אבל מי מנפיק את התווים מלכתחילה?

ביטוח לאומי.

איך אמר סיינפלד :"טיפשות זאת לא נכות"

זה שהבן אדם מטומטם לא נותן לו זכות לחנות בחניית נכים.

מדוע אם כן לביטוח לאומי יש את הכלים לחקור הונאות ביטוח, אבל אף אחד לא טורח לבדוק את העניין הזה?

אתה יודע כמה אנשים מוצהרים כחולי נפש (שזה אומר נכות נפשית של 100%)כדי לקבל

ביטוח לאומי אבל ממשיכים לנהוג ולעבוד בשחור?

בביטוח לאומי יש הרבה מאוד כסף ששוכב ללא דרישה כך שהם לא ממש לחוצים,

ביום שהכסף יתחיל להגמר הם יתחילו לבדוק את כולם.

צודק, צריך לאכוף גם את זה. אבל כשמדובר במישהו שהשיג תו נכה בקומבינה, זה לא בתחום השיפוט של משטרת התנועה או הפקחים העירוניים (אין להם את הכלים לזה). מבחינתם, לאותו אדם יש תו נכה, ואין להם מה לעשות נגד זה.

אין הרבה תווים מזויפים כרגע, בעיקר בגלל המעבר לתווים החדשים. הבעיה העיקרית היא בני משפחה או חברים של נכים שמשתמשים בתו ו/או ברכב של הנכה כדי לחנות בחניות שמיועדות לנכים ומדובר בעבירה בוטה על החוק. לא פעם אני רואה ליד ביטוח לאומי איזה ערס יוצא מרכב עם תו נכה או שאפילו חונה על המדרכה (לפי החוק מותר לנכה לחנות על המדרכה כל עוד הוא לא חוסם את המעבר ושלא נמצא מקום חנייה מונגש בקרבת מקום). הנה דוגמא טובה:

http://www.aisrael.org/Index.asp?CategoryID=808&ArticleID=12911

מסכים, הבעיה היא שאין ממש דרך למנוע את זה, חוץ מלתפוס אותם בשעת מעשה (גם אז הם יכולים לטעון שהם רק לוקחים או מחזירים את הרכב של קרוב המשפחה הנכה, אבל חובת ההוכחה עליהם).

מאוד בעייתי לקבוע עבירה בה הנאשם אמור להוכיח את חפותו ולא המדינה את אשמתו.

^^ עבירות מין

ואפילו שם החוק אומר שיש להוכיח אשמה ולא חפות. זה שבפועל המצב הפוך זה עניין אחר. אני אומר שלקבוע את הצורך להוכיח חפות בחקיקה זה מאוד בעייתי במדינה המוגדרת (אם כי דה-יורה בלבד) כדמוקרטית.

זה לא מדויק, כי בעקרון הוא עבר על החוק (היבש).

על פי החוק היבש רק לנכה, או למי שמתלווה אליו, מותר לחנות בחניית נכים. כלומר, מבחינה טכנית, מי שהחנה את הרכב של אמו הנכה בחניית נכים כדי שהיא תוכל לחזור אחר כך ולקחת את הרכב, הוא עובר על החוק. לכן מי שנתפס ככה בחניית נכים יכול לנסות לשכנע את הפקח/שוטר, או לטעון בבית משפט - אבל בכל מקרה, חובת ההוכחה עליו, כי טכנית זו עבירה על החוק.

אתה מתבלבל בין חובת הוכחה למשקל הראיות הנסיבתיות. גם אם גנב נתפס בבית על חם עם רכוש גנוב בשק על גבו, עדיין על התביעה להוכיח במקרה הנ"ל שמדובר בגנב, ולא להיפך. כמובן שבמקרה כזה כל מה שיהיה על התביעה לעשות זה להראות את נסיבות תפיסתו של החשוד - ועדיין, חובת ההוכחה עליה.

במקרה של חנייה בחניית נכים, המצב הוא הרבה פחות חד משמעי. מבחינת הגדרת התפישה "חף עד שתוכח אשמתו", על התביעה להוכיח כי טענות החשוד הם שקר ולא על החשוד שטענותיו אמת.

כן, אבל כמו שאמרתי, טכנית הוא עבר על החוק. על פי החוק היבש, אלא אם הנכה ישב איתו במכונית, הוא עבר על החוק.