נושא קליל שתמיד עולה בפורומים טכנולוגיים, בשונה מהוויכוחים כבדי המשקל והמתישים שמתנהלים פה לאחרונה. הייתי רוצה להציע וגם לקרוא הצעות של אחרים למצלמות דיגיטליות שונות שלעולם לא יראו אור משיקולים שיווקיים בעיקר. הקטגוריה לא משנה, גם לא העלות הצפויה, בתנאי שהטכנולוגיה קיימת היום (בייצור או בשלב מעבדתי מתקדם), בלי מד"ב ופנטזיה בבקשה...

אחד הדברים שחסרים לי זה RF פשוט וטוב במחיר סביר. פעם ייצרו כאלו, תוצרת רוסיה או יפן, מצלמה נהדרת ללימוד נושא הצילום ולהתמקדות בבסיסים. הייתי מתכנן מצלמה בסיסית כזאת, כמו פעם, רק דיגיטלית.

חיישן CMOS בגודל APS-C, רגיש לאור עם 6-8 מ"פ. עדשה קבועה ומהירה לדוגמא 20 מ"מ (מקביל ל-30 מ"מ) עם מפתח מרבי של 2.8 לכל היותר או 32 מ"מ (מקביל ל-50 מ"מ הקלאסי) במפתח 2.4 או פחות. מערכת RF אופטית עם עינית גדולה ובהירה. בקרות ידניות לחלוטין: מיקוד (כמובן), מהירות סגר ומפתח צמצם, חיישן אור פשוט יחסית עם תצוגת LED בסיסית, כפתור לקביעת ISO וכפתור לתיקון חשיפה, כפתור טיימר, כניסת שלט רחוק וזהו. המצלמה תהיה נטולת LCD (מסך פשוט יראה את מספר החשיפות שנותרו על הכרטיס) ותצלם ב-RAW בלבד.

נושא קליל שתמיד עולה בפורומים טכנולוגיים, בשונה מהוויכוחים כבדי המשקל והמתישים שמתנהלים פה לאחרונה. הייתי רוצה להציע וגם לקרוא הצעות של אחרים למצלמות דיגיטליות שונות שלעולם לא יראו אור משיקולים שיווקיים בעיקר. הקטגוריה לא משנה, גם לא העלות הצפויה, בתנאי שהטכנולוגיה קיימת היום (בייצור או בשלב מעבדתי מתקדם), בלי מד"ב ופנטזיה בבקשה...

אם העלות לא משנה, זה די מביא אותנו לקטגוריה של מד"ב ופנטזיה, לא?

אחד הדברים שחסרים לי זה RF פשוט וטוב במחיר סביר. פעם ייצרו כאלו, תוצרת רוסיה או יפן, מצלמה נהדרת ללימוד נושא הצילום ולהתמקדות בבסיסים. הייתי מתכנן מצלמה בסיסית כזאת, כמו פעם, רק דיגיטלית.

אני לא רואה איך RF עוזרת ללימוד צילום יותר מאשר מצלמת רפלקס. אין לה חיווי לעומק שדה, יש לה בעיית פרלקס, אין בה אפשרות לצילום מקרו או טלה. מכל המצלמות שלי, זו שזוכה להכי פחות שימוש היא ה-RF (ריקו 500G, כאן בתמונה עם מצלמה שכבר לא איתי - ריקו R5).

חיישן CMOS בגודל APS-C, רגיש לאור עם 6-8 מ"פ.

אני מוכן להמר שלא ייצאו יותר חיישני APS-C עם כמות מ"פ חד ספרתית.

עדשה קבועה ומהירה לדוגמא 20 מ"מ (מקביל ל-30 מ"מ) עם מפתח מרבי של 2.8 לכל היותר או 32 מ"מ (מקביל ל-50 מ"מ הקלאסי) במפתח 2.4 או פחות.

למה לא שניהם? זום 18-50/2.8-4 ייספק את אותן דרישות ויישקול לא הרבה יותר מ-300 גרם.

מערכת RF אופטית עם עינית גדולה ובהירה.

אני מוכן להתפשר מעט על גודל העינית עבור חיווי של עומק שדה, אפשרות עבודה עם מקרו וטלה, וחופש מפרלקס.

בקרות ידניות לחלוטין: מיקוד (כמובן), מהירות סגר ומפתח צמצם, חיישן אור פשוט יחסית עם תצוגת LED בסיסית, כפתור לקביעת ISO וכפתור לתיקון חשיפה, כפתור טיימר, כניסת שלט רחוק וזהו. המצלמה תהיה נטולת LCD (מסך פשוט יראה את מספר החשיפות שנותרו על הכרטיס) ותצלם ב-RAW בלבד.

לא יודע, אף אחת מהתכונות/מגבלות האלה לא יוצרת מצלמה שמציתה לי את הדימיון. אני לא חושב שיהיה למצלמה כזו מספיק שוק כדי להחזיר את עלויות הפיתוח והייצור.

אורן, תן לפתוח מדי פעם דיונים קלילים יותר, בלי להזדקק להכניס ציטטות ומראי מקום, זה יש לי מספיק בתיזה ובמאמר שאני כותב. בכל מקרה, זאת מצלמה שאני הייתי רוצה בתור מצלמת תירגול אידיאלית. רוצה נימוקים (סוביקטיביים לחלוטין) - בבקשה!

RF - זה עניין אישי. צלמתי מעט מאוד ב-RF (קצת עם משהו רוסי לא ברור, קצת מאוד עם לייקה) ונורא אהבתי את הקונספט, הייתי רוצה אחת כזאת משלי, אבל דיגיטלית (הפילם די גמר את הסוס, לפחות בפורמט 35 מ"מ). בעית פרלקס? אין חיווי לעומק שדה? אז אין, זה לא מפריע להוציא תמונות נהדרות (לפעמים). חוץ מזה, המצלמה הזאת אמורה להיות מאתגרת ולהפתיע אותך מדי פעם (גם לרעה).

APS-C עם מעט מ"פ - כי לטובת המצלמה הזאת לא צריך יותר, יותר חשובה רגישות לאור. זאת מצלמת רחוב, היא אמורה לתפוס דמות פוטוגנית רוכנת מתחת לפנס רחוב ב-ISO3200 ולא לייצר הדפסי ענק של פורטרטים או תמונות נוף מושלמות. אתה יודע מה, שיהיו מצידי 50 מ"פ, העיקר שהמצלמה תתפוס תמונות עם מעט רעש ב-ISO1600-3200

עדשה קבועה - משני טעמים, ראשית בשביל האתגר. יש לך רק אורך מוקד אחד - תתמודד עם זה. שנית, בסדר גודל נתון (המצלמה אמורה להיות קומפקטית יחסית) עדשת פריים לעולם תהיה מהירה וחדה יותר מעדשת זום. עדשת 35 מ"מ f/2.0 למצלמת רפלקס 35 מ"מ שוקלת 215 גרם, עדשה דומה ל-APS-C ול-RF תשקול אפילו פחות, יש לך יתרון של לפחות סטופ אחד וכמובן חדות מרשימה גם בצמצם פתוח. זאת מצלמת רחוב שחיה בשביל צמצם פתוח.

