התשומת לב שאתם נותנים לו היא לא מה שהוא צריך, הוא צריך ממך יחס לא רק כשהוא עושה משהו לא בסדר. מתי פעם אחרונה לקחתה אותו לסרט? או לאכול משהו? רק אתה והוא? אז אל תבלבל בין לתת לו בראש לבין לתת לו יחס. מתי פעם אחרונה שאלתה מה בא לו לשחק ושיחקתם ביחד? מתי השקעתם באמת זמן כי אתם רוצים להיות בחברתו ולא כי אתם רוצים לעזור לו. מה אתם חושבים שהוא לא מבין שלאף אחד אין כוח להקדיש לו זמן אם הוא לא מסתבך בצרות? אתם חושבים שהוא לא מרגיש שכל מה שאתה עושה וכל שיחה איתך היא צבועה? למה כולם חושבים שהוא מטומטם? כי הוא מתנהג לא לפי הנורמות המפגרות שנוצרו בחברה שלנו שמכלילה את כולנו כאדם אחד ונוגדת נורמות שהם טיפה שונות? אז אל תגיד לי הוא מקבל מספיק יחס.

אז זהו שהוא מקבל את זה!

כמו שאני אומר- חינוך טוב מגיע מהבית!

זה אומר, שההורים שלך ואתה תשאלו אותו אחת לכמה זמן איך עבר עליו היום, מה קורה וכן הלאה, אל תעשו את זה "כי ככה צריך", אלא כדרך היום כמו שאתה ניגש לחברים שלך-" מה קורה אחי?", כנ"ל כאן. ארוחות משותפות (בדגש על שישי) בהם תדברו ותשבו כולם ותאכלו יכול להוות "מפגש" חברתי טוב לחיזוק הקשר המשפחתי.

בשבתות ובכלל בחגים אתם יכולים לצאת לטיולים-סיורים- לכייף בקניונים וכד', תתנו לו גם להביע את דעתו איפה היה מעוניין לבקר וכאלה..

אם אתה רואה שהוא נמשך לתחום מסוים (דיג'י, טיסנאות, ביצוע OC למחשב , וחיות אחרות) אתה תמיד יכול להיות לו לכתף תמיכה או לדרדר אותו בכוונה לאחד מהתחביבים האלה בדרכים כישרוניות.

בו זמנית כשאתה "מציל" את אחיך אתה יכול לנסות לגרום לחבריו של אחיך לשנות גישה. שימצאו תחום נושא אחר מאשר חיי הפשע והרשע..(איפה מר DT קסדה רוצכט פשע רשע? :)

ולשורה אחרונה, הריאלי בחיפה יכול להוות בהחלט מקום טוב לחינוך טוב( חס וחלילה לא לשלוח לטכני, זה יעשה לו עוול ועוד יותר נזק!). לך תדע, אולי עוד כמה שנים טובות תמצא אותו בקבע..

בהצלחה במשימה ואם אתם זקוקים לעזרה מבחוץ ממליץ שתתייעצו בעזרה של פסיכולוגית מומלצת מהאזור שלכם.

לפעמים יוצא ילד פלצן , אין מה לעשות חוץ מלהיות מה שאתה והוא יהיה מה שהוא העיקר שתאהבו אחד את השני ואהבה היא תמיכה וביטחון , מצטער , אתם בבעיה שהיא די נפוצה אבל זה לא עושה את הבעיה הזו פחות קשה , שוב אני יודע שרק אהבה היא הפתרון במקרים האלו , לא אהבה של תעשה מה שאתה רוצה ( ילדים מקבלים לפעמים את החופש כחוסר אהבה ) אלא אהבה תומכת ומבינה ( הדגש על מבינה ) , באמת אני עומד על הדברים שאמרתי לפני כן בעיניין סדר הארועים , זה פשוט כך טבע האדם ואני מקווה שאתם תתגברו ותהיו חזקים ובאמת אני מאחל לכם כל טוב ואם תגיד מה אתה מתכוון לעשות אולי אפשר יהיה להציע כיצד לעשות זאת , אבל ברור לגמרי שצריך יעוץ מקצועי ולא שאני חושב שדווקא זה יעזור מפני שצריך למצא את היועץ שמתאים , בכל זאת לך עם הלב שלך וזה הדרך הזולה , הנכונה והבטוחה , כי אחיך ירגיש מתי אוהבים אותו ומתי לא וזה יעשה את כל ההבדל , שמע אם הוא מסתובב עם ערסית אתה צריך להבין מה הוא מקבל מהם שהוא איננו צופא לקבל זאת מיכם זה אחד , שנית עצם העובדה של שימוש בסיגריות ואלימות זה עדות ליצר הרס עצמי ולהלקאה עצמית , אנשים שאוהבים את עצמם ואת הקרובים אליהם אינם מתנהגים כך לגופם , אני יכול להבטיח לך שהוא לא אוהב את עצמו בגלל משהו , אולי שיחות זה הפתרון , לתת לו את הזמן שלך / שלכם על ידי הקשבה אני כמעט בטוח שהוא חושב שאתם לא מבינים אותו - תנסו באמת להבין - אולי הסיכום שלי יכוון אותך .

