נזכור את חללי מערכות ישראל

שהקריבו את חייהם כדי שכולנו נהיה כאן היום

זה כבר פשוט עצוב..

אנשים בלי טיפה של כבוד ל-22,123 החללים שהקריבו את חייהם כדי שהם יוכלו לכתוב פה בפורום הזה..

אני לא רומז שאתה מזלזל ביום הזה, חלילה, אבל מההודעה שלך ברור לכולנו מה אתה עשית בשעה 8 בערב, ומה היה כל כך חשוב לך לשים לב אליו.

כן? מה עשיתי ?

הסתכלת מי כתב תגובה בפורום.

ולמה זה רע?

גם עכשיו אני יכול לראות מי הגיב ב-8...

כיצד

הסתכלת מי כתב תגובה בפורום.

יא אומלל, אני נמצא פה לבד בדירה וכשהיתה צפירה עמדתי ונתתי כבוד אחרון לכל האנשים שהקריבו את חייהם כדי שאני אוכל להיות כאן ולהסביר לך את הדבר הזה. אחד מהם היה חבר שנהרג מאש צלפים בג'נין בערך 200 מטר ממני, אז על מי אתה חושב שאתה עושה פוזות עם התגובות המתחכמות האלה, ועוד אחרי שציינו במפורש שעזבנו את הנושא הזה ?

בניסיון קצת להרגיע את הדיון הזה...

הנה שיר אחד של אלתרמן בהקשר הזה... רציתי להעלות שיר שלי, אבל החלטתי שזה לא ממש קשור כי הוא נכתב על הצונאמי בעצם..

אל תתנו להם רובים / נתן אלתרמן:

בואי נא אחות ושבי לך כאן מנגד,

פן אחדל לנשום ואת גם לא תדעי

פה, בבית זה, מתים כל כך בשקט...

קר לי לבדי.

עוד גדול הלילה. המנורה צהבהבת.

את עצי הגן הרוח מניעה.

עד שבאת הלום ישבה כאן השחפת.

היא טובה כמוך, אחות רחמניה.

היא חבקה אותי כמו הייתי ילד.

היא אמרה לי - בכה מעט אל

תתביש.

ילדך יתום ואשתך אומללת

ואתה תינוק בן ארבעים ושש.

אחותי הלא ידעת ודאי, הגידי

למה החולים נראים קטנים כל כך ?

...

ואני הלא אדם חייל הייתי,

הן דיברתי פה-אל-פה עם כל תותח

!

זה היה מכבר. העת אמנם חולפת

את בגדי השרד איני לובש מאז.

לי השאירו רק מדליה ושחפת...

את יודעת מה זאת התקפה של גז ?

עוד אזכור אחות - שמים לא שמים

...

רוח מתגלגלת על שטיחי קמה.

חודש מאי היה. נאה מכל המאים

שילדה אי פעם אמא אדמה.

הגדודים הלכו כאחוזי סחרחורת,

כילדי בית ספר שקבלו יום חג.

חולים זקנים התירו המחגורת

והריחו יחד שמש וטבק.

מן הראש הסירו את כובעי הפלד,

סלסלו שפם וסלסלו בקול -

הי רגלים - לים, דרך מצלצלת,

הי נלכה נלכה עד אשר ניפול.

ובמנגינות פרחו עצי תפוח

ואימי שלי צבטה את לחיי

ועל השדות התגלגלה הרוח

וזרקה אלינו מלא חופניה מאי...

עוד אזכור אחות פתאום ... פתאום

לפתע

באת האימה - ידענו את ריחה !

אמא צעקה - מדוע התחבאת ?

למה זה ילדי לבשת מסכה?!

ונפרוץ קדימה אל המערבולת.

מסכות הגז השווינו זה לזה

לאחד קטן פגעתי בגולגולת

ושלושה גדולים דקרתי בחזה.

כל חייל כאילו לא זמר אף פעם

כל חלל כאילו השתומם למות

באדי המות בפצצות הרעם.

איש אחיו רצח מפחד ותמימות.

עוד אזכור אחות ...כי לא צריך

לשכח -

הם היו כמוני. הם היו טובים

רק אסור היה אותם לקרב לשלוח,

רק אסור היה לתת להם רובים!

וכעת-הנה המלחמה איננה.

המנורה צהבהבת. ואני ואת.

שבע עשרה שנה עברו מאז עד הנה

שם הרגו אותי לאט. לאט-לאט.

והכל נשכח. ופה מתים בשקט

והמות פה רגוע ומנומס.

רק איני יודע ריאתי יורקת

עוד את השנאה, הרצח והגז.

