http://www.mobilityguru.com/2006/11/15/avoide_the_heartbreak_of_notebook_drive_failure/

ואם כבר בקירור עסקינן, האם למישהו יש פה את ה Antec Notebook Cooler המופיע בקישור http://www.pcabusers.com/reviews/antec/notebookcooler/p1.htm

ויכול לתת עליו חוות דעת?

הוא עובד יפה לא רועש מדי למרות ששומעים אותו ככה שהוא לא שקט לגמרי אבל בהחלט פחות ממחשב רגיל ולדעתי לא מפריע לישון וכו'

אישית אני ממליץ לקנות מאוד שימושי לדעתי.

לגבי ההארד דיסק לצערי היום בדיוק החלפתי לנייד שלי הארד דיסק בפעם השניה מה שעושה את זה הארד דיסק פעם בשנה (אחרי שנה מאז שקניתי ההארד דיסק מת ושנה אחרי שהחלפתי מת החדש אז עכשיו הכנסתי חדש) לא חושב שאני יכול לעשות הרבה בעניין הנייד שלי עובד 24/7 ועובד קשה. למדתי לעשות ghost לכונן פעם בשבוע ככה שאני לא מאבד מידע.

עקב מספר בקשות בפרטי מחברי הפורום לתרגום המאמר, החלטתי להרים את הכפפה ולתרגם, הנה המאמר מתורגם לעברית תהנו

כיצד להימנע משיברון-לב עקב כשל הדיסק הקשיח?

הסיבות

לרוב, כשל הדיסק הקשיח במחשבים ניידים נובע משתי סיבות: חום או נזק פיסי. נזק מחום הוא בלתי נמנע.

דבר ראשון, בלתי אפשרי להטמיע 3 מאווררי 120 מ"מ במחשב נייד, ודבר שני, דיסקים קשיחים של מחשבים ניידים אינם מיועדים לפעול 24 שעות 7 ימים בשבוע אלא יותר מתוכננים לעבודה של 8 שעות ביום (8/7) בממוצע.

בבחינת מחקרים רבים, ניתן להבחין שככל שהדיסק הקשיח חם יותר כך גדלים סיכויו לכשול.

לפי מחקר שנעשה על ידי חברת Fujitsu, דיסק 2.5" ממוצע המקורר לטמפרטורה של קצת מעל לחום הגוף (כ-37 מעלות צלסיוס) יעבוד כמיליון שעות לפני שיראה סימני מצוקה ועד לכשל תמידי.

כיום, למרות שכוננים קשיחים עובדים בטמפרטורות די קרירות (יחסית לעבר), רוב המחשבים הניידים מגיעים לטמפרטורות גבוהות ביותר עקב החום הנפלט מרכיבים אחרים כגון המעבד וכרטיס המסך.

ניתוח שנעשה לאחר המוות על ידי חברת Fujitsu לדיסקים קשיחים שכשלו, הראה שטמפרטורה גבוהה גורמת למה שנקרא בעגה המקצועית "נדידת אלקטרון" (electron migration) בחלקים המוליכים למחצה (חומרים גבישיים שמוליכותם החשמלית עולה עם עלייתם בטמפרטורה), דבר המוביל לכשל הדיסק הקשיח.

ראש הדיסק (ההתקן שקורא וכותב את המידע) הוא החלק הקטן והרגיש ביותר לחום, אך בסופו של דבר חום יכול לגרום לכשל בכל חלק אחר בדיסק.

בשעה שחום מחד גיסא הוא גורם שלא ניתן לזלזל בו, טיפשות ואי-זהירות מאידך גיסא הם גורמים שיש לקחת גם כן בחשבון ועל כך אוכל להעיד.

בזמן ביצוע פעולת החלפת דיסק שגרתית נגררה תחתית הדיסק הקשיח על פני מתכת חשופה מה שגרם לחלק מהמעגל המודפס להינתק וליפול. למרבה המזל, ברוב הדיסקים הקשיחים כיום נמצאים מעגלים מודפסים אלה בצידו השני של הדיסק, אך למרבה הצער משמעות הדבר שמעגלים אלו מופנים ישירות אל מול החלק החם ביותר בדיסק הקשיח.

