שתיים? שמעתי רק על אחת.

אבל בכל זאת, לקח להם איזה 350 שנה

תוקן ~

רק שזה לא משפט פרמה...

לקח לו 350 שנה...

המשפט תוקן... שוב...

משפט פרמה לא אומר שזה לא יכול להתקיים אף פעם עבור

n גדול או שווה ל3? (n - החזקה של המספרים)

כלומר,

a^n+b^n=c^n לא יכול להתקיים אף פעם עבור n שגדול

או שווה מ3? (n, a,b,c כולם מספרים טבעיים [גדולים מאפס ושלמים {לא זוכר אם זאת ההגדרה של מס' טבעי}])

עריכה:

טוב, בדיקה קטנה העלתה שמה שכתבתי מעלה הוא האכן המשפט האחרון של פרמה

שהוכיחו אותו סופית רק בשנת 1995 (לקח 358 שנה), וההוכחה שלו משתרעת

על פני כ200 עמודים!!! (פאק...)

תקראו את "המשפט האחרון של פרמה" ספר מעולה בעיקר לאוהבי מספרים והוכחות....

משהו יותר טוב: תוכיחו x^n+y^n=z^n עבור כל x y z n

או יותר נכון:

"עבור על n טבעי גדול מ-2 לא יהיו x,y,z טבעיים שיקיימו את המשוואה."

תציץ בהוכחה של אנדרו ווילס, שמשתרעת על כ-200 דפים, אם בא לך תשובה ככה בקטנה

הוא לא הוכיח את זה, אני לא חושב שזה בכלל מוזכר ב200 העמודים האלה

http://en.wikipedia.org/wiki/Fermat%27s_last_theorem#The_proof

נו? הוא הוכיח שכל משואה אלפיטית היא גם מודולרית

מישהו אחר הוכיח שאם משפט פרמה לא נכון, אז לא כל משוואה אליפטית היא מודולרית

יש בויקיפדיה העברית גם מאמר על זה:

במהלך שנות השמונים של המאה העשרים יצרו מתמטיקאים אחדים זיקה בין המשפט האחרון של פרמה ובין השערה בלתי מוכחת אחרת, השערת טניאמה-שימורה. זיקה זו אומרת שמהוכחתה של השערת טניאמה-שימורה נובעת נכונותו של המשפט האחרון של פרמה. בכנס שנערך בחודש יוני 1993 הציג אנדרו ויילס (Wiles), מתמטיקאי בריטי מאוניברסיטת פרינסטון שבארצות-הברית, הוכחה להשערת טניאמה-שימורה. במהלך ביקורת עמיתים התגלה פגם בהוכחה זו, אך פגם זה תוקן על-ידי ויילס ותלמידו, ריצ'רד טיילור, וההוכחה פורסמה בגיליון חודש מאי 1995 של כתב העת Annals of Mathematics. מהוכחה זו נובעת נכונותו של המשפט האחרון של פרמה.

טוב, תשמע, אני לא הולך להתווכח איתך על זה, אבל מכיוון שלא רשום שההוכחה הופרכה ומההוככה (כנראה) נובע שהמשפט נכון, הסקתי שטכנית, המשפט הוכח. אם טעיתי, מילא, החומר הזה "קצת" מעבר להבנה שלי, לפחות בשלב זה.

well, חזרה לנושא, אם יש למישהו חידות רציניות שלא כרוכות בהוכחה של משפט עתיק יומין / וואטאבר?

הינה משהוא נחמד

בתקליט שרדיוסו 17 ס"מ רוחב החריץ הוא 1 מ"מ

והמרווח בין חריץ לחריץ הוא 2 מ"מ מנגנים את התקליט

מתחילתו ועד סופו

מה המרחק שעוברת המחט??

חשבתי על זה. אני צעיר מדי בשביל לראות איך פטיפון עובד (ראיתי פטיפונים. אבל הם אף פעם לא עבדו ), אבל אני מניח שהמחט עוברת במעגלים מקצה התקליט עד למרכזו.

אם ההנחה שלי נכונה, אז המחט עוברת בעצם על כל שטח התקליט (פאיXרדיוס בריבוע), אבל היחס בין החריץ למה שבין החריצים הוא 1:2 כלומר, המחט עוברת על שליש משטח התקליט -> [(פאיXשבע עשרה בריבוע) חלקי 3]. אין לי כוח לחשב את זה מספרית.

התקליט מסתובב, לא המחט שנשאר קבועה במקום ורק נעה לאורך הרדיוס

נכון היא באמת עוברת רק את הרדיוס של התקליט

חשבתי על זה. אני צעיר מדי בשביל לראות איך פטיפון עובד (ראיתי פטיפונים. אבל הם אף פעם לא עבדו ), אבל אני מניח שהמחט עוברת במעגלים מקצה התקליט עד למרכזו.

אם ההנחה שלי נכונה, אז המחט עוברת בעצם על כל שטח התקליט (פאיXרדיוס בריבוע), אבל היחס בין החריץ למה שבין החריצים הוא 1:2 כלומר, המחט עוברת על שליש משטח התקליט -> [(פאיXשבע עשרה בריבוע) חלקי 3]. אין לי כוח לחשב את זה מספרית.

לפי הנוסחה שהרכבת = 302.4866~

כמה הנוסחה נכונה אני לא יודע..

התקליט מסתובב, לא המחט שנשאר קבועה במקום ורק נעה לאורך הרדיוס

"I'm too old young for this shit"