סוגיית עלות - חייבים להכניס קצת גמישות, אחרת זה משעמם. צריך לפחות מידת חופש אחת על מנת שהדמיון יוכל לעבוד. בכל מקרה מצלמה כזאת לא חייבת להיות מאוד יקרה.

מצלמה כזאת מציתה לי את הדימיון. לא בתור מצלמה ראשונה, אלא בתור משהו שהייתי לוקח איתי תמיד בכיס, שולף מדי פעם, מצלם, ובבית מסתכל על התוצאות, מנתח אותן ולומד משהו חדש.

אורן, תן לפתוח מדי פעם דיונים קלילים יותר, בלי להזדקק להכניס ציטטות ומראי מקום, זה יש לי מספיק בתיזה ובמאמר שאני כותב.

אין בעיה, הציטוטים בסה"כ עוזרים לי להגיב להודעה מבלי שאצטרך לתאר את הנושא הספציפי שעליו אני מגיב. זה נוח לי, אבל אף אחד לא חייב להשתמש בשיטה הזו.

RF - זה עניין אישי. צלמתי מעט מאוד ב-RF (קצת עם משהו רוסי לא ברור, קצת מאוד עם לייקה) ונורא אהבתי את הקונספט, הייתי רוצה אחת כזאת משלי, אבל דיגיטלית (הפילם די גמר את הסוס, לפחות בפורמט 35 מ"מ). בעית פרלקס? אין חיווי לעומק שדה? אז אין, זה לא מפריע להוציא תמונות נהדרות (לפעמים). חוץ מזה, המצלמה הזאת אמורה להיות מאתגרת ולהפתיע אותך מדי פעם (גם לרעה).

אני חושב שאם תצלם קצת ב-RF תבוא על סיפוקך די מהר

APS-C עם מעט מ"פ - כי לטובת המצלמה הזאת לא צריך יותר, יותר חשובה רגישות לאור. זאת מצלמת רחוב, היא אמורה לתפוס דמות פוטוגנית רוכנת מתחת לפנס רחוב ב-ISO3200 ולא לייצר הדפסי ענק של פורטרטים או תמונות נוף מושלמות. בכל מקרה.

אני אשמח לראות חיישן כזה שמשתמש בכל הטכנולוגיות החדשות, אבל אני לא רואה אותו מגיע לשוק.

עדשה קבועה - משני טעמים, ראשית בשביל האתגר. יש לך רק אורך מוקד אחד - תתמודד עם זה.

זה לא כל כך מסובך להתמודד עם עדשות פריים, אבל אני באופן אישי לא אוהב את אובדן השליטה על פרספקטיבה. זום מאפשר לי להחליט על הפרופרוציות המדוייקות בין הנושא הראשי לבין נושאים משניים ברקע (ולפעמים גם בחזית הפריים), וזה משהו שמאבדים ברגע שעוברים לפריים.

שנית, בסדר גודל נתון (המצלמה אמורה להיות קומפקטית יחסית) עדשת פריים לעולם תהיה מהירה וחדה יותר מעדשת זום. זאת מצלמת רחוב - speed is of the essence.

בתאוריה זה נכון, אבל לא חסרות עדשות זום עם איכות טובה יותר מעדשות פריים מקבילות.

הדברים נכונים גם במצלמות בסדר הגודל הזה. עדשת ה-28/2.4 של הריקו GR-D/GR-D2 טובה יותר מעדשת ה-24-72/2.5-4.4 של הריקו GX100/GX200 ובטח בהשוואה לעדשת ה-24-60/2.0-2.8 של הפנסוניק LX3, אבל קשה לי לחשוב על מקרים שבהם ההבדלים יהיו מספיק משמעותיים לתוצאה הסופית כדי להצדיק את הוויתור.

סוגיית עלות - חייבים להכניס קצת גמישות, אחרת זה משעמם. צריך לפחות מידת חופש אחת על מנת שהדמיון יוכל לעבוד. בכל מקרה מצלמה כזאת לא חייבת להיות מאוד יקרה.

בהגדרה, כל מצלמת נישה חייבת להיות יקרה בהשוואה לתכונות שהיא נותנת.

מצלמה כזאת מציתה לי את הדימיון. לא בתור מצלמה ראשונה, אלא בתור משהו שהייתי לוקח איתי תמיד בכיס, שולף מדי פעם, מצלם, ובבית מסתכל על התוצאות, מנתח אותן ולומד משהו חדש.

אם ה-DP2 החדשה של סיגמה תתקן את הבעיות הגדולות של ה-DP1, אז יכול להיות שתוכל לקבל לפחות חלק ממה שאתה רוצה (חיישן גדול, עינית אופטית גדולה כאופציה, גלגל פוקוס ידני וכו'). מנגנון RF לא יהיה שם.

---

מצלמה (ליתר דיוק מערכת) שאני הייתי רוצה לראות:

מצלמת כיס עם עדשות מתחלפות שמנצלות את היתרונות של החיישן הקטן, רצוי כזו שמבוססת על הריקו GX200. הנה מספר עדשות שניתן לממש עם חיישן כזה:

1. זום לשימוש כללי שדומה ל-35-105/1.8-2.6 של האולימפוס C5050, אבל עם טווח מעט רחב יותר, למשל 28-85/1.8-2.6

2. אולטרה-זום מהיר - 35-420/2.8-3.7 (בדומה לעדשה של הפנסוניק FZ50)‏

3. עדשה אולטרה רחבה - 14-28/4.0, דומה ל-7-14/4.0 של אולימפוס, אבל ללא הצורך לכסות את חיישן ה-FourThirds הגדול יחסית (בערך פי 5 גדול יותר מאשר החיישן של ה-GX200)

4. עדשת מקרו 200/4.0, ללא בעיית עומק השדה שיש לעדשה כזו על חיישנים גדולים יותר, וכמובן עם משקל, מימדים ומחיר נמוכים בהרבה

5. עדשת 50/1.0. עם חיישן כל כך קטן, עדשה כזו לא צריכה להיות מאוד יקרה.

6. מתאם לביונטים אחרים שהופך למשל עדשת סיגמה 50-500 למקבילה ל-200-2000 (על חיישן עם קרופ x4.0), או עדשת 50-150/2.8 למקבילה ל-200-600/2.8, ועם משקל של 770 גרם בלבד.

