מקסימום אפשר לעשות כמו ש (G) עשה

מר ניצן היקר..אני עדיין לא מהנדס (בדרך ;D)..

אבל מספיק הגיון פשוט ומספר סקירות כדי להגיע למסקנות שכאלה.

לא משנה מה ומי...שום חברה בעולם לא תשחרר לשוק מוצר שלא עבר סדרה של בדיקות איכות (QC) וכו..

שכן אם יהיה כשל מסוים במוצר הביקורות יהרגו את המוצר וגם את החברה עצמה..במקרה הזה אתה תראה איך החברה מחליפה ומתחייבת למוצר הפגום...

ואני לא רוצה לציין לך..לכמה דברים יש המלצות שאף אחד מהם לא מתייחס אליהם (OC/הספק כרטיס מסך וכו)...

אז לא צריך להיות עם הראש בקיר...

אם אתה מתעקש על ההמלצה של אינטל..תבורך..

אני לא מתעקש על כלום - אני שואל כי הנחתי שיש משהו שאני לא יודע ובד"כ לא רואים בתמונות - כמו למשל נושא התמיכה האחורית שחלק ציינו פה. מה שכן, מעצבנות אותי קביעות שנזרקות לחלל האויר ללא כל בדיקה ואימות כמו למשל הביטחון הכל כך גמור שנעשו בדיקות מקיפות.

והנה, תראה איך אתה מסיים פה - אני לא רוצה לציין לך..לכמה דברים יש המלצות שאף אחד מהם לא מתייחס אליהם. נכון שאתה מתייחס ל OC אבל אני יכול לתת לך לא מעט דוגמאות לנזק שנגרם מהתעלמות מ"מפרט מומלץ" - אולמי וורסאי למשל היא דוגמא מושלמת למה קורה כשמתעלמים מתמיכה על פי המלצת יצרן. כאלה דוגמאות אתה יכול למצוא גם אצל אנשים שנהרגו כי הנשק התפוצץ להם בגלל תחמושת לא תקינה, בגלל מעליות שהועמסו הרבה יותר ממה שהותר ועוד היד נטוייה.

אם אתה הולך להיות מהנדס, אתה בוודאי מכיר את המושג הזה שנקרא מומנט, שהוא מכפלת הזרוע בכוח. גוף הקירור המקורי של אינטל למשל, הוא נמוך ורחב - וכך הזרוע היא קצרה, וגם ככה המומנט מתפרש על שטח פנים גדול יחסית. לעומת זאת, כל המפלצות החדשות היום, מחוברות בנקודה שהיא בגודל של המעבד (או לפחות ככה זה נראה), מתוכן יוצאות זרועות שבסופו של דבר מתחברות אל סנפירים שעליהם יושב מאוורר (שבד"כ אפילו לא מחושב במשקל המוצהר). ככל שהגוף ארוך יותר - כך מרכז המסה רחוק יותר מנקודת העיגון ולכן גם ה"זרוע" ארוכה יותר. ככל ששטח המגע עם לוח האם קטן יותר, כך פריסת המומנט על שטח הפנים גדולה יותר.

אז נכון, ניתן היום למצוא לוחות אם איכותיים, יצרנים שמספקים תמיכה נוספת וכדומה, אבל לא כולם כאלה ויש לוחות אם דקים יותר ודקים פחות, ויש עוד גורמים מן הסתם - כמו השפעת החום בתוך המארז על גוף הקירור - ושוב, כמו שאמרתי, אין מצב שיצרנית אכן עשתה בדיקות נדנוד לכל המארזים הקיימים עם כל הלוחות הקיימים בכל הטמפ' הקיימות וכן הלאה.

זכור גם, שנזק שכזה לרוב אינו מתבצע בתוך יום יומיים, אלא זהו נזק שנבנה לאורך תקופה ארוכה יחסית. אם אתה (כמו רוב האנשים שבסוף מגיעים לקירורים הללו) מודר עצבני, אובר קלוקר מטורף - אתה ככל הנראה לא תישאר עם אותו גוף הקירור (או המערכת עצמה) יותר מדי זמן. אתה תחליף, תנסה משהו אחר, תשדרג וכ' - ובשורה התחתונה, לא בטוח שתישאר עם המוצר מחובר מספיק זמן בשביל לגרום את הנזק המדובר. צריך גם לזכור שתחזוקה תקופתית כזו שבה אתה מוודא שגוף הקירור מחוזק כמו שצריך די יכולה למנוע את המצב הזה.

לעומת זאת, אם אני מרכיב למישהו מערכת כזו שכל תפקידה זה לעמוד במשך השלוש שנים הקרובות ואני יודע שהוא לא יפתח את דלת המארז אפילו פעם אחת - אצלו אני כן אצפה לראות בעיה שכזו. אני אצפה לראות בעיה כזו גם אצל מי שמטלטל את המארז שלו רבות - נניח גיימרים שלוקחים את המארז למסיבות רשת וכ'.

ורק לסיום נקנח באזהרה של זלמן.

The maximum weight for a cooler is specified as 450g for Intel Socket 775/478 and AMD Socket

754/939/940. Special care should be taken when moving a computer equipped with a cooler which exceeds the relevant weight limit. [glow=red,2,300]Zalman Tech is not responsible for any damage that occurs when moving a computer[/glow].

ניצן כמי שמחזיק קירור שכבר מעל לשנתיים מחובר ללוח במשקל של 850 גרם בתצורה של TOWER על סוקט 478 זה נראה לי קצת מופרך לטעון כך שאין בדיקות מקיפות.

פירקתי את הגוף קירור לצורך ניקוי כללי ומריחת משחה חדשה אולי חמש שש פעמים ויש לו תומך אחורי .

ולגבי גופי הקירור לדוגמא זלמן בסדרת ה 7XXX כולם היו נמוכים ורחבים, ובלי שום קשר בסיס האחיזה של כל גופי הקירור הוא באותו גודל בדיוק כמו גופי הקירור המקוריים כך שהם בעצם רק גבוהים יותר, כי הרי תחשוב נקודות העיגון של אותם קירורים חייבים להיות באותם נקודות עיגון של הגופי קירור המקוריים.

אתה התכוונת ששטח המגע של גופי הקירור האלה הוא קטן יותר אך גם זה לא נכון אתה יכול לעבוד על כל גופי הקירור המקוריים שיש לסוקט 775 לדוגמא ואתה תראה שאין הבדל מבחינת שטח המגע!

עוד דבר זה שכל לוח כיום כמעט מיצר על PCB של לפחות 6 שכבות מה שמעיד על עמידות די גבוהה של החומר זה מצריך די הרבה כוח לשבור לוח אם.

הנקודה היחידה שבאמת חזקה בטיעון שלך היא הנקודה של הנזק המתמשך ללוח ובעיקר למעבד שנוצר כתוצאה משילוב התנאים של טמפרטורה, משקל, לחץ וכו' אך זה נכון בעיקר לגופי קירור כבדים וגבוהים שמגיעים ללא עיגון אחורי כי אז אין את התמיכה שתיצור פיזור של הלחץ בצורה שווה על המעבד והלוח ותמנע בעצם לחץ נקודתי על המעבד בחלקו התחתון ובכלל עיוות של הלוח או אפילו קריעת החורים המיועדים שאליהם הוא מחובר.

אז בעצם היום קניית גוף קירור ללא תמיכה אחורית ובעיקר גוף קירור כבד יכול לגרום לחשש שלך להיות מוצדק אך במידה וישנה תמיכה אחורית אין שום סיבה לדאגה!

הסכנה כאמור, נובעת מהזזות וטילטולים של המערכת. אם מדובר באדם המטלטל את מערכתו לעיתים קרובות, או משנע אותה למקומות מרוחקים - אולי באמת כדאי לשקול קירור אחר.

מניסיוני, לא נתקלתי עדיין בבעיות עם הקירורים הללו - בין אם יש תמיכה אחורית, או אין(כמו ב-VX, Infinity ו-Ninja מגרסה B).

ניצן כמי שמחזיק קירור שכבר מעל לשנתיים מחובר ללוח במשקל של 850 גרם בתצורה של TOWER על סוקט 478 זה נראה לי קצת מופרך לטעון כך שאין בדיקות מקיפות.

פירקתי את הגוף קירור לצורך ניקוי כללי ומריחת משחה חדשה אולי חמש שש פעמים ויש לו תומך אחורי .

ולגבי גופי הקירור לדוגמא זלמן בסדרת ה 7XXX כולם היו נמוכים ורחבים, ובלי שום קשר בסיס האחיזה של כל גופי הקירור הוא באותו גודל בדיוק כמו גופי הקירור המקוריים כך שהם בעצם רק גבוהים יותר, כי הרי תחשוב נקודות העיגון של אותם קירורים חייבים להיות באותם נקודות עיגון של הגופי קירור המקוריים.

אתה התכוונת ששטח המגע של גופי הקירור האלה הוא קטן יותר אך גם זה לא נכון אתה יכול לעבוד על כל גופי הקירור המקוריים שיש לסוקט 775 לדוגמא ואתה תראה שאין הבדל מבחינת שטח המגע!

עוד דבר זה שכל לוח כיום כמעט מיצר על PCB של לפחות 6 שכבות מה שמעיד על עמידות די גבוהה של החומר זה מצריך די הרבה כוח לשבור לוח אם.

הנקודה היחידה שבאמת חזקה בטיעון שלך היא הנקודה של הנזק המתמשך ללוח ובעיקר למעבד שנוצר כתוצאה משילוב התנאים של טמפרטורה, משקל, לחץ וכו' אך זה נכון בעיקר לגופי קירור כבדים וגבוהים שמגיעים ללא עיגון אחורי כי אז אין את התמיכה שתיצור פיזור של הלחץ בצורה שווה על המעבד והלוח ותמנע בעצם לחץ נקודתי על המעבד בחלקו התחתון ובכלל עיוות של הלוח או אפילו קריעת החורים המיועדים שאליהם הוא מחובר.

אז בעצם היום קניית גוף קירור ללא תמיכה אחורית ובעיקר גוף קירור כבד יכול לגרום לחשש שלך להיות מוצדק אך במידה וישנה תמיכה אחורית אין שום סיבה לדאגה!

או שלא קראת את דברי כמו שצריך, או שפשוט לא קראת את דברי.

1. דיברתי על גופי קירור כבדים וגבוהים, לא על השטוחים.

2. טעות בידך, גוף הקירור המקורי של אינטל לסוקט 478 פוגש את המעבד על פני שטח הפנים שלו, אבל מחוזק (ומוחזק) גם על ידי שני גשרים שמקיפים את הבלוק. לעומת זאת, אם ניקח למשל את סידרה 7XXX של זלמן נראה שבד"כ יש שני קליפסים שמשחילים בין נקודות העגינה הללו ואליהן מחברים את הגוף בשתי נקודות (הקרבת שתי נקודות ושינית את כל המשקל).

3. לא באתי בטענות לגבי גופים עם תמיכה, ההסתיגות הייתה מגופים ללא תמיכה - כמו הנינג'ה B למשל שמתנשא לגובה של 15 ס"מ, ולמשקל של כמעט קילו עם המאוורר, ובסוף מחובר בעזרת קליפס.

4. ציינתי במפורש - שאני מדבר על מצב שבו הגוף קירור מורכב ובמשך שלוש השנים הבאות הוא לא מפורק, ובכלל המארז לא נפתח, לא על מישהו שבמשך שנתיים כבר הספיק לפרק 6 פעמים את הגוף קירור שלו.

בקיצור - הדוגמא שלך לא רלוונטית לעניין - יש לך גוף קירור שנעזר בתמיכה אחורית ועובר טיפול תקופתי. גם עצם העובדה שזה עובד אצלך - עדיין לא אומרת שבהכרח המוצר עבר בדיקות מקיפות. כפי שכבר הסברתי (למי שטרח לקרוא) כמות השילובים האפשריים של מעבדים + לוחות אם + תנאים סביבתיים הוא כמעט בלתי סופי. העובדה שהיצרנים מצרפים אזהרות והתנערות מאחריות - כבר מצביעה על כך שיש פוטנציאל לסכנה. ומישהו כבר כתב פה שהוא מכיר יצרן אחד שהפסיקו לייבא את המוצרים שלו בגלל תלישות.

אז בעצם, קירורים שאין להם תמיכה אחורית (כמו האינפיניטי) לא צריך לפרק את הלוח אם כדי להרכיב אותם?

תגידו מה קורה עם הטוניק טוואר על מערכת 939 ?

ב- 939 אין תמיכה אחורית ללוח.

אז בעצם, קירורים שאין להם תמיכה אחורית (כמו האינפיניטי) לא צריך לפרק את הלוח אם כדי להרכיב אותם?

אכן בגלל זה גם לוקחים לקירורים האלה הרבה פחות כסף הרכבה מאשר אלה שצריכים להוציא את הלוח כדי להרכיב.