.

לסיכום : מהערסים הוא מקבל "כבוד" ו"הסכמה" ( כניראה מכם לא ו / או מהדרך שאתם מציעים לו בתור עתיד יכול להיות שהוא מתוסכל מהתמודדות חסרת תוחלת עם העתיד שאתם מציעים לו קרי הדרך שבה אתם הולכים ומיעדים לו , איך הוא היה בלימודים ? )

עם הערסים הוא לא צריך לשאוף ( יכול להיות שיש לו פחד מהעתיד ) ויכול להיות שהוא נחשף לפחד ששניטע בו כתובה קרי נינעל לו השכל על עובדה מחשבתית לגבי התוחלת של העתיד שלו ( כי מבחינה מציאותית אם ההורים שלך מהווים דוגמה להצלחה , המציאות הזו צריכה להיות מספיקה כדי להראות לו שגם הוא יכול להצליח אלא אם משהו גרם לו להבין שהוא לא יצליח - אולי לחצו עליו מעט יותר מידי ? באיזה אופן ? בעזרת איזה מילים ? באיזה זמנים ? ביפן יש ילדים שנשברים בעקבות לחץ של ההורים להצלחה ? ואם לא לחצו עליו , אז בהחלט יכול להיות הצד השני של המטבע , שהוא מקבל את ההצלחה כמובן מאליו ולכן הוא איננו צריך לשאוף לעולם שלכם , העולם הזה כבר שלו ולכן הוא יכול לזלזל בו . )

שמע אפשר להמשיך עוד כמה משפטים אבל בעיקרון הבנת את השיטה , צריך קודם כל לאבחן ולנתח ע"י לקיחה של המצב כנתון ורק לאחר מכן לעשות את הצעד הקטן לשינוי מוצלח - בהצלחה .

קח אותו לטיול למרכזית הישנה בלילה, חפש כל הזמן תדר משטרתי על רצח ותיקח אותו לאתר מיד כשהמשטרה תגיע. או שהוא יהפוך לטהטהלה, או שיהפוך לרוצח סדרתי. WIN WIN לא?

כמו שאני אומר- חינוך טוב מגיע מהבית!

זה אומר, שההורים שלך ואתה תשאלו אותו אחת לכמה זמן איך עבר עליו היום, מה קורה וכן הלאה,

אל תעשו את זה "כי ככה צריך", אלא כדרך היום כמו שאתה ניגש לחברים שלך-" מה קורה אחי?"

, כנ"ל כאן.כל יום

ארוחות משותפות (בדגש על שישי) בהם תדברו ותשבו כולם ותאכלו יכול להוות "מפגש" חברתי טוב לחיזוק הקשר המשפחתי.3-4 פעמים בשבוע מינימום

בשבתות ובכלל בחגים אתם יכולים לצאת לטיולים-סיורים- לכייף בקניונים וכד', תתנו לו גם להביע את דעתו איפה היה מעוניין לבקר וכאלה..תמיד יש אבל הוא מעוניין רק בדברים הכי יקרים במקומות הכי רחוקים

אם אתה רואה שהוא נמשך לתחום מסוים (דיג'י, טיסנאות, ביצוע OC למחשב Tongue, וחיות אחרות) אתה תמיד יכול להיות לו לכתף תמיכה או לדרדר אותו בכוונה לאחד מהתחביבים האלה בדרכים כישרוניות. אין לילד תחביבים והדברים הבודדים שהוא הראה אי פעם משיכה רופפת אליהם לא היה לו כל רצון לילמוד. גם בעידודינו וגם בלעדיו.

קיצר תייגתם אותו בתור הכיבשה השחורה, הוא מצידו עונה לכם על הציפיות...

שמע, טיפול פסיכולוגי זו התשובה בדרך כלל (או פסיכיאטרי) אפילו בקטע משפחתי, בכל אופן פה אני לא חושב

שתמצא תשובות שהולמות את המצב שלו.

מי שעושה צרות ומגיע למצב של קטטות רחוב, בהחלט צריך שיגבילו אותו. לתת לו "את החופש לחיות" זה בעצם לתת לגיטימציה למה שהוא עושה, לגרום לו להבין שזה "תקין", ולדפוק לו את זה עמוק בראש.

עדיף שכל גיל ההתבגרות "יגמר" לו מול המחשב, ולא שהוא יגמור למישהו אחר את החיים. (לא מדבר ספציפית על האח של פותח הת'רד, אבל לא חסרות דוגמאות, במיוחד בשנה האחרונה....)

אני לא מדבר על המיקרים הקיצוניים שאתה מדבר עליהם עכשיו,הלכת רחוק מדיי עם מה שרשמתי,אבל אתה לא מסכים שכיום כן מותר לנערים בני 14-18 לעשות את הטעויות שלהם מבלי שאחים/הורים יבואו וינדנדו להם?(בסופו של דבר לומדים מטעויות)

קיצר תייגתם אותו בתור הכיבשה השחורה, הוא מצידו עונה לכם על הציפיות...

+1