תכונות נוספות שהייתי רוצה לראות, רובן במצלמות DSLR‏:

1. מדידת אור מבוססת-היסטוגרמה. בדיוק כמו שאני מסוגל לצלם תמונה ולהגדיר פיצוי חשיפה לתמונה הבאה באופן שכתף ההיסטוגרמה תיושר לימין, אין שום סיבה שהמצלמה לא תעשה זאת במקומי. עוד יותר נחמד יהיה אם המדידה הזו תדע לכוון צמצם בהתאם להפלשה של פלאש ידני (כמו פלאש אולפן).

2. מימוש של Auto Levels או Auto Contrast במצב JPEG. אם כבר תמונות מוכנות לעיכול ישר מהמצלמה, אז עד הסוף.

3. מימוש של Tilt ו-Shift בחיישן, מין הסתם ע"י "רכיבה" על מערכת Anti-Shake קיימת, ובשילוב עם Live View מהחיישן הראשי כדי לראות את התוצאה בזמן אמת. ללא פיצ'ר כזה, עדשות FF על מצלמות APS הן ממש בזבוז של מעגל כיסוי גדול ולא מנוצל.

4. אופטימיזציה אוטומטית של תמונות JPEG כשהמצלמה ללא בשימוש. ניקוי רעשים מתקדם דורש משאבי מעבד לא מבוטלים, אבל אם הוא קורה כשהמצלמה בתרמיל או על הצוואר אז הוא לא מפריע בשום צורה שהיא (מלבד אולי בצריכת הסוללה המוגברת). גישה כזו יכולה לחסוך לא מעט מהעלויות של צ'יפים ייעודיים שמאיצים את עיבוד התמונה, ויכולה להשיג תוצאות טובות יותר מכיוון שמשאבי החישוב הנדרשים מפסיקים למעשה להיות פקטור. מקסימום התהליך נגמר בנסיעה הביתה

5. DSLR עם מראת פליקל. אני מודע היטב לחסרונות שלה, ובכל זאת היתרונות משמעותיים בעיני יותר (למשל נושא הרעש).

6. לימיטר לפוקוס שנשלט ע"י הגוף, או אפשרות להגדרת טווח מינימום ומקסימום ל-hunting. שתי התכונות יהפכו צילום ציפורים תזזיתיות במעוף לקל באופן משמעותי.

7. אפשרות למעבר בין שני חיישנים בלחיצת כפתור. למשל APS-C לצילום באור חלש או עבור עומק שדה מצומצם, וחיישן 1/1.8 לניצול הקרופ האדיר בצילומי מקרו או טבע (ראה מתאם עבור הקומפקטית שברשימה הראשונה). אפשרות אחת למימוש מתאם כזה היא ע"י מראה דומה לזו שקיימת במצלמות רפלקס שבוררת בין חיישן אחד לשני. המחיר הוא וויתור על העינית האופטית, אבל היתרונות עשויים להיות משמעותיים. עם עדשת 18-250 אחת אפשר לקבל טווח אורכי מוקד כולל שמקביל ל-27-1100 ללא החלפת עדשות - 27-375 עם חיישן ה-APS-C (קרופ 1.5x) ו-80-1100 עם החיישן הקטן (קרופ 4.4x).‏

8. מצב Helicon Focus לעומק שדה גדול. צילום רצף תמונות שבו המצלמה משנה אוטומטית את מרחק הפוקוס בין תמונה לתמונה, ולאחר מכן חיבור אוטומטי של התמונות במחשב (או במצלמה, ברקע) לתמונה אחת עם עומק שדה שכולל את כל טווח הפוקוס. דוגמה למה שאפשר לקבל בשיטה הזו אפשר לראות כאן

9. מניעת איזורים שרופים (blown highlights) באמצעות חשיפה כפולה. צילום של שתי תמונות - אחת בחשיפה רגילה ואחת בחשיפת חסר של 2 סטופים או יותר. הצילום בחשיפת חסר יכול לשמש כדי להגדיל את הטווח הדינמי ולמלא את האיזורים השרופים מהחשיפה הרגילה (למשל איזורים שבהם מופיעים פנסים). כאן כן מדובר על סוג של HDR, אבל יותר מאשר שינוי של כל טווח הגוונים של הסצנה המטרה היא לספק מעט מידע באיזורים השרופים (בדומה להצלת מידע שרוף בקבצי RAW). מימוש נכון של המצב הזה במצלמה יכול לאפשר גם צילום של נושאים שאינם סטאטיים לחלוטין, מכיוון שאין צורך לשנות את הצמצם או הפוקוס, אלא רק לבצע חשיפה מיידית נוספת (קצרה יותר) ולשמור אותה כקובץ נפרד.

10. טשטוש רקע מלאכותי ונשלט (למצלמות קומפקטיות ובכלל) באמצעות מיפוי אוטומטי של גבולות הנושא לפני הצילום. מיפוי הסצנה באמצעות שינוי הפוקוס ממינימום לאינסוף וסימון האיזורים שנכנסים ויוצאים מפוקוס במרחקים השונים. לאחר מכן מתבצעת הצילום עצמו ושמירה של מסכה לשימוש מאוחר יותר בתוכנת עיבוד תמונה מחשב. ברגע שיש מסכה מדוייקת ואוטומטית, אפשר לשלוט באופן מדוייק וקל על טשטוש הרקע - לאחר הצילום. החיסרון במצב כזה הוא הדילייי שנוסף כתוצאה מסריקת טווח הפוקוס לפני הצילום. קושי נוסף הוא שאם הנושא זז, המסכה תהיה לא מדוייקת.

11. תיקון Vignetting אוטומטי באמצעות חשיפה נוספת בהירה יותר. יש עדשות (של אולימפוס) שמדווחות למצלמה על רמת ה-Vignetting שלהן, עבור תיקון אוטומטי במחשב לאחר מכן. בד"כ האיזורים בפינות חשופים מספיק טוב כדי שהתיקון יהיה בלתי מורגש, אבל יכולים להיות מצבים שבהם Vignetting חזק ייקשה על תיקון מלא. צילום חשיפה נוספת בהירה יותר, ייאפשר למלא את הפינות במידע שמגיע מחשיפה טובה. התועלת בפיצ'ר כזה לא גבוהה, כי בשביל חשיפה כפולה רצוי להשתמש בחצובה, ואם כבר משתמשים בחצובה אפשר בד"כ לסגור צמצם ולקבל Vignetting נמוך יותר.

