אז או שהנתונים באתר לא נכונים (ואתה מוזמן לתת לינק למקור אחר), או שיש בעיות יסודיות עם התאוריה הקיינסיאנית.

http://tinyurl.com/kmybsr

יש הרבה מאמרים בנושא בגוגל

http://www.google.co.il/search?hl=iw&client=firefox-a&rls=org.mozilla%3Aen-US%3Aofficial&hs=g5z&q=price+index+between+1897+and+1914&btnG=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&meta=

וכמובן שבכל תיאוריה כלכלית יש בעיות, אחרת היתה תאוריה שכולם משתמשים בה

אתה מוזמן לכתוב את הבעיות בתיאוריה שעולות לך

ב 1913 הוקם ה BLS בארה"ב, רשות ממשלתית שמפרסמת בין השאר את מדד המחירים, לפני כן היה רק מחקר פרטי ולכן יש הבדלים בין מחקר למחקר.

נראה האתר שאני הבאתי ביצע מחקר רציני בקשר לאינפלציה בתקופה לפני שהיתה סטטיסטיקה רישמית. לשם השוואה בתקופה שעליה מדבר פרידמן (1897-1914) הייתה לפי האתר שהבאתי אינפלציה של כ 20%.

כאן אפשר לראות את האינפלציה בארה"ב החל מהמאה ה -17. ואפשר לראות תנודות חדות לפני הקמת הבנק המרכזי ובמקום קטסטרופה כפי שאמורה להיות לפי טענתך, המשק האמריקאי חווה צמיחה ממוצעת של כ 4.5% לשנה.

וכבעל תואר בכלכלה אתה בטח מכיר הרבה יותר טוב ממני את הטיעונים נגד התאוריה הקינסיאנית.

וכבעל תואר בכלכלה אתה בטח מכיר הרבה יותר טוב ממני את הטיעונים נגד התאוריה הקינסיאנית.

ממש לא. מאכילים אותם את זה באונ' בכפית.

ב 1913 הוקם ה BLS בארה"ב, רשות ממשלתית שמפרסמת בין השאר את מדד המחירים, לפני כן היה רק מחקר פרטי ולכן יש הבדלים בין מחקר למחקר.

נראה האתר שאני הבאתי ביצע מחקר רציני בקשר לאינפלציה בתקופה לפני שהיתה סטטיסטיקה רישמית. לשם השוואה בתקופה שעליה מדבר פרידמן (1897-1914) הייתה לפי האתר שהבאתי אינפלציה של כ 20%.

כאן אפשר לראות את האינפלציה בארה"ב החל מהמאה ה -17. ואפשר לראות תנודות חדות לפני הקמת הבנק המרכזי ובמקום קטסטרופה כפי שאמורה להיות לפי טענתך, המשק האמריקאי חווה צמיחה ממוצעת של כ 4.5% לשנה.

וכבעל תואר בכלכלה אתה בטח מכיר הרבה יותר טוב ממני את הטיעונים נגד התאוריה הקינסיאנית.

רגע, היה לך טיעון, אז למה אתה משנה אותו?

מקודם אמרת שכל אינפלציה היא רעה, כלומר אינפלציה אופטימלית היא אפס

וכך נימקת את הגאות הכלכלית שהיתה בארה"ב

עכשיו שאתה רואה שכן היתה שם אינפלציה ודפלציה לסירוגין (וזה כן טוב?)

אבל הטיעון שלך נשאר בעינו?

אכן לוגיקה מעניינת...

ממש לא. מאכילים אותם את זה באונ' בכפית.

למעשה זה משתנה בין אוניברסיטה לאוניברסיטה ואפילו ביו ראש חוג לראש חוג (כלומר תוכניות לימוד משתנות כל כמה שנים בכל אוניברסיטה)

אינפלציה יוצרת נזק בכל כמות בגלל שהיא מדללת את ערך הכסף וגורמת לאנשים לחסוך פחות. כתבתי את זה בתגובה ל:

אינפלציה זה חלק הכרחי בכלכלה בריאה

אבל אם השוק יוצר עליית מחירים בגלל סיבות מסוימות כמו אסון טבע, לא צריך "לתקן" את השוק ולהקטין מלאכותית את היצע האשראי כדי לשמור על יציבות מחירים.

אכן, הגישה של חוסר התערבות ממשלתית בזמני משבר הוכח כעובד אינספור פעמים בהיסטוריה, מה לא?

