Try HWzone in English English
עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • מי אנחנו?

    שלום אורח/ת!

     
    שים לב - על מנת להשתתף בקהילה שלנו, להגיב ולפתוח דיונים חדשים, עליך להצטרף כחבר רשום.

    החברים שלנו נהנים מיתרונות רבים, כולל היכולת להשתתף בדיונים, להנות מהגרלות ומבצעים לחברי האתר, ולקבל מידי שבוע את התכנים הבולטים שלנו ישירות במייל.

    לא אוהבים שמציקים לכם במייל? ניתן להירשם לאתר אך לוותר על הרישום לעידכוני המייל השבועיים.

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

Dr. n00b

המדריך להרכבת מפרט

Recommended Posts

רבות הפעמים בהם נתקלתי באנשים שרצו להרכיב מפרט ליעוד מסויים וקבעו סדר עדיפויות עקום לגמרי בתקציב, או שהפחיתו בחשיבות של חלקים כמו מסך או ספק כח. בחיפוש בארכיון האתר, מצאתי מדריך בן 5 שנים לפחות להרכבת מפרט תקציבי שהרלבנטיות שלו אפסית, והחלטתי שיש להרים את הכפפה...

רכיבי מחשב מתחלפים בקצב תכוף למדי, אך הנחיות כלליות להרכבת מפרט נשארות קבועות, ולכן חשבתי שיש מקום ל-TUTORIAL, שגם יסביר למתחילים גמורים כיצד מובילי הפורום מרכיבים את המפרטים, וגם כיצד להרכיב מפרט בעצמם.

שלב ראשון - קביעת יעוד ותקציב:

לפני שנגררים להוצאות כבדות מדי, עליכם לדעת כמה פרוטות מצויות בכסכם שזמינות לקניית מחשב. תמיד ניתן לחרוג עוד ועוד, אבל היות ומחשוב זה תחום כה רחב, מערכת מחשב יכולה להתחיל ב-3,000 שקלים, או ב10,000 שקלים (שזה הגבול העליון שאני מציב למערכת שפויה ולא מוגזמת ללא מסך, אך יש שיתווכחו איתי), ולכן צריך לשים גבול סופי למחיר.

לאחר מכן, עליכם לחשוב מה יהיו השימושים להם מיועד המחשב:

האם המחשב למשחקים? האם המחשב נועד לעבודה שוטפת/משרדית? עבודה גרפית? תוכנות ספציפיות? לכל אחת מהדרישות יש חלקים מועדפים ודגש שונה שיש לשים לב אליו בתקציב. כל בחירה תשים דגש על רכיב אחר במערכת ותיתן לו עדיפות על פני רכיבים אחרים. קביעת סדר עדיפויות במפרט תקבע את הרכיבים שנבחר.

מחשב למשחקים יצטרך בהכרח תקציב גדול יותר לכרטיס המסך, מאשר למעבד. לעיתים אפילו מומלץ לרכוש מעבד תקציבי (כגון Sempron) עם כרטיס מסך מטווח הביניים, במערכת דלת תקציב.

מחשב לעבודה משרדית יוכל לספק את הדרישות של המשתמש אפילו עם כרטיס מסך ONBOARD סביר.

לאחרונה מתעורר שוק חדש של מחשבים שנועדו להיות מרכז מדיה - HTPC: Home Theatre Personal Computer, ולהם דרישות ספציפיות משלהם, שמעצבות את התקציב בצורה שונה מהמוכר - דגש גדול יותר על המארז שיוצב במרכז הסלון, שני דיסקים קשיחים - להרצת מערכת ההפעלה באחד ולנפח הקלטה בשני, פינה בתקציב לכרטיס טלויזיה מסוג PVR - שיהפוך את המחשב למעין "ממיר מקליט" תואם TIVO כגון YES MAX או HOT MAGIC.

דרישה נוספת וחשובה לא פחות היא שמחשבים אלו יהיו שקטים ביותר - כלומר: מקוררים פאסיבית בכל מקום שניתן, או באמצעות קירור אקטיבי שקט במיוחד. בנוסף, מומלץ לרכוש דיסקים קשיחים שקטים יותר עבורם.

