עבור לתוכן

סיפור אמיתי, רציני, ובעייתי בטירוף - צריך עזרה

Featured Replies

פורסם

אני אתחיל בלהגיד שמדובר בסיפור מאוד טרגי שקרה (ועדיין קורה) במשפחתי.

אם יש לכם זמן, רצון לעזור למשפחה בבעייה (זה לא רק אני), וקצת ראש מעשי אני אשמח אם תקחו את הזמן לקרוא את מה שכתבתי פה לעמוק, ולנסות לעזור.

אח שלי נמצא בבית 6 שנים ברצף בערך, בן 23 כרגע.. אין לו חברים, לא הייתה לא חברה בחיים, הוא לא עשה צבא (נתנו לו פטור מסיבה שאני אפרט בהמשך), והבנאדם היחידי שהוא מתקשר איתו כרגע זה אבא שלו(שלנו).

ועכשיו מההתחלה:

נתחיל בזה שאח שלי תמיד היה בעייתי במובן מסויים. כבר משלב הילדות היו בעיות.

כשהוא סיים ט' והיה צריך לבחור תיכון, הוא וחבר שלו הסכימו ביניהם שהם יילכו לאותו תיכון. בסוף לאח שלי היו ציונים טובים יותר מלחבר שלו והוא התקבל לתיכון טוב יותר. החבר {המאוד אידיוטי, יש לציין} שלו עשה עליו חרם והצליח לגרור אחריו את כל מי שאח שלי הכיר. הוא האשים אותו במשהו רציני שהוא לא באמת עשה (לא זכור לי כרגע). משם הוא הפסיק לבוא לבצפר. לאחר מכן הוא קיבל את האופציה לא להתגייס, וכמובן בגלל שהוא היה במצב כה אנוש והוא היה כה חלש הוא 'השתמט'.

מאז כמובן התחילו הבעיות.

תתארו לעצמכם מה זה לעיות בבית במשך 6 שנים. אפילו שנה; בלי חברים, בלי לדבר עם אף אחד, בלי לצאת מהבית, עם בערך 0 תחביבים. אפשר רק לנסות לתאר את כמות התסכול, עצבים, דיכאון האסטרונומית שצומחת מזה. שלא לדבר על כמות האובססיביות.

רק אני אישית, אם יש חופש מהלימודים של נגיד שבועיים ואיכשהו לא מסתדר לצאת עם חברים כבר מתחיל לשעממם לי. כן, יש מחשב, אבל בדרך שאני רואה את זה אין שום תחליף לחברה (למען האמת זה תרתי משמע: girlfriend/society).

איך כל זה הצליח לקרות? באמת שקשה לתפוס את זה, אפילו אני לא מבין את זה. לאמא שלי כן היה איכפת, מאוד איכפת. לאבא שלי יש בעיית אדישות מטורפת ו'פשוט' נתן לזה לקרות. בגלל שאבא שלי תמיד ויתר לא ואף פעם לא דחף אותו אפילו קצת לעשות משהו עם החיים שלו, הוא היחידי שמדבר איתו כרגע. הוא אשכרה מדרבן אותו במה שהוא עושה. זה עובד ככה: הוא מזכיר לו שהוא ייצטרך לצאת מהבית, אח שלי מתעצבן, לא מדבר איתו, ואז אחרי כמה ימים הם שוב מדברים וחוזר חלילה.

ואפשר רק לתאר כמה כואב לי הלב עליו; הרי הוא אח שלי. למרות שעם ההתנהגות שלו כרגע יש רגעים שעולה בי התשוקה לשרוף אותו חי (לא מגזים). בוא נאמר ככה: אסור לי לשמוע מוזיקה ברמקולים (הבאס מפריע לו ומהדהד לו, אל תשאלו אותי איך זה מסוגל להפריע, ולא-- אני לא מדבר על 200W, ווליום סביר בהחלט), אם אני סוגר את הדלת טיפה לא בעדינות הוא תופס ת'כריזה של החיים ומתחיל לזרוק דברים.