אני בטוח שלך יש שיטה טובה יותר להתמודד עם המצב, גם לא להפגע מהאינפלציה וגם להשאיר את הריבית נמוכה

(וברור לי שכשאני אומר לך אני נדבר על KAV ולא עליך כי אין לך עמדה משלך בנושא, אתה רק עושה COPY&PASTE)

אכן, הגישה של חוסר התערבות ממשלתית בזמני משבר הוכח כעובד אינספור פעמים בהיסטוריה, מה לא?

אכן, אכן!

אני מקווה שאתה מכיר את השפל הגדול כדי לדעת שבתחילת השפל הובר חשב שהשוק החופשי יתקן את עצמו ואז בא רוזוולט והציל את הכלכלה זה שכתוב של ההיסטוריה למטרות פוליטיות.

הכי טוב קוספירציות, ככה זה יותר מעניין

מוויקיפדיה:

הרברט הובר... היה חסיד מובהק של הגישה הפרוגרסיבית בתחום הניהול הכלכלי. כמהנדס מכרות מצליח בעברו, היה הובר משוכנע כי משימת ניהולו של ממשל באופן מדעי, מדיד, יעיל ומדויק, ממש כפי שמנהלים מכרה, היא בציעה.

הובר סברי כי גישה מיושנת זו אינה מתאימה לרוח "הכלכלה החדשה". במקומה דבק הובר ברעיון כי כדי להבטיח שגשוג לאורך זמן יש לשמר ולהרחיב את הביקוש הצרכני המצטבר.

במהלך שנת 1930 המשיך הובר בהרחבת הפרויקטים הציבוריים ובמאמצים אינפלציוניים

בסוף שנת 1931 הכריז הובר על התוכנית הכלכלית החדשה שלו, שכללה יצירת "חברה למימון בנייה מחדש" שתעניק הלוואות לחקלאים, תעשיינים, בנקים, וחברות רכבות, קרטליזציה של חברות הרכבות ושל חומרי גלם מרכזיים, הקמת "מנהל עבודות ציבוריות" עתיר תקציבים, הגבלה חמורה של ההגירה, וחקיקה המחלישה את מעמדו של הנושא בעת פשיטת רגל.

את העבודה של מילטון פרידמן על המדיניות המוניטרית בתקופת השפל הגדול, אני מניח שאתה מכיר.

אני באמת לא מבין מה אתה רוצה

היציאה מהשפל הגדול זאת הדוגמה שלך לאי התערבות ממשלתית?

השפל הגדול נגרם ע"י הממשלה והבנק המרכזי, והצעדים שנעשו באותה התקופה לא רק שלא הוציאו את הכלכלה מהמשבר אלא גרמו לכך שהמשבר היה עמוק כל כך וארוך כל כך.

הדיון הזה הפך לפארסה מאחר ונראה כי כל אחד פה מנסה להרשים בידיעותיו והבנתו בכלכלה,

אבל אף אחד לא מוכן להקשיב לאחר.

מצד שני, הובאו פה כמה וכמה עמדות ונתונים מעניינים

השפל הגדול נוצר בגלל צעדים לא נכונים של הממשלה ונפתר בהתערבות ממשלתית

גם משברים בישראל (שהיו כתוצאה מכשל שוק כמו ויסות המניות) נפתרו בהתערבות ממשלתית

וגם במשבר הזה יפתר בסוף בזכות התתערבות הממשלתית של ארה"ב

אני מבין שלא צפית

על המשבר של 1920-1921 שהבאתי פה. אם אין לך זמן לזה, אני ינסה לתמצת:

השנה הראשונה של המשבר של 1920 הייתה יותר גרועה מהשנה הראשונה של השפל הגדול, הנשיא ווילסון כמעט ולא תפקד באותם ימים עקב שבץ, הארדינג שהחליף אותו לא רק שלא הגדיל את הוצאות הממשלה אלא גם הוריד אותם והחזיר חלק גדול מהחוב הלאומי של ארה"ב. הפדרל ריזרב היה פסיבי כמעט לחלוטין וארה"ב יצאה מהמשבר וחזרה לצמיחה כבר ב 1922.

לפי הכלכלנים הקייסיאנים הדבר לא אמור להיות אפשרי. הארדינג עשה ההפך מכל מה שהם היו מיעצים לו לעשות אבל בדרך נס בלתי מוסברת מבחינתם הכלכלה יצאה מהמשבר במהירות.

קשה לי להבין איך אפשר לטעון שהצעדים שעשה רוזוולט הציאו את הכלכלה מהמשבר.

וויסות מניות הבנקים זה לא היה "כשל שוק". זה היה "כשל ממשלה" וויסות מניות הוא בלתי אפשרי בשוק חופשי או כל מה שמתקרב לשוק חופשי.