אמא כנראה לא כשירה ליהיות אמא, מה אני עושה?

[J0n1]

אתה בעצמך אמרת שלא רצית ללכת ליועצת, אז מה אתה רוצה מהממשלה?

הם עוד לא מעסיקים טלפתיים

[Born2Kill]

אני אבל רק רוצה שהיחסים יחזרו ליהיות כמו פעם בלי הפרקויות וכאלה :'(

אם אני ירים יד על אמא שלי(שכמעט קרה פעם) הלך עליי ואני יהיה בפנמייה צבאית וישתגע שם...

אפילו בצבא אני לא יודע מה אני עשה כי כל פעם שקצת חם או שאני לחוץ אני לא יכול להגיע לבצפר פה לייד הבית בגלל התקפיי חרדה אז איזה צבא?!

באיזה עבודה אני יעבוד בגיל 18!??! מי ייקח אותי?! איך לכל הרוחות אני יעבור בגיל 18?!?!

סעמק בחיים לא האמנתי שאני יגיע למצב הזה! יש לי ראש והבנה וראיית עולם הרבה יותר מפותחת מכל ילד אחר שפגשתי בגילי! אני רואה תדור שלי רובם בורים שמתעסקים בדברים חסריי משמעות ואין להם שום מוסג אמיתי על העולם ואיך דברים מתנהלים! העיקר ברוך השם! אבל מה? הם יעבדו ויהיו מסודרים...לאן אני יגיע הא?!?!?ואני עוד רואה בתחום המחשבים אני טוב אבל אין לי בגרויות!למרות שראיתי שהחומר קל והייתי מוציא ציונים גבוהים בלי ללמוד! איך המדינה הזניחה אותי! אני בן אדם שיכול לתרום כל כך הרבה!יש ל ידע הרבה יותר רחב מלרוב הילדים בגילי(בעיקר במחשבים).איך הגעתי לכאן?!?!?!

יש לכם במקרה בעיות כלכליות?

יכול להיות שאמא שלך הרבה במתח ועצבים ולכן היא מוציאה את זה עליך.

[Rafi921]

עזוב מה שהיה ואיך הגעת למצב הזה תקבל את המצב איך שהוא

אני אבל רק רוצה שהיחסים יחזרו ליהיות כמו פעם בלי הפרקויות וכאלה

תפיק את הלקחים, תיקח את עצמך בידיים, ותראה מה אתה עושה מעכשיו

אתה כבר די מבוגר והמעוצה לשלום הילד לא תועיל

תנסה להשלים את הבגרויות (תעשה דחיית גיוס) ותוך כדי לעבוד כך תתרקח מהבית ואילי הרוחות יצטננו כך

אפילו בצבא אני לא יודע מה אני עשה כי כל פעם שקצת חם או שאני לחוץ אני לא יכול להגיע לבצפר פה לייד הבית בגלל התקפיי חרדה אז איזה צבא?!

ניסית לראות רופא? בכל מקרה במקרה שלך ממליץ לך להתנדב (רק אחראי בגרויות!!)

אתה בעצמך אמרת שלא רצית ללכת ליועצת, אז מה אתה רוצה מהממשלה?

זה לא משנה אם הוא רצה או לא (כל עוד הוא לא בגיל 18 זה לא ממש משנה) ברגע שתלמיד לא מגיעה לבית הספר הם אמורים לבדוק אז יש כאן פשלה

יש לך הרבה עבודה לעשות....

[Art Tatum]

זה יכול להיות מאוד מורכב, אבל תכלס כל מה שנשאר לך לעשות זה לנסות להנעים את הזמן שנשאר לך ולאחרים בבית כמה שיותר.

וכשיגיע הזמן לעזוב תוכל לחיות איך שאתה רוצה.

