מהשבוע האחרון עברתי להיות משתמש בשתי מערכות - מינולטה (סוני), ואולימפוס. הנה שתי תמונות שצילמתי עם האולימפוס ועדשת סיגמה 24/1.8:

נחיתת חייזרים

תל אביב בלילה

תמונות יפות תגיד בתמונה הראשונה בצד שמאל למטה בכביש זה אם חשיפה (איך שלא קוראים לזה)?

אךך מהירות נמוכה איזה תוצאות יפות.איך האנשים מקדימה לא נמרחו?

אני גם עם אותה שאלה.

יצא ממש ממש יפה!

תתחדש!

תמונות יפות תגיד בתמונה הראשונה בצד שמאל למטה בכביש זה אם חשיפה (איך שלא קוראים לזה)?

"חשיפה ארוכה"' date=' 15 שניות במקרה הזה.

אך מהירות נמוכה איזה תוצאות יפות.איך האנשים מקדימה לא נמרחו?

הם לא זזו. זה בעיקר עניין של הפוזיציה של המצולמים + תזמון של הרגע. אנשים במצב עמידה בדרך כלל לא זזים יותר מדי, ולא חסרים רגעים שאפשר לתפוס אותם כמעט קפואים. הנה עוד תמונה שצילמתי כמה שניות קודם:

את התמונה הזו צילמתי במהירות 1/8 שניה. את זו שלמעלה ב-1/5 שניה.

ואווו איזה עדשה מטורפת!!

בין התמונות היותר טובות שלך!

תמיד רואים אצלך תמונות מושלמות טכנית אבל הפעם יש הרבה יותר. הרעיון של הראשונה ממש מקורי זה אשכרה נראה כמו צלחת של חייזרים מאיזה סרט.

התמונה השניה - תמונה אורבנית מצויינת, 5 אנשים ברחוב ב4 סיטואציות שונות, גם כל הצסעים של התאורה והמריחה מוסיפים. חבל האיש במעבר החציה זז.

התמונה השניה פנטסטית. תפיסה יפה - השילוב בין המריחה של האוטובוס לקפיאת הגוף של האנשים והמבטים המנוגדים רק מדגיש את אוירת הניכור האורבנית. צבעים פנטסטים. זוית צילום מעולה (מהמותן? - איך מכוונים?) חדות קריספית. שאפו.

התמונה הראשונה גם מעניינת - רעיון טוב וקומפוזיציה מוקפדת. חסרה לי קצת חדות.

ל-E330 יש מסך מסתובב שהופך את הצילום מזוויות בעייתיות להרבה יותר פשוט:

לגבי התמונה הראשונה, המקור חד, כך שאם זה נראה לך לא מספיק חד אז ייתכן שהחידוד שבו השתמשתי לאחר ההקטנה לא היה מספיק אגרסיבי.

תודה על התגובות!

ל-E330 יש מסך מסתובב שהופך את הצילום מזוויות בעייתיות להרבה יותר פשוט:

אורן, תתחדש.

מספר שאלות לגבי האולימפוס (למעט פנטקס, אולימפוס היתה המועמדת העיקרית לרכישה בעתיד אלמלא הפורמט ):

1. אני מניח שה-E310 מצלמת גם בפורמט 4:3 וכך נראה גם בתמונה השניה. אבל התמונה הראשונה דווקא נראית לי בפרופורציות "סטנדרטית" של 2:3?

2. האם ניתן לשנות את פורמט הצילום במצלמה לפורמט רגיל (2:3)?

3. המסך המסתובב כולל תצוגה חיה (אני מניח) - יש לו גם ציר הטיה רוחבי לצדדים?

4.באיזה עוד מצלמות DSLR יש מסך כזה?

5. מה ההבדלים העיקריים בין ה-E510 ל-E310?

WOW איזה תמונות... יצא מאוד מאוד איכותי.