כל אלו באים בנוסף לדרישות האחרות מהמחשב, כגון אם הוא ישמש לקידוד וידאו או למשחקים.

חשוב להדגיש שקביעת יעוד המחשב לרוב תקבע את הפלטפורמה עליו יבוסס - AMD או אינטל, ומאיזה משפחת מעבדים.

לשימוש משרדי בלבד באמת שאין צורך להשקיע במעבד חזק במיוחד, וניתן להסתפק במעבדים תקציביים.

במשחקים, המעבד משחק תפקיד שולי. למרות זאת, יש יתרונות קלים למעבדים מסויימים. באופן מסורתי, מבחינת יחס עלות תועלת, AMD היו משתלמים יותר למשחקים (כאשר ההתלבטות הייתה בין Pentium 4 ל-Athlon 64). כיום עם הדור החדש של מעבדי אינטל, ה-Core 2 Duo, המצב התהפך, והמעבד הזול ביותר של אינטל נותן תחרות רצינית למעבדי השוק הבינוני של AMD.

תחרות המחירים בין היצרניות היא שקובעת איזה מעבד עדיף בכל רגע ספציפי. עקב מחירים משתנים קשה להתעדכן באופן שוטף, ומומלץ להתייעץ בפורום המתאים טרם הקניה. יחד עם זאת, עושה רושם כי על פניו, ידה של אינטל על העליונה - לפחות לרגע זה.

מחשבים שעובדים בעיקר עם תוכנות ספציפיות, כמו פוטושופ, יפיקו יותר ממעבד מתוצרת אינטל באופן גורף, כי יש תוכנות רבות שעברו אופטימיזציה למעבדים אלו.

אם המטרה בשימוש במחשב היא שימוש בתוכנה ספציפית, מומלץ לחפש גראפים השוואתיים של מבחני מאמץ בין מעבדים שונים על התוכנה, כדי לדעת איזה מעבד מומלץ עבורה - דבר שכיח עבור תוכנות נפוצות. לפעמים זה אף מצויין באתר החברה של יצרנית התוכנה.

ריבוי פעולות יפיק את הרוב ממעבדים כפולי ליבה (שיתוף קבצים ומשחקים בו זמנית, לדוגמא. תוכנות שעברו אופטימיזציה לריבוי מעבדים, וכן הלאה). יש לציין שווינדוס XP יודעת לנצל פונקציה זו כבר היום, אך ברוב המשחקים היא עדיין לא באה לידי ניצול, על אף שסנוניות ראשונות בתחום המשחקים המנצלים כפולי ליבה החלו להופיע.

כאן חשוב להוסיף הערה: מעבדים מרובי ליבות הם כנראה עתיד עולם המחשוב, ויותר ויותר תוכנות ילמדו לנצל זאת. לכן, עקב ירידת המחירים של כפולי ליבה בתקופה האחרונה, קשה להמליץ על קניה של מעבד שאינו כפול ליבה בכל תקציב ולכל שימוש.

לבסוף, חשוב לציין שקביעת התקציב צריכה להיות ריאלית. למרות שהטכנולוגיה מתחלפת, אין זה אומר שרכיבים ישנים הופכים לזולים יותר, לרוב פשוט לא ניתן להשיג אותם יותר. לכן יש להבין שתקציב מחשב למשחקים ללא מסך יתחיל בערך מ-3500 שקלים, ותקציב לעבודה משרדית יתחיל מבערך 2000 שקלים. בקשות למפרטים זולים מכך לייעודים שציינתי יגרמו לפשרות רעות מאוד בהרכבת המפרט ויפגעו בטווח הארוך בהשקעה - מדובר על מין קו אדום ממנו כל שקל שתחסכו זה שקל שבעצם באופן פרדוקסלי תפסידו (כמו אחריות, יכולת שדרוג, שימושיות ועמידה בתנאים שהוצבו בתחילה, וכו').

שלב שני - סקירת שוק, ובעיקר ביקורות מקצועיות בבחירת רכיבי ליבה (מעבד-לוח-אם-זכרון-כ. מסך):

ישנם אתרים רבים שעוסקים בהשוואה בין מוצרים. הטובים מבינהם, hardocp.com, anandtech.com, xbitlabs.com, tomshardware.com neoseeker.com וגם האתר בו אתם גולשים כעת, נותנים השוואות מדויקות בין מוצרים באותה קטגוריה.

