עבור לתוכן

שרת החינוך יולי תמיר טוענת שיום הזכרון לרבין חשוב כמו יום השואה

Featured Replies

פורסם

אוקיי, תגיד לי אתה מה היא עושה חוץ מלזרוק סלוגנים זולים באויר. זאת לא במקרה אותה השרה שטסה לחו"ל על חשבון איזו חברה או שאני מתבלבלת? (קל מאד להתבלבל כשכל הממשלה שלך לוקחת שוחד מכאן ומכאן).

יום טוב לך ולכולם.

  • תגובות 52
  • צפיות 3.9k
  • נוצר
  • תגובה אחרונה
פורסם

תגידי לי את... את זאת ששופטת אנשים על סמך התבטאות בודדת.

אני לא מתיימר לעשות את זה. אני לא עוסק בפופוליזם.

פורסם

למה אחת? שתיים לפחות. גם ה"סכנות בהתבוללות" וגם ההשוואה המופלצת הזאת של רצח עם במלה"ע ה-2 לבין רצח פוליטי של יהודי VS יהודי בישראל המודרנית בתקופת שלום.

פורסם

זאת לא במקרה אותה השרה שטסה לחו"ל על חשבון איזו חברה או שאני מתבלבלת? (קל מאד להתבלבל כשכל הממשלה שלך לוקחת שוחד מכאן ומכאן).

את מתבלבלת. זאת שאת חושבת עליה היא סגנית השר לשעבר רוחמה אברהם. היא בקדימה, תמיר בעבודה.

פורסם
  • מחבר

חבר'ה אני מתנצל שלקח לי זמן להגיב. שמחתי לראות שקם כאן דיון קולח.

RK ו-OMRIJ: כנראה שהחוק נכנס לאחר שחרורי מצה"ל, שכן לא בבית ספרי ולא במסגרת הצה"לית נתקלתי באירועי זכרון לגנדי. למרות זאת, אני בטוח שאכיפת יום הזכרון לגנדי אינה כשל רבין.

לאלה שחושבים שאני 'ימני' משוחד, אני חוזר ואומר, אין מקום ליום זכרון לא לגנדי ולא לרבין. למרות שצריך להזכיר את פועלם של השניים, הסיבות לשני מקרי הרצח וכיצד זה השפיע על מדינתינו, אנו מוכרחים להבין שאין מקום להשוואה בין זכרון זוועות השואה ומלחמות ישראל הקשות, לבין זכרון השניים. כל השוואה שכזאת הינה בגדר פרובוקציה וחוסר רגישות, שאני חוזר ואומר - כמעט שווה ערך להכחשת השואה.

דבר נוסף בהקשר לאחת מתגובותיו של RK: כמובן שידוע לי שגנדי זה רק כינוי. למעשה רחבעם זאבי נרצח מספר ימים לאחר התפטרותו ממשרת שר התיירות, משום שלא הסכים עם מדיניות הממשלה דאז. אומנם גנדי לא ישב בראשות הממשלה, וגם דעתו לא התקבלה בקרב שאר השרים ברוב המקרים. אך עדיין מדובר באדם שניסה לקדם את חזונו, ללא תלות במספר התומכים בו. אני לא חושב שההבדל בהשפעה של האישים(הרי ברור שלרבין היה יותר "כוח" במסגרת תפקידו והתמיכה הציבורית בו), אמור לגרום להבדלה בין רצח אחד לשני.

בעניין צום גדליה - אני לא חושב שיש מקום להשוות בין רציחת מלך, בתקופת התנ"ך לבין רצח שאירע בימינו אנו. היום בעולם של פוליטיקה ותככים, כל אחד דואג לסגל את ה'רצח' למטרותיו שלו ולקידומו האישי. לגדליה לא עשו פולחן אישיות, ולמיטב זכרוני הוא גם לא היה אהוד במיוחד בתקופתו.

ואם נחזור לנושא של "יקירתינו" השרה יולי תמיר: אני שמח לראות שלשרה יש פרופסורה, ולמרות זאת אני חושב שלאור התבטאותה זאת אין לה שום מקום במערכת החינוך, או במערכת שלטונית כלשהי. בי אישית ההערה פגעה מאוד, ואני יודע שאני לא היחיד(מספיק שתעלעלו במספר תגובות בYNET ותבינו בעצמכם).

אם התגובה הזאת הייתה נאמרת לפני 20 שנה, כשכוח הניצולים עוד היה במותניהם, אני בטוח ש"פליטת הפה" הזאת לא הייתה עוברת בשתיקה, והשרה הייתה צריכה לספק לא מעט הסברים והתנצלויות.

בנושא הדיון שנערך בין Vitnir ל- iiB: בינתיים, הממשלה היקרה שלנו והשרה יולי תמיר המופקדת על החינוך, הספיקו לבטל את הסבסוד הקטן לסטודנטי המכללות, שעכשיו צריכים לשלם עוד כ2000 שקל לשנה (או משהו בסגנון, אני לא זוכר בדיוק כמה). מעבר לכך, למרות כל ההתבטאויות לפני הבחירות האחרונות על החזרת תקציב החינוך, ביטול הגזירות ופיטורי המורים, השרה הטרייה ממשיכה במתכונת הפיטורים והקיצוץ בשעות לימוד. יש לציין אגב, שהדברים הללו קרו ל-פ-נ-י המלחמה האחרונה, אז מי שהתכוון להשתמש בזה כמתקפת נגד יכול לשכוח מזה כבר עכשיו.

פורסם

ההבדל בין רצח גנדי לרצח רבין הוא שרבין - ראש ממשלה נבחר - נרצח בפעולה משיכית על ידי יהודי שהתנגד לדרכו. גנדי נרצח בפעולת טרור לא במהלך נגד הדמוקרטיה. פרט לכך ברור שיש אימפקט הרבה יותר גדול לרצח ראש ממשלה. אולי תציע לאמריקאים שיבטלו את יום הזיכרון לקנדי...?

לדבי ביטול הסיבסוד למכללות - אם לא שמת לב הייתה כאן מלחמה לאחרונה - והכנסו המון גזרות לתקציב המדינה. הכוונה הקודמת, אגב, הייתה להעלות את שכר הלימוד לאוניברסטאות - וזאת נמנעה. מכללות הם גופים פרטיים וסבסודם על ידי הממשלה הוא חוק שרק נכנס בסוף 2005 והיה טרף קל בקיצוץ הנוכחי.

לגבי פיטורי מורים וקיצוץ שעות לימוד חובת ההוכחה עליך כי אני לא מצאתי דבר בנושא... וזה שאמרת שזה לפני המלחמה זה שטויות כי אי אפשר לקצץ משהו (אפשר רק להחליט על כך) בלי לקצצו בתקציב המדינה... מהלכים של קיצוצי שעות לימוד ומורים מעוגנים בתקציב והתקציב רק סיים להתגבש.

וכל קיצוצי המורים והשעות שעשו כבר היו מעוגנים תקציב 2006 (של לימור לבנת) בכל מקרה:

למרות האופטימיות שתמיר מנסה לשדר, היא יודעת ששינויים במערכת לא יבואו בקלות. הדבר הראשון שעומד על הפרק הוא ביטול פיטורם של כ-600 מורים בעקבות קיצוץ מתוכנן של 60 מיליון שקל בתקציב משרד החינוך.

תמיר הורתה לעכב בינתיים את שליחת המכתבים, שכבר הודפסו, ומקווה שתצליח למנוע את הקיצוץ. "ההשקעה בחינוך זקוקה לתגבור, לא לקיצוץ", אמרה. "אי אפשר לפתוח את שנת הלימודים בלי סיטואציה תקציבית שתאפשר לפעול". אולם, הזמן פועל לרעתה של השרה, מכיוון שהקיצוץ אמור להתבצע בקרוב.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/420/697.html

פורסם

בשביל לשקם את מערכת החינוך, קנדנציה אחת לא מספיקה וכמה קנדנציות שלא תקעו את לימור לבנת היא פשוט דפקה אותה יותר חזק. יולי תמיר, שתחילה הביאה בנו תקווה בגלל היותה משכילה, נתגלתה כאכזבה גדולה. נראה שעוד דור של תלמידים הולך לאכול אותה יותר מהקודם לו.

פורסם

דווקא לא רציתי להיכנס לזה, אבל אם כבר כתבתי כאן משהו...

