להזהר מגיבור-נט - סיוט של חנות, פרסום שווא

Pika007 · 2007 בנובמבר 11

ראבק, אתה לא מבין בעצמך-

החוק הזה תקף והכל, במידה ולא אומרים לך מפורשות משהו אחר (כי אז בעצם מנסים לרמות אותך, ובשביל זה נועד החוק, למנוע את זה....)

אם יש תקנון שרשומים בו במפורש תנאים אחרים, התקנון הזה תופס. לא מסכים לתקנון? אל תקנה בחנות. קניה בחנות (גם מכר מרחוק!) זו הסכמה חד משמעית לתנאים שהתקנון מציב

לך עם המקרה הזה לבית משפט, אני רוצה לראות מה יגידו לך.

llime · 2007 בנובמבר 11

פיקה, אני לא יכול ללכת עם המקרה הזה לבית משפט ,כי חלף יותר מדי זמן ,ושופטים לא אוהבים את זה.גם לא משתלם לי כל ההתרוצצות והטופסולוגיה בשביל כמה מאות שקלים שאאלץ לחכות כמה שנים עד שההוצאה לפועל תגבה אותם. זאת הסיבה שלא עשיתי זאת מלכתחילה.

ושוב, רבאאאאק, מי שלא מבין זה אתה! חנויות יכולות לקבוע בתקנונוים שלהם מה שהם רוצות, כל עוד זה לא מתנגש עם החוק.ברגע שחנות כותבת בתקנון שלה משהו כמו : "ניתן להחזיר את המוצר תוך שבועיים ובתנאי שלא נפתחה האריזה ולא נעשה שימוש ועוד כל מיני דברים כאלה,היא עוברת עבירה פלילית! לפי לשון החוק החנויות מחויבות לידע את הלקוחות בדבר זכותו של הלקוח לקבל את כספו בחזרה ללא שום תנאי ובלבד שהוא לא מוצר פסיד שמשמעותו ופרשנותו בחוק.

חנות יכולה (אולי, לא בדקתי) לכתוב למשל בתקנון שלה ,שאסור להכנס עם כלב לחנות. כל מי שנכנס עם כלב ,יש זכות לבעל החנות לתבוע ממנו לצאת. אבל אם קיים בחוק סעיף האוסר על חנויות למנוע מבעלי כלבים להכנס עם כלביהם, והם לא יתנו לי להכנס עם כלבי ,זאת תהיה עילה לתביעה אזרחית מצידי. אזרחית, לא פלילית. תקנון הוא טוב ויפה ומחייב את שני הצדדים כל עוד הוא אינו עובר על החוק. החוק נמצא מעל התקנון . אם עדיין לא קלטת את זה ,אין לי יותר מה לומר לך.

bezangeloo · 2007 בנובמבר 11

החוק שאתה מדבר עליו, מדבר על נורמה מסויימת. אם אין לחנות תקנון, או שאף אחד לא טרח להראות לך אותו (או מדוייק יותר, הסתיר אותו) אז הולכים לפי החוק. אבל אם יש תקנון, שכתוב בו מפורשות את תנאי החנות, גם אם זה סותר את החוק (הספציפי הזה) התקנון הוא שקובע.

ככה לפחות אני הבנתי את העניין.

Nemesis · 2007 בנובמבר 11

אלוהים, מה אתם לא מבינים?!

החוק הנוגע למכר מרחוק מחייב, והחנות אינה רשאית לסתור אותו בתקנון שלה!

בכל מקרה ויש סתירה בין החוק לבין התקנון, מה שתופס זה החוק.

בקנייה בחנות פיזית, החוק מצהיר שבעל החנות מחוייב לפרסם תקנון החזרה מסודר ליד הקופות, ולנהוג לפי התקנון שפורסם.

במקרה הזה הוא יכול לרשום בתקנון מה שבא לו, וזה בסדר. בקנייה מרחוק אין שום אפשרות לסתור את החוק.