רק איני יודע שבמערבולת

בהיותי פתאום אחר, איום כזה...

לאחד קטן פגעתי בגולגולת

ושלושה גדולים דקרתי בחזה.

אחותי, עוד רגע, שני בנים לי שנים.

אהבתים מאוד, לבותיהם טובים.

אך בבוא היום ... למען השמים

אל תתנו להם רובים !.

יא אומלל, אני נמצא פה לבד בדירה וכשהיתה צפירה עמדתי ונתתי כבוד אחרון לכל האנשים שהקריבו את חייהם כדי שאני אוכל להיות כאן ולהסביר לך את הדבר הזה. אחד מהם היה חבר שנהרג מאש צלפים בג'נין בערך 200 מטר ממני, אז על מי אתה חושב שאתה עושה פוזות עם התגובות המתחכמות האלה, ועוד אחרי שציינו במפורש שעזבנו את הנושא הזה ?

באמת שהסיפור שלך עצוב, אבל אני חושש שלא הבנת בכלל את המטרה שלשמה הגבתי את התגובה...

רציתי להתפס לך בקטנה בדיוק כמו שאתה עשית לכל אלה שהגיבו בשעה 8. איך אתה יודע אם הם עמדו או לא עמדו?

עזוב, הוויכוח הזה מתקדם לשום מקום. אפשר להפסיק אותו פה.

אז הפסקנו..

(ויש הבדל בין 20:00:08 ובין 20:05:33 [שזה 4 וחצי דקות אחרי סיום הצפירה]..)

(וכן, תכננתי מראש להיכנס לפורום מייד אחרי הצפירה ולבדוק אם מישהו היה מספיק דביל בשביל לזלזל בה עד כדי כך ולהמשיך להגיב בפורום בדקה הזאת.. שים לב שצילום המסך נעשה כדקה לאחר סיום הצפירה..)

ובואו נתרום משהו חשוב לת'רד הזה:

מכתב שכתב גדי עזרא הי"ד לארוסתו, והגיע אליה רק לאחר מותו...

גדי עזרא הי"ד נלחם במהלך האינתיפאדה האחרונה בג`נין, ובמהלך אחד ממטחי האש כשרץ להחזיר פצוע שהיה בשטח אש, לשטח מוגן, נחשף לאש חיה- ונהרג במקום.

גדי כתב מכתב זה לארוסתו גלית כחודש לפני יציאתו לג`נין.

(אומרים, שהנשמה יודעת על מותה חודש לפני שהיא מסתלקת מהעולם..)

רק אחרי שהודיעו לה על מותו היא קיבלה את המכתב.

אם המכתב הזה יגיע אליך סימן שקרה לי משהו. היום בבוקר קיבלנו הודעה, שהמבצע המתוכנן מאתמול יתבצע בעז"ה היום. אמרתי לך שהמבצע השתנה והוא לא מה שהיה צריך להיות - לא רציתי להדאיג אותך, יקרה שלי. היה לי מאד קשה לא לספר לך את האמת אבל העדפתי את זה מאשר שתשתגעי מדאגה - "משנין מפני השלום" - גם השלום הנפשי של האדם אותו אתה אוהב יותר מכל עלי אדמות.

אני מרגיש שמצד אחד אין דבר שאני רוצה בעולם יותר מלהיות איתך, לאהוב אותך ולהקים איתך בית ומשפחה, אבל מצד שני אין דבר שאני רוצה יותר מלצאת למבצע הזה ולהכות את הנבלים האלה מכה כזו גדולה, כדי שלא יחשבו אפילו לעשות עוד פיגוע או אירוע חבלני ויקחו בחשבון שכל פעם שיעשו זאת נכה אותם במקום הכי כואב שיכול להיות ונהיה מוכנים לשלם את המחיר. אני מוכן להיות המחיר הזה. אל תכעסי עלי, אבל ברגעים כאלה הרגש הכלל ישראלי שלך הוא זה שאמור להוליך אותך ועליך להלום ברשעה כאילו אין לך חיים פרטיים. "בצבאות דוד היו נותנים גט כריתות לפני יציאה למלחמה" (תסתכלי ב"לאמונת עתנו" חלק ד). אני אוהב אותך כל כך והצער היחיד שלי הוא העובדה שאת תצטערי ושאני לא אזכה להיות זה שיגרום לך להיות מאושרת. הרי אין דבר בעולם שמגיע לך יותר מאושר. לכן אני מבקש שתהיי מאושרת, שתשמחי שתאהבי ותפרחי כי כך ראוי לך. אני תמיד אשגיח עליך מאיפה שאני אהיה ואדאג שתיפגשי עם אדם שיסב לך אושר יותר ממני. אל תשכחי - הכל לטובה ואם זה מה שבחר רבש"ע אז זה מה שצריך להיות. לנו נשאר רק לקבל זאת באהבה. אני אוהב אותך ותמיד אוהב אותך. תדעי שהדבר שנמצא לי בראש תמיד, זו רק את, גם ברגעים האלה, וגם אני בטוח שברגע שיקרה לי מה שקרה, את תהיי הדבר האחרון שעליו אחשוב ואפרד מהעולם בידיעה שהייתי הכי מאושר שיכול להיות וזה בזכותך. תחשבי על זה שהפכת אותי לשמח ולמאושר שבאדם והבאת אותי להשגות שכל חיי רק חלמתי להגיע אליהם. אני אוהב אותך, יקירה, ומודה לך על כל הטוב והאושר שהשפעת עלי בזמן שהיינו ביחד.

