בגלל זה רשמתי בגישה הקלאסית. כי אני יודע שתמיד יש מישהו שרוצה להתחכם כשברור לכולם שאין לזה שום חשיבות בנושא הזה.

Anatoli.

THE MAN FROM HEAVEN, יש לך פה מדריך איך להעתיק loseless מהדיסק בעזרת EAC

http://www.calonet.org/eac-ripping-guide/

אולי בכלל מבחינתך איכות מעל ומעבר יהיה פשוט mp3 ב-320kb. אין לך מה להתפלסף ולבזבז מקום יקר

אם אתה לא שומע הבדל. mp3 זה לא חטא כמו שהרבה חושבים.

זה לא עניין של "רציפות" זה עניין של שיחזור. על פי נוסחאת הדיגמה של שנון כדי לשחזר במדויק אות אנלוגי אתה צריך פעמיים מאורך הגל שלו. אורך הגל המקסימלי שבני אדם מסוגלים לשמוע הוא בערך 20KHZ ולכן דרוש 40KHZ בשביל לשחזר במדויק את האות. המספרים המדויקים נובעים מכל מיני אילוצים הנדסיים כמו תדירות השעון שאנחנו מסוגלים לייצר ועוד כל מיני פשרות. כמו כן למרות שאנחנו לא שומעים תדיריות גבוהות יותר, מחקרים מראים שאנחנו כן מרגישים אותם בצורה כזו או אחרת והם כן תורמים לאות הסופי. לבסוף זה עדיין נוסחא מתמ' ולכן שיחזור מוחלט אפשרי רק על הנייר

נדב, אני מניח שהתכוונת פעמיים התדר שלו, ולא פעמיים אורך הגל שלו והאילוץ של 44.1 קילו נובע למעשה ממקום אחר (בכדי להתאים לכמות הפריימים של מידע בקלטות בכל העולם).

ולדעתי, ככל שנוסיף פחות מידע כך יהיה טוב יותר, כי זה רק מבלבל אנשים.

Anatoli.

אני דווקא מתעניין יותר ככל שהדיון מתפתח, אל תעצרו בעצמכם בבקשה

אכן התכוונתי לפעמיים התדר. חיפוש בגוגל העלה שהסיבה לבחירה דווקא ב44.1 הייתה שהשתמשו בקלטות וידאו לאיחסון האודיו, אבל כל תידרות מעל 40 בעיקרון מספיקה. משתמשים בתידרות גבוהה יותר בשביל לתת יותר מידע לאלגוריתם/מנגון של הפילטרציה, וכדי לפצות על כל מיני בעיות הנדסיות

http://www.cs.columbia.edu/~hgs/audio/44.1.html

מעקב... ד"א זה ממש מעניין

ישנה חברת רמקולים כרגע לא עולה לי השם שלה שמטמעיה ברמקולים שלה טוויטרים שמגיעים עד ל200khz.

בחברה טוענים שזה משפר את הבמה של הצליל :-X

יתכן, אבל למיטב ידעתי אין מקורות כאלה, ככה שרק אם תחבר ישירות כלי חשמלי כלשהו תוכל לקבל מידע על התדירויות האלה

בכל הלקטה למקור דיגיטלי ישנו איבוד נתונים ביחס להקלטה המקורית.

איכות CD דוגמת את המקור 44100 פעמים בשנייה, כל פעם ב16 ביט. עצם הדגימה היא לא

הקלטה של גל הקול השלם אלא "ממוצעים". בהקלטה על וייניל ישנה חריטה של צורת הגל המקורית

כך שבעצם שום מידע לא הולך לאיבוד. צורה כזאת של הקלטה לא מצריכה גם המרה מדיגיטלי לאנלוגי

כיוון שהמידע כבר אנלוגי.

האם אתה תשמע את ההבדלים האלה במערכת שלך? יכול להיות, יכול להיות שלא. זה תיבת פנדורה ענקית שאין לה תשובה חד משמעית.

נשמע ממש מעניין! פעם ראשןנה שאני שןמע את זה...

לא מזמן קראתי מאמר שמדבר על האיכות של ויניל מול סידי מבחינת האיכות והקירבה למקור, ונאמר שללא כל צל של ספק, הסי.די יותר מדוייק ויותר אמין למקור - בדיוק מהסיבה שזה דיגיטלי ולא אנלוגי. אני אביא לינק.