12. מסך פוקוס עם תכונות משתנות (בהירות מול קלות מיקוד) - במסכי מיקוד בהירות התמונה בעינית עומדת ביחס הפוך לקלות המיקוד ולרמת הדיוק של חיווי עומק השדה (בלחיצה על כפתור DOF). במסכים טובים אפשר לקבל במידה מסויימת גם תמונה בהירה וגם קלות מיקוד סבירה (מן הסתם יותר מאשר במסכים לא מוצלחים), אבל היחס נשמר כשמדובר באותה טכנולוגיה. במילים אחרות, גם במסכים טובים אפשר לתכנן אותם כך שיהיו יותר בהירים או יותר קלים למיקוד, אבל פרמטר אחד יבוא על חשבון השני (כשמדובר בשני מסכים בגודל נתון). הייתי רוצה לראות מסך מיקוד שבו ניתן יהיה לשלוט על היחס בין בהירות וקלות מיקוד - בין מסך בהיר וצלול, ועד מסך כהה יחסית אבל כזה שבו נקודת הפוקוס מאוד מודגשת ושהחיווי בו לעומק שדה יותר מדוייק. איך לממש דבר כזה זאת כבר שאלה אחרת (ראה סעיף מד"ב ופנטזיה )

13. מצב פוקוס היפרפוקאלי - מצב שבו המצלמה קובעת את מרחק הפוקוס בהתאם לצמצם ולאורך המוקד, כך שמתקבל עומק שדה מאינסוף ועד למרחק המינימלי האפשרי. מצב כזה יכול לחסוך את הצורך בפוקוס וקימפוז מחדש בצילומי חטף. שימושי במיוחד בקומפקטיות עם עומק שדה גדול.

14. מצב "אפס רעש" באמצעות חשיפה כפולה. מימוש מובנה במצלמה של הרעיון שמופיע במאמר הזה של Guillermo Luijk ובתוכנה הנילוות לו. הרעיון מדבר על שילוב שתי תמונות - אחת בחשיפה רגילה ואחת בחשיפת יתר של 4 סטופים - לתמונה אחת שבה הגוונים נקבעים לפי החשיפה הנכונה (ולכן אין את האפקט המלאכותי של HDR), אבל כל האיזורים הכהים מקבלים מידע נקי מרעש בזכות התמונה שבחשיפת יתר. הפוטנציאל של השיטה הזו גדול מאוד לדעתי, אבל מוגבל לצילום דוממים.

יש עוד, אבל הפיצ'רים האלה לבד צריכים להספיק כדי למלא את זמן ה-R&D של כמה חברות צילום למשך 5 השנים הקרובות

אני אעשה קונסולידציה של רעיונות ה-DSLR האולטימטיבית שלך עם מספר רעיונות משלי (שהם טכניים יותר).

גוף - שלדת מגנזיום, גוף פוליקרבונט קשיח עם גימורי גומי.

בקרות - 3 גלגלות (2 מימין, אחת משמאל), גלגלת שליטה לחיצה (דומה ל-IPOD) על הגב, מגוון כפתורים מפוזרים על פני הגוף. כל הבקרות ניתנות לתכנות מחדש ולשליטה מלאה (ראה בהמשך בסעיף תוכנה)

חיישן - הרעיון שלך לברור בין שני חיישנים חכם מאוד, אם כי צריך לבדוק את ההשלכות על משקל ואמינות. רעיון פנטסטי יותר הוא חיישן גמיש - חיישן שעשוי מלוח גמיש שיושב על מסגרת מחוכמת. שינוי הגאומטריה של החיישן (מלבד היכולת להניע אותו ב-6 כיווני חופש) יאפשר קיזוז של הפרעות אופטיות רבות. רעיון פנטסטי נוסף, למרות שהוא מיושם כבר בטלסקופים, הוא שימוש במיקרוצמצמים או רגישות אור נפרדת לכל פיקסל. בטלסקופים זה מיועד למנוע flaring ולצלם גופים חיוורים הנמצאים בסמוך לגופים בוהקים. במצלמה, בליווי אלגוריתם מחוכם, זה עשוי לתת בנוסף טווח דינמי מרשים. החשיפה תהיה משולבת אלקטרומכנית, זמן החשיפה גמיש לחלוטין מ-1/100000 שניה ומעלה, אין כמעט הגבלה על סינכרון עם מבזק.

תוכנה - וכאן מגיע הדובדבן שבקצפת, פתרון הקסם שבעצם יענה על כל משאלותיך (ומשאלות כל צלם למעשה) במכה אחת וגם הסיבה (השיווקית-מיתוגית) שמצלמה זאת תשאר לעולם בגדר פנטזיה. אני מציע את ה-OCS ר"ת של Open Camera System. שילוב של CPU ו-ASICS בקוד פתוח ומערכת הפעלה פתוחה וחופשית לחלוטין. מערכת ההפעלה יכולה לשלוט בכל האספקטים של המצלמה ואני אפרט. ההשראה שלי היא ממערכת chdk שנכתבה למצלמות קאנון קומפקטיות ואני לוקח את הרעיון צעד קדימה.

GUI - גמיש לחלוטין. בדיוק כמו בסביבת לינוקס, אתה יכול לבחור את ה-GUI המתאים לך ולהתאים אותו לצרכיך. לא אוהב את מערכת התפריטים הנוכחית? תוריד אחרת מהאינטרנט או שתתכנת אחרת בעצמך!

בקרות - גמישות לחלוטין וניתנות לתכנות מחדש, ניתן גם לתכנת שילובים ורצפי מאקרו באופן חופשי לחלוטין. יתר על כן, מערכת ההפעלה שולטת בכל האספקטים של המצלמה - בחשיפה, בפוקוס, בשליטה בחיישן, כך שאין שום בעיה לעשות מיסגור פוקוס, חשיפות כפולות משולשות או מרובעות, ניתן לתכנת את כל מצבי ותכונות הצילום שהצעת למעשה באופן פשוט וקל ולשייך אותם לכפתורים מסוימים או לפקודה בתפריט.

עיבוד תמונה במצלמה - כאמור, ניתן לתכנת את מעבד המצלמה באופן חופשי לחלוטין. המצלמה תבוא עם מבחר תכונות עיבוד תמונה מובנות וניתן יהיה לתכנת אותה לבצע כל דבר שמחשב שולחני יודע לעשות (אם כי היא תהיה איטית יותר בכל פעולה שאין לה ASIC בשבילה). רוצה לעבד RAW בשעות הפנאי, אין בעיה. רוצה לתקן כהות בשוליים או בעיות גאומטריות, אין בעיה (מערכת ההפעלה יודעת איזה עדשה מחוברת ואת הנתונים שלה). רוצה לעשות אפקטים גימיקיים מפגרים, חופשי.

אני חושב שבשלב זה היתרונות והיכולות של ה-OCS כבר מובנים.

תקשורת - האלו קאנון! האלו ניקון! אנחנו ב-2009 עוד מעט וצריכים לשלם אלפי ש"ח בשביל מתאם WIFI ארור?! ב-OCS יש את כל אמצעי התקשורת שניתן לצפות למצוא במכשיר אלקטרוני מחוכם שעולה אלפי שקלים. WIFI ושן-כחולה מובנים כמובן, חיבור USB אוניברסלי ואופציה ל-GPS. ניתן לרכוש גריפ עם מודם סלולרי. המצלמה יודעת להסתנכרן עם נקודות חמות פתוחות, אתה יכול לשבת בבית קפה בחו"ל ולהעלות את התמונות שצלמת לרשת, מי צריך דיסקים ניידים. יתר על כן, אתה יכול לשלוט על המצלמה מרחוק דרך כל מתקן WIFI או שן כחולה (כגון טלפון סלולרי), עם מתאם סלולרי אתה יכול לשלוט על המצלמה דרך הטלפון. השליטה היא מושלמת ומלאה לחלוטין, כיאה למערכת ה-OCS. אתה גם יכול לחבר את המצלמה למסך דרך חיבור ה-HDMI שלה, לסנכרן לה מקלדת ועכבר BT ולעבוד איתה כמו עם מחשב (לתכנת אותה, לגלוש איתה ברשת, לשחק סוליטר).

