קראתי שם חלק מהתגובות ואני חייב לציין שיש שם כמה אנשים משכילים ובעלי כושר ביטוי גבוה.

הבעיה היא שאין פה צד צודק. גם להפציץ אזרחים לבנונים זה לא בסדר וגם אזרחים שנפגעים מקטיושות זה לא בסדר.

קל מאוד להלהיט את מוחם ורוחם של אנשים שצועקים לפני לחשוב. ללא צל של ספק, פעולה זדונית ורשעית של ארגון טרור חייבת לגרור תגובה. אך מהי התגובה?

זה יפה מאוד להפציץ עם חיל האוויר. גם לפגוע במשגרים ובמחסני רקטות. זה מאוד מחזק את המורל הלאומי- הטייסים האמיצים שלנו בשמי לבנון הבוגדנית הורגים מחבלים. האומנם?

נקודת הנחה ראשונה: ארגון טרור אי אפשר "למחוק" או "לנצח". ארגון טרור מבוסס על רעיון. רעיון אינו איש, הוא אינו מוסד. רעיון הוא אל מותי- ברגע שהוא נולד הוא תמיד ישוטט לו במוחם של אנשים אלו או אחרים. להרוג ראש ארגון טרור אולי ייתן הפסקה או סיום הפרק הנוכחי אך בוודאי אינו יחריב את חיזבאללה. במקומו יצמח לו מנהיג אחר, אולי אף גרוע יותר. ומה אז? להרוג גם אותו?

מקודת הנחה שנייה: חיזבאללה אינו רוצה שלום. שלום רע לארגוני טרור, זה כולם יודעים. עצם הקיום והלגיטמציה שמקבל חיזבאללה מהעם הלבנוני פוחת ככל שהמצב הכלכלי והחברתי עולה ומדינה משגשגת. לפי כך, התגרות במדינת ישראל ופגיעה בעקב האכילס שלנו, חטיפת חייל, היה צפוי לגרור תגובה מאוד קשה וזה בדיוק מה שחסן רצה. הוא אוהב חורבן. הרשע ניזון ממנו.

נקודת הנחה שלישית: הצדק איתנו, הניצחון בינתיים לא. קשה מאוד להיות צודק ולנצח, אפילו כמעט בלתי אפשרי. כדי לפגוע בארגון טרור במדינה זרה שמתחבא בין אזרחים ובו זמנית להיות הומניים- לא ייתכן. לכן כל ניסיון להצדיק את ההומניות שלנו בעיני שאר העולם מיותרים ומיותמים שכן אי אפשר להיות הומניים ולפגוע באזרחים בו זמנית. נכון שאנחנו משתדלים מאוד מאוד שלא, אבל אנחנו בסופו של דבר כן עם עזרה רבה מאוד של חיזבאללה אבל זה המצב. אנחנו הורגים לפעמים אזרחים לבנונים תוך ניסיון לחסל מחבלים וזה מוצדק מבחינתנו אבל אי אפשר להצדיק את זה עבור אנשים שלא חיים כאן. גם אם אני הייתי חי בקנדה או בארה"ב כנראה שהייתי חושב כמוהם.

ודרך אגב, אי הסכמה עם דעה של מישהו אינה הופכת את הצד השני לאנטישמי, וגם לא שונאי ישראל. מי שחושב ככה ומבטא את זה כלפי חוץ רק מראה את האינפנטליות והילדותיות של האנשים בישראל.

אחלה ניתוח