ניסיתי אבל הוא לא מתייצב....

אולי עם קירור יותר טוב...

לכל מי שמחפש עוד JIHUB DLT3C0310 1700+

יש לי עוד 2 למכירה

תפנו אלי בהודעה או לICQ

27791903

חבל שאתם חוזרים על לינקים שניתנו בתחילת התרד....

בכל מקרה אני קיבלתי לפני שבוע JIUHB מPCH שבוע 12 , אבל הזמנתי לפני שלושה שבועות אז לכו תדעו..

אני אמנם מקבל טמפ' דיי גבוהות (מארז לא מאורר לחלוטין וגם דיי קטן - אמנם פנלים פתוחים אבל בלי מאורר מכניס ומוציא וספק חלש, וגם דיי צפוף, טוב נו למה אני מתאמץ לתאר כשאפשר פשוט לצלם - אז אני יוסיף תמונה).

יש לי זכרונות 2100 , ולא ניסיתי את המקסימום של האפשרויות אבל הגעתי ל2200 יציב נראה לי ב1.8 (לא ניסיתי פחות) גם 2266 עבד אבל עבר רק חלק מהבדיקות. נראה לי שנסיון גבוה יותר כבר התיש אותי עם כל האזעקות של הלוח , לא חושב שניסיתי מתח גבוה מ1.9.

בכל מקרה במהירויות הגבוהות האלו אני מגיע לMID60 במעלות אפילו קרוב ל70 בממש גבוהות וזה כמובן במארז הלא מקורר שלי ובשרב ששורר עכשיו במרכז. בכל מקרה אני כרגע על 2000 בבאס 148 שיהיה רגוע יותר. להוסיף מאוררים שעושים רעש או עולים טונה כסף זה בטח לא בא בחשבון , אבל בטוח יש הרבה דרכים אחרות לשפר.

ד"א במהירות מקורית של 1466 ניסיתי גם מתח של 1.4 ועבד מצויין (לא ניסיתי פחות).

בכל מקרה :PdLrAaTgIoNnUM:

האם לא הצלחת להגיע לבאס גבוה יותר מ175 ?

בכל מקרה זה ששמת את הזכרון מאוד גבוה אבל את המעבד בבאס נמוך יותר - זה רק פוגע בביצועים שלך עדיף לך מעבד וזיכרון באותה מהירות - אפילו אם זה 175 זה יתן תוצאות גבוהות יותר מהמצב הנוכחי.

*נראה שהתמונה לא עולה - אז אולי מאוחר יותר)

הגעתי לבאס גבוה יותר, למעבד לא הייתה שום בעיה עם זה נראה לי. מה שכן לדעתי ההארד דיסק שלי לא עומד בזה. יש לי הארד דיסק ישן וקרה לי כבר פעמיים שהווינדוס שלי נדפק לגמרי בגלל אוברקלוקינג בבאס גבוה (הפעמיים שקרה היה בבאס 200), אז כנראה עד שאני לא אחליף את ההארד דיסק אני לא אנסה את הבאס הזה.

בקשר לזיכרון - למה זיכרון ובאס עובדים יותר טוב באותה המהירות? כמה שיותר גבוה יותר טוב. הרי במילא הזיכרון עובד בפי 2 מהירות מהלוח (יש לי DUAL DDR).

לגבי הכונן הקשיח שלך אז בלוח שלך יש אפשרות של נעילה PCI.AGP תנעל אותם ל 33.66 והוא לא יקרוס לך.

ולגבי המהירות זיכרון ובאס זה לא משנה שאתה עובד ב DUAL אם הזיכרון שלך 2100 שזה 266MHZ והבאס הוא 200 ואתה עובד ביחס של 1:1 אז תאה מריץ את הזיכרון בבאס 400(לא הרבה זיכרונות יצליחו לעשות OC כזה) כך שאולי הזיכרון מונע ממך להתקדם תעשה יחס קטן יותר בין הבאס לזיכרון.