באמת שבמצב שהוא נמצא כרגע כל דבר מרתיח אותו, ויתר על כן, והרבה יותר בעייתי, פשוט לא יוצא לא להתמודד עם בעיות בחיים שלו. וגם לא יצא לו יותר מדי. אם אני אנסה להיזכר בבעייה שהייתה יחסית 'בעייתית' עבורו שקרתה בזמן האחרון - הזיזו את הכוס שלו מהמקום -- כן, כן, אני רציני.

הוא מסוגל להתעצבן מכל דבר בערך, הכל כ"כ אובססיבי שזה לא יאומן. לשטוף ידיים: 2 דקות שלמות, אח"כ לנגב אותן - עוד דקה שלמה. וזה פי 4 יותר בעייתי כשהוא עושה את זה כל שעה בערך. לשטוף את הרגליים במקלחת כנ"ל.

הדבר היחידי בערך שהוא "משקיע" בו עכשיו (מרכאות כפולות ומכופלות) זה תזונה. כמובן שכמו שאתם מתארים לעצמכם להשקיע במצב כזה בתזונה זה טיפה, טיפה, טיפה אבסורד. הכל כ"כ אובססיבי אצלו שאם מישהו תפס לו את הכיריים הוא יתעצבן, אם הזיזו משהו במקרר למקום שלא שלו הוא מתעצבן, אם הפח (!!!!!!!) לא מסודר הוא מתעצבן. כן, הוא אשכרה מסדר את הפח (כשאני חושב על זה זה פשוט לא נתפס). וכמובן היה את היום שהוא לא מצא את הכוס שלו ואז הוא צעק כאילו מישהו גנב לו את האוטו. אני ממש לא מגזים, הוא התעצבן ברמות כ"כ מטורפות שאני הרגשתי פחד, חרדה באותם רגעים. הוא משליט טרור ושולט אפילו בהורים שלי במקרים מסויימים. הוא הבנאדם הכי לא מתחשב שאיי פעם הכרתי (לא במזל בדיוק). הוא אגוצנטרי ברמות מטורפות, רק מהרצונות (המטופשים בצורה אסטרונומית יש לציין) שלו איכפת לו.

אם האינטרנט טיפה איטי לו בגלל שאני מוריד משהו על 100 KBPS מHTTP (יש לנו אינטרנט 4 מגה ביט, אתם יכולים רק לתאר כמה 100 KBPS באמת צורך מהרוחב פס הכולל.

הוא נמצא במטבח בערך 7 שעות ביום (שוב, לא מגזים, מדדתי את זה בערך), משקיע באוכל שלו כל היום, מסדר אותו בצלחת. כמובן עוד דבר מזוויע זה שהוא מנקה את הצלחת עם הלשון(!!!!!) כשהוא מסיים. אשכרה כמו כלב. פשוט גועל נפש לראות את זה. שוב, מדהים איך לא טרחו להגיד לו לשנות את זה. אין לו שום נימוסים, הוא אוכל בפה פתוח וטוחן את האוכל כ"כ חזק עד שבא לי להקיא את המעיים שלי כשאני נמצא ליידו.

כשמישהו מתעצבן אותו הוא עם 0 כבוד מוציא איזה "אויש" כ"כ חזק, ועוד לידך. אין לכם מושג כמה זה מעצבן אפילו. (הוא לא מדבר ישירות לאדם בד"כ)

כמובן שבאותה תקופה הוא הצליח לפתח פילוסופיה ותורת חיים שלמה. הוא חושב שהוא תמיד צודק. הוא לא מסוגל לנהל דיון/ויכוח כמו בנאדם, הוא אף פעם לא מוכן להודות שהוא טועה כמו גבר. הוא כ"כ "close-minded" עד שכשאומרים לו משהו אחר ממה שכבר ידוע לו הוא יצעק עליו ויגיד לך שזה שגוי. כמובן שהמקור היחידי שלו לכל מה שהוא יודע זה האינטרנט;חס וחלילה שאני מזלזל בכלי הזה, אבל יש דברים שאי אפשר לדעת רק מלשהות באינטרנט;כגון טרנדים חברתיים.

הבנאדם לא מסוגל לפתור בעיות מינוריות בעצמו, יש לו 0 כישורים חברתיים (אתם יודעים מה? פחות מ-0, תינוק יותר טוב), הוא לא התנסה בשום דבר, אין לו כמעט ידע בשום דבר, אם אני הייתי צריך לתת לכם 2 מספרים, בקונוטציה של קירוב אחד לשני, איך הוא תופס את העולם; ואיך הוא בפועל; הייתי נותן את: המרחק שלוקח לחיידק לנוע שנת אור, ומינוס המרחק שלוקח לחיידק לנוע שנת אור. כמובן שאלה רק מספרים, אבל הם מייצגים את הסיטואציה במובן מסויים. לא הייתה לו חברה בחיים, אפילו חבר טוב אחד אין לו כרגע, הבנאדם לא נסע באוטובוס ציבורי בחיים שלו ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד...

ובקיצור: אין לו עתיד. אפילו הומלס יהיה לו קשה להיות (כן, כן, עצוב במיוחד, אבל זה המצב).

אני יכול להמשיך עד מחר עם הפירוט, אבל אני באמת בספק אם זה יעזור.

ושוב, למה זה עדיין לא נפתר? אבא שלי לא מסוגל להכניס את עצמו ולהכיר בסטיאוציה בה אנחנו נמצאים. כל קרובי המשפחה שלנו כמובן חושבים כמוני וכמו אמא שלי; אבל הוא פשוט לא תופס את חומרת העניין, או שהוא פשוט כן תופס אבל מדחיק אותה. תנסו להכניס את עצמכם למצב של אבא שיש לו בן שלא יודע לעשות כלום והוא בן 23. כמובן שלא רק הוא סובל מזה, אלא כל המשפחה שלנו (אני, אח שלי, וההורים שלי {{יש לי עוד אח חוץ ממנו, גם גדול ממני}}). אני אפילו לא בטוח אם הוא רוצה לטובתו, ובעצם לטובת כולנו. עוד משהו שאני יכול לציין: הייתה לי צלקת שקיבלתי כשהייתי בגן, תבענו את הביטוח, קיבלתי 30 אלף ש"ח. לאן הכסף הזה הלך? אבא שלי הפקיד את הכסף הזה אצלו ופשוט בזבז אותו בלי להשאיר פרוטה. כמובן שאם הייתי קצת יותר בוגר (הייתי בן 9 בערך) הייתי עושה משהו בנדון. אבל עכשיו כל זה כבר לא משנה.

אני פשוט לא יודע כבר מה לעשות. כל הזמן הזה אני, אמא שלי ואח שלי מדברים איתו ופשוט אין תוצאות; רק דיבורים יפים. אבא שלי חושב שאח שלי יוכל לפתח ביטחון להתשקם מהיותו בבית; מכוחות עצמו, וכמובן שאי אפשר בעצם "לפתח ניסיון בלי להתנסות".

ובניתוח קצת יותר עמוק של הדברים, יכול להיות שאבא שלי הוא האחרי לכל הפרשה הזו. אבל מי אשם ומי לא אשם לא ישנה הרבה.

איך שאני רואה את זה, יש כמה אפשרויות (כמובן הפחות רעות מבין הרעות):

*מוסד שיקומי בו הוא יהיה 24/7 מהזמן, שם ישקמו אותו וילמדו אותו אשכרה איך לחיות ואיך העולם באמת עובד

*לזרוק אותו מהבית

זהו, אין יותר. בגלל שהעניין לא מתקדם כ"כ, רציתי לדעת מה לדעתכם אפשר לעשות בעניין. ללמד אותו נקודתית מה הוא לא עושה טוב (אוו-וה, זה דיי הרבה) פשוט לא יעבוד. קודם כל מסגרת לפי דעתי. יעזור מאוד אם תכוונו אותי ספציפית למסגרת כזו. לא איכפת לי במה כסף זה כרוח, כשמדובר בלהציל חיים (עד כמה שניתן להציל אותם) אפשר להקריב הכל.

תפנו אותי לאיזה עובד/ת סוציאלי/ת, לא יודע, כל דבר שיכול לעזור לדעתכם.

ואני מצטער שהחלטתי להשתמש בפורום הזה בשביל המטרה הזו, אבל אני חושב שיש פה אנשים ראציונליים עם לב טוב שיוכלו לעזור לי. ושוב, מדובר פה בהצלת חיים.

בתודה,

QQQ

  • תגובות 44
  • צפיות 2.5k
  • נוצר
  • תגובה אחרונה
פורסם

דבר ראשון כל הכבוד שאתה מנסה לעזור ואיכפת לך!!!

חשבתם ללכת לפסיכולוג? אני מניח שלפי המצב שאתה מתאר יהיה צורך לסמם ולקשור את אח שלך כדי שהוא ילך לפסיכולוג אבל בתור התחלה למה שלא אתם

תילחו לפסיכולוג ולתאר בפניו את הבעיה אולי הוא יוכל לעזור ובסופו של דבר שגם האח ישתכנע ללכת לעזרה?

למה שלא תנסו לשכנע אותו לצאת איתכם? או לסדר לו מישהי אפילו נערת לווי? אחרי הפעם ראשונה התאבון רק הולך וגובר :silly:

לגבי הפתרון שהצעת:

מוסד שיקומי בו הוא יהיה 24/7 מהזמן, שם ישקמו אותו וילמדו אותו אשכרה איך לחיות ואיך העולם באמת עובד

*לזרוק אותו מהבית

אני חושב שזה רעיון מאוד לא טוב כי כמו שאתה אומר הוא לא מכיר את העולם ואנשים ידרכו עליו ואני בספק אם זה יהיה לטובה

מצטער שאין לי ממש עצות אבל נראה שאח שלך זקוק לניעור רציני שינפץ את הבועה שהוא חיי בה

פורסם

אם אכפת לך ממנו - אל תזרוק אותו מהבית, ואני לא מבין איך אתה מעלה זאת כאופציה.

כמו כן, לא תוכל לכפות עליו (במסגרת חוקית) שהיה באף מסגרת בניגוד לרצונו (אלא אם הוא מסוכן לעצמו או לאחרים, שלפי תיאורך זהו לא המצב). עד כמה תוכל לאיים עליו בסנקציות שיבצע משהו, זה אני לא יודע.

אני לא מומחה גדול, אך לפי התיאור שלך עושה רושם שישנה בעיה פסיכיאטרית מסוימת, או לפחות משהו שדורש בדיקה אצל בעל מקצוע. יתכן שיהיה צורך בטיפול תרופתי. תנסה דרך קופת החולים לקבוע בדיקה עבורו ולהמשיך משם.

פורסם

שקלתם אישפוז בבית חולים פסיכיאטרי? הוא נשמע מסוכן כבר...

פורסם

המרחק שלוקח לחיידק לנוע שנת אור, ומינוס המרחק שלוקח לחיידק לנוע שנת אור

שנת אור זה מרחק.

פורסם

^^^^

תגיד לי מכל מה שהבן אדם כתב זה הדבר שבשבילו כתבת תגובה??? :kopfpatsch: :kopfpatsch: :kopfpatsch: :kopfpatsch: :kopfpatsch: :kopfpatsch: :screwy: :screwy: :screwy:

פורסם

תקשיב הוא לא יצא פיזית מהבית 6 שנים , או לא יצא לבלות 6 שנים בחברת אנשים אחרים ?

אם הוא לא יצא בכלל מהבית אז זה בהחלט בעייה פסיכולוגית (אגב דיי נפוצה בסין בה יש ילדים שפשוט נועלים את עצמם בחדר לאיזה 20 שנה ) ואתה חייב לפנות למוסד לחולי נפש .

האופציה השנייה (המעט יותר קיצונית)היא לתת לו סטירה (תרתיי משמע)ולהעיר אותו,אתה רשמתה שאתם מנסים לדבר איתו יפה אבל זה לא הולך , אז נסו לדבר איתו בצורה הכי בסיסית והיא מאבק ,פשוט תריב איתו , אפילו פיזית (לך איתו מכות בקטנה )ותיגרום לו לבכות או להיכנס למצב קשה שבו הוא יצטרך לצאת מהבית בשביל לקבל עזרה (אם תרביץ לו עד שיכבאב לו והוא יברח ממך תיגרום לו לצאת מהבית בכוח ).

מה זה יעזור אתה שואל ,אז כך כל מסע מתחיל בצעד אחד (במיקרה הזה ה"מסע" לשיקום החיים של אח שלך)והצעד הזה הכי קשה , פשוט תיגרמו לו לעשות משהוא שהוא לא רגיל (כמו שאמרת לצא מהבית)וזה בטוח יפעיל איזה משהוא במוח שלו.

אם אתה לא רוצה לעבוד בדרך הזו יש דרך שלישית (למרות שלפי מה שרשמתה היא לא כל כך אפשרית ) והיא לדבר אילו מלב אל לב ולספר לו בדיוק את מה שאתה סיפרתה לנו (על כל הקטע הזה של החרם שעשו לו ושל זה שפשוט הוא לא רצה ללכת בגלל זה לבית הספר )ולהגיד לו שתבוסה זה מצב זמני אבל הרמת ידיים הופך אותו לתמידי ולהסביר לו שהוא הרים ידיים בכך שהחליט להיסתגר בבית ולהכניס לו במוח שהוא צריך לקום ולנסות לשנות משהוא .

מקווה שאני יעזור אפילו מעט ,בהצלחה .

נ.ב תיקרוא את מה שרשמתי מהסוף עד ההתחלה על תרפרפו כי כך זה יראה לך הזוי .

פורסם

היי אלצקו ..

kak dila bratne

אני עדיין קצת בשוק ממה ששמעתי כאן ... :o

מצב מוכר וקשה לעצמו מה גם ששום מקום עבודה לא יקח מישהו כזה

אולי רק לעבודות שאין ביקוש שזה "זבל" וגם לא נדמה לי תאמין לי הייתי במצב כזה כשאין לך צבא אתה אוכל חרא !

מה שאני הייתי מציע שאתה תנסה לדבר איתו לנסות להסביר לו שהוא חייב לסיים שירות

ולחזור איכשו לצבא אפילו בלי ידיעתו אפשר לנסות ושהם יכניסו בו קצת שכל וחינוך וזה יצליח

אפשר לשאול על מה ואיך הוא יצא ?משם

פורסם

From where do you know with who he talk and who is frinde?

And what did he do with the money?

I dont think that going back to the army is an option (age 23(

פורסם

From where do you know with who he talk and who is frinde?

And what did he do with the money?

I dont think that going back to the army is an option (age 23(

אפשרי להתגייס אני התגייסתי בגיל 22 לפני כ 4 חודש

פורסם

how come?

p.s.

If someone can help me with the hebrew file I will be thankful..

פורסם

how come?

p.s.

If someone can help me with the hebrew file I will be thankful..

מי אתה אתה אחיו ?..

פורסם

היי אלצקו ..

kak dila bratne

אני עדיין קצת בשוק ממה ששמעתי כאן ... :o

vsio prikrasna drog

הכל טוב גבר :xyxthumbs:

וממה אתה בשוק אחי ?

פורסם

vsio prikrasna drog

הכל טוב גבר :xyxthumbs:

וממה אתה בשוק אחי ?

מהסיפור שלך ...

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

דיונים חדשים