בטיחות - בטיחות פיזית, מבנה קשיח ואטום, זאת מצלמה לטיולים ומסעות יש כאן יתרון למראת פליקל כפי שציינת, ד"א. המסך יהיה קבוע (אני כאן המעצב!) אולם ניתן יהיה להוסיף בקלות מסך 3-4 אינץ' חיצוני לצילומים בזוויות לא שגרתיות (או לצלם בשלט רחוק עם ה-PDA שלך). בטיחות נגד גניבות, כל מצלמה מגיע עם כרטיס ID שכולל את ססמת ה-BIOS הייחודית שלה, לא ניתן לגשת ל-BIOS ללא ססמא זאת ולא ניתן לאפס את ה-BIOS (חייבים להחזיר לחברה אם רוצים לעשות כן). ניתן לתכנת PIN ולבקש מהמצלמה לדרוש אותו בתזמונים שונים, ללא ה-PIN המצלמה תהיה חסרת תועלת לחלוטין (BIOS נעול, אין גישה לחומרה). אם יוכנס PIN שגוי מספר פעמים המצלמה תנסה בכל אמצעי התקשורת שלה להעביר מסר לבעלים שלה ולהעלות את התמונות האגורות בכרטיס לאתר שהוגדר מראש (על מנת להציל אותן).

עדשות - כל המבחר המקובל, החל מעין דג 10 מ"מ וכלה בטלהפוטו 800 מ"מ (מקביל ל-1200). העדשות היקרות יותר אטומות כמובן וכוללות בתוכן שבב בטיחות חכם הדומה למערכת הבטיחות שיש במצלמה. ניתן "לנעול" את העדשה כך שתפעל רק עם מצלמה מסוימת או מספר מצלמות מסוימות (עדשה נעולה תשאר תקועה במידת הצמצם הקטנה ביותר שלה וה-AF לא יעבוד).

גרסאות - 3 גרסאות שחולקות למעשה את אותו החיישן, אותה התוכנה וסידור בקרות דומה מה שמאפשר ניוד קל בין הדגמים. דגם S הרגיל והזול יחסית עם קצב צילום של 3FPS ובאפר בגודל ממוצע, דגם Rapid עם מבנה מכני משופר (טיטניום וקבלר), מעבד מהיר יותר ובאפר גדול יותר, קצב צילום של 7FPS ויותר מחזורי צילום בין כשל לכשל. דגם RapidPro עם גריפ מובנה, מבנה מכני עמיד עוד יותר, סוללה חזקה יותר וקצב צילום של 10FPS. ניתן כמובן להגיע לקצבי צילום מהירים יותר במצב LV ובהפרדות נמוכות יותר, לדוגמא, בשימוש מדעי ניתן יהיה לעשות 1000 חשיפות לשניה ויותר בהפרדה נמוכה יחסית.

גרסה נוספת תהיה גרסת R-M שפרושה RapidMarine או RapidMilitary. זאת למעשה גרסה בהשראת הניקונוס של דגם ה-Rapid. הדגם יהיה מוקשח במיוחד, אטום לחלוטין למי מלח עד לעומק של 40-50 מטרים (ואולי יותר). תושבת העדשה תהיה ייחודית עם טבעות סיליקון ומערכת לזיהוי והתרעה מפני חדירת לחות. לדגם R-M יהיו מספר עדשות ייחודיות תת-מימיות (בדומה לעדשות הניקונוס שנבנו במיוחד לשימוש תת-מימי), עדשות תת-מימיות דו-שימושיות (שיהיו פחות טובות מתחת למים אבל יוכלו לצלם גם באוויר) ובנוסף יהיה ניתן להתקין עליה כל עדשה רגילה (עם מתאם) לשימוש שהוא לא תת-מימי.

כל הרעיונות שהעלתי כאן, מלבד רעיון החיישן הגמיש ורגישות אור נפרדת לכל פיקסל ניתנים ליישום מיידי ובעלות נמוכה יחסית (הפתרונות כולם "על המדף").

ד"א, תודה על הקישור למאמרו של לוג'יק, יש לי בעיה עם רעש נורא בצללים בחשיפות ארוכות עם ה-A630 שהופך את התמונות לכמעט בלתי שמישות לעיתים, אני אנסה את השיטה שלו (אין בעיה לתכנת את ה-chdk לרצף של חשיפות בכל דלתא EV שתחפוץ בו ועד 65 שניות לחשיפה). אני אנסה את השיטה בסופ"ש הקרוב.

אני לא חושב שהרעיון שלך להפוך את המצלמה למחשב לכל דבר שאפשר לחבר אליו מקלדת ועכבר ולגלוש באינטרנט הוא ישים בטווח הקרוב, ות'כלס? אני לא חושב שהייתי רוצה כזאת מצלמה...

נכון שהסוגיה של הWIFI המובנה או מתאם זול יחסית זה עניין כואב, אבל המטרה של זה מבחינתי היא שאני אקח איתי את הלפטופ ובעזרת קוד PIN ייחודי ומערכות הגנה אני אוכל תוך כדי צילום לשדר תמונות מהמצלמה למחשב מבלי לחשוש שמישהו ישבור לי את השדרים...

תחשוב כמה יהיה קשה לאבטח את המצלמה אם היא תהפוך למחשב פתוח לכל דבר, הרי האקרים היום הצליחו לפרוץ כל מערכת הגנה שאפשר לקנות בסכומי הכסף שאדם רגיל ולא ארגון עצום יכול להרשות לעצמו לקנות, אז למה שצלם מקצועי ייקח סיכונים כאלה עם המצלמה שלו - ותחשוב על העלות של זה...

בכללי זה על קצה המזלג, הועלו פה כמה רעיונות יפים מאוד שאהבתי ואני אשמח לראות בעתיד, אני אגיב על זה בפירוט רב יותר כשאני אחזור הבייתה או מקסימום מחר...

יאללה אנשים, תפתחו את הדימיון שלכם (:

העניין שאתה יכול לחבר למצלמה מקלדת ומסך זה רק פועל יוצא מהמערכת הפתוחה שלה, זה סוג של בונוס או גימיק. לא רוצה להשתמש בזה, אתה לא חייב. הרעיון הוא שה-OCS היא מצלמת טיולים מושלמת, אתה לא צריך לקחת איתך דיסק נייד, לפטופ או כל ציוד אחר, המצלמה מצוידת בכל מה שצריך על מנת לאפשר את כל מצבי הצילום ועל מנת לאפשר לצלם לשדר את התמונות לאתר שלו באינטרנט לצורך הפצה ו/או גיבוי.