לא - אל תפגע ביחס בין הזכרון למעבד - הNFORCE2 פשוט מציגה ביצועים ממש גרועים כשהזכרון והמעבד לא באותה מהירות (אה סינכרוני) ושום דבר לא מחפה על זה - לא הדיואל ולא כלום. ביצועים גבוהים מתקבלים רק כשהזכרון והמעבד באותו באס, ולמעשה תקבל ביצועים נמוכים יותר אם תריץ את הזכרון במהירות גבוהה יותר כשהבאס נשאר בנמוך יותר (פשוט תבדוק ותראה) , אני עשיתי בדיקות בעצמי ואכן זה נכון - גם כשהדיואל מופעל. למרות שהמעבד שלי עושה בכיף 200 , אם הזכרון ב133 אז אני מקבל תוצאות טובות יותר אם גם ההמעבד על 133 (לעומת מעבד על 200 וזכרון 133 , שתי הבדיקות נעשו במהירות 2000MHZ כשדיואל מופעל).

הגעתי לבאס גבוה יותר, למעבד לא הייתה שום בעיה עם זה נראה לי. מה שכן לדעתי ההארד דיסק שלי לא עומד בזה. יש לי הארד דיסק ישן וקרה לי כבר פעמיים שהווינדוס שלי נדפק לגמרי בגלל אוברקלוקינג בבאס גבוה (הפעמיים שקרה היה בבאס 200), אז כנראה עד שאני לא אחליף את ההארד דיסק אני לא אנסה את הבאס הזה.

בקשר לזיכרון - למה זיכרון ובאס עובדים יותר טוב באותה המהירות? כמה שיותר גבוה יותר טוב. הרי במילא הזיכרון עובד בפי 2 מהירות מהלוח (יש לי DUAL DDR).

הסבר:

כשהגשר הצפוני מתקשר עם המעבד ועם הזכרון, הוא צריך לעבוד בקצב של כל אחד מהם. אם שניהם עובדים באותו קצב, הוא יכול להעביר נתונים מהזכרון ישירות למעבד. אם הם עובדים בקצב שונה, הוא צריך לסנכרן ביניהם פעמיים - פעם בזמן שליחת הכתובת לזכרון ופעם בזמן קבלת הנתונים חזרה מהזכרון.הסנכרון הזה מחויב המציאות כי כל אחד מהרכיבים משדר וקולט נתונים כשהשעון שלו עולה (ומבקרה של DDR גם יורד):

8 7 6 5 4 3 2 1

-----_____-----_____-----_____-----_____-----_____-----_____-----_____-----_____ מעבד

15 14 13 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1

---___---___---___---___---___---___---___---___---___---___---___---___---___---___---___ זכרון

בדוגמא הזו מספרתי את פולסי השעון של כל אחד:

אם המעבד מוציא כתובת במחזור שעון מספר 3 שלו כשהשעון עולה מ0 ל- 1 (נמוך לגבוה). הזכרון יכול לקבל נתונים רק בעליית השעון, ולכן הוא יקבל אותם רק במחזור 7 שלו שזה בערך חצי מזמן המחזור של השעון שלו מאוחר יותר.

אם הזכרון הוא CAS2, תקבל תשובה מהזכרון במחזור 9 של השעון שלו, אבל המעבד יוכל לדגום את זה רק במחזור השעון הקרוב, שזה שעון 5 של המעבד.

בקיצור, בגלל ששני השעונים לא תלויים, אתה מפסיד בממוצע חצי מחזור שעון של הזכרון בשידור וחצי מחזור שעון של המעבד בקליטה.

למשל, אם המעבד עובר ב- 333MHz, אזי כל מחזור הוא 3ns, ואם הזכרון ב- 400MHz המחזור הוא 2.5ns. אתה יכול לאבד על סינכרון 1.25ns בשידור ו- 1.5ns בקבלת המידע, סה"כ 3.75ns מבוזבזים על סנכרון בממוצע.

בפועל די חיפפתי בהסבר כאן, ופעולת הסנכרון לוקחת יותר ממחזור שעון אחד, (לא ממש כדאי להכנס לזה אלא אם כן אתה רוצה ללמוד מושגים כמו meta stability שאני ממש לא רוצה להכנס להסבר שלהם) ואז אתה יכול לאבד הרבה יותר.

בקיצור, הרווחת bandwidth אבל דפקת בצורה משמעותית את ה-latency.

זה אומר שגם אם יש לך זכרון סופר דופר מהיר של cas2 הוא יתנהג בפועל כמו cas3 או אפילו cas4.