[אביהרץ]

המצב לא יחזור להיות כמו פעם

במקום להשקיע את המאמץ בלחזור לנוחות של פעם (השקעה לא בטוחה - עובדה שעכשיו יש לך בעיות)

תשקיע בעתיד שלך, לך לפסיכולוג לא יודע מה כדי לך מאוד לפתור את הבעיות שלך אחרת תהיה תלוי בהורים שלך הרבה זמן והם יעשו מה שהם רוצים איתך בלי רחמים

כל עוד אתה לא במצב שקיבלתה פטור ואין לך רישומים פלילים אתה במצב תקין יחסית

אם יותר מדי תתקע בבית אתה לא תגיע רחוק

(לא יתחשק להם לתת לך מים חמים - אתה תצטרך להסתפק בקרים, יבואו אליך גובי כספים וההורים שלך לא יעזרו לך, תצטרך עורך דין או רופא ואף אחד לא מבטיח לך עזרה)

תשמע לי אם יש לך 10 שעות ביום 8 תשקיע בבעיה שלך (חרדות)

2 תשקיע בתיקון המצב בבית

אל תתחיל את החיים בלי שאתה מסוגל לעמוד על הרגליים ובלי שיש לך תמיכה מספקת מהבית, אתה תגלה את העולם הגדול והוא יתפוצץ לך בפנים.

צו ראשון היה לך?

טיפ נוסף:

אני במקומך אם היתי מאמין שאני לא מסוגל להתגייס אולי היתי מנסה להוציא פטור רפואי למרות שהבעיה היא נפשית.

כמה שידוע לי פטור נפשי זה פטור על פי חוק (תקנו אותי אם אני טועה), שזה הפטור הכי גרוע שקיים

[alexbmw]

אני אבל רק רוצה שהיחסים יחזרו ליהיות כמו פעם בלי הפרקויות וכאלה :'(

אם אני ירים יד על אמא שלי(שכמעט קרה פעם) הלך עליי ואני יהיה בפנמייה צבאית וישתגע שם...

אפילו בצבא אני לא יודע מה אני עשה כי כל פעם שקצת חם או שאני לחוץ אני לא יכול להגיע לבצפר פה לייד הבית בגלל התקפיי חרדה אז איזה צבא?!

באיזה עבודה אני יעבוד בגיל 18!??! מי ייקח אותי?! איך לכל הרוחות אני יעבור בגיל 18?!?!

סעמק בחיים לא האמנתי שאני יגיע למצב הזה! יש לי ראש והבנה וראיית עולם הרבה יותר מפותחת מכל ילד אחר שפגשתי בגילי! אני רואה תדור שלי רובם בורים שמתעסקים בדברים חסריי משמעות ואין להם שום מוסג אמיתי על העולם ואיך דברים מתנהלים! העיקר ברוך השם! אבל מה? הם יעבדו ויהיו מסודרים...לאן אני יגיע הא?!?!?ואני עוד רואה בתחום המחשבים אני טוב אבל אין לי בגרויות!למרות שראיתי שהחומר קל והייתי מוציא ציונים גבוהים בלי ללמוד! איך המדינה הזניחה אותי! אני בן אדם שיכול לתרום כל כך הרבה!יש ל ידע הרבה יותר רחב מלרוב הילדים בגילי(בעיקר במחשבים).איך הגעתי לכאן?!?!?!

תקשיב לרוב ילדים חכמים הם אלה שסובלים ומיתנהגים מוזר , לדוגמה רוב ה"פריקים" אצלנו אלה ששמעו מאטל ורוק וכו (לא שיש לי בעייה עם המוזיקה אני רק מנסה להסביר את המצב) וניתנהגו מוזר ושונה מהרוב היו בעצם ילדים באמת חכמים שפשוט ישבו בהתקפי חרדה רוב הזמן וריפאו את הכאב שלהם במוזיקה "כואבת" , לכולם זה ניראה מוזר ואף אחד לא הבין שהם אחלה חברה אבל זה היה המצב והם נידפקו בבית ספר \ צבא \וכניראה (אני לא שמרתי יותר מידיי על קשר אם אנשים) גם בחיים .

בקיצר גבר , אתה עוד מעט באמת גבר ואתה צריך לעשות כמה שיותר טוב לעצמך , אין לך סיכוי להחזיר את המצב לקדמותו , אבל יש לך בדיוק את הזמן לתקן את עצמך (ובחינם כי כל הפסיכולוג זה עיניין יקר שההורים משלמים) וליבנות לעצמך "קן שיגור" ליפניי שאתה עוזב .

