יש לי ויכוח עם חבר שלי בנוגע לנער/גבר שהגיע לגיל 18 כלומר לשרת בצבא הגנה לישראל

ע"פ החוק אם הוא רוצה ללכת ליחידה קרבית הוא צריך אישור של ההורים שלו

נושא הויכוח הוא כזה:

האם נער כזה שרוצה ללכת ליחידה קרבית וההורים שלו לא רוצים שהוא יילך לשם אבל בכל זאת מביאים לו אישור , האם הוא צריך לקחת את זה בחשבון שהוא הבן היחיד להורים שלו וכביכול לוותר על החלום שלו להיות ביחידה קרבית , או שהוא בעצם כמו כל ילד אחר <?

ומשהו נוסף , דיברנו במקרה וחס חלילה חייל נפטר, האם חייל בן יחיד להורים נפטר דומה לחייל שיש לו אחים?

שכול להורים זה ברור , אין שום ספק בזה , כל הורים שהבן שלהם נהרג בצבא החיים שלהם במידה נהרסו , אבל השאלה היא האם שכול של הורים עם בן יחיד דומה להורים שיש להם עוד ילדים? או שמדובר בכלל בשכול אחר?

אני לא מבין מה אתה "שואל" כאן.

גם אני בן יחיד ושירתתי בקרבי

ברגע שיש את חתימת ההורים הוא כמו כל ילד אחר אין יחס מיוחד למרות שיכול להיות שהמפקדים יתיחסו אליו יותר טוב

ומשהו נוסף , דיברנו במקרה וחס חלילה חייל נפטר, האם חייל בן יחיד להורים נפטר דומה לחייל שיש לו אחים?

אותו דבר אותם התנאים

באופן כללי אחרי החתימה עדיין אפשר לוותר בכל שלב של השירות

בכל מקרה בזמן החתימה יש עורך דין שיכול להסביר להם את כל המשמעויות והתנאים

אריק, באמת קשה להבין מה אתה אומר, תנסח את עצמך מחדש.

אם אתה בן יחיד/ בן למשפחה שכולה אתה תלוי בחתימה של ההורים שלך והם גם יכולים להגביל את רמת המבצעיות שלך.

מצד אחד יש את עמי איילון, בן יחיד שהגיע לשייטת 13, השתתף בלא מעט מבצעים, היה גם חובל, מפקד חיל הים וראש השב"כ.

מהצד השני אני יכול לספר לך מדוגמא אישית שאני בן למשפחה שכולה (אחי הבכור נפל בלבנון) ואני ואחי הגדול היינו צריכים את החתימה של ההורים שלנו בשביל להתגייס ליחידות קרביות. אבל הם הגבילו אותנו בחוזה, כלומר- בזמן שחבריך יוצאים למבצעים, אתה נשאר בבסיס/יוצא הביתה ככה שדיי מפספסים ככה את כל הפואנטה של להיות לוחם וזה מאוד מבאס... אבל זה מה יש.