WIFI מאובטח היטב מאוד עמיד לפריצה. ד"א, כבר יש כמה מצלמות עם WIFI מובנה.

אתה רומז שמערכת הפעלה פתוחה קלה לפריצה? יש לך מזל שאתה לא אומר את זה בפורום לינוקס... מערכת מבוססת לינוקס שכתובה ומקונפגת היטב כמעט בלתי אפשרית לפריצה, למרות שהקוד שלה זמין לכל. בנוסף, את ה-WIFI ואת ה-BT ניתן לכבות באופן פיזי ואז גם הודיני לא יוכל לפרוץ למצלמה. ד"א, כמה אנשים אתה מכיר שפרצו להם את הטלפון הסלולרי מרחוק?

לגבי העלות? מלבד חיישן מד"בי כמו שציינתי, הכל כבר נמצא על המדף. העלות אמורה להיות דומה למצלמות קיימות + 20-30 אחוז לכל היותר. הדגם התת-מימי/צבאי עשוי לעלות 5000-6000 דולר, אבל זה סכום מקובל לציוד כזה.

מה שיפה ב-OCS שאם אתה לא רוצה משהו, אתה לא חייב. אתה יכול להסיר את התכונה הזאת מהמצלמה או לנטרל אותה.

שכחת את נושא ההארד דיסק שיצטרך להיות בתוך המצלמה ואת נושא הסוללות שייטחנו ולא יספיקו לכלום...

ונכון, מערכת הפעלה פתוחה אמנם יותר עמידה לפריצות, אבל בינינו - כמה אנשים יושבים כל היום ומנסים לפרוץ לינוקס לעומת האנשים שמנסים לפרוץ מערכות של וינדוס?

השאלה המקבילה היא כמה האקרים שמנסים לפרוץ מחשבי מק אתה מכיר?

כשהטכנולוגיה תהיה נחלת הכלל ימצאו איך לפרוץ אותה, כשמשהו הופך להיות נפוץ מידי ויש למישהו אינטרס להרוס אותו זה יקרה, במקודם או במאוחר...

בנוגע לחיבור WIFI מאובטח, שלא תבין אותי לא נכון, אני ממש אבל ממש בעד זה, זה משהו שיכל לעזור לי מאוד היום.

כמו שציינתי את הדעה שלי לגבי מה שהייתי רוצה לראות במצלמות אני אנסח ברגע שיהיה לי יותר זמן מול המחשב שלי.

בסופו של דבר אתה שוכח את החוק שאומר שכאשר אתה מאחד דברים ביחד ( ע"ע טלפון נייד עם מצלמה ) אתה צריך לוותר על משהו בדרך. ואנחנו מדברים פה על מצלמה, אני לא חושב שבשורה התחתונה מישהו רוצה להפוך את המצלמה שלו למחשב לכל דבר ועניין, זה פשוט לא זה..

מצלמת ריפלקס לעולם תישאר מצלמה, תקרא לי מיושן, אבל ככה אני אוהב את המצלמה שלי... יודעת לצלם וזהו, לכן כל מה שתשמע ממני יתמקד בעיקר באיך להפוך אותה לטובה יותר, ולא איך לגרום לה להכין לי גם קפה.

גוף - שלדת מגנזיום, גוף פוליקרבונט קשיח עם גימורי גומי.

קיים כבר היום.

בקרות - 3 גלגלות (2 מימין, אחת משמאל), גלגלת שליטה לחיצה (דומה ל-IPOD) על הגב, מגוון כפתורים מפוזרים על פני הגוף. כל הבקרות ניתנות לתכנות מחדש ולשליטה מלאה (ראה בהמשך בסעיף תוכנה)

אני בעד גלגלים נוספים (ל-ISO ופיצוי חשיפה למשל), אבל אני מעדיף מתגים על כפתורים. יש להם חיווי פיזי שלא קיים בכפתורים.

חיישן - הרעיון שלך לברור בין שני חיישנים חכם מאוד, אם כי צריך לבדוק את ההשלכות על משקל ואמינות. רעיון פנטסטי יותר הוא חיישן גמיש - חיישן שעשוי מלוח גמיש שיושב על מסגרת מחוכמת. שינוי הגאומטריה של החיישן (מלבד היכולת להניע אותו ב-6 כיווני חופש) יאפשר קיזוז של הפרעות אופטיות רבות.

אני לא רואה קשר בין השניים. המטרה של החיישן הכפול היא לשמש בצילומי אולטרה-טלה ומקרו. לחיישן שנע על צירים התייחסתי בסעיף #3. איזה תיקונים נוספים אתה חושב שתנועות נוספות יוכלו לספק מעבר למה שמקבלים בעדשות Tilt ו-Shift?

רעיון פנטסטי נוסף, למרות שהוא מיושם כבר בטלסקופים, הוא שימוש במיקרוצמצמים או רגישות אור נפרדת לכל פיקסל. בטלסקופים זה מיועד למנוע flaring ולצלם גופים חיוורים הנמצאים בסמוך לגופים בוהקים. במצלמה, בליווי אלגוריתם מחוכם, זה עשוי לתת בנוסף טווח דינמי מרשים. החשיפה תהיה משולבת אלקטרומכנית, זמן החשיפה גמיש לחלוטין מ-1/100000 שניה ומעלה, אין כמעט הגבלה על סינכרון עם מבזק.

זה נשמע מעניין. יש לך קישור למאמר עם פרטים נוספים?

GUI - גמיש לחלוטין. בדיוק כמו בסביבת לינוקס, אתה יכול לבחור את ה-GUI המתאים לך ולהתאים אותו לצרכיך. לא אוהב את מערכת התפריטים הנוכחית? תוריד אחרת מהאינטרנט או שתתכנת אחרת בעצמך!

אני מקווה שהתוצאה תראה טוב יותר מה-CHDK...

בקרות - גמישות לחלוטין וניתנות לתכנות מחדש, ניתן גם לתכנת שילובים ורצפי מאקרו באופן חופשי לחלוטין. יתר על כן, מערכת ההפעלה שולטת בכל האספקטים של המצלמה - בחשיפה, בפוקוס, בשליטה בחיישן, כך שאין שום בעיה לעשות מיסגור פוקוס, חשיפות כפולות משולשות או מרובעות, ניתן לתכנת את כל מצבי ותכונות הצילום שהצעת למעשה באופן פשוט וקל ולשייך אותם לכפתורים מסוימים או לפקודה בתפריט.

זה יכול להיות שימושי, אבל לקהל מאוד מצומצם.