דיסק קשיח במחשב נייד יכול לספוג המון מכות, אך מספיקה מכה אחת הגונה בזמן שראש הדיסק עסוק בכתיבה וקריאה, בכדי להטיח את ראש הדיסק על תקליט המידע. גם אם הדבר לא יגרום לכשל טוטאלי, זהו אינו דבר טוב.

הדיסק הקשיח אחראי למיפוי מחדש של סקטורים פגומים (יחידות אחסון בדיסק או אשר נהרסו מסיבה כלשהיא ואינם מאפשרים שמירת או אחזור נתונים) אל סקטורים טובים שאינם פגומים.

הדיסק הקשיח אמנם שומר רזרבות של סקטורים טובים אך בסופו של דבר אחד מהשנים יכול לקרות:

כל הסקטורים הטובים יהיו בשימוש או שהמקום הפנוי לטבלת המיפוי הפנימית של הדיסק יגיע לקיצו.

מניסיוני, דיסקים קשיחים במחשבים ניידים קורסים מסיבות של חום ופגיעות פיסיות הרבה לפני שהם קורסים מסיבות הקשורות למיפוי מחדש של סקטורים.

אז מה עושים?

מעט מאוד ניתן לעשות בכדי למנוע כשל של הדיסק הקשיח - יש לבדוק כמובן שהמאווררים אינם סתומים ושזרימת האוויר תקינה ולדאוג להשתמש במחשב הנייד בזהירות נאותה - אך ניתן לצמצם את תוצאות הפגיעה על ידי נקיטת הצעדים הבאים:

גיבוי באופן קבוע - מילת המפתח? גבה, גבה ושוב פעם גבה!. כיום פעולת הגיבוי פשוטה מתמיד, עם הזמינות של כונני גיבוי חיצוניים הפועלים בדרך של "גבה בנגיעה אחת", מתקני אחסון עם יכולות גיבוי מבוססי רשת ותוכנות רבות המבצעות גיבויים בשיטת Set it and forget it"" החד פעמית.

נדיר אמנם לראות משתמשים המבצעים גיבויים בתדירות קבועה ובמיוחד בכל הקשור למחשבים ניידים, אך יש לזכור דבר חשוב, בביצוע גיבוי אמנם העתקה נעשית מדיסק קשיח אחד למשנהו ויכול להיווצר מצב שדווקא הדיסק המכיל את הגיבוי יקרוס, אך הסבירות ששני הדיסקים הקשיחים יקרסו בעת ובעונה אחת שואף לאפס, מה שמבטיח את אחזור המידע במידת הצורך.

שימוש ב Offline Folders - בהרבה מקומות עבודה מרושתים, כל המחשבים (ובמיוחד מחשבים ניידים) משתמשים ב Microsoft Offline Folders וגיבוי מחזורי תמידי של תיקיית ה My Documents, מה שמאפשר במצב של קריסת הדיסק הקשיח במחשב הנייד אפשרות להתחבר באופן מיידי לכל מחשב אחר ברשת הפנימית של החברה בשביל לאחזר את המידע.

בחר דיסק קשיח טוב יותר - בזמן קנית מחשב נייד הדיסק הקשיח אותו רכשנו ביחד עם המחשב הוא הדיסק שאיתו "ניתקע" עד לגסיסתו וקריסתו.

כשיגיע זמן החלפתו חפשו דיסקים קשיחים בעלי מסבים (טבעות התומכות בצירים) נוזליים, וכאלה הידועים כבעלי אורך חיים ארוך יותר מהממוצע.

שימוש במערך RAID1 - רייד היא שיטה שבה מאחדים מספר דיסקים קשיחים ליחידה לוגית אחת לצורך שרידות או ביצועים (תלוי בסוג הרייד). קיימות מספר רמות של רייד, שהנפוצות שבהן הן: 0,1 ו- 5.

במידה ורכשתם מחשב נייד יוקרתי (כדוגמת ה- (Alienware's Aurora m9700, ישנה אפשרות להתקנת שני דיסקים קשיחים במערך RAID.