אם לדוגמא, אתם מעוניינים במעבד תקציבי, ואינכם יודעים אם עדיף סלרון או סמפרון, ניתן להסתמך על תחושת בטן, נאמנות ליצרן או קניה שבטית ("ישראלים קונים אינטל כי AMD מתחמם, אפשר לטגן עליו ביצה, והוא גם לא יציב"), או שניתן להתבסס על מדדים ומבחנים השוואתיים עובדתיים. זהו המדד היחיד שצריך להנחות אתכם בקניית מעבד, לאחר קביעת ייעוד המחשב כפי שפורט בסעיף הקודם.

הנושא הנחקר ביותר הוא כרטיסי מסך. כרטיסי המסך מחולקים לקטגוריות ע"פ ייעוד ומחיר:

1) רמה תקציבית, מתחת ל-500 שקלים (כרטיסים הנמכרים בחו"ל ב-100$ - LOW END) ואינם נועדו למחשבי משחקים כייעוד עיקרי.

2) רמת מתחילים, כ- 700-900 (כ-130-180$ בחו"ל - ENTRY LEVEL). נועדו לגיימר המזדמן או הדל באמצעים, התחלופה שלהם גבוהה אך יחס העלות/ביצועים שלהם הוא הטוב ביותר.

3) רמת ביניים, כ-1200-1500 שקלים (200-250$ בחו"ל - MID RANGE). נועדו לגיימר רציני שמוכן להשקיע קצת יותר אך לא להשתגע. אורך חייהם עומד על כשנה וחצי של גיימינג באיכות טובה ורזולוציות גבוהות במשחקים חדשים.

4) רמה גבוהה, מעל 1800 שקלים, בדר"כ מעל 300$ בחו"ל, נקראים גם HIGH END. למרות מחירם הגבוה, גיימרים שלא מתפשרים על איכות (ורוצים לשחק עם פילטרים מופעלים - ANTI ALIASING & ANISOTROPIC FILTERING - המשפרים את איכות התמונה, ועוד ברזולוציות גבוהות) לא יוותרו עליהם. למרות יחס עלות ביצועים נמוך מהקטגוריות האחרות, המשוגעים לדבר לא יוותרו על כרטיס מהקטגוריה הזאת, גם על חשבון רכיבים אחרים שיכלו להיות חשובים יותר במערכות אחרות שלא נועדו בעיקר לגיימינג. כרטיסים אלו יכולים לספק (בהערכה גסה בלבד ומתוך ניסיון, זהו אינו מדע מדויק) עד לשנתיים של ביצועים סבירים במשחקים חדשים, ברזולוציות לא נמוכות.

יחד עם זאת יצאו לשוק כרטיסי DX10 התומכים בפריסת תוכן HD ומורידים מהמעבד הראשי את נטל עיבוד הסרט.

יש לציין שכרטיס המסך הוא צוואר הבקבוק העיקרי בביצועים במשחקים, וכיום למעבדים ולכמות הזכרון יש השפעה כמעט שולית על כך, ולכן אלו האחרונים ידורגו מתחת לכרטיס הגרפי במערכת משחקים, כפי שכבר צויין.

היום ישנן שתי חברות בולטות המתכננות ומייצרות ערכות שבבים לכרטיסי מסך - ATI ו-. שתי החברות מתחרות בינהן ראש בראש בכל קטגוריה, וכל ערכות השבבים נבדקות באופן תכוף באתרי הביקורות, ע"י מבחנים השוואתיים מקיפים. כל ערכת שבבים נבדקת הן בעזרת תוכנות סינתטיות כגון 3D MARK שנותנות הערכה לביצועי הכרטיס במשחקים בעזרת שיטת ניקוד אחיד, והן במשחקים נפוצים, שנותנים מדד לביצועי הכרטיס בתנאים אמיתיים. חשוב לציין שאין להסתמך על ביצועי כרטיס במשחק בודד אלא על מכלול המבחנים הסינתטיים והאמיתיים, שכן ישנם משחקים שתוכננו במחשבה על ערכות שבבים של יצרן מסויים - כגון מנוע DOOM 3 שתוכנן עבור , ומנוע SOURCE עליו מבוסס HALF LIFE 2, שהוא הבייבי של ATI.