בעצם לא היינו ביחד אלא אנחנו תמיד יחד גם מלפני שבאנו לעולם וגם לאחר שנפרדנו ממנו אנחנו יחד. תזכרי את זה, יקרה, שתמיד תמיד אנחנו יחד הרי שורש נשמתנו אחד.

"כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד" (כל מה שעושה הקב"ה לטובה עושה) הכל לטובה - גם זה, אני מבטיח לך שאיפה שאני נמצא זהו המקום הנפלא ביותר שקיים, אני לא סובל ולא מצטער. הצער היחיד שלי הוא על הצער שיגרם למי שנשאר - לך למשפחה ולחברים.

תפיצי את הבשורה יקרה - "אין ייאוש תמיד להיות בשמחה" זה מה שאני מבקש ממך גם אם זה קשה. אני יודע שממך אני יכול לבקש זאת בגלל שאני מכיר את השמחה והאושר הטבעיים שקורנים ממך תמיד ושבהם כל כך התאהבתי, והם מה שמשכו אותי אליך בהתחלה כשראיתיך לראשונה.

יקרה שלי, אני אוהב אותך ותמיד אוהב, רק תבטיחי לי שתמשיכי הלאה ולא תתני לסדום לנצח - את המנצחת כך צריך להיות וכך נכון שיהיה.

אוהב אותך לעד ולנצח נצחים ותמיד נמצא איתך.

גדי

השיר שארוסתו חיברה:

אין לי דבר - ליאת יצחקי

"כל השירים הנולדים מתוך ייאוש

מצאו דרכם אל תוך ביתי הלילה

וכל המנגינות שנשארו תמיד בחוץ

גדעו אושרי, טיפסו, עלו למעלה

זה לא נותן מנוח

האם יהיה בי כח?

אין לי דבר, אין לי אין לי דבר מלבד אהבתנו

ואם אמצא הדרך האם יהיה בה ערך?

יש רק אותי, יש רק אותי וזה מעט

מעט משנינו...

אם תקראי את מכתבי, את מלותי

תדעי שמשהו נורא קרה הלילה

אל תעצבי ילדה

לא אל תבכי יותר מדי

אני שומר עליך

מלמעלה...

זה לא נותן מנוח

האם יהיה בי כח?

אין לי דבר, אין לי אין לי דבר מלבד אהבתנו

ואם אמצא הדרך האם יהיה בה ערך?

יש רק אותי, יש רק אותי וזה מעט

מעט משנינו...

זה לא נותן מנוח

האם יהיה בי כח

אין לי דבר אין לי אין לי דבר מלבד אהבתנו

ואם אמצא הדרך האם יהיה בה ערך בלי הכוכב?

בלי הכוכב אשר האיר את שמיי חיינו

געגועים קוראים למיתרי ליבי"

בביצוע מדהים...

גדי עזרא ז"ל..

http://shiurim.moreshet.co.il/web/gadi.asp

אני מעריץ את האנשים האלה. שיוצאים יום יום ומסכנים את עצמם למעננו והולכים לעולמם למעננו, ואני גאה לעצם המחשבה שיום אחד אזכה לעשות זאת גם.

יהי זכרם ברוך.

וואלה Milford.. המכתב הזה נראה קצת תמוה אבל השיר באמת ריגש אותי.. :'(

המכתב הזה לא תמוה בכלל, אני מכיר אותו אישית.

מרגש, באמת :'(

אגב קשור להקמת המדינה.

לידתה של המדינה בערוץ ההיסטוריה

http://www.youtube.com/results?search=israel+birth+nation&search_type=search_videos&search=Search