מה שעוד יותר גרוע זה שאם יש לך זכרון שב- 333MHz עובד ב- CAS2 יכול להיות שב- 400MHz הוא בכלל יעבוד רק ב- CAS 2.5 .

לא רק זה - ככל שמהירות הזכרון קרובה למהירות המעבד אתה תפסיד יותר.

יוצא מן הכלל - כשמהירות הזכרון היא מכפלה שלמה של מהירות הבאס של המעבד - אז לא צריך להסתנכרן כי כשהשעון של המעבד עולה תמיד עולה איתו במקביל גם השעון של הזכרון.

רק משהו קטן, DDR יכול לקבל גם בירידה מ-1 ל-0 למיטב זכרוני.

כל הכבוד על ההסבר !!

אבל יש רק "בעיית מרפי" אחת ידועה : תאורייה מול מציאות : , כנראה זה הרבה יותר מתקדם לתכנן את הבקרים בציפסט :

בNFORCE2 אכן עבודה לא סינכרונית לא רק שלא מעלה ביצועים אלא גם מורידה אותם יחסית לעבודה סנכרונית (לפי ההסבר שנתת) אבל בערכת שבבים של VIA KT400 למשל עלייה של באס כל שהו (זכרון או מעבד) ועבודה במצב לא סינכרוני מעלים את הביצועים מול עבודה במצב סינכרוני נמוך יותר.

מה שאומר - בעייה ספציפית ב.NFORCE2

רק משהו קטן, DDR יכול לקבל גם בירידה מ-1 ל-0 למיטב זכרוני.

נכון, אבל...

ב- DDR שליחת הכתובות לזכרון מתבצעת תמיד בעלייה מ- 0 ל- 1.

קבלת נתונים חזרה מהזכרון מתבצעת גם בעלייה וגם בירידה, אבל תמיד במכפלות של מחזורי שעון שלמים (ז"א מחזורים של 2, 4 או 8 נתונים, הנמשכים 1, 2 או 4 מחזורי שעון בהתאמה).

בגלל זה לא טרחתי לציין זאת על מנת לפשט את ההסבר.

כל הכבוד על ההסבר !!

אבל יש רק "בעיית מרפי" אחת ידועה : תאורייה מול מציאות : , כנראה זה הרבה יותר מתקדם לתכנן את הבקרים בציפסט :

בNFORCE2 אכן עבודה לא סינכרונית לא רק שלא מעלה ביצועים אלא גם מורידה אותם יחסית לעבודה סנכרונית (לפי ההסבר שנתת) אבל בערכת שבבים של VIA KT400 למשל עלייה של באס כל שהו (זכרון או מעבד) ועבודה במצב לא סינכרוני מעלים את הביצועים מול עבודה במצב סינכרוני נמוך יותר.

מה שאומר - בעייה ספציפית ב.NFORCE2

ממש לא...

זה בסך הכל אומר שב- KT400 חיפפו בתכנון והפעילו את מנגנון ה- synchronizer תמיד, גם כאשר הוא לא נחוץ, ולכן אתה מאבד "בזכותו" תמיד עוד קצת latency גם במצבים בהם ציפסט טוב היה מסוגל להרוויח.

בתור אחד שעובד בתכנון צ'יפים למחייתו, אני יכול לומר לך שזהו פתרון התכנון השבלוני, ואילו התכנון של Nvidia שעוקף את ה- synchronizer כשלא צריך אותו הוא יצירתי וטוב בהרבה.

אם תריץ איזשהוא בנצמרק שמודד latency במחזורי שעון (אני לא חזק בשמות של תוכנות, תסלחו לי, אבל ראיתי תוצאות כאלה כך שאני יודע שזה קיים), תראה שהתוצאה שתקבל ב- KT400 בבאס אסינכרוני תהיה פחות או יותר באותו סדר גודל כמו ה- NF2, ובבאס סינכרוני תראה נפילה קטנה ב- KT400 ושיפור ב- NF2, כלומר הפרש משמעותי לטובת ה- NF2.

כלומר, זה לא שה- KT400 מהיר בבאס האסינכרוני, הוא פשוט איטי בבאס הסינכרוני.

להזכירכם, ה- KT266 היה דפוק לגמרי מבחינת latency ורק ה- KT266A הציל את הכבוד של VIA.

הKT400 זה די פרסא.