עכשיו קודם כל נסה לפתור את בעיית החרדות בכדיי שלא תידפק בצבא ובחיים .

אחר כך נסה לשפר את המצב הלימודי שלך כמה שיותר בכדיי שתיצא אם בגרות הכי טובה שאתה יכול .

ואז נסה לשפר את מצבך החברתי כך תוכל לקבל תמיכה הכי אמיתית שאתה באמת צריך אותה .

אם תספיק לעשות את כל זה ליפניי שתהייה בן 18 אני לא רואה שתהייה לך בעייה לעזוב את הבית ולעשות זין בפנים של אמא שלך.

נ.ב אמרתה שאבא שלך בסדר איתך , נסה לגייס את תמיכתו כמה שיותר כך תקל על החיים שלך אחר כך .

בהצלחה אחי (:

[dude2]

כסף לפסיכולוג ויועצת יש וגם הלכתי דיי הרבה בלי שזה הביא תוצאות אמיתיות חוץ מזה שרציתי לקנות דברים יקרים וזה הלך לייעוץ..

יש רישומים שאני סובל מהתקפיי חרדה ופעם יש לי ופעם אין לי וכשאין לי אני מסוגל להמון ואני אדם חזק אבל כשיש אני מרגיש כמו שבר כלי ולא מסוגל לזוז יותר מידיי מהבית...אני דיי בקלות יכול לא לעשות צבא השאלה אם זה כדאי? אולי באמת בזמן הזה אני ישלים בגרויות..

לגביי פריקים וזה...אני לא מסכים איתך...בעיקרון אני שומע גם את המוזיקה שהם שומעים(מטאל ורוק) אבל רובם סתם פוזרים שנולדו עם כפית כסף בפה...

אנשים אוהבים אותי בעיקרון אבל אני כמעט ולא מסתדר עם רוב הילדים בגילי...אני בוחן דברים שהם עושים ואומרים וחושב לעצמי כל הזמן כמה שהם מדברים שטויות וחושבים שהם יודעים משו...ואני לא יודע אם זה הגורם אבל רוב הילדים שהסתובבתי איתם שהיה לנו טוב ביחד היום אני לא ממש רואה אותם...אולי זה כי אני לא לומד איתם באותו בצפר לא שאני הולך לשלי כן? אולי בגלל שאני לא יוצא למועדונים וכאלה, אבל כשכן יוצא שנפגשים בפיעלות מסויימת אז אנחנו ביחד וכולם עושים רושם שמאוד אוהבים אותי סך הכל..אבל זה גם משו שמדכא אותי, אני כבר לא יוצא עם החברים שלי, פעם הייתי מוקף בנות וכולן קפצו עליי...עכשיו אני בודד כמו כלב רחוב..

בקיצור יותר לחוץ לי כרגע איך באמת אני יצא לעולם?אני רוצה שכשאני יצא אני לא יסבול(או יכול להתגבר) מהתקפיי החרדה ושאני ייצא עם בגרויות ויוכל לעשות תארים ולהראות לעולם מה אני שווה...

לגביי צבא?תאמת באמת שהייתי מעדיף לא לעשות צבא כי אני גם ככה חושב שזה לקחת פקודות מאנשים רעים מושחטים וטיפשים, ויש מי שיעשה את העבודה(חוץ מזה מה המדינה עשתה בישבילי שאני צריך לטחון לה 3 שנים?) אני בעצמי לא יודע אם אני יוכל כרגע במצבי לעשות איזושהי מסגרת של צבא ואני פוחד שאני ייפול במצב הזה...השאלה אם אני יכול לא לעשות צבא לאור מצבי העגום ולהמשיך בחיים רגילים בלי שכל מעסיק ידע שסבלתי מהתקפיי חרדה ולא עשיתי צבא...כי איך נראה כזה דבר? איך אפשר לסמוך על כזה בחור?(למרות שאני רואה אנשים אחרים עובדים במקצועות כאלו או אחרים(בעיקר מחשבים) ויודע שאני כבר בגילי(16) הייתי מבצע את העבודה בצורה הרבה יותר טובה)

[Judas Iscariot]

אמרת שאתה רוצה שהמצב יחזור לקדמותו(עם אמא שלך).

אתה יכול להצביע על משהו מסויים או זמן מסויים שבו המצב התהפך/השתנה?

ודיברת די הרבה על חברים ו"ילדים" - מה עם בחורות? או אם אתה הומו, בחורים? (כלומר, קשר רומנטי)

זה מפתיע אותי כל פעם מחדש איך קשר עם מישהי יכול לגרום לך להרגיש כל יכול.

[UNDERDOG]

החיים שלי בזבל יותר מתמיד ואני מחפש פיתרון.

אבא שלי בעבודה במשך היום והוא היחידי שאני באמת אוהב ומסתדר איתו במשפחה.

אחותי כרגע לא עובדת והיא כאילו באה לפגוע יחד עם אמא.

אמא דיי פסיכית נראה לי, אני ייתן לכם דוגמא של התנהגות של הרגע...היא יושבת עם הלפטופ בפינת אוכל לייד החדר שלי ורואה עקרות בית נואשות...(שזה לא נתן לי לישון) קמתי והסברתי לה שזה מפריע אז היא אמרה שאני צריך לקום כבר...הבנתי שאין לי ממש ברירה למרות שלא יצא לי ממש לישון אז קמתי לטלויזיה אבל כמובן שזה מפריע לה לראות עקרות בית :-\ היא התחילה לצעוק בכל הכח ושאני ישתיק את זה או יעוף לחדר שלי.

שאלתי אותה למה שהיא לא תלך עם הלפטופ למטבח, זה הריי לפטופ, פה היא כבר איבדה את זה לגמריי וצרחה עליי כמו לא יודע מה. אמרתי לה שאני מוכן להעביר לשם את הכיסא ו השולחן שהיא תוכל לראות שם ואחר כך אנ יחזיר הכל למקום, כמובן שגם זה לא עזר...

בבית אני כל הזמן צריך לנקות ולסדר אחריי אמא שלי ולעשות כלים ולנקות ולעשות כביסה בזמן שהיא שוכבת על הספה ורואה טלויזיה וטוענת שאני מבזבז לה את הכסף כשאני מדליק בויילר(היא לא עובדת רק אבא עובד)

טוענת שאני פרזיט ואיך שיהיה לי 18 היא תעיף אותי לרחוב ושאולי היא תזרוק אותי לפנימייה צבאית אם אני לא יכבד אותה.

בקיצור הראיית עולם שלה שאמא לא כל כך רחוקה ממלכה ושאני הנתין שלה....אני בהחלט סובל מהמצב ונכנס לדיכאון והתחלתי לסבול מהתפי-חרדה שדופקים לי את התיפקוד לגמריי, אני חושב שאמא שלי אולי לא כשירה ליהיות אמא ואולי אני לא מודע לזה אבל היא קצת מסובבת. מה אני יכול לעשות עכשיו? משפחה אומנת? יש קו להתייעצות? בקיצור אני יודע שזה לא קשור פה אבל אני אבוד לגמריי..הייתי שמח לעצות לינקים לאתרים בנושא או מספריי טלפון לייעוץ. כל דבר! אני יודע שזה לא המקום אבל אני זקוק לעזרה :'(

תודה רבה לכולכם מראש

עצה שלי תעשה כל מה שהיא אומרת לך ואל תתוכח איתה פשוט תשנה גישה בראש במקום לראות את המצב שאתה מסכן. תראה את זה כאתגר שאתה צריך לעבור

בחיים. יהיו לך דברים גם יותר גרועים לפי דעתי זה הזדמנות מצויינת בשבילך לפתח משמעת עצמית איזון פנימי יכולת להתמודד אם מצבים לא צפויים וקיצוניים

הרי ברור ממה שאתה מספר שהיא בעצם רודנית והדרך היחידה לנצח רודניים, זה לעשות מה שהם אומרים הכי טוב שאתה יכול, ולא לבכות על המצב אלא להיות מאושר. יש לך הזדמנות מצויינת להתפתח כבן אדם קח את זה בשתיי ידיים

[דנדן]

כסף לפסיכולוג ויועצת יש וגם הלכתי דיי הרבה בלי שזה הביא תוצאות אמיתיות חוץ מזה שרציתי לקנות דברים יקרים וזה הלך לייעוץ..

יש רישומים שאני סובל מהתקפיי חרדה ופעם יש לי ופעם אין לי וכשאין לי אני מסוגל להמון ואני אדם חזק אבל כשיש אני מרגיש כמו שבר כלי ולא מסוגל לזוז יותר מידיי מהבית...אני דיי בקלות יכול לא לעשות צבא השאלה אם זה כדאי? אולי באמת בזמן הזה אני ישלים בגרויות..

תפוס את עצמך בידיים, מה זה השטויות האלה, סובל מהתקפיי חרדות? אם באמת היית סובל מזה היית נחשב סכיזופרני, והיית מוגדר באוכלוסיה אחרת בכלל.

כרגע אתה במצב תקין, וסתם בוכה לכל העולם.

לגביי צבא?תאמת באמת שהייתי מעדיף לא לעשות צבא כי אני גם ככה חושב שזה לקחת פקודות מאנשים רעים מושחטים וטיפשים, ויש מי שיעשה את העבודה(חוץ מזה מה המדינה עשתה בישבילי שאני צריך לטחון לה 3 שנים?) אני בעצמי לא יודע אם אני יוכל כרגע במצבי לעשות איזושהי מסגרת של צבא ואני פוחד שאני לא ייפול במצב הזה...השאלה אם אני יכול לא לעשות צבא לאור מצבי העגום ולהמשיך בחיים רגילים בלי שכל מעסיק ידע שסבלתי מהתקפיי חרדה ולא עשיתי צבא...כי איך נראה כזה דבר? איך אפשר לסמוך על כזה בחור?(למרות שאני רואה אנשים אחרים עובדים במקצועות כאלו או אחרים(בעיקר מחשבים) ויודע שאני כבר בגילי(16) הייתי מבצע את העבודה בצורה הרבה יותר טובה)

רק בגלל התגובה הזאת אני אומר שמזל שהמדינה לא עשתה שום דבר בשבילך.

וכפי שטענת המדינה כן רצתה לשלוח אליך מישהו שיבדוק, אבל סגרתם את זה בינכם שלא ישלחו אף אחד.

ומאחר שאתה לא יודע להתלונן לאנשים הנכונים אז אתה מאשים את הממשלה.

זה כמו שכל יום יגנבו לך משהו, ולא תאמר את זה לאף אחד, ואז תגיד שהמשטרה אשמה ששודדים אותך.

ודרך אגב, שוב פעם, עם תגובה כזאת, אני מאחל לך להגיע לקרבי. שתלמד שהמפקדים ביחידות האלה הם אנשים כמוני וכמוך. ואם יתמזל מזלך אולי תחטוף כדור.

אתה צריך להבין שאתה לא האדם היחיד שההורים שלו הם כאלה, חלק גדול מהאוכלוסיה בעולם היא כזו, זה שאתה מתנהג כמו ילד קטן, וחושב שכל העולם מגיע לו, ולא מצליח להתמודד עם זה זה בעיה רצינית ובעיה רצינית שלך בלבד.

רק אחרי שתבין את מצבך ותסתגל למצב החדש תלמד איך להתסדר בחיים, כי לפי ההתנהגות שלך כרגע, כל פעם שיהיה לך רע, אתה תסתגר בבית, במיוחד איפה שרע לך, ובעתיד מה תעשה כשתצטרך לפרנס את עצמך? תשאר גם בבית? לא תעבוד? תעוף לרחוב? תתאבד? כל התהליכים האלה אפשריים ויכולים לגרור אחד את השני.

לסיכום תפוס את עצמך בידיים במקום לבכות פה בפורום.

את המצב בבית לא תצליח לשפר, תשפר את עצמך, תטפל בחרדות האלה, תתחיל להתייחס כמו שצריך לעולם, ואז אתה תחזור למסלול החיים האמיתי.

דרך אגב, קלטתם מה יש בחתימה של UNDERDOG?

מנהלים, אתם בטוחים שזה חוקי?

[Art Tatum]

אתה לא חייב לעשות צבא, תגיד להם שיש לך מספיק בעיות.

אף מעביד בהמשך לא ידע למה, אסור להם גם לשאול יותר מדי.

תמיד תוכל להגיד שזה מסיבות רפואיות, ולא תצטרך להרגיש לא נוח.

אם יש לך התקפי חרדה חזקים אז אתה צריך ללכת לפסיכיאטר.

אתה תקבל תרופות שמורידות את רמת החרדה.

זה לא דבר קבוע, זה רק כדי לייצב את המוח שכנראה שנמצא ברמות גבוהות של חרדה ודפוסי חרדה בגלל לחצים סביבתיים ומחשבות.

אם לא תמצא דרך להתמודד עם המצב זה רק יחמיר.

מה שבטוח בגיל שלך יש המון OUTS כמו שאומרים בפוקר.

אל תיפול נמוך כי זה ממש מיותר.

[אביהרץ]

הצפה אחרונה שלי להיום-

לפני שאתה מחליט אם אתה הולך לצבא או לא תפתח פה נושא לבדוק את האופציות בדיוק כי כי אנימכיר מישוה שיצא ושואלים

ואם זה פטור נפשי אז ועוד איך שואלים

[Art Tatum]

אני מעל גיל 30 וראיתי כבר הכל.

כמעט כל אדם שאני מכיר עבר איזה משבר קשה בשלב כלשהוא, וכולם יוצאים מזה.

זה כל כך מיותר.

בקשר לצבא זה ממש לא סיפור.

הרבה אנשים לא עושים צבא מכל מיני סיבות.

לאף אחד מהם לא היה בעיה למצוא עבודה, והרבה מעסיקים אפילו מעדיפים את זה ככה כי אתה לא תעלם להם למילואים.

אם רק הייתה יודע לאיזה עבודות מעולות ואיזה תפקידים בכירים הגיעו אנשים שלא עשו צבא.

אני מכיר עשרות אנשים כאלה.

יש לי חבר שביים התאבדות רק כדי להשתחרר מהצבא (ליצן) והיום הוא מסודר בעבודה עם משכורת של בכיר הייטק ויש לו רזומה מרשים במיוחד.

אז שאף אחד לא יבלבל במוח.

חבר אחר שגם לא עשה צבא הוא היום רואה חשבון בכיר במוטורולה, ואף אחד חוץ ממני ואולי עוד כמה חברים קרובים לא יודע שהוא היה בטיפול פסיכולוגי במשך שנתיים.

היתה איזה בחורה ששיגעה אותו שנים ואחרי זה היתה אחת שהיה לה קטן ולו היה גדול ועבה והם התקשו לעשות סקס בלי שיהיה לה כאבים.

השטויות שהולכות פה... במבט לאחור זה קורע מצחוק.

[dude2]

דנדן אתה בידיוק מאותם אנשים שחושבים שהם יודעים משו...אני יכול ללכת ברחוב כשיש שמש חזקה ו28 מעלות ואני יחשוב שאני באמת עלול למות ברגע זה וכושר התפקוד שלי יורד...נראה לך שבמצב כזה אני יכול ליהיות בקרבי או לתפקד חיי שיגרה?

לגביי ממשלה?לא לוקח את זה קשה אני טוען שהמערכת דפוקה...אני לא סדרתי שום דבר שאלו בבצפר למה אני לא מגיע וקיימו פגישה עם עובדת מאוד נחמדה והסברתי שאני סובל מהתקפיי חרדה ומאז לא שמעתי מהם מילה..

[אביהרץ]

Art Tatum - השאלה על איזה פטור הם יצאו

דודי - אתה משלם לפסיכו מהכסף שלך? (כסף שלך או של ההורים?)

סתם מסקרנות, מה אתה מפחד שיקרא מהשמש? סרטן? התייבשות?

מאיזה עוד דברים אתה מפחד?