אהלן,

אני תוהה לעצמי,

למה צריך את הכתובת הפיזית הזאת בכלל?

בתודה מראש לעוזרים

מחשבים עובדים בכמה רמות , הרמה שהמחשב מתקשר היא רמה 1 שזה אותות חשמליים.

על מנת שיעברו הנתונים בעזרת מיתוג מהרמה הראשונה למקומות הנכונים ברמה השנייה יש MAC (אם אני זוכר נכון) שאמור להיות 1 כזה בעולם לכל רכיב (למרות שהיו מקרים שהיה יותר מ1) , הנתב שלך למשל מקצה לכל MAC (שהוא רמה 2) כתובת IP שהיא רמה מעל (רמה 3) וכאשר יש נתונים שצריכים להגיע אל כתובת הIP הנתב יודע שהIP שייך לMAC מסויים והנתונים עוברים הלאה.

אם אני טועה , שמישהו יציין כדי שאני אעיין בחומר הכתוב שלי ואתקן את עצמי

בידיוק עכשיו קראתי על זה והבנתי..אז כנראה זה הסבר טוב

http://www.netcheif.com/Articles/NAT/NAT.htm

יש שמה טעות חמורה, חבילות TCP/IP לא מכילות כתובות MAC, ברמה אפליקטיבית לא מעניין את השרת של yahoo מה הMAC שלך, או של הנתב שאליו חוזרת החבילה, יש טריליון כפילויות MAC כתובות MAC נשלחות בפרוטוקול אחר(ARP) ונשמרות יחד עם כתובות הIP המתאימות בטבלאה מסודרת(כתובות IP לא נשמרות, כתובות שלא מאותה הרשת מנותבות לGateway לפי טבלאות הניתוב).

בפקטות TCP/UDP יש רק DP/SP, כתובת הIP מולבשת בשכבה נוספת תלוי בסוג הרשת(6/4) ובמקרה שאין תקשרות IP בכלל על חבילת הTCP מולבשת כתובת הMAC לפי התקן של פרוטוקול ARP.

למה צריך את זה, היום אין שום סיבה לשימוש בכתובות MAC, ולציוד IPv6 אין כתובת MAC, יש Host Identifier שהוא חלק מהכתובות IPv6 המלאה שלו(עקב זאת גם אין NAT, כתובות לא חוקיות וכל הדברים הנגזרים מזה), הסיבה היחידה שציוד רשת תומך היום בכתובות MAC זה לתמיכה לאחור(למרות שבפועל זה משתמש לתקשורת שוטפת ברמה מסויימת), וזה יעלם כאשר כל ציוד הרשת בעולם יהיה IPv6.

לפני שיוצאים בהצהרות על "טעויות חמורות" כדאי לקרוא את המדריך בעיון, כולל את הכותרת שלו, ולהבין על מה הוא מדבר בדיוק.

מבלי להכנס יותר מדי לתאוריות, צריך לזכור שקיים הבדל בין ראוטר בייתי לבין ראוטר מסחרי. אנחנו נוטים לקרוא לראוטר בייתי "ראוטר" למרות שבפועל הוא הרבה יותר מזה. בחו"ל מקובל המונח residential gateway לראוטר בייתי כיוון שהוא מייצג יותר טוב את תחומי תפקודו של הראוטר הבייתי.

בעקרון אתה צודק שראוטר מסחרי קלאסי שפועל בשכבה 3 של ה-OSI לא רואה ולא מטפל בכתובות ה-MAC וגם נכונה העובדה שחבילת tcp/ip לא מכילה שום מידע לגבי ה-MAC. אבל ראוטר בייתי הוא לא ראוטר קלאסי שפועל רק בשכבה 3. ראוטר בייתי מבצע הרבה יותר פעילויות מראוטר קלאסי והוא כולל בתוכו SWITCH, חייגן, FIREWALL, מנגנוני QOS וכיוב'. ברמה התאורטית ניתן להגדיר שהתפקודים של ראוטר בייתי זולגים משכבה 3 הן למטה לשכבה 2 והן למעלה לשכבה 4.

המדריך באתר NETCHEIF מדבר על ראוטר בייתי -- כך כתוב גם במפורש בכותרת של המדריך. המדריך גם מנסה, מבלי להכנס ליותר מדי פרטים טכניים, לתאר בשפה שאינה טכנית מדי את מה שקורה בנתב בייתי, המסתיר מאחוריו מספר מחשבים, אל מול כתובת IP חיצונית אחת. אם נחזור לרמת התאוריה, על מנת לאפשר את כל התפקודים של הראוטר הבייתי מתנהלים בו (בין השאר) הן חבילות tcp/ip והן חבילות ARP.

צריך להבין כי לא רק מחשבים מקבלים כתובות פיזיות (כתובת MAC) אלא גם רכיבי תקשורת כמו מתגים ונתבים.

לדוגמא: ספקיות אינטרנט משתמשות בטכנולוגיה הקרואה MPLS שמעשית אומרת שכל תעבורת המידע דרך הרשת שלהם, דרך נתבים, תתבצע כמעט (!) ברמת החומרה על ידי כתובות פיזיות, ולא ניתוב ע"ב כתובות לוגיות.

בצורה דומה ניתן להבין כי כשמעבירים מידע ברשת המקומית בין מחשבים ומתגים סדנטרטיים, המתגים משתמשים אך ורק בכתובות פיזיות.

בקיצור, שורה תחתונה: עבודה ע"ב כתובות MAC הרבה יותר מהירה. כל רכיב תקשורת שיכול להמנע מכתובות IP עושה זאת כדי לעבוד הרבה יותר מהר.

בקיצור, שורה תחתונה: עבודה ע"ב כתובות MAC הרבה יותר מהירה. כל רכיב תקשורת שיכול להמנע מכתובות IP עושה זאת כדי לעבוד הרבה יותר מהר.

זה בתנאי שהרכיבים נמצאים באותה רשת בלבד, מה שקורא לעיתים רחוקות בימינו.