זכרון עובד במהירות מסוימת בלי שום קשר לבאס. זכרון DDR333 לדוגמא עובד ב-166Mhz, ולא משנה אם הבאס הוא 533 או 266. ברוב הצ'יפסטים מהירות הזכרון קשורה אל מהירות הבאס בגלל תכנון של המפתחים, אבל אם הצ'יפסט תומך בזכרון DDR333, אתה יכול להשתמש בו גם כשהבאס 400 וגם כשהבאס 533.

נכון חלקית, אין קשר הכרחי בין הבאס של המעבד והבאס של הזיכרון (באס זה באס ולא משנה מה הוא מחבר, גם התקשורת בין שני חלקי הצ'יפסט זה באס).

ה I845PE לא תומך ב DDR333 עם באס של מעבד ב 400, רק ב 533!

זכרון QBM זה לא שתי סטיקים שהודבקו יחד, אלה סטיק אחד של זכרון. הוא מבצע 4 פעולות בכל פעימת שעון, ורוחב הפס אצלו 64 ביט. לו היה מורכב משתי סטיקים, רוחב הפס היה 128 ביט (ערוץ כפול), והיה מבצע רק 2 פעולות. אם יש שאלות נוספות, אתם מוזמנים לקרוא את ההסבר הזה:

http://www.quadbandmemory.com/Technical/FAQ.htm

יש שם בפירוש צ'יפים של DDR רגיל שפועלים כל אחד פעמיים בכל שעון כדי לתת 4 פעולות למחזור.

ניתן לחבר שני רכיבי DDR ב 3 צורות:

*ערוץ כפול - 128 ביט

*פעולה במקביל של 4 פעולות למחזור

*הכפלת תדר (כאשר כל רכיב מקבל חצי מהתדר)

QBM הוא השיטה השנייה.

ציטוט מהאתר שקישרת אליו:

"QBM is a module or board based technology that uses existing DDR I devices (DDR266/333/400) to deliver the bandwidth expected from future memory devices such as DDR II and DDR III. The innovative technology provides the bandwidth of the yet to be available (expected CY2004/2005) DDR II modules today with significant cost savings and backward compatibility with DDR I modules. QBM, using DDR266 devices, delivers a dramatic price/performance improvement over DDR333, DDR 400 and DDR II modules, as well as other non-DDR compatible, more expensive memory technologies."

"The QBM technology consists of at least two independent DDR memory devices running simultaneously. Both memory devices share the same command and address lines and each device receives a pair of differential clock signals at frequency to control all synchronous operations. The clock of the first memory device is in-phase with the controller clock, while the second devices clock has a phase difference of 90-degrees from the first clock (created by the on DIMM PLL). The result is the data packed in 4-bits per cycle (double DDR I) versus todays DDR at 2-bits per cycle. "

אה, בסדר. אבל עדיין זה לא אמור להיות יותר יקר מזכרון DDR רגיל, כי סטיק אחד של זכרון מכיל 8 או 16 יחידות זכרון, ועכשיו חצי מהם יעבדו בתדר ששונה ב-90 מעלות (רבע פעימת שעון) מהחצי השני. פשוט משנים את התדר של חצי מהיחידות על הסטיק, נשמע די זול.

ו-NetBurst זה לא הבאס של פנטיום4, אלה השם שאינטל נתנה לארכיטקטורת הפנטיום 4 שלה, שכוללת בין השאר את ה-Quad-Pumped Bus של המעבד.

פעם מישהו אמר שלRDRAM יש תזמונים גבוהים יותר מאשר לDDR לכן DDR 333 עוקץ את RDRAM 800 בלי בעיה למרות שיש לשניהם את אותו רוחב הפס.

למה לRDRAM יש תזמונים פחות טובים מאשר לDDR? אי אפשר לפתור את זה עם אוברקלוק?

אי RDRAM מגיע למהירות של 400Mhz אפילו 533Mhz וDDR רק ל200Mhz?

תודה.

כי RDRAM זה זכרון טורי (רוחב ערוץ של 16 ביט) כלומר עד שאתה מקבל מילה של 64 ביט (רוחב הערוץ של המעבד) אתה צריך לבצע 4 קריאות (או שתיים אם יש לך שני ערוצי RDRAM ) זה אומר שהשהיה (LATENCY )של RDRAM גבוהה יותר. בנוסף לזה, מכיוון שזה ערוץ טורי וכל הרכיבים על ערוץ ספציפי מחוברים בטור, אז גישה לרכיב האחרון במודול תהיה יותר איטית כי הנתונים צריכים לעבור דרך כל הרכיבים שלפניו.

אה, בסדר. אבל עדיין זה לא אמור להיות יותר יקר מזכרון DDR רגיל, כי סטיק אחד של זכרון מכיל 8 או 16 יחידות זכרון, ועכשיו חצי מהם יעבדו בתדר ששונה ב-90 מעלות (רבע פעימת שעון) מהחצי השני. פשוט משנים את התדר של חצי מהיחידות על הסטיק, נשמע די זול.

ו-NetBurst זה לא הבאס של פנטיום4, אלה השם שאינטל נתנה לארכיטקטורת הפנטיום 4 שלה, שכוללת בין השאר את ה-Quad-Pumped Bus של המעבד.

רק שצריך להוסיף אץ הצ'יפים שמבצעים את ההטיה הזו ומאחדים בחזרה את הנתונים לערוץ אחד של 64 ביט עם 4 פעולות למחזור.

זה זול יותר מאשר פתרון של ערוץ כפול אבל יקר יותר מ DDR שהיה פועל בתדר כפול או צ'יפים שהיו מראש עושים את הפעולה.

אתה צודק בקשר ל NETBURST.

אבל במחשבים של היום לא פועלים ב32 ביט? לפי מה שהבנתי ההאמר צריך לעבוד ב64 ביט והוא יהיה חדשני לשוק הביתי .

למה הזכרונות של כרטיסי מסך מתקדמים בהרבה מזכרונות רגילים?

שמעתי שהNV30 יבוא אולי אם זכרונות DDR 256 ביט (אם אני לא טועה) , איך זה שהזכרונות הרגילים עדיין תקועים ב64?

תודה.

ה-32 ביט ש"בהם עובד המעבד" ממש לא קשורים ל-64/128/256 ביט שאנחנו מדברים עליהם. בכל פעימת שעון מעביר הזכרון פיסת מידע למעבד. בזכרון RDRAM הפיסות הן בגודל 16 ביט. בזכרון SDRAM הפיסות בגודל 64 ביט. אם משתמשים בשתי סטיקים בו-זמנית (ערוץ כפול), גדל גודל הפיסות שמקבל המעבד פי שניים, כלומר RDRAM בערוץ כפול מעביר 32 סיביות, ו-SDRAM בערוץ כפול מעביר 128 סיביות.

בעגה המקצועית זה נקרא "רוחב פס", Bus Width

אז למה כן קשור ה64 ביט שעליו ההאמר יתבסס?

תודה.

בפשטות, כשמדברים על "מעבד 32-ביט" או "מעבד 64-ביט" הכוונה היא מה המספרים השלמים שמבין המעבד. מעבד 32 ביט "מבין" מספרים עד ל-2³², כלומר 2147483648..2147483648-. מעבד 64 ביט מבין מספרים שלמים בין 9223372036854775808 לבין -9223372036854775808. אם אתה רוצה אני יכול להביא הסבר יותר טכני. למה זה טוב - אם אנחנו רוצים לעבד מספר שחורג מגבולות "ההבנה" של המעבד, זה יותר מסובך ולוקח יותר זמן לחישוב (או להשתמש בנקודה נעה, או לחלק את המספר לכמה קטעים...).

תודה רבה על התשובות.

כמובן שאני אשמח לדעת כמה שיותר , זה הכל תלוי כמה זמן מתחשק לכם\לך להסביר לי.

כי RDRAM זה זכרון טורי (רוחב ערוץ של 16 ביט) כלומר עד שאתה מקבל מילה של 64 ביט (רוחב הערוץ של המעבד) אתה צריך לבצע 4 קריאות (או שתיים אם יש לך שני ערוצי RDRAM ) זה אומר שהשהיה (LATENCY )של RDRAM גבוהה יותר. בנוסף לזה, מכיוון שזה ערוץ טורי וכל הרכיבים על ערוץ ספציפי מחוברים בטור, אז גישה לרכיב האחרון במודול תהיה יותר איטית כי הנתונים צריכים לעבור דרך כל הרכיבים שלפניו.

יש כבר RDRAM על 32 ביט, אשר בא בסטיק אחד במקום 2.

בפשטות, כשמדברים על "מעבד 32-ביט" או "מעבד 64-ביט" הכוונה היא מה המספרים השלמים שמבין המעבד. מעבד 32 ביט "מבין" מספרים עד ל-2³², כלומר 2147483648..2147483648-. מעבד 64 ביט מבין מספרים שלמים בין 9223372036854775808 לבין -9223372036854775808. אם אתה רוצה אני יכול להביא הסבר יותר טכני. למה זה טוב - אם אנחנו רוצים לעבד מספר שחורג מגבולות "ההבנה" של המעבד, זה יותר מסובך ולוקח יותר זמן לחישוב (או להשתמש בנקודה נעה, או לחלק את המספר לכמה קטעים...).

יש לך מושג אילו מעבדים פעלו על 16 ביט? בניגוד להיום שהמעבדים הם 32 ביט.

במעבדי PC ה 386 היה ה 32 ביט הראשון, ה 286 היה ה 16 ביט הראשון.

אם אני לא טועה ה-8086 וגרסתו המסורסת, ה-8088 היו המעבדים הראשוים שפעלו ב-16 ביט, עוד בשנת 1978.

ובקשר לפרטים טכניים: במעבד יש "תאים" לאכסון מידע, הנקראים Registers. בתוכם מאוכסן המידע הנדרש לביצוע הוראה למעבד; גודל ה-Register בעצם מגדיר איזה מספרים מבין המעבד, בכל מעבד 32-ביט, גודל ה-Registers הוא 32 סיביות בדיוק (4 בייטים) וכיוצא בזה. אני מדבר רק על Integer Registers, כלומר כאלה שמשתמשים לאכסון מידע בצורה של מספרים שלמים, יש גם Floating Point Registers, גם Pointers ועוד כמה מקומות שבהם מאכסן מעבד את ההוראות ואת המידע הנדרש לביצוען.

יכול להיות באמת, לא ממש הייתי מתעסק במחשבים שנתיים לפני שנולדתי...

http://www.intel.com/intel/intelis/museum/exhibit/hist_micro/hof/hof_main.htm

לא ממש אינפורמטיבי אבל זה מה שמצאתי באתר שלהם.