במצב של מערך RAID1 ישנם שני דיסקים קשיחים זהים המאחסנים בדיוק את אותו המידע (החומר נכתב ונשמר במקביל על שני הדיסקים). במידה ואחד הדיסקים כושל ניתן לעבור לדיסק השני ולהימנע מאיבוד יקר של מידע.

ישנה תפיסה מוטעית הטוענת שיש פגיעה בביצועים בשימוש במערך 1RAID. טעות, מנהל התקן יעיל העובד בצורה אופטימאלית ישלב קריאת נתונים על פני שני הכוננים וישיג בכך ביצועים הזהים לביצועים של מערך RAID0.

החסרונות בשיטה זו הן העלות הגבוהה ברכישת עוד דיסק קשיח, צמצום שטח האחסון האפשרי מחיבור שני כוננים (מכיוון ששני הדיסקים במערך RAID1 מכילים מידע זהה לחלוטין) ופגיעה בביצועי הכתיבה עקב כתיבה על שני כוננים במקביל.

אך בבחינת האפשרויות הנזכרות לעיל, מערך RAID1 הוא ללא ספק, הטוב ביותר במיוחד למחשבים ניידים.

מעט הרהורים לגבי העתיד לבוא

S.M.A.R.T צריך להיות חכם יותר

כיום, (כמעט) כל הכוננים הקשיחים תומכים בפרוטוקול מעקב עצמי הנקרא S.M.A.R.T. ביכולתו של פרוטוקול זה לתקשר עם המחשב כאשר משהו בדיסק הקשיח משתבש בצורה נוראית, נוראית מאוד.

בדמיוני יכול אני לראות את מערכת ההפעלה מקפיצה חלון שבו נאמר בצורה הברוטאלית ביותר : "תקשיב דביל! לדיסק הקשיח שלך נותרו 22.5 שעות לחיות, מה אתה מתכוון לעשות בנידון?" אשר/בטל/נסה שנית.

אך בפועל, מה שמניע אותי להיכנס לנוהל חירום הוא שמיעת "נקישת המוות" או "יללת האבדון".

משום מה, הוחלט שהBIOS- הוא המקום הנכון לקריאת הודעות האזהרה של פרוטוקול הS.M.A.R.T מה שאומר שהזמן היחידי בו ניתן לראותם הוא בזמן הפעלת המחשב מחדש. אני לא יודע מה איתכם אבל אצלי המחשב הנייד עובד 24/7 אלא אם כן אני בנסיעות וגם אז איני סוגר את המחשב ומעדיף את מצב התרדמת (Hibernation) כך שרק לעיתים נדירות רואה אני את הודעות הBIOS.

זהו בבירור תחום בו על מיקרוסופט לקחת את ההובלה. אם יש ולו רמיזה הקטנה ביותר לבעיה כלשהי בדיסק הקשיח, פיתחו את שערי הגהנום! שילחו לי דוא"ל, הודעת טקסט או אפילו הכו בי בפטיש על הראש! לא מעניין אותי איך רק ידעו אותי שישנה בעיה.

כמובן שישנן תוכנות צד שלישי כגון: SANtools S.M.A.R.T Disk Manager , אך האם משהו כה קריטי לא אמור להיות מוטמע כחלק בלתי נפרד ממערכת הפעלה מודרנית?

הקלטה מאונכת

החנון הקדמון שבי אוהב לראות המצאות חדשות, במיוחד בתחום טכנולוגית אחסון המידע.

בבחינת טכנולוגית "הקלטה מאונכת" ראו מדוע נפלא הדבר ומדוע הוא כה מסוכן, תוך שימוש בהקבלה ל"נרתיק דפים".

המידע הנאגר על הדיסק הקשיח מתואר בדרך כלל על ידי דפי נייר ארוכים הצבועים בצבעי שחור או לבן. הדרך הישנה לאחסון המידע היא בצורה של הנחת כל רצועת נייר קצה לקצה עד ליצירת עיגולים ענקיים.

ראש הקריאה בדיסק הקשיח נמצא על זרוע הקוראת את הדפים בצורה מעגלית. זה עובד, אך הטכנולוגיה לוקחת המון מקום.

התצורה המאונכת משמע להעמיד את הדפים כמו אבני דומינו. בתוצרה זו ראש הקריאה גם מסוגל להבחין בין צבעי הדפים השונים תוך כדי התבוננות בקצה הדף בלבד. פרוש הדבר הוא שיום אחד, נוכל לאחסן כל ספר, שיר, תמונה וסרט שנוצרו על ידי האדם משחר האנושות על דיסק קשיח בודד.

אך אליה וקוץ בה, ככל שיותר ויותר מידע נאגר כך יותר ויותר מידע נאבד כאשר יקרוס הדיסק הקשיח.

כאשר יקרוס! ולא האם יקרוס, אתם מצליחים לדמיין את מפולת אבני הדומינו?

עדיף לראות יותר השקעה בפיתוחים הקשורים לשיפור מהימנות הדיסק הקשיח אפילו אם הדבר יבוא על חשבון קיבולת האחסון.

הימצאות RAID בכל מחשב נייד

טכנולוגית ה RAID הוכחה יעילה ואכן מונעת איבוד מוחלט של מידע במקרה של כשל.

ונכון כפי שכולנו יודעים, ל- 99% מהניידים ישנו רק חריץ אחד לחיבור דיסק קשיח, אך עם כל החידושים בתחום המיקרו-מזעור ופיתוח דיסקים קשיחים בעלי מספר תקליטי אחסון מידע מדוע יצרני הדיסקים הקשיחים אינם מעצבים דיסק קשיח עם RAID מובנה?

אם כוננים יכולים להיות בעלי מספר תקליטי אחסון מידע, וכל תקליט יכול כיום להכיל עולם ומלואו, מדוע לא לייצר דיסקים קשיחים בעלי קיבולת אחסון נמוכה במקצת על חשבון מספר שנים נוספות של חיים? מה בקשר להזרמת טכנולוגית הRAID להמונים? בעלי מחשבים ניידים זקוקים לה יותר מאשר כל אחד אחר.

מסקנות

אז מה למדנו?

1. דיסקים קשיחים לא ניבנו בשביל להחזיק לנצח.

2. חום הוא הגורם העיקרי למות דיסק קשיח, נזק פיסי הוא גורם משני.

3. ככל שקיבולת הדיסק הקשיח גבוהה יותר כך תאבד יותר מידע במקרה של כשל הדיסק הקשיח.

4. מעט מאוד אנשים מבצעים גיבוי על בסיס קבוע, כולם צריכים!.

5. אם המחשב הנייד שבבעלותך תומך במערך RAID1, השתמש בו.

6. הרץ תוכנת S.M.A.R.T בכדי לבדוק את בריאותו של הדיסק הקשיח.

7. יש עוד הרבה מקום לשיפור בכל מה שקשור לטכנולוגית הדיסק הקשיח במחשבים ניידים.

אחלה השקעה, כל הכבוד...

בכתבה כתוב מצד אחד שעדיף שהארד דיסק של נייד יפעל לא יותר מ8 שעות רצוף ביממה, אך מצד שני כתוב שכותב הכתבה עצמו מפעיל אותו 24\7 כמעט.

האם באמת עדיף לכבות את הנייד כשאין צורך ממשי בפעולתו? או שלא נורא להשאיר אותו פועל?

תודה רבה,

בכתבה כתוב שדיסקים קשיחים לא מתוכננים לעבודה של 24/7 זה נכון אלה יותר לעבודה של 8/7 כותב המאמר לפי דעתי הגזים בתגובתו לשימושו האישי בכדי להדגיש את הנקודה שצריך להשקיע יותר בפיתוחים הקשורים לחיי הדיסק הקשיח ולא לקיבולת האחסון.