זאבי לא נרצח בגלל דעותיו, הוא נרצח בגלל שהיה זמין. לו ביילין היה באותו חדר במלון ולא גנדי, הם היו רוצחים את ביילין.

אין שום סיבה שיהיה יום זיכרון לזאבי. אז הוא נרצח ע"י מחבלים, אז מה? הרבה מאוד אנשים נרצחו ע"י מחבלים ואין להם יום זיכרון. הוא היה שר לשעבר (או כמעט לשעבר), זו סיבה לתת לו יום זיכרון? זה בסה"כ תגובה של הימין ליום הזיכרון לרבין. אם לכם יש, אז למה לא לנו?

אין שום סיבה שיהיה יום זיכרון לרבין. מה, הוא האדם היחיד שנרצח? מורשת רבין? איזו מורשת? "להדק, להדק"? "לשבור ידיים ורגליים"? "פרופלורים"? אפילו את אוסלו הוא לא הוביל, הביאו לו את ההסכם כשרובו כבר היה מוכן. וגם אם היתה לו מורשת, צריך לזכור אותה רק בגלל אירוע חיצוני, קרי הרצח? תארו לעצמכם שעמיר היה נתפס ע"י השב"כ חצי שעה לפני הרצח ורבין היה מת מוות טבעי חודש אח"כ, נאמר מהתקף לב. עכשיו המורשת שלו כבר לא שווה יום זיכרון?

צריך להיות יום זיכרון לרצח. זה מה שחשוב לזכור. שיהודי ניסה למנוע מהממשלה הנבחרת לממש את מדיניותה באמצעים אלימים - רצח של ראש הממשלה. את זה חייבים ללמד בבתי הספר. לא משנה מי היה רבין ואיזו מדיניות הוא הוביל, צריך ללמד שאלימות אינה אמצעי לגיטימי במאבק פוליטי. זה מה שחשוב. אבל השמאל, במקום לנצל את ההזדמנות לחבור לימין המתון כנגד הקיצוניים מימין ומשמאל, העדיף לנצל את הרצח כדי לדכא את כל הימין ולצבור בכך רווחים פוליטיים לטווח קצר (וגם זה נכשל כשהליכוד ניצח בבחירות). זו הסיבה שיש היום יום זיכרון לרבין ומורשתו (אני לא בטוח שרבין היה מזהה את המורשת הזו...) ולא לרצח.

ובהחלט צריך ללמד בבתי הספר על טבח כפר קאסם. אני מתפלא שמישהו חושב אחרת.

פורסם

RK ו-OMRIJ: כנראה שהחוק נכנס לאחר שחרורי מצה"ל, שכן לא בבית ספרי ולא במסגרת הצה"לית נתקלתי באירועי זכרון לגנדי. למרות זאת, אני בטוח שאכיפת יום הזכרון לגנדי אינה כשל רבין.

לאלה שחושבים שאני 'ימני' משוחד, אני חוזר ואומר, אין מקום ליום זכרון לא לגנדי ולא לרבין. למרות שצריך להזכיר את פועלם של השניים, הסיבות לשני מקרי הרצח וכיצד זה השפיע על מדינתינו, אנו מוכרחים להבין שאין מקום להשוואה בין זכרון זוועות השואה ומלחמות ישראל הקשות, לבין זכרון השניים. כל השוואה שכזאת הינה בגדר פרובוקציה וחוסר רגישות, שאני חוזר ואומר - כמעט שווה ערך להכחשת השואה.

נכון... כי מן הסתם 2005 היא אחרי שסיימת ללמוד.

אם תמיד טענה שיום הזכרון לרבין, כרבין כאדם שקול ליום הזיכרון לשואה, כפי שאמרתי זה חמור מאוד, אבל הרצח כרצח ראש ממשלה ממניעים פוליטים ע"מ לעצור מהלך, שיום זיכרון זה שקול במידה מסויימת ליום זיכרון לשואה, לזיכרון הלאומי שלנו כמדינה, זה לגיטימי.