עיבוד תמונה במצלמה - כאמור, ניתן לתכנת את מעבד המצלמה באופן חופשי לחלוטין. המצלמה תבוא עם מבחר תכונות עיבוד תמונה מובנות וניתן יהיה לתכנת אותה לבצע כל דבר שמחשב שולחני יודע לעשות (אם כי היא תהיה איטית יותר בכל פעולה שאין לה ASIC בשבילה). רוצה לעבד RAW בשעות הפנאי, אין בעיה. רוצה לתקן כהות בשוליים או בעיות גאומטריות, אין בעיה (מערכת ההפעלה יודעת איזה עדשה מחוברת ואת הנתונים שלה). רוצה לעשות אפקטים גימיקיים מפגרים, חופשי.

מי בדיוק ייפתח את כל האלגוריתמים האלה? זה דורש מומחיות רבה, ואפילו פיתוחים מסחריים לא חפים מבעיות (ראה למשל את הסרת הרעש של סוני, או את בעיות הצבעים של ניקון וסיגמה). אני לא יותר מדי אופטימי במקרה הזה.

תקשורת - האלו קאנון! האלו ניקון! אנחנו ב-2009 עוד מעט וצריכים לשלם אלפי ש"ח בשביל מתאם WIFI ארור?! ב-OCS יש את כל אמצעי התקשורת שניתן לצפות למצוא במכשיר אלקטרוני מחוכם שעולה אלפי שקלים. WIFI ושן-כחולה מובנים כמובן, חיבור USB אוניברסלי ואופציה ל-GPS. ניתן לרכוש גריפ עם מודם סלולרי. המצלמה יודעת להסתנכרן עם נקודות חמות פתוחות, אתה יכול לשבת בבית קפה בחו"ל ולהעלות את התמונות שצלמת לרשת, מי צריך דיסקים ניידים. יתר על כן, אתה יכול לשלוט על המצלמה מרחוק דרך כל מתקן WIFI או שן כחולה (כגון טלפון סלולרי), עם מתאם סלולרי אתה יכול לשלוט על המצלמה דרך הטלפון. השליטה היא מושלמת ומלאה לחלוטין, כיאה למערכת ה-OCS. אתה גם יכול לחבר את המצלמה למסך דרך חיבור ה-HDMI שלה, לסנכרן לה מקלדת ועכבר BT ולעבוד איתה כמו עם מחשב (לתכנת אותה, לגלוש איתה ברשת, לשחק סוליטר).

לא יודע, אף אחד מהדברים האלה לא קוסם לי. תן לי משהו שקשור לצילום.

בטיחות - בטיחות פיזית, מבנה קשיח ואטום, זאת מצלמה לטיולים ומסעות יש כאן יתרון למראת פליקל כפי שציינת, ד"א. המסך יהיה קבוע (אני כאן המעצב!) אולם ניתן יהיה להוסיף בקלות מסך 3-4 אינץ' חיצוני לצילומים בזוויות לא שגרתיות (או לצלם בשלט רחוק עם ה-PDA שלך). בטיחות נגד גניבות, כל מצלמה מגיע עם כרטיס ID שכולל את ססמת ה-BIOS הייחודית שלה, לא ניתן לגשת ל-BIOS ללא ססמא זאת ולא ניתן לאפס את ה-BIOS (חייבים להחזיר לחברה אם רוצים לעשות כן). ניתן לתכנת PIN ולבקש מהמצלמה לדרוש אותו בתזמונים שונים, ללא ה-PIN המצלמה תהיה חסרת תועלת לחלוטין (BIOS נעול, אין גישה לחומרה). אם יוכנס PIN שגוי מספר פעמים המצלמה תנסה בכל אמצעי התקשורת שלה להעביר מסר לבעלים שלה ולהעלות את התמונות האגורות בכרטיס לאתר שהוגדר מראש (על מנת להציל אותן).

אל תשכח מנגנון להשמדה עצמית

עדשות - כל המבחר המקובל, החל מעין דג 10 מ"מ וכלה בטלהפוטו 800 מ"מ (מקביל ל-1200). העדשות היקרות יותר אטומות כמובן וכוללות בתוכן שבב בטיחות חכם הדומה למערכת הבטיחות שיש במצלמה. ניתן "לנעול" את העדשה כך שתפעל רק עם מצלמה מסוימת או מספר מצלמות מסוימות (עדשה נעולה תשאר תקועה במידת הצמצם הקטנה ביותר שלה וה-AF לא יעבוד).

או מנגנון שבו העדשה מסרבת לרדת מהמצלמה (זה קרה לי עם עדשה של סיגמה)

גרסאות - 3 גרסאות שחולקות למעשה את אותו החיישן, אותה התוכנה וסידור בקרות דומה מה שמאפשר ניוד קל בין הדגמים. דגם S הרגיל והזול יחסית עם קצב צילום של 3FPS ובאפר בגודל ממוצע, דגם Rapid עם מבנה מכני משופר (טיטניום וקבלר), מעבד מהיר יותר ובאפר גדול יותר, קצב צילום של 7FPS ויותר מחזורי צילום בין כשל לכשל. דגם RapidPro עם גריפ מובנה, מבנה מכני עמיד עוד יותר, סוללה חזקה יותר וקצב צילום של 10FPS.

זה בערך מה שקורה היום. תסתכל למשל בקנון על ההבדלים בין ה-1000D, 450D ובמידה רבה גם ה-40D. או בניקון, עד לאחרונה, על ה-D60, D80 ו-D200.

ניתן כמובן להגיע לקצבי צילום מהירים יותר במצב LV ובהפרדות נמוכות יותר, לדוגמא, בשימוש מדעי ניתן יהיה לעשות 1000 חשיפות לשניה ויותר בהפרדה נמוכה יחסית.

קיים בצורה כזו או אחרת ב-K20D, D90 ו-5D MkII.

גרסה נוספת תהיה גרסת R-M שפרושה RapidMarine או RapidMilitary. זאת למעשה גרסה בהשראת הניקונוס של דגם ה-Rapid. הדגם יהיה מוקשח במיוחד, אטום לחלוטין למי מלח עד לעומק של 40-50 מטרים (ואולי יותר). תושבת העדשה תהיה ייחודית עם טבעות סיליקון ומערכת לזיהוי והתרעה מפני חדירת לחות. לדגם R-M יהיו מספר עדשות ייחודיות תת-מימיות (בדומה לעדשות הניקונוס שנבנו במיוחד לשימוש תת-מימי), עדשות תת-מימיות דו-שימושיות (שיהיו פחות טובות מתחת למים אבל יוכלו לצלם גם באוויר) ובנוסף יהיה ניתן להתקין עליה כל עדשה רגילה (עם מתאם) לשימוש שהוא לא תת-מימי.