מספר שאלות לגבי האולימפוס (למעט פנטקס, אולימפוס היתה המועמדת העיקרית לרכישה בעתיד אלמלא הפורמט ):

עוד לא הבנתי איפה בדיוק הבעיה עם פרופורציות של 4:3. להיפך, ברוב המקרים הן יותר הגיוניות מאשר 3:2 - גם בניצול של העדשה, גם בהתאמה לנושאים וורטיקליים (למשל פורטרטים), גם בניצול אופטימלי של רוב ניירות ההדפסה שבגודל שיש בכלל טעם להדפיס (ולא, אני לא רואה שום טעם להדפיס 10x15). זה לא מקרי שיש יותר מצלמות שמשתמשות בפורמט 4:3 (וחלקן אפילו ריבועי יותר). איפה הבעיה?

קריאה מומלצת בנושא: http://cliki.site.co.il/Aspect_Ratio

1. אני מניח שה-E310 מצלמת גם בפורמט 4:3 וכך נראה גם בתמונה השניה. אבל התמונה הראשונה דווקא נראית לי בפרופורציות "סטנדרטית" של 2:3?

שתי התמונות עברו קרופ כזה או אחר. ואגב, השם של המצלמה הוא E330.‏

2. האם ניתן לשנות את פורמט הצילום במצלמה לפורמט רגיל (2:3)?

קודם כל, 3:2 זה לא פורמט "רגיל" או "סטנדרטי" יותר מאשר 4:3. הוא פשוט יותר נפוץ במצלמות רפלקס עם פורמט קטן. במצלמות מסוגים אחרים הוא פחות נפוץ.

ולשאלתך, ה-E330 לא תומכת בקרופ מובנה ל-3:2. אם זה הפורמט שבו אתה חפץ, תצטרך לעשות קרופ במחשב.

3. המסך המסתובב כולל תצוגה חיה (אני מניח) - יש לו גם ציר הטיה רוחבי לצדדים?

לא. רק למעלה ולמטה.

4.באיזה עוד מצלמות DSLR יש מסך כזה?

בסוני A300 ו-A350 יש מסך מאוד דומה, אבל אין למצלמה תצוגה-חיה דרך החיישן המרכזי, אלא רק באמצעות חיישן נוסף בעינית. אם אתה מייעד את המצלמה לצילום נושאים דינמיים זה לא מפריע וזה אפילו ייתרון כי בשיטה הזו הפוקוס הרבה יותר מהיר (ל-E330 יש גם מצב דומה עם חיישן בעינית, אבל הוא פחות מוצלח מבסוני). אם, לעומת זאת, אתה מייעד את המצלמה בעיקר לצילום נושאים סטטיים עם חצובה (מקרואים, נופים וכו'), אז המימוש של סוני הרבה פחות מוצלח, כי הוא לא מציג 100% מהתמונה והוא לא מאפשר לקבל פוקוס ידני מדוייק כל כך כמו מימושים דרך החיישן המרכזי.

כמו כן, לאולימפוס E3 ולפנסוניק L10 יש מסך מסתובב עם ציר צידי שמסתובב לכל הכיוונים. המימוש שלהן מבוסס רק על החיישן המרכזי, ולכן הוא מתאים יותר בעיקר לצילום נושאים סטאטיים. ה-E330 היא המצלמה היחידה שכוללת את שני המצבים, אבל יש לשני המצבים לא מעט מגבלות.

5. מה ההבדלים העיקריים בין ה-E510 ל-E310?

ההבדלים העקריים? ל-E510 יש מייצב בגוף, 10 מ"פ (מול 7.5 ב-E330) ועיצוב רגיל. ל-E330 יש מסך מסתובב, שני מצבי תצוגה-חיה (ב-E510 יש רק מבוסס חיישן מרכזי) ועיצוב לא שגרתי אבל מאוד נוח (כשמסתכלים דרך העינית האף לא מתנגש במסך ה-LCD).

ה-E510 היא מצלמה מאוד מוצלחת אבל לא הייתי קונה אותה היום כי ה-E520 אמורה לצאת בקרוב ועשויים להיות בה שיפורים משמעותיים. את ה-E330 יש טעם לקנות רק אתה מתכוון להתמקד בצילום מבוקר ונשלט, ובמיוחד אם אתה אוהב לצלם עם חצובה (ואני מאוד אוהב לצלם עם חצובה). למטרות האלה היא מאוד אטרקטיבית, במיוחד במחירים שבהם היא נמכרת היום. בשביל צילומי ספורט ונושאים דינמיים אחרים יש כמובן מצלמות DSLR הרבה יותר מוצלחות.

