אני מעוניין לפרמט דיסק קשיח כך שמחיקת המידע עליו תהיה מוחלטת, ללא יכולת שיחזור.

על גביו אני מעוניין להתקין עמדת אובונטו.

לפי דעתי אתה בוחר את האפשרות של הפרמוט שהוא לא Quick.

כמו שאמר זה לפני, פירמוט ללא הQUICK, עובר ביט ביט ומוחק.

אם אתה רוצה להשמיד את המידע בצורה מוחלטת זה לא יעזור. צריך תוכנה מיוחדת שקודם כל כותבת על הדיסק את הביט הנגדי, אח"כ עוברת כמה פעמים עם ביטים ראנדומאליים ורק אז כותבת 0 על הכונן. זה תהליך שיכול לקחת כמה ימים על דיסקים גדולים במיוחד.

אם אתה סתם רוצה להפוך את כל שטח הדיסק לנגיש אז אפילו quick יספיק. אם אתה רוצה פורמט יותר בריא שימפה את הדיסק ויוכל למנוע תקלות בעתיד אז תפרמט ב-full. אם אתה רוצה להשמיד את המידע אז רק תוכנה מיוחדת.

Format גם "מלא" הוא לא שיטה בטיחותית להגנה על המידע שבדיסק. בסך הכל מה שקורה הוא שה-Heasers של הסקטורים נמחקים - כלומר המידע עדיין שם, אך לא ניתן לזהותו. מומחה לשחזור מידע יוכל קרוב לוודאי ללא בעיה מיוחדת לשחזור את מרבית (אם אל כל המידע שעל הדיסק).

שיטה למחיקה מלאה של תוכן הדיסק נקראת Disk wipe. השיטה מתבססת על כתיבת מידע אקראית (0 ו-1) ולאחריה פרמוט, שוב כתיבה אקראית ושוב פרמוט.

ככל שחוזרים על התהליך כך הסיכוי שהמידע ישוחזר קטן יותר (אך התהליך מצריך יותר זמן).

יש כלים חינמיים בהם תוכל להשתמש כדי לעשות זאת, אם זה מה שאתה מחפש.

למשתמש ביתי ממוצע שרק רוצה להיפטר מהמידע מספיק לעשות Format מלא, אלא אם כן על הדיסק היה מידע מאוד רגיש. סתם ככה כדי שחבר או מישהו אחר לא יידע מה היה בדיסק מספיק לעשות Format (לא quick) ואין טעם להתחיל בכל תהליך ה-Disk Wipe.

אין שום הבדל בתהליך בין פירמוט מהיר לרגיל מעבר לCheck Disk שבודק סקטורים פגומים. שניהם מוחקים רק את הMFT, והסקטורים הראשונים בכל קלאסטר בלבד.

יש תוכנות "פרמוט" שנקראות בדרך כלל File Shredders שמעבר למחיקה כותבים פיזית למיקום שהיו בו הקבצים מטריצה רנדומאלית של 1 ו-0, תוכנות שהן DOD Certified כלומר מאושרות ע"י משרד ההגנה האמריקאי עושות את זה לפחות 9 פעמים כדי למזער כמה שאפשר את אפשרות שחזור המידע במעבדות סטאנדרטיות.

למרות שיש מאמרים שמוכיחים פוטנציאלי לשחזור גם אחרי עשרות ומאות כתיבות אבל בהתחשב שרובן בוצעות בפקולטות להנדסה בMIT, קאלטק וכו' למעבדה סטאנדרטית שעוסקת בשחזור מידע כנראה שלא יהיו את הכלים לבצע שחזור מעבר לתקן הנוכחי שמוכתב ע"י ה-NSA וה-DOD האמריקאים, יש לציין שהתקן מדבר על הגנה על המידע ללא גישה פיזית לדיסק הקשיח, מבחינת תקני FIPS המגדירים השמדת מידע, כל השמדה ללא השמדת המדיה מוגדרת כבטוחה "להתקפות" inband/adj network, בלבד. ברגע שמחזור החיים של המדיה נגמר התקנים מחייבים השמדה מוחלטת של המדיה(גריסה והתכה).

התוכנות המדוברות מגיעות בכמה צורות כאלה שמתוקנות בתוך מערכת ההפעלה ומאפשרות מחיקה של קבצים באופן ממוקד, וכאלה שנועדו להשמדת מידע באופן גורף ובד"כ מגיעות כboot image כלשהו, רוב הinsert_your_lame_name_here BootCD מגיעים עם תוכנה אחת לפחות שעושה את זה, כמו כן רוב מדיות התחזוקה שאפשר להוריד מאתר יצרן הדיסק הקשיח מגיעות עם אופציה של write zero's to drive או drive wipe שמציעות באופן חלקי או מלא פתרון למחיקה חזקה...

לסיכום, זה לא פרקטי לאדם הרגיל לבזבז כמה ימים על השמדה סיסטמטית של כל סקטור על הדיסק.

אם אתה רוצה שלא יהיה גישה למידע ע"י אדם פשוט אז מספיק פירמוט מהיר מחיקה ויצירה מחדש של מחיצרות ושוב פירמוט.

אם אתה ממש חושש שמישהו יריץ תוכנת שיחזור אז תשתמש בFILE SHREDDER כלשהוא באופן נקודתי, דבר שיחסוך הרבה זמן וישיג את התוצאה הרצויה.

לא כזה לא פרקטי, אם אני צריך למסור דיסק להחלפה\מכירה\או כל דבר אחר אני תמיד מריץ WIPE מלא, שחזור קבצים מחוקים נעשה היום ע"י תוכנות בקלות תוך דקות ספורות אפשר לשחזר כמה מאות גיגות של מידע.

על הנייד שלי אני משתמש בFile Shredder שהגיע עם הHP Security Toolkit, ואפילו בעת מסירה למעבדה בחברה לצורך תיקון או החלפה אני מוחק את כל הנתונים מהדיסק הקשיח.

תמונות, פרוייקטים, מידע אישי, ססמאות, וכל דבר אחר שנשמר עליו לא צריכים להיות גלויים לכל(וכבר שמעתי סיפורים על אנשים שהתחביב שלהם זה לחפור במחשבים שהגיעו למעבדה או במחשבי חברה אחרי שטויות, לא מזמן שמעתי ממקור על תמונות דיי אינטימיות שהגיעו לפורום אחרי שמישהו מסר את הנייד שלו לתיקון). אני מציע לכל בן אדם שמוצא איזה מחשב זרוק ברחוב להריץ פעם סריקה הכל מססמאות לאתרים עד מספרי כרטיסי אשראי אפשר למצוא בזבל ככה בקלות.