אני חושב שהסיבה לכך שזה לא קרה עד היום היא שמארזים תת ימיים מודרניים הפכו להיות כלכליים יותר ויותר, ועם פחות ופחות פשרות. התכונות שלמעלה לא מספיקות לדעתי כדי להצדיק את הפיתוח. דרוש משהו יותר קיצוני כדי להפוך מצלמת נישה כזו לאטרקטיבית, למשל turret שייאפשר להחליף עדשות מתחת למים (ומבלי שהמים ייחדרו למצלמה).

ד"א, תודה על הקישור למאמרו של לוג'יק, יש לי בעיה עם רעש נורא בצללים בחשיפות ארוכות עם ה-A630 שהופך את התמונות לכמעט בלתי שמישות לעיתים, אני אנסה את השיטה שלו (אין בעיה לתכנת את ה-chdk לרצף של חשיפות בכל דלתא EV שתחפוץ בו ועד 65 שניות לחשיפה). אני אנסה את השיטה בסופ"ש הקרוב.

אני מחכה בקוצר רוח לרשמים שלך

---

[br]פורסם בתאריך: 6.11.2008 בשעה 20:09:21

---

שכחת את נושא ההארד דיסק שיצטרך להיות בתוך המצלמה ואת נושא הסוללות שייטחנו ולא יספיקו לכלום...

יש כבר הארד דיסק - כרטיס הזכרון. לא שאני רואה צורך להעמיס עליו שימושים שמיועדים ל-PC, אבל זה כבר עניין אחר.

ונכון, מערכת הפעלה פתוחה אמנם יותר עמידה לפריצות, אבל בינינו - כמה אנשים יושבים כל היום ומנסים לפרוץ לינוקס לעומת האנשים שמנסים לפרוץ מערכות של וינדוס?

אין קשר. התקנים של תקשורת אלחוטית אינם ספציפיים למערכת מסויימת. הסטרימר שמחובר למערכת שלי מריץ מערכת אמבדד כלשהי (כנראה לינוקס) ומדבר עם שרת מבוסס-חלונות דרך פרוטוקול WPA2 עם הצפנה AES. אתה מוזמן לנסות לפרוץ לרשת שלי

השאלה המקבילה היא כמה האקרים שמנסים לפרוץ מחשבי מק אתה מכיר?

שוב, אין קשר. הרעיון של מצלמה שמדברת עם התקנים אחרים ב-WiFi חביב, ואין שום בעיה לממש אותו בצורה בטוחה, ללא תלות במערכת שבה משתמשים בשאר המחשבים ברשת. כל עוד משתמשים בפרוטוקולים מודרניים ועם סיסמה שקשה לנחש, לא צריכות להיות שום בעיות.

כשהטכנולוגיה תהיה נחלת הכלל ימצאו איך לפרוץ אותה, כשמשהו הופך להיות נפוץ מידי ויש למישהו אינטרס להרוס אותו זה יקרה, במקודם או במאוחר...

לא בהכרח. יש מערכות שהדרך היחידה לפרוץ לתוכן היא באמצעות הנדסה חברתית של המשתמשים. משתמש שלא רוצה להחשף להתקפות כאלה צריך להשאר ספון בביתו, ועם מחשב וטלפונים מנותקים. זה לא סביר.

בסופו של דבר אתה שוכח את החוק שאומר שכאשר אתה מאחד דברים ביחד ( ע"ע טלפון נייד עם מצלמה ) אתה צריך לוותר על משהו בדרך. ואנחנו מדברים פה על מצלמה, אני לא חושב שבשורה התחתונה מישהו רוצה להפוך את המצלמה שלו למחשב לכל דבר ועניין, זה פשוט לא זה..

אני בהחלט מסכים איתך, אבל רמה מסויימת של קיסטום היא דבר טוב. ו-SDK פתוח ומתועד בטח לא יכול להזיק. מצד שני, לא הייתי תולה בו יותר מדי תקוות. אני עדיין מצפה שחברות הצילום ייעשו את רוב העבודה וישחררו מצלמות טובות יותר.

מצלמת ריפלקס לעולם תישאר מצלמה

כן, אבל השאלה היא האם מצלמות רפלקס לעולם יישארו? לא חסרים אנשים שחושבים שימיה של המראה הקופצת ספורים.

http://www.jwst.nasa.gov/microshutters.html

זה כמובן לא ברמה של צמצם לכל פיקסל, אבל זה מה שנתן לי את ההשראה.

לגבי חיישן גמיש, קראתי בעבר על מצלמת קולנוע פילם 70 מ"מ שהריצה את הפילם באופן קעור על מנת לקבל אפקט פנורמי. יש גם מצלמות פנורמה מסוימות שעושות אותו הדבר, חשבתי שאולי שינוי בגאומטרית החיישן יוכל לתת גאומטריה מושלמת יותר, מבלי להשתמש ב-T&S בעדשה עצמה (או במנגנון דומה הקיים במצלמות פורמט גדול), משחק עם הגאומטריה של החיישן גם יוכל לסלק (אולי) תופעות של pincushion ו-barrel. ציינתי כמובן שזהו רעיון בגדר הפנטזיה.

ציינת את הקושי בפיתוח אלגוריתמים למצלמה. ובכן, הציבור יפתח אותם! בדיוק כמו שיש היום תוכנה חינמית טובה מאוד לפיתוח RAW, כמו שיש תחליף מאוד חזק ל-PS (אני יודע שאתה לא אוהב אותו, אבל הוא מספיק טוב בשביל שיהיו אנשים בתעשייה שישתמשו ב-gimp). האלגוריתמים קיימים ברובם ונמצאים ברשות הציבור. ה-OCS תבוא עם כל אמצעי הפיתוח שיאפשרו porting מהיר ונוח של אלגורתמים אלו לתוכה.

לגבי עניין הדגם התת-מימי. אני כלל לא בטוח שלא יהיה לו שוק. מארזים תת-מימיים משובחים עולים המון (1500 עד 4000 דולר) ושוקלים המון (3-4 ק"ג לא כולל אקסטרות). למצלמה תת-מימית יעודית עם עדשות המיועדות לעבוד מתחת למים לעולם תהיה עדיפות אופטית. מארזים תת-מימיים גם לא הופכים את המצלמה עצמה למוקשחת, ה-R-M היא רעיון למצלמת go-anywhere, מקביל בערך ל-toughbook של פנסוניק. זאת מצלמה שמיועדת גם למשימות צבאיות, למשלחות מחקר, לתיעוד במקומות קשים ועוד.

החלפת עדשות מתחת למים... נראה לי שעדיף כבר לסחוב שתי מצלמות (או לחילופין, להתפשר על תכונות מסוימות ולהשתמש בעדשת זום רב-תכליתית)

עלו לי רעיונות לכמה מצלמות קונספט, אולם אני אהיה חייב ללוות את זה באיורים, המשך יבוא במהלך השבוע. לגבי הניסיונות שלי עם שיטת לוג'יק לצמצום רעשים, זה יצטרך להמתין קצת...