ביט מייצג ספרה אחת בבסיס בינארי (1 או 0 בלבד). תחשוב על זה ככה, אם אני אומר לך עכשיו לכתוב לי את כל המספרים שאפשר להרכיב עם ספרה אחת (לא משנה באיזה בסיס כרגע, אבל לצורך הדוגמא קח בסיס עשרוני סטנדרטי), ברור שיש רק 10 אפשרויות. אם אני מביא לך עוד ספרה, אז יש כבר 100 אפשרויות. עם 3 ספרות 1000 אפשרויות. אז כמובן שכל שיש יותר ספרות יש לך אפשרות לייצג יותר מספרים. אז עכשיו בוא נעבור עם זה למשהו קצת שונה. נגיד שכל הערכים האפשריים נמצאים בין 0 ל-99. אז ככל שאני אתן לך יותר ספרות תוכל לדייק יותר - הסיבה פשוטה ביותר. עם 2 ספרות לדוגמא תוכל לייצג רק את החלק השלם של המספר. ככל שאני אתן לך יותר ספרות תוכל לייצג בדיוק רב יותר את החלק שקטן מאחד.

כך גם במספרים בינאריים. כל הערכים נתונים לנו. יש ערך מקסימלי וערך מינימאלי אשר מייצגים את ערך הגל (גל הקול) באותה נקודה. ככל שיש לך יותר ביטים תוכל לייצג בצורה מדויקת יותר. במקרה של 16ביט יש לנו 2 בחזקת 16 מספרים אפשריים. אז עד עכשיו הבננו שככל שיש לנו יותר ביטים ניתן לייצג את המספרים ברזולוציה גבוהה יותר (דיוק טוב יותר).

עכשיו נעבור לעניין קצב הדגימה. ברור שכל דבר בעולם (בגישה הקלאסית) רציף. אבל ברור שיש לנו זמן תגובה מינימלי, ולכן לדוגמא, סרט וידאו של 24תמונות בשנייה מבחינתנו נראה רציף. כך גם בסאונד. 44.1Khz אומר שיש 44100 דגימות של האות כל שנייה. מה שאומר שכל שנייה יש 44100 פריימים של סאונד ששמורים (אל מול 24 בסרטים לדוגמא).

אז תדר דגימה גבוה יותר יאפשר לך להגיע לאות "רציף" יותר.

אני מקווה מאוד שזה ברור מספיק, כי באמת שלהסביר יותר מזה קשה.

Anatoli.

http://en.wikipedia.org/wiki/Direct_Stream_Digital

זה בדיוק נוגד את מה שאמרת...שם יש הפחתה של הביט והעלאה של כמות הדגימות לקבלת תוצאה מדוייקת יותר...

זה שתאורטית יש לויניל איזשהו ייתרון כי אין לו רזולוציה מוגבלת זה יפה, מעשית הוא מוגבל הרבה יותר מאשר מידע דיגיטלי. אני כבר בכלל לא מדבר על זה ש-CD ממש לא מייצג את היכולת של מידע דיגיטלי. כיום יש המון דיסקים עם כמות מידע כפולה מאשר CD סטנדרטי.

אם לצורך הדוגמא ניקח מגבלה של תחום דינאמי של 96דציבל ב-CD (נובע מ-16 ביט של מידע), אז בויניל יש בערך 30 דציבל פחות. צריך גם לזכור שויניל כל פעם שמנגנים אותו קצת "חורטים" אותו והורסים אותו, והוא גם צובר אבק שהורס את הצורה המקורית של הגל. צריך לזכור שפטיפון דורש עוד מגבר בדרך, מה שאומר עוד משהו שאפשר להימנע ממנו (אם כי פה בדר"כ אין בעיות, יש מגבר טובים מאוד לתחום הזה).

Anatoli.

לא ענית על מה שהעליתי בקשר לDSD בהשוואה לPCM.

כי לא שמתי לב לעריכה שלך.

ולא ראיתי איך זה סותר את מה שאמרתי. מה שאני אמרתי זה שיטה אחת לייצג את זה (ובתאכלס, היא זאת ששולטת בכל מה שקשור לאודיו). השיטה שנייה שונה ולא בטוח בכלל שהיא טובה יותר (אחרת סביר להניח שהיא הייתה הרבה יותר פופולארית.

Anatoli.

יתכן, אבל למיטב ידעתי אין מקורות כאלה, ככה שרק אם תחבר ישירות כלי חשמלי כלשהו תוכל לקבל מידע על התדירויות האלה

יש לך הקלטות ב24 ביט ו352.8khz , אתה יכול להוריד פה ולהתרשם מההבדלים בפורמטים

http://www.2l.no/hires/index.html

DSD זאת שיטה יחסית חדשה לדגום גלי קול, משתמשים בה בעיקר בדיסקים של SACD, עם דגימה של ביט אחד

בכל פעם ורוחב פס של 2.8mhz (פי 64 מCD רגיל). זה לא וואוו, והקלטות PCM באיכות 24/192 או אפילו 24/96 מתחרות

איתה טוב מאוד.

זה מבקש שם משתמש וסיסמא כדי להוריד =\...