דפדוף בדפי האתר יתן לכם תוך מספר דקות תמונה טובה לכרטיס המומלץ בשוק לתקציב שלכם - מפני שבדרך כלל יש בכל קטגוריה ערכת שבבים מובילה בודדת.

שני מיתוסים נפוצים הם כמות הזכרון הגרפי וחשיבות יצרן הכרטיס:

דבר ראשון, אין חשיבות ממשית לכמות הזכרון על הכרטיס - האם מדובר ב128MB או 256MB. זהו יותר גימיק שיווקי מאשר יתרון ממשי בביצועים - הדבר היחיד שמשנה הוא ערכת השבבים. חשוב להדגיש שכרטיסי MID RANGE ומטה לא מפיקים דבר מכמות זכרון מנופחת במיוחד כמו 512MB. זכרון המשמש כרטיסים זולים הוא בדרך כלל לא GDDR 3, אלא זכרון זול כגון DDR 2, והיצרניות משתמשות בכמויות גדולות מאוד ממנו (שכלל לא מנוצלות עקב רוחב הפס הנמוך של הכרטיס) בכדי "ליפות" את מפרט המוצר.

ההסתייגות היחידה היא לגבי כרטיסי ULTRA HIGH END - בהם יתכן הבדל ביצועים בין גרסאות 256MB לגרסאות 512MB (כאשר כאן מדובר על זכרונות בעלי רוחב פס גבוה שאינם זולים כלל). ההבדל הוא קטן ולא יהיה מורגש במיוחד ברזולוציות סטנדרטיות למסכי LCD (רזולוציה של 1024*1280), ויתבטא בעיקר בהפעלת פילטרים (AA, AF). יש לוודא לפני שמחליטים על קניית כרטיס כזה כי הפרש הביצועים שנובע מתוספת הזכרון הוא מספיק על מנת להצדיק את תוספת המחיר, שכן יחסי עלות/ביצועים נמוכים לכרטיסים אלה מלכתחילה, והפרש המחיר יכול להיות לא פרופורציונלי לתוספת הביצועים.

דבר שני - ATI ו- מכתיבות את צורת הכרטיס עם מעט מאוד חופש פעולה ליצרן הכרטיס לשנות משהו בהתוויות יצרן הטכנולוגיה. לכן, אין הבדל ממשי בין כרטיס ASUS לכרטיס של LEADTEK או GIGABYTE. הבדלים מינוריים יכולים להיות בהמהרה של הכרטיס היישר מהמפעל (דבר הנעשה לליבות נבחרות של מעבדים גראפיים - GPUs, ליבו של הכרטיס, שמסוגל לעמוד במהירויות גבוהות מהתכנון המקורי), בסוג הקירור על הכרטיס, אך לרוב אלו דברים קלים ולא משמעותיים. המסקנה היא שעל פי רוב, יש לקנות את הכרטיס הזול ביותר מערכת השבבים בה אתם חפצים, כל עוד מדובר ביצרן מוכר, כדוגמאת: ASUS, MSI, LEADTEK, ALBATRON, GIGABYTE, CLUB3D, EVGA, SAPPHIRE, CONNECT3D, POWERCOLOR, XFX, GAINWARD ועוד אחרים.

פרט אחרון, יש לתת תשומת לב לשיקול העלות/תועלת, או עלות/ביצועים, גם בתוך הקטגוריה שבחרתם: אין שום ספק שכרטיס HIGH END מוחלט שעולה 3000 שקלים יהיה טוב יותר (בכ-15%, בדרך כלל) מכרטיס מוחלש מעט שעולה 1800 שקלים, אך השאלה היא - האם התועלת שתפיקו ממנו תהיה גבוהה יותר מהשקעה של כספכם בציוד היקפי טוב יותר?

למרות שקניית מעבד וכרטיס מסך אלו בחירות פשוטות יחסית ונשענות על מבחני ביצועים ותקציב, והיחס בהשקעה בהתאם לדרישות השימוש, קניית לוח-אם וזכרון מעט מורכבות יותר.

לכל מעבד יש מספר ערