איל שנינו יודעים שהכמות שאתה לא נכנס היא אפסית לעומתי (לא שאני מתגאה בזה כן? פשוט אני לא יכול סבול שיעורים מסויימים ואני לא הולך לבוא לשעתיים ביום).

למען האמת אין לי מושג לכמה שיעורים אתה נכנס

והסיבה היחידה שהייתי הולך לביצפר (וכמו שאמרתי, לא מקשיב או רושם בשיעורים) זה בגלל שההורים שלי היו מענישים אותי אם הם היו תופסים אותי, עכשיו כבר נשבר לי מזה

האמת שבשבילו זה נשמע טיפה לא נחוץ.

לי זה בגלל שפשוט אני לא רוצה ולא מצליח לסבול שיעורים מסויימים וללמוד בבית לא הכי הולך לי.

זה לא בגלל שזה לא נחוץ, זה בגלל שגם אני לא רוצה ומצליח לסבול שיעורים מסויימים ולא הולך לי ללמוד בבית, בנוסף, כל יום שאני בבית הספר אני מת מעייפות וגם אם הייתי מנסה לא הייתי מצליח ללמוד, בניגוד לימים שבהם אין ביצפר שהכל בסדר

שנה שעברה לא נכנסתי לחצי מהשיעורים במתמטיקה וקיבלתי מגן 100, אחרי זה בבגרות קיבלתי 67 ו-66 ב2 השאלונים כי לא ישנתי מספיק לפני

במבחן שהיה לפני המתכונת במתמטיקה הוצאתי לא יותר 80 בטוח, כי זה היה בשעה ראשונה והייתי עייף רצח

אני פשוט לא מסוגל להתמודד עם השעות האלה

לא יהרוג אתכם להיכנס לשיעורים שלא מעניינים אתכם ולא יעשה לכם שום דבר רע.

אתגרים רק מחזקים, גם את הגוף וגם את המוח. להקשיב בשיעור שלא מעניין אתכם זה אתגר שרק יחזק אתכם, אל תהיו כ"כ חלשים ושבירים, זה די דוחה.

לא רוצה להכנס לשיעורים? באמת שאתה לא חייב. מי כמוך, שלומד מדמ"ח, אמור לדעת מה זה כמות החומר של התיכון לעומת האונ'. תבוא פעם ב, תלמד טוב למגן מהמיקודית ותוציא את ה-70 שלך, הרי, אם יש לך תואר ההבדל בין 70 ל-100 חסר כל משמעות.

לא יהרוג אתכם להיכנס לשיעורים שלא מעניינים אתכם ולא יעשה לכם שום דבר רע.

אתגרים רק מחזקים, גם את הגוף וגם את המוח. להקשיב בשיעור שלא מעניין אתכם זה אתגר שרק יחזק אתכם, אל תהיו כ"כ חלשים ושבירים, זה די דוחה.

תגיד מה שבא לך, כל מה שאני רוצה זה לישון, והשיעורים משעממים אותי, אני לא מצליח להתרכז (אם זו לא העייפות, זה השיעמום)

לא רוצה להכנס לשיעורים? באמת שאתה לא חייב. מי כמוך, שלומד מדמ"ח, אמור לדעת מה זה כמות החומר של התיכון לעומת האונ'. תבוא פעם ב, תלמד טוב למגן מהמיקודית ותוציא את ה-70 שלך, הרי, אם יש לך תואר ההבדל בין 70 ל-100 חסר כל משמעות.

זה לא כזה פשוט, בכיתה י' השקעתי המון בהיסטוריה, בכל מבחן כתבתי את כל מה שזכרתי (אפילו השתמשתי בכל מיני שיטות זיכרון) וכל מבחן אמרתי לעצמי "הפעם הלך לי מעולה, אני מוציא 90 מינימום", אשכרה האמתי בזה כל מבחן ובוחן (היו לנו הרבה מבחנים ובחנים בהיסטוריה), ולא עברתי אף מבחן/בוחן...

תגיד מה שבא לך, כל מה שאני רוצה זה לישון, והשיעורים משעממים אותי, אני לא מצליח להתרכז (אם זו לא העייפות, זה השיעמום)

באיזו כיתה אתה?

להישאר ער בשיעור שלא מעניין אותך זה אתגר, אם אתה לא מצליח לעבור אותו תנסה שוב ושוב עד שתצליח כי זה רק יבגר אותך ויעזור לך.

ומה יקרה שתיתקל באתגרים קצת יותר קשים מלהישאר ער בשיעור, כמו להתמודד עם דחייה מאהבת חייך? כמו צבא? כמו לצלוח ראיון עבודה?

לוותר מראש זה אף פעם לא טוב וזה רק יגרום לך נזק בעתיד, ואת זה אני אומר עם הניסיון חיים המועט שלי.

ברגע שאתה מוותר מראש, הסיכוי שלך להצליח מאוד נמוך - וזה נכון לגבי כל תחום בחיים האלו.

ולהתמודד עם אתגרים רק יחזק אותך ולא יגרום לך לשום נזק, אז אתה צריך לשאול את עצמך - "בעצם... למה לא?"

באיזו כיתה אתה?

להישאר ער בשיעור שלא מעניין אותך זה אתגר, אם אתה לא מצליח לעבור אותו תנסה שוב ושוב עד שתצליח כי זה רק יבגר אותך ויעזור לך.

ומה יקרה שתיתקל באתגרים קצת יותר קשים מלהישאר ער בשיעור, כמו להתמודד עם דחייה מאהבת חייך? כמו צבא? כמו לצלוח ראיון עבודה?

לוותר מראש זה אף פעם לא טוב וזה רק יגרום לך נזק בעתיד, ואת זה אני אומר עם הניסיון חיים המועט שלי.

ברגע שאתה מוותר מראש, הסיכוי שלך להצליח מאוד נמוך - וזה נכון לגבי כל תחום בחיים האלו.

ולהתמודד עם אתגרים רק יחזק אותך ולא יגרום לך לשום נזק, אז אתה צריך לשאול את עצמך - "בעצם... למה לא?"

אני בכיתה יב'

להישאר ער בשיעור זה כבר לא הבעייה (זה היה פעם), היום הבעייה היא להתרכז, כשבדרך כלל הגורם העיקרי לקושי הזה הוא עייפות

דחייה מאהבת חיי? אז אולי אני אבכה קצת או הרבה, אין ברירה אלא להתמודד, ואני לא חושב שעייפות זה מה שיפריע לי לצלוח את האתגר הזה...

צבא? וואלה, על זה אין לי תשובה

ואני לא חושב שכדאי ללכת לראיון עבודה אחרי שלא ישנת מספיק (לא לקבוע בשעה מוקדמת בבוקר כמו ביצפר!)

את הנסיון להקשיב בשיעורים אני רואה כבזבוז של זמן, תאמין לי, אני טוב במדעי המחשב, אני עדיין זוכר ומבין הרבה חומר, למה? כי זה גם מעניין אותי וזה גם כולל הגיון, היסטוריה, ספרות ואזרחות לא מעניינים אותי (טוב, ספרות קצת, אבל הנכשל שלי בספרות לא נובע מחוסר הקשבה בשיעורים אלא ממשהו אחר), נכון שבהיסטוריה (לטענת מספר חברים) יש הגיון כלשהו (שגם הוא לא מעניין אותי) אבל זה לא עוזר לי, כמו שציינתי, חרף כל הנסיונות שלי, נכשלתי בהיסטוריה

אני לא מתייחס לזה כוויתור אלא כהחלטה לא לבזבז זמן מיותר על דברים שאני יודע שממילא אני לא הולך לבזבז עליהם זמן שלדעתי מיותר, ובעוד שנה אני כבר לא אזכור שלמדתי אותם אי פעם

"לא יגרום לשום נזק" - אני בטוח שאתה יודע שמחסור בשינה גורם נזק למוח, כל היום אני עייף ואין לי כוח לעשות כלום

למה לא?

כי זה בזבוז של זמן

כי הייתי יכול בזמן הזה לישון ולא לקום כל בוקר ולקלל בלב את ההורים שלי שמכריחים אותי לקום בכאלה שעות ולא נותנים לי לישון כמו שצריך, ולקום בשעה שמתאימה לי, לא להיות לחוץ ולהינות קצת מהחיים במקום לקום בבוקר שעה וחצי לפני שהלימודים שלי מתחילים, ולפעמים אפילו לבזבז 9.30 ש"ח ושעה נסיעה לכל כיוון בשביל ללכת לבניין שבו אני יושב עם הרבה חברים והדבר הבא שאני זוכר זה שכולם יוצאים להפסקה

במילים אחרות, זה כמו שיקחו לי כל יום 6 שעות מהחיים (לא כולל הנסיעה)

אני בכיתה יב'

להישאר ער בשיעור זה כבר לא הבעייה (זה היה פעם), היום הבעייה היא להתרכז, כשבדרך כלל הגורם העיקרי לקושי הזה הוא עייפות

דחייה מאהבת חיי? אז אולי אני אבכה קצת או הרבה, אין ברירה אלא להתמודד, ואני לא חושב שעייפות זה מה שיפריע לי לצלוח את האתגר הזה...

צבא? וואלה, על זה אין לי תשובה

ואני לא חושב שכדאי ללכת לראיון עבודה אחרי שלא ישנת מספיק (לא לקבוע בשעה מוקדמת בבוקר כמו ביצפר!)

את הנסיון להקשיב בשיעורים אני רואה כבזבוז של זמן, תאמין לי, אני טוב במדעי המחשב, אני עדיין זוכר ומבין הרבה חומר, למה? כי זה גם מעניין אותי וזה גם כולל הגיון, היסטוריה, ספרות ואזרחות לא מעניינים אותי (טוב, ספרות קצת, אבל הנכשל שלי בספרות לא נובע מחוסר הקשבה בשיעורים אלא ממשהו אחר), נכון שבהיסטוריה (לטענת מספר חברים) יש הגיון כלשהו (שגם הוא לא מעניין אותי) אבל זה לא עוזר לי, כמו שציינתי, חרף כל הנסיונות שלי, נכשלתי בהיסטוריה

אני לא מתייחס לזה כוויתור אלא כהחלטה לא לבזבז זמן מיותר על דברים שאני יודע שממילא אני לא הולך לבזבז עליהם זמן שלדעתי מיותר, ובעוד שנה אני כבר לא אזכור שלמדתי אותם אי פעם

"לא יגרום לשום נזק" - אני בטוח שאתה יודע שמחסור בשינה גורם נזק למוח, כל היום אני עייף ואין לי כוח לעשות כלום

למה לא?

כי זה בזבוז של זמן

כי הייתי יכול בזמן הזה לישון ולא לקום כל בוקר ולקלל בלב את ההורים שלי שמכריחים אותי לקום בכאלה שעות ולא נותנים לי לישון כמו שצריך, ולקום בשעה שמתאימה לי, לא להיות לחוץ ולהינות קצת מהחיים במקום לקום בבוקר שעה וחצי לפני שהלימודים שלי מתחילים, ולפעמים אפילו לבזבז 9.30 ש"ח ושעה נסיעה לכל כיוון בשביל ללכת לבניין שבו אני יושב עם הרבה חברים והדבר הבא שאני זוכר זה שכולם יוצאים להפסקה

במילים אחרות, זה כמו שיקחו לי כל יום 6 שעות מהחיים (לא כולל הנסיעה)

אוקי הבהרת את עמדתך, אבל תסביר לי, מה קשה לשבת על התחת קצת ולהוציא ציון 70 בהיסטוריה? אל תלך לשיעורים אפילו! ככה עשיתי בהסטוריה ב' בי"א אחרי שנה שלא למדתי, ובשיעורים הייתי שומע שירים. פשוט לקחתי תמיקוד ישבתי על התחת כמה ימים לפני ולמדתי. אתה חייב לקחת את ההחלטה של ללמוד! ואני לא מדבר שתוציא מאיות עכשיו אני מדבר על 70 קח מצדי אפילו 60 תעבור תטמטום הזה וגם תרגיש טוב עם עצמך וגם תהיה בטוח עם תעודת בגרות מלאה...

לא קשה מדי, ומניסיון אישי.

אוקי הבהרת את עמדתך, אבל תסביר לי, מה קשה לשבת על התחת קצת ולהוציא ציון 70 בהיסטוריה? אל תלך לשיעורים אפילו! ככה עשיתי בהסטוריה ב' בי"א אחרי שנה שלא למדתי, ובשיעורים הייתי שומע שירים. פשוט לקחתי תמיקוד ישבתי על התחת כמה ימים לפני ולמדתי. אתה חייב לקחת את ההחלטה של ללמוד! ואני לא מדבר שתוציא מאיות עכשיו אני מדבר על 70 קח מצדי אפילו 60 תעבור תטמטום הזה וגם תרגיש טוב עם עצמך וגם תהיה בטוח עם תעודת בגרות מלאה...

לא קשה מדי, ומניסיון אישי.

אין לי מושג מה קשה, אבל כמו שאמרתי אני לא מצליח

למקרה שלא קראת, כתבתי שבהכיתה י' השקעתי המון בהיסטוריה והייתי בטוח בכל מבחן ובוחן שהולך לי מצויין ונכשלתי בכולם

המגן שלי היה 55, אחרי שברוב נחמדותו המורה העלה לי את הציון מגן ב15 נקודות כי הוא ראה שאני מנסה

אני לא מומחה גדול,אבל איך בדיוק אתה מתכוון לצלוח לימודי תואר ראשון כלשהו,אם אפילו מקצועות תיכוניים אלמנטריים אתה לא מצליח לעבור?

ולהגיד "באוניברסיטה אני אלמד משהו שמעניין אותי" לא תופס,כי בכל תואר יהיו הרבה קורסים מעפנים,מעצבנים,קשים ומשעממים שתצטרך לעבור..

אני מסכים עם uppermc ,אני סטודנט שנה שנייה, זה פשוט סרט אחר ,אין מה לעשות, חצי מהדברים לא מעניינים בכלל ואתה לא רוצה/צריך לדעת אותם בדרך כלל, אבל אין מה לעשות ,זה המצב, בזמנו, כשהיתי תלמיד תיכון ,לא היתי מהמרוכזים ביותר, אפילו יותר מזה, היו לי סך הכל 47% נוכחות, אבל מה? בגרות מלאה שגובלת בהצטיינות .

לא באתי להתרברב על ציוני הבגרות שלי ,זה כבר היסטוריה בשבילי ,אני בא רק להדגיש עמדה ברורה, הכל תלוי בך, אתה לא נשמע טיפש/טמבל/מפגר שיכלית.

אני חושב שזה פשוט לא מעניין אותך, ז"א היית רוצה להצליח בחיים, ללמוד משהו מפוצץ ולהתקדם בתחום הנ"ל, אבל אין לך כח לעשות כלום בשביל לקדם את זה, זאת הנקודה, עצלנות.

אני לא מומחה גדול,אבל איך בדיוק אתה מתכוון לצלוח לימודי תואר ראשון כלשהו,אם אפילו מקצועות תיכוניים אלמנטריים אתה לא מצליח לעבור?