דבר נוסף בהקשר לאחת מתגובותיו של RK: כמובן שידוע לי שגנדי זה רק כינוי. למעשה רחבעם זאבי נרצח מספר ימים לאחר התפטרותו ממשרת שר התיירות, משום שלא הסכים עם מדיניות הממשלה דאז. אומנם גנדי לא ישב בראשות הממשלה, וגם דעתו לא התקבלה בקרב שאר השרים ברוב המקרים. אך עדיין מדובר באדם שניסה לקדם את חזונו, ללא תלות במספר התומכים בו. אני לא חושב שההבדל בהשפעה של האישים(הרי ברור שלרבין היה יותר "כוח" במסגרת תפקידו והתמיכה הציבורית בו), אמור לגרום להבדלה בין רצח אחד לשני.

הוא נרצח שהוא עדיין היה בתפקיד, ההתפטרות שלו עדיין לא נכנסה לתוקף.

רצח רבין אינו שקול לרצח זאבי.

בעניין צום גדליה - אני לא חושב שיש מקום להשוות בין רציחת מלך, בתקופת התנ"ך לבין רצח שאירע בימינו אנו. היום בעולם של פוליטיקה ותככים, כל אחד דואג לסגל את ה'רצח' למטרותיו שלו ולקידומו האישי. לגדליה לא עשו פולחן אישיות, ולמיטב זכרוני הוא גם לא היה אהוד במיוחד בתקופתו.

למה לא? למעשה הוא היה ראש ממשלה שנרצח בגלל התנגדות אליו בעם, נראה לי היינו הך.

פורסם

בשביל לשקם את מערכת החינוך, קנדנציה אחת לא מספיקה וכמה קנדנציות שלא תקעו את לימור לבנת היא פשוט דפקה אותה יותר חזק. יולי תמיר, שתחילה הביאה בנו תקווה בגלל היותה משכילה, נתגלתה כאכזבה גדולה. נראה שעוד דור של תלמידים הולך לאכול אותה יותר מהקודם לו.

על סמך מה בדיוק את קובעת את זה...? אין צורך שתעני, כבר הודת בשתיקתך שאין לך שום בסיס לאמירה הזאת.

פורסם

יא, מה עשיתי לך שאתה מחפש להתלהם? אין לי בסיס לאמירה הזאת? סיימתי תיכון במדינה הזאת, זה לא מספיק? :s07:

פורסם

יא, מה עשיתי לך שאתה מחפש להתלהם? אין לי בסיס לאמירה הזאת? סיימתי תיכון במדינה הזאת, זה לא מספיק? :s07:

זאת שאלה רטורית? אם לא אז - ברור שלא.

גם אני סיימתי תיכון במדינה הזאת... אז אני יכול לשפוט את תפקודה של יולי תמיר (או כל אדם אחר) על סמך התבטאות בודדת ובלתי קשורה ללא שום מידע אחר?

חטאי הפופליזם, הדמגוגיה, ההתלהמות וההכללה נמצא בשני הצדדים - את יכולה להיות יותר אחראית בהתבטאויות שלך.

פורסם

נורא פשוט, את שופטת שרת חינוך שנמצאת חודשים ספורים בתפקיד כשבעצם אין לך מושג מה היא עשתה ומה לא.

ובנוסף את מכפישה אותה עם גינויים כשסביר להניח שאת לא מגיעה לקרסוליים שלה.

פורסם

לבנת היתה שרת חינוך רק 4 שנים. היא דווקא ניסתה להוביל מהפיכה בחינוך, אבל זו נפלה בעיקר בגלל התנגדותם של אירגוני המורים.

אגב, זה "קדנציה" ולא "קנדנציה".

פורסם

עדיין מפטרים מלא מורים במקום לצמצם כיתות, הרמה רק ממשיכה לרדת, תקציב החינוך מקוצץ פעם אחר פעם ונראה שלאיש אין התנגדות. ושוב, אם אני לא מגיעה לקרסוליים שלה אז שיט, אולי היא צריכה לדעת יותר טוב ממני כיצד להתבטא. למה היא נלחמה על תקציב החינוך לפחות?

תראו, אני מאוכזבת כבר הרבה זמן מכל ממשלות הספין האלו ואני לא מאמינה שיבוא מישהו עם רצון טוב ולא עוד בובלה' של איילי ההון שרק רוצה כיסא. כמה חודשים כבר יש ממשלה? עדיין אין שר רווחה כזכור לי. הכל כסת"ח ותו לא. אני פסימית ויש לי סיבות.

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

דיונים חדשים