Slash87 · 2007 בנובמבר 11

ראבק, אתה לא מבין בעצמך-
החוק הזה תקף והכל, במידה ולא אומרים לך מפורשות משהו אחר (כי אז בעצם מנסים לרמות אותך, ובשביל זה נועד החוק, למנוע את זה....)
אם יש תקנון שרשומים בו במפורש תנאים אחרים, התקנון הזה תופס. לא מסכים לתקנון? אל תקנה בחנות. קניה בחנות (גם מכר מרחוק!) זו הסכמה חד משמעית לתנאים שהתקנון מציב
לך עם המקרה הזה לבית משפט, אני רוצה לראות מה יגידו לך.

הוא צודק...

אם ברחוב סוקולוב יש שלט שהרצח חופשי ברגע שאתה יורה במישהו אתה מסכים עם התקנון של הרחוב... זה לא קשור בכלל לחוקים של המדינה...

איזה הנפצות...

Deddy · 2007 בנובמבר 11

llime צודק, בעסקת מכר מרחוק אין לחנות שום יכולת לשנות את תנאי ההחזרה הקבועים בחוק:

14ג.
(ב) בעסקת מכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה שבה נעשתה בפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל פרטים אלה:
(3) האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
(ג) בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל בכתב את העסקה
(1) בנכס מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;
(2) בשירות בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה, ובלבד שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
14ה.
(ב) ביטל צרכן חוזה לפי סעיפים 14א(ג) או 14ג(ג) שלא מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א)
(1) יחזיר העוסק לצרכן, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה ולא יגבה מהצרכן סכום כלשהו, זולת דמי ביטול בשיעור שלא יעלה על %5 ממחיר הנכס נושא החוזה או העסקה, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.
(2) קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יחזירו לעוסק במקום עסקו, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.

את הזכות הזאת המחוקק נתן רק למי שקנה לפי סעיף 14א (עסקה בענין רכישה של יחידות נופש) ו14ג (עסקת מכר מרחוק) מכירה רגילה לא זוכה להגנה הזאת..

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%9F

Slash87 · 2007 בנובמבר 11

בנוסף NEMESIS,

אתה צודק במאה אחוזים. חיפשתי את החלק שלא ניתן להחזיר את המוצר לאחר שימוש אבל לא מצאתי.

אבל מצאתי פירצה. בעל החנות יכול לטעון שהוא הזמין את הכרטיס במיוחד בשבילו ואז כאמור הוא אינו חייב לקבל אותו חזרה.

yigael_o · 2007 בנובמבר 11

למה זה מסובך?

יש חוק.

החוק קובע.

אף אחד לא יכול להמציא חוק משלו שסותר את חוקי המדינה.

מישהו עדיין לא הבין??

Nemesis · 2007 בנובמבר 11

בנוסף NEMESIS,

אתה צודק במאה אחוזים. חיפשתי את החלק שלא ניתן להחזיר את המוצר לאחר שימוש אבל לא מצאתי.

אבל מצאתי פירצה. בעל החנות יכול לטעון שהוא הזמין את הכרטיס במיוחד בשבילו ואז כאמור הוא אינו חייב לקבל אותו חזרה.

אבל בחוק כתוב: "טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה", ולא טובין שהוזמנו במיוחד

Slash87 · 2007 בנובמבר 11

אבל בחוק כתוב: "טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה", ולא טובין שהוזמנו במיוחד

אכן, אבל אני פשוט זוכר מקרה שעסק בזה.

על כל פנים אני מסכים איתך.

בקיצור... יש לך המו ןלדבר עם גיבו-נט האלה ולדרוש את מה שמגיע לך.

אם לא לבד אז באמצעות ההורים ואולי אפילו להגיע לכדיי תביעה.

Chymes · 2007 בנובמבר 11

אבל בחוק כתוב: "טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה", ולא טובין שהוזמנו במיוחד

קטנוניות של החוק. תכל'ס מדובר כמעט באותו דבר. בשני המקרים לחנות אין מה לעשות עם המוצר אם הלקוח התחרט.

אלימלך אגוז · 2007 בנובמבר 11

אבל בחוק כתוב: "טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה", ולא טובין שהוזמנו במיוחד

זה תלוי במוצר ותלוי בשופט. מבחינת המחוקק הכוונה היא לטובין שבעצם הסיכוי של המוכר למכור אותו מחדש הוא קטן מאד. לכן, אם מדובר במוצר שכזה, השופט יכול לפסוק ע"פ כוונת המחוקק ולא ע"פ החוק כפשוטו.