לאחרונה נתקלתי באתר בשם "קו ישר". האתר מציע פתרונות כוללים ברוב העניינים הממשלתיים בישראל (החל משיטת משטר, ועד חינוך תחבורה וכו') . עיקר הדברים:

לפניכם מבנה חלופי למדינת ישראל המתבסס על כלכלה חופשית ויוזמה פרטית. הדרך באמצעותה תהיה ישראל למדינה מהעשירות בעולם ובעלת איכות חיים גבוהה למרות מצבנו הביטחוני.

ננסה לחשוף ולברר כל תחום מחיינו בישראל ולהציע חלופה עדיפה שמתבססת על השקפת עולם של קפיטליזם, של חופש הפרט ושל מיעוט התערבות ועשייה מזיקה של השלטון. נגדיר מחדש את תפקידה של המדינה בחיינו ומקומם המינימאלי של הפוליטיקאים. החזון מעשי טכנית אך יישומו במערכת הפוליטית הקיימת [וברקע האידיאולוגי הנפוץ בישראל] בלתי אפשרי לכאורה. גם למבנה הפוליטי-דמוקראטי נציע חלופה שתאפשר את יישום העידן החדש.

האתר מנפץ מאות מיתוסים שהלעיטו אותנו במשך עשרות שנים. מיתוסים להצדקת המצב הקיים. אנחנו יורדים לשורש הבעיה השקפת העולם הסוציאליסטית. יישומה בישראל, באמצעות מערכת שלטונית שמעניקה כוח רב לפוליטיקאים לבחוש ולשלוט בחיי היום-יום של האזרח יצרה ביורוקרטיה של פקידים, עסקנים ופוליטיקאים, רגולציה מיותרת ושחיתות מקיפה, פשע גואה ומאות אלפי אוכלי חינם.

האתר חושף את השקר שמאחורי סיסמאות מדינת הרווחה, בחסותן ניתן כוח לפוליטיקאים להחליט במקום האזרח מה טוב בשבילו. נראה את הדרך האמיתית לרווחה ללא טובות מהממסד.

למרות שאיני מסכים עם כל הנכתב בו, אני בהחלט מאמין שישראל יכולה להתקדם הרבה אם הממשלה תואיל להפסיק להפריע.

כתובת האתר: http://www.kav.org.il/

אכן נכון

ראינו ,

בוא נגיד שהקו לא עד כדי כך ישר

מיותר לציין שהאתר ערוך בצורה מטודית חסרת חזון ומחשבה מעמיקה .

יש כמה פנינים קטנות, אבל הרוב שטויות.

ובמילה אחת: אנרכיה.

לא אנרכיה - ליברטריאניזם. באנרכיזם המדינה לא יכולה להתערב כי היא לא קיימת, בליברטריאניזם המדינה קיימת ויכולה להתערב, אבל רק במקרים הקיצוניים ביותר.

רוב מה שכתוב שם נכון (ובד"כ גם קל לאימות), אבל אני לא מסכים עם המסקנות שלהם. זה כבר לא עניין של עובדות אלא של אידאולוגיה: על כמה שגשוג וצמיחה אתה מוכן לוותר כדי לוודא שפחות אנשים "יפלו מהעגלה" בדרך.

יש כמה פנינים קטנות, אבל הרוב שטויות.

ובמילה אחת: אנרכיה.

אולי המילה הנכונה היא מינרכיה (מינימום ממשלה). הממשלה אוסרת עלי לשדוד זקנות ברחוב, אבל לא אכפת לה מה אני מעשן בבית, כמה עורכי דין יהיו במשק, וכמה נהגי מוניות יעלו בשנה הבאה על הכביש וכמה תחנות רדיו יעלו לשידור.

כמובן שצריכה להיות איזשהי רגולציה - אבל צריך להשאיר אותה מינימלית.

לא אנרכיה - ליברטריאניזם. באנרכיזם המדינה לא יכולה להתערב כי היא לא קיימת, בליברטריאניזם המדינה קיימת ויכולה להתערב, אבל רק במקרים הקיצוניים ביותר.

רוב מה שכתוב שם נכון (ובד"כ גם קל לאימות), אבל אני לא מסכים עם המסקנות שלהם. זה כבר לא עניין של עובדות אלא של אידאולוגיה: על כמה שגשוג וצמיחה אתה מוכן לוותר כדי לוודא שפחות אנשים "יפלו מהעגלה" בדרך.

גם ליברטיאניזם הגדרה טובה וגם היא לא מוכרת מספיק בארץ ה So called חברתית שלנו.

אני בעד שיהיה קצבאות (נדיבות) לנכים ולזקנים. (קצבאות בלבד, לא "תמיכות" ל "עמותות" למיניהם)

אני דווקא מאוד אהבתי את החלק על החינוך, את כל השאר לא טרחתי לקרוא, אבל הרעיונות שם בנוגע לחינוך מאוד קרצו לי.