגבש קבילה של כמה חיילים ביחד

בנוסף לכך אני הולך למרפאה במטרה לראות את הרופאה בשביל לממש את כל מה שמגיע לי ( פטור נעליים קבוע, להימנע ממאמץ גופני, להימנע מנשיעת דברים, פיזוטרפיה ) ולראות מה אפשר לעשות בנושא

דבר שלישי להגיד לא להצעה שהציעו לי שם, כי זה נשמע לי פישי פישי.

דבר רביעי לחתום על ימי חופש ( יש 8, אני אנצל אותם ) כדי לחזור רק בראשון הבא ובנתיים שיחפשו פראייר אחר.

תודה לכולם בנתיים.

אה, ושאלתי עוד ידידה שכרגע משרתת בקירייה, היא אומרת שהיא ממש נהנהת שם, יכול להיות שיומיות בקירייה בכל זאת זה יותר טוב מאשר בצריפין.