עוד לא הבנתי איפה בדיוק הבעיה עם פרופורציות של 4:3. להיפך, ברוב המקרים הן יותר הגיוניות מאשר 3:2 - גם בניצול של העדשה, גם בהתאמה לנושאים וורטיקליים (למשל פורטרטים), גם בניצול אופטימלי של רוב ניירות ההדפסה שבגודל שיש בכלל טעם להדפיס (ולא, אני לא רואה שום טעם להדפיס 10x15). זה לא מקרי שיש יותר מצלמות שמשתמשות בפורמט 4:3 (וחלקן אפילו ריבועי יותר). איפה הבעיה?

יחס של 3:2 נותן תמונה מלבנית יותר מיחס של 4:3 שהינו כמעט ריבועי.

תמונה ריבועית עדיפה, לטעמי בצילום פורטרטים (ואולי מאקרו) בהם מתמקדים בגוף גיאומטרי עגול/ריבועי וסימטרי.

בצילומים שמעבירים תנועה, או בצילומי נוף יש עדיפות לצורה המלבנית שמתאימה יותר להראות זרימה (מצד אחד של הפריים לצד השני) או את ההקבלה לקו האופק.

חוץ מזה, כמובן שמדובר בהרגל (גם של העין) מתקופת מצלמות הפילם של ה-35 מ"מ ומסכי ה-CRT.

(נראה לי גם שרוב חנויות צילום הרגילות מדפיסות פורמט 4:3 עם איבוד שטח או שוליים בצדדים).

ד"א רוב מצלמות ה-DSLR לא משתמשות בפורמט 3:2?

יחס של 3:2 נותן תמונה מלבנית יותר מיחס של 4:3 שהינו כמעט ריבועי.

מסכים.

תמונה ריבועית עדיפה, לטעמי בצילום פורטרטים (ואולי מאקרו) בהם מתמקדים בגוף גיאומטרי עגול/ריבועי וסימטרי.

גם עם זה אני מסכים.

בצילומים שמעבירים תנועה, או בצילומי נוף יש עדיפות לצורה המלבנית שמתאימה יותר להראות זרימה (מצד אחד של הפריים לצד השני) או את ההקבלה לקו האופק.

מסכים חלקית. בצילומי נופים תמונה מלבנית יותר עדיפה, אבל לעיתים קרובות גם 3:2 לא אופטימלי ודרוש יחס מלבני יותר (למשל 16:9). בצילומים אחרים אני לא נתקל בבעיות עם 4:3 ומהסיבות שציינתי קודם הוא מהווה בעיני פשרה טובה יותר מאשר 3:2.

חוץ מזה, כמובן שמדובר בהרגל (גם של העין) מתקופת מצלמות הפילם של ה-35 מ"מ ומסכי ה-CRT.

אני רגיל לראות תמונות בפורמטים אחרים וקרופים שונים ומשונים, ולכן העין שלי רגילה לפרופורציות אחרות. אני לא חושב שיש בתמונות של 3:2 משהו נעים יותר לעין.

לגבי מסכי CRT, אולי זה יפתיע אותך, אבל הם משתמשים ביחס של 4:3, לא 3:2.

(נראה לי גם שרוב חנויות צילום הרגילות מדפיסות פורמט 4:3 עם איבוד שטח או שוליים בצדדים).

זה לא תלוי בחנויות הצילום, אלא בגודל הנייר שהלקוח בוחר. 10x15 מתאים ל-3:2, ‏18x24 מתאים ל-4:3, ‏13x18 לא אופטימלי לשניהם, אבל משאיר פחות שוליים בצילומים בפורמט 4:3. זה אגב גודל הנייר המועדף עלי להדפסת תמונות מטיולים. אני ממש לא רואה שום טעם בהדפסת תמונות ב-10x15. קטן מדי מכדי לתת אימפקט כלשהו.

ד"א רוב מצלמות ה-DSLR לא משתמשות בפורמט 3:2?

אכן כן. יוצאות הדופן הן מצלמות ה-DSLR של אולימפוס, ופנסוניק/לייקה.

לא רע...

התמונה עם הרכבת ברקע קטלנית!