עבור לתוכן

ח"כ גלאון: להסביר העילות המשפטיות למעצר בכירי חמאס

Featured Replies

פורסם

תגיד, אתה באמת חושב שרק ריפרפתי על הסיפור כמוך? להלן העובדות:

אקסלרוד זוכה בבית משפט השלום, המדינה עירערה למחוזי ושם הוא הורשע. אקסלרוד ביקש לערער בפני בית המשפט העליון, אבל שם סירבו לשמוע את העירעור שלו.

כחצי שנה מאוחר יותר, העמידו את ג'אברין לדין על בסיס אותו סעיף בחוק. במקום לכתוב מה קרה בעצמי, להלן הקטע הרלוונטי מהחלטת בג"צ (דנ"פ ?8613/96) שכתב השופט תיאודור אור:

בעקבות פרסום שלושת המאמרים הואשם ג'בארין בתמיכה בארגון טרור, עבירה לפי סעיף ?4(א) לפקודת מניעת טרור. עבירה זו קובעת:

"?4. אדם -

(א)

המפרסם, בכתב או בעל פה, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי-אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או לאיומים במעשי אלימות כאלה;

...

ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר עד שלוש שנים או לקנס עד ?1,000 לירות או לשני העונשים גם יחד".

בית משפט השלום הרשיע את ג'בארין בעבירה שיוחסה לו. ג'בארין ערער לבית המשפט המחוזי. ערעורו נדחה. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה וניתנה לו רשות כמבוקש. במסגרת הדיון בערעור הודיעה המשיבה לבית המשפט, כי היא מסכימה לזיכוי המבקש מהרשעתו ככל שהיא מתייחסת לשני המאמרים הראשונים שפרסם, אולם היא תומכת בהרשעתו לגבי המאמר השלישי. בית המשפט דחה את ערעורו של ג'בארין על הרשעתו בגין פרסום המאמר השלישי בהסתמך על ההלכה שנפסקה בע"פ ?2831/95 הרב עידו אלבה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(?5) 221 (להלן: פסק דין אלבה) בנוגע לפרשנותו של סעיף ?4(א) לפקודת מניעת טרור.

על פסק דין זה הגיש ג'בארין בקשה לקיום דיון נוסף.

כלומר הוא הורשע בשלום, הורשע במחוזי והורשע בעליון. אלא מה, נשיא בית המשפט העליון (כן, שוב ברק) אישר לו לערער שוב, והפעם הוא זוכה. מעניין, כי לאקסלרוד לא נתנו לערער אפילו פעם אחת. שוב, מתוך החלטת בג"צ:

?2. הדיון הנוסף אשר בפנינו מתמקד אמנם בפסק דין ג'בארין, אולם יתדותיו נעוצים בהלכה שנפסקה בענין סעיף ?4(א) לפקודת מניעת טרור בפסק דין אלבה. פסק דין אלבה ניתן על ידי הרכב מיוחד של שבעה שופטים. עיקרו של הדיון בפרשת אלבה נסב סביב העבירה של הסתה לגזענות הקבועה בסעיף ?144ב'(א) לחוק העונשין, תשל"ז?1977-, אולם הוא כלל גם התייחסות של חלק מן השופטים לעבירה בה עסקינן.

בפסק דין אלבה קבע השופט מצא, כי אין האיסור הקבוע בסעיף ?4(א) כולל, בין יסודותיו, פוטנציאל הסתברותי לסיכון. לדעתו, התיבה "עלולים" שבסעיף מתייחסת ל"מעשי אלימות" ולא לדברים המפורסמים. הביטוי "לגרום למותו של אדם או לחבלתו", המופיע לאחר התיבה "עלולים", נועד רק כדי לתאר את סוג מעשי האלימות. השופט מצא קבע עוד, כי האיסור הנקוב בסעיף ?4(א) נגזר מאופי הפעילות האלימה, ולא מייחוסה לארגון טרוריסטי:

"לשכלול העבירה לפי סעיף ?4(א) די בכך שדברי השבח, האהדה או העידוד יתייחסו לסוגי הפעילות המאפיינים ארגון טרוריסטי, היינו, "למעשי אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או לאיומים במעשי אלימות כאלה". עם זאת מתקבל על הדעת, שלא כל פרסום של דבר שבח או עידוד למעשה אלימות העלול, מעצם טיבו, לגרום למותו של אדם, יוכל להוות עבירה לפי סעיף ?4(א) לפקודה (הגם שאפשר שיהיה בו משום עבירה אחרת). מתכליתה של הפקודה לכאורה מתחייב, שבגדר האיסור האמור ייכללו רק פרסומים המשבחים או מעודדים מעשי אלימות מן הסוג המאפיין פעילות טרוריסטית. עם זאת ברי, כי האיסור חל גם על פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד לפעילות אלימה מסוג זה, גם אם הפעילות היא של יחיד, או של קבוצה, שאינם מזוהים כחברי ארגון טרוריסטי. הווה אומר: האיסור על הפרסום נגזר מאופיה הטרוריסטי של הפעילות האלימה, ולא מייחוסה לארגון טרוריסטי, או מן ההשתייכות של מבצעיה לארגון זה (פסקה ?44 שם, ההדגשה במקור)".

לסיכום קובע השופט מצא:

"... הסיכון, שבעקבות פרסום המוגדר כאסור אכן תתרחש פעילות אלימה, אינו מיסודות העבירה. ההנחה הגלומה באיסור היא, שעצם הפרסום של דברי תמיכה בפעילות המאפיינת ארגון טרוריסטי יש בו כדי לסכן את שלום הציבור וביטחונו. נמצא כי התביעה יוצאת ידי חובה בהוכחת הפרסום וכן שהוא תומך (בדברי שבח, אהדה או עידוד) בסוגי פעילות שהם אופיינים לארגון טרוריסטי; ואין היא נדרשת להוכיח שהפרסום גופו עלול (ברמת הסתברות כלשהי) לגרום לפעילות אלימה" (פסקה ?45 לפסק דינו).

השופט גולדברג תמך בהשקפתו של השופט מצא, הן בנוגע לייחוסה של התיבה "עלולים" ל"מעשי אלימות" והן בנוגע להעדרו של מבחן הסתברותי.

הנשיא ברק הצטרף להשקפתו של השופט מצא לפיה התיבה "עלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו" מתייחסת ל"מעשי אלימות" ולא לדברי השבח. מכאן, שאף לדעתו אין הסעיף כולל בחובו יסוד של סיכון פוטנציאלי להתרחשותם של מעשי אלימות בעקבות הפרסום. ואולם, בשונה מהשופט מצא, הנשיא סבר כי הסעיף כולל בחובו, בגדר המרכיב הנסיבתי, מבחן הסתברותי. מבחן זה מתייחס לאופיים של המעשים המתוארים ותפקידו הוא לבחון האם מעשים מהסוג המתואר עלולים לגרום למוות או חבלה חמורה.

פסק הדין בענין ג'בארין ניתן כחמישה חודשים לאחר פסק דין אלבה. השופט מצא הפנה לפרשה זו ואימץ את הפרשנות שנתן בה לסעיף ?4(א) לפקודת מניעת טרור. השופטים א' גולדברג וי' קדמי הצטרפו לדעתו.

כלומר לא רק שבפקודה לא מדברת על אירגון טרור אלא יש גם תקדים של בג"צ בכבודו בעצמו בו נקבע שהפקודה לא אוסרת רק על עידוד פעולות של אירגוני טרור אלא על עידוד פעולות טרור בכלל, גם אם הן נערכות על ידי בודדים, והתקדים הזה נקבע רק חמישה חודשים מוקדם יותר. אז מה השתנה במצב החוקי בחמישה חודשים בלבד? שום דבר.

אבל כאן בג"צ נכנס למלכוד, כי אחרי שג'אברין זוכה, אקסלרוד פנה שוב לבג"צ. מה כבר יכול ברק לומר, "נתנו לג'אברין לערער פעמיים ובפעם השניה שינינו את הפרשנות לסעיף עליו הורשע כך שגם אקסלרוד, לו לא נתנו לערער בכלל, היה מזוכה, אבל נשאיר את ההרשעה של אקסלרוד על כנה כי"... כי מה? מה הוא יכול היה לומר שלא היה מוכיח שבג"צ מרשה לשמאל את מה שהוא אוסר על הימין? אבל מצד שני, לא היתה שום אפשרות חוקית לבטל את הרשעתו של אקסלרוד (שכבר הפכה לחלוטה) בלי שימצאו ראיות חדשות, וכאלו כמובן לא היו. אז ברק ניסה לארגן עיסקה: הנשיא יחון את אקסלרוד וההרשעה שלו תימחק. הנשיא סירב כמובן, למה לו להסתבך במתן חנינה למי ששיבח את רצח רבין? אז ברק נאלץ להמציא הלכה משפטית חדשה, לפיה ניתן לשנות פסק דין אחרי שגזר הדין בוצע, אם בית המשפט מחליט לשנות את פרשנותו לחוק. שים לב, לא אם החוק שונה, שאז אי אפשר לבטל את ההרשעה, אלא עם החוק נשאר על כנו אבל בית המשפט מחליט שהוא בעצם הבין לא נכון והמחוקק בטח התכוון למשהו אחר.

הכדור במגרש שלך.

  • תגובות 65
  • צפיות 3.6k
  • נוצר
  • תגובה אחרונה
פורסם

איסתרא... סתם שאלה... מאיפה אתה מביא את כל פסקי הדין האלה? אם יש אתר כזה, זה מעניין לקרוא בו מדי פעם... :)

פורסם

היא לא מטומטמת זו פשוט אחד מהדוגמאות של השמאל הקיצוני אשר אותו לא מעניין סבלם של בני עמם. אלא רק "סבלם" של האויבים.מבחינתם דמם של אויבינו חשוב יותר משל בני עמם.לא משנה מה הערבים יגרמו לנו הם תמיד יצדיקו ויתמכו בהם.אנשים אלה אסור שיהיו בכנסת או בממשלה מפני שהם כמו "סוס טרויני" המזיק ופוגע באיטרסים של העם והמדינה.בנוסף לכך צריך לשפוט אותם כבוגדים בעמם ולהכניס אותם שנים רבות לכלא.

פורסם

עוד פעם אתה עם הרווחים הכפולים?

אולי מספיק להירשם עם 007 בסוף? זה דיי מסגיר אותך

פורסם

עוד פעם אתה עם הרווחים הכפולים?

אולי מספיק להירשם עם 007 בסוף? זה דיי מסגיר אותך

הצחקת אותי........................................מאוד

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

דיונים חדשים