אתה בטוח שאתה מדבר על מוליכי על? אני דיי בעניין בכל הקטע של רכבות וכו', וממה שאני יודע הרעיון של הרכבות המהירות האילו הוא בכלל דבר אחר שנוגע לשדה מגנטי ולכן נמנע החיכוך עם המסילה כיוון שהרכבת מרחפת, ולא מדובר פה על שום מוליכי על.

Anatoli.

גם אני ראיתי כמה תוכניות על רכבות הדבר הזה עם השדה המגנתי פשוט חיה רעה מטוס לא נורמלי

יש גם דבר חדש הליזר ששורף עלים מהמסילה כדי שהרכבת לא תחליק שהיא עוצרת ועוד מלא

IG יש לך ידע אני רואה לפי התשובות אומנם אתה לא כל כך מבין אבל יש לך ידע מספק דיו לכמה דברים

התוף זה ממברנה נכון ?

קוולר זה חומר ממש חזק מקוולר עושים קסדות כי הוא קל וממש חזק

אם אני לא טועה זה סיבי פחמן או שאני מיתבלבל עם חומר אחר

ממ כן אני יסביר את עצמי

אז ככה הרעיון הוא ליצור מגנט ממוליכי על, זה בעצם רוב השימושים שיעשו אם מוליכי על, הם פשוט משמשים כמגנט מאוד טוב

ורק תחשוב על זה, אנרגיה שלא נעלמת במגנט, זה כח אין סופי ורוב הסיכויים שאם יגיעו למוליכי על יהיה גם מכוניות מרחפות (כי אם הכח של המגנט מספיק חזק הוא יכל לבטל את כח המשיכה)

ולהרוס מחשבים

הוא לא מבטל את כח המשיכה הוא פשוט יותר חזק מימנו

גם אני ראיתי כמה תוכניות על רכבות הדבר הזה עם השדה המגנתי פשוט חיה רעה מטוס לא נורמלי

יש גם דבר חדש הליזר ששורף עלים מהמסילה כדי שהרכבת לא תחליק שהיא עוצרת ועוד מלא

IG יש לך ידע אני רואה לפי התשובות אומנם אתה לא כל כך מבין אבל יש לך ידע מספק דיו לכמה דברים

התוף זה ממברנה נכון ?

קוולר זה חומר ממש חזק מקוולר עושים קסדות כי הוא קל וממש חזק

אם אני לא טועה זה סיבי פחמן או שאני מיתבלבל עם חומר אחר

קוולאר זה לא סיבי פחמן... זה פולימר...

ובד"כ חומרים קשיחים כמו הקוולאר לא מסוגלים לעמוד בלחצים בעובים כל כך קטנים...

אפשר להשוות את זה לסכינים

אם אתה עושה סכין עם אחוז גבוה של פחמן אז נהיית קשה יותר-שזה טוב לחיתוך דברים אבל אז היא מאבדת מהגמישות שלה(מה שסיליקון עושה)ולא טובה להטלה

שים לב שבסכינים בעלי אחוז פחמן גבוה הקצוות(שהם דקים) יותר מועדים להשבר.

תעשה ניסוי קטן בבית:

קח חומר קשיח ודק כמו פיסת אלומניום או חתיכת דיקט ותנסה לשבור- זה בטוח ישבר(הדיקט ראשון והאלמוניום לאחר חזרה על הפעולה הנ"ל) כי הוא קשה ודק ולכן אינו מסוגל לעמוד בעומסים. עכשיו קח נייר פשוט שהוא הרבה פחות קשיח מדיקט ותכופף אותו-מה קרה?? ?? פשוט התכופף

ממ לא האלומיניום מתעקם לא נישבר חחח וזה בלי הניסוי זה דיי ברור

האלומיניום הוא חומר דיי גמיש (אם הוא דק)

לא דיברתי על הנייר אלומניום אל על פיסה של אלומניום בעובי של בערך מ"מ-אתה מוזמן לנסות את זה על המארז שלך אם הוא עשוי מאלומניום

אפשר להשוות את זה לסכינים

אם אתה עושה סכין עם אחוז גבוה של פחמן אז נהיית קשה יותר-שזה טוב לחיתוך דברים אבל אז היא מאבדת מהגמישות שלה(מה שסיליקון עושה)ולא טובה להטלה

שים לב שבסכינים בעלי אחוז פחמן גבוה הקצוות(שהם דקים) יותר מועדים להשבר.

תעשה ניסוי קטן בבית:

קח חומר קשיח ודק כמו פיסת אלומניום או חתיכת דיקט ותנסה לשבור- זה בטוח ישבר(הדיקט ראשון והאלמוניום לאחר חזרה על הפעולה הנ"ל) כי הוא קשה ודק ולכן אינו מסוגל לעמוד בעומסים. עכשיו קח נייר פשוט שהוא הרבה פחות קשיח מדיקט ותכופף אותו-מה קרה?? ?? פשוט התכופף

אתה לא יכול לעשות השוואה כזו... התכונות של המתכות מושפעות בצורה קיצונית כתלות בטיפולים התרמיים והפלאסטיים שהיא עוברת...