***בלאי של חומר נגרם בכל מוצר כמעט, הרעיון המרכזי במאמר הוא לא למה כושל הדיסק הקשיח אלא כיצד להימנע מאיבוד מידע יקר כשהדבר יקרה.***

קשה לי להאמין שכותב המאמר (קלוין צ'ו) באמת מפעיל את הנייד שלו 24/7 (למרות שאם הנייד משמש לו כתחליף לשולחני, אז הגיוני הדבר) ושבנסיעות הנייד נמצא תמיד במצב Hibernate ולא מכובה, אך ניתן להבין מדוע הוא מציג זאת בצורה הזאת.

בקשר לשאלתך,

האם באמת עדיף לכבות את הנייד כשאין צורך ממשי בפעולתו? או שלא נורא להשאיר אותו פועל?

התשובה היא באופן חד וחלק, כן.

אלא אם כן בא לך להחליף כל תקופה מסויימת דיסק קשיח. כי השאלה היא לא האם הוא יקרוס וימות אלא מתי הוא יקרוס וימות.

קשה לי להאמין שיש אנשים שבאמת חושבים שנייד בנוי לעבודה של 24/7

הצפיפות של הרכיבים שם עם המעט מרווח שיש ביניהם קשה להאמין שמישהו יכול לחשוב על זה

אבל לי יש שאלה ספציפית

כידוע משחקים גומרים את הסוללה במהירות

אם הסוללה טעונה לגמרי זה בסדר אם הוא עדיין מחובר לחשמל בזמן שאני משחק ? או שמומלץ לשחק עד שהסוללה נגמרת ואז לחבר אותו לחשמל?

כידוע משחקים גומרים את הסוללה במהירות אם הסוללה טעונה לגמרי זה בסדר אם הוא עדיין מחובר לחשמל בזמן שאני משחק ? או שמומלץ לשחק עד שהסוללה נגמרת ואז לחבר אותו לחשמל?

שאלה מצוינת.

מטבען, סוללות ה Lithium ion מוגדרות כסוללות לא יציבות ובעלות תוצאות שאינן ניתנות לשליטה (לראיה הכנס במנוע החיפוש של גוגל את השורה "exploding laptop"). רוב החברות המסחריות הגדולות כוללות בניידים שלהן שני מעגלי הגנה הראשון נמצא בסוללה והשני בנייד - הנכנסים לפעולה במקרה של חימום יתר, מונעים מצב של טעינת יתר או כל קצר אחר היכול לגרום להתלקחות הסוללה, מה שאמור להפחית את הסיכון, אך אינו מונע אותו לחלוטין.

ה"יתרון" היחיד שנובע מחיבור הנייד לשקע החשמל והשארת הסוללה מחוברת למקומה הוא אך ורק במקרה של הפסקת חשמל, במקרה זה יש לנייד מקור זרם נוסף - הסוללה.

הוצאת הסוללה בזמן החיבור לחשמל מבטלת את הסיכוי להתפוצצותה בזמן העבודה.

כך שאם רוב השימוש שלך בנייד נעשה כאשר יש בנמצא מקור זרם אחר מלבד הסוללה, ההמלצה היא ללא ספק להשתמש בו ולהוציא את הסוללה ממקומה. (ניתן אפילו לרכוש אל פסק ובכך לבטל לחלוטין את החשש מהפסקת חשמל).

ה-MTBF של כמעט כל הדיסקים הקשיחים של מחשבים ניידים נמוך משמעותית מזה של מקבילם השולחני.

כל הכבוד על ההשקעה ותודה רבה על המדריך, עזר לי מאוד!

כל הכבוד לכתבה

לנושא מתקן הקרור בתחתית ראיתי כזה באופיס דיפו אבל עם 3 מאווררים הוא עולה בערך 190 שח ,מה שמעניין הוא האם הקרור יהיה יעל

1-המאווררים דוחפים אויר לכוון תחתית המחשב ויש מחשבים שדווקא פליטת המאוורר של המעבד הוא למטה כך שיווצר ניגודי זרימה לאויר ואז איפה היעילות ?

2-ראיתי שהוא מתחבר ל USB כך שהזרם שלו ידוע 5V אז איזה מהירות כבר יהיה להם ועוד 2 .3 מאווררים ? זה יסתובב אבל לא ניראה לי מהר.