ולהגיד "באוניברסיטה אני אלמד משהו שמעניין אותי" לא תופס,כי בכל תואר יהיו הרבה קורסים מעפנים,מעצבנים,קשים ומשעממים שתצטרך לעבור..

אני יודע, וכבר עברתי אותם, אפילו קיבלתי 94 באחד מהם, ואם הייתי קונה את הספר של הקורס היה לי 99

אני מסכים עם uppermc ,אני סטודנט שנה שנייה, זה פשוט סרט אחר ,אין מה לעשות, חצי מהדברים לא מעניינים בכלל ואתה לא רוצה/צריך לדעת אותם בדרך כלל, אבל אין מה לעשות ,זה המצב, בזמנו, כשהיתי תלמיד תיכון ,לא היתי מהמרוכזים ביותר, אפילו יותר מזה, היו לי סך הכל 47% נוכחות, אבל מה? בגרות מלאה שגובלת בהצטיינות .

לא באתי להתרברב על ציוני הבגרות שלי ,זה כבר היסטוריה בשבילי ,אני בא רק להדגיש עמדה ברורה, הכל תלוי בך, אתה לא נשמע טיפש/טמבל/מפגר שיכלית.

אני חושב שזה פשוט לא מעניין אותך, ז"א היית רוצה להצליח בחיים, ללמוד משהו מפוצץ ולהתקדם בתחום הנ"ל, אבל אין לך כח לעשות כלום בשביל לקדם את זה, זאת הנקודה, עצלנות.

אני סטודנט שנה שלישית עוד מעט

אומנם אני לומד פחות קורסים ממה שסדוטנים רגילים לומדים כל סמסטר, אבל אני חושב שזה עדיין נחשב

(אני גם לומד סמסטר קיץ, בסוף הסמסטר קיץ יהיה לי יותר מחצי תואר)

וכן, אני יודע שעצלנות זו הבעייה (אם כי כמה מורים טוענים שאני לא עצלן אלא סתם יש לי בעייה בניהול זמן, לא נראה לי...)

^

גם לי לא נראה שזה בעיית "ניהול זמן".

זה יותר "סדר עדיפויות משובש". הלא כן?

אם אכן כך הדבר אז אני באמת לא מתאר מה הבעיה שלך עם הלימודים התיכוניים..

הלימודים התיכוניים,כשלעצמם ובהגדרתם,לא דורשים מהתלמיד שום התעניינות או התעמקות בחומר..שום פיתוח רעיוני ושום מקוריות..פשוט תבין את הנושא הבסיסי,ו"תזרוק" אותו יפה על דף הבחינה..זהו!

ככה זה (כמעט) בכל מקצוע..אז מה כאן הבעיה??

גם אני בזמן התיכון הייתי ישן 80 אחוז מהזמן (ואני לא מגזים..הייתי צריך להתעורר כל בוקר בחמש בכדי להגיע לבית הספר,ככה שבאמת השלמתי שעות שינה בזמן הלימודים),ועדיין הוצאתי ציונים יפים מאוד,מבלי להתכונן כלל לרוב המקצועות..וזה ממש לא כי אני גאון..

למרבה הפלא, החומר לא נכנס לי לראש כשאני לא נמצא בשיעורים (או כשאני נמצא ולא מקשיב)

לא קל לי לזכור את כל מה שרוצים שנזכור

זו הבעייה

עכשיו, זה לא דיון על למה אני לא משקיע בבית הספר, בגרות כבר לא תהיה לי - השאלה עכשיו היא כמה אני צריך אותה, ואם אין עוד מישהו להוסיף לרשימת האנשים שאומרים שלא צריך תעודת בגרות ויודעים על מה הם מדברים אז אני תודה וwish me luck

איפה את לומד מדעי המחשב בפתוחה ?

בכל אופן עם יש לך תואר ...אין שום יתרון בבגרות

אני עובד ואף פעם לא ביקשו ממני בגרות.