עקרונית, אם לא היו עושים לרדיד אלומיניום איזה טיפול תרמי, הוא הייה צריך להיות יותר חזק (באופן אפקטיבי... נגיד אם היית לוקח כמה שכבות של הרדיד- כדי שהעובי שלו יהייה שווה לעובי של המארז...) מהאלמיניום של המארז... בהנחה שחומר הגלם והצורה ההתחלתית של חומר הגלם זהה...

ובפלדה לסכינים בד"כ אין אחוז פחמן גבוה, ומעדיפים לשלב חומרים כמו כרום\ מוליבדנום\ וונדיום וכו, לקבלת תכונות טובות יותר... אם רוצים ממש להשקיע, אז עושים תהליך שנקרא פיחמון או חינקון לכמה מ"מ (לפעמים אפילו פחות ממ"מ) מהלהב... וזה הכול משתנה בסוג הסכין, אבל לסכיני מטבח, בד"כ לוקחים פלדה עם אחוז פחמן נמוך... (למקדחים ולכלי חיתוך תעשייתיים משתמשים בפלדות HSS עם אחוז פחמן גבוה יחסית, אבל שם יש דרישות שונות לגמרי מהדרישות מסכיני מטבח...)

ובכלל לא הבנתי למה אתה מתכוון... אם תעשה דיקט (אלה שבלי הדבק, כי אם אתה מוסיף את הדבק זה הופך לחומר מרוכב עם תכונות שונות לגמרי...) בעובי של רדיד אלומיניום הוא יתפורר לך ביידים עוד לפני שתתחיל ללחוץ עליו. ואם כבר, אז בכלל לא תוכל לייצר דיקט בעובי של רדיד אלומיניום, כי בניגוד לדיקט, האלומיניום מסוגל להתעוות ולספוג דפורמצייה פלאסטית. קוולאר אולי אפשר לייצר כשיכבה דקה בגלל שזה פולימר, אבל לשמור עליו שלא ישבר זה נושא אחר... תעשה ניסוי: על שקית ניילון פשוטה תמרח שיכבה דקה של דבק 3 שניות ותן לו להתייבש. אחרי זה תנסה לעקם את הדבק, ותראה איך הוא נשבר...

אני שאלתי את זה

קוולאר זה לא סיבי פחמן... זה פולימר...

ובד"כ חומרים קשיחים כמו הקוולאר לא מסוגלים לעמוד בלחצים בעובים כל כך קטנים...

כי אני יודע שהממברנות הן בד"כ מאוד דקות, וכשמגבירים ווליום, הממצים על הממברנה יכולים םהיות די גדולים, וכדי לעמוד במאמצים, כל חומר צריך להתעוות- אם החומר לא מסוגל להתעוות, הוא ישבר. ולפי מה שאניו יודע, הקוולאר לא יכול להתעוות, לכן אני מתפלא על זה שהוא לא נשבר...

ובוא נעצור את זה כאן.. זה בכול זאת פורום אודיו

IG, הרעיון הוא שהחומר לא יתעוות. העיוות כולו (בתאוריה) אמור להיספג על ידי הטבעות שמסביב לממברנה (אפשר לראות אותן מבחוץ) וה"עכביש" בפנים הרמקול (זהו עוד חומר כלשהו שבנוי בצורת אקורדיון ודואג להחזרת של הממברנה למקומה).

Anatoli.

הממברנה לא זזה היא אמורה להיות קשה מה שגורם לה לנוע זה הגומי שנימתח מיסביב לה

האקורדיון עושה רעש שמזיזים אותו ביד אבל לא רעש כמו של רמקול אלה רעש של אקורדיון בן 50 שנה שלא מנגן כבר זה כאילו נישבר כל פעם אבל זה לא

האקורדיון הזה זה כמו בד עם משהו קשה בפנים שהוא כמו מניפה מקופל משהו בסיגנון

לא יודע מה איתך, אבל אני לא הבנתי מילה מהמשפט שאמרת. וד"א, הגומי לא אמור לנוע, הוא נמתח, הממברנה היא זו שנעה ויוצרת את הצליל.

Anatoli.

חחחחח זה מה שאמרתי "הגומי שנימתח סביבה מניע אותה "

את השאר אתה יכל לישכוח סתם דיברתי על "האקורדיון"

IG, הרעיון הוא שהחומר לא יתעוות. העיוות כולו (בתאוריה) אמור להיספג על ידי הטבעות שמסביב לממברנה (אפשר לראות אותן מבחוץ) וה"עכביש" בפנים הרמקול (זהו עוד חומר כלשהו שבנוי בצורת אקורדיון ודואג להחזרת של הממברנה למקומה).

Anatoli.

OK, הבנתי... פשוט ברמקולים המעפניים שהייתי מפרק פעם הגומי הייה במיקום שאני לא יודע לאן יש לו להימתח... אני מניח שברמקולים המדוברים דאגו לסדר את זה

העיקר שיש משהו שסופג את האנ' ע"י עיוות כלשהו ;D

לא ראית סאב וופר פעם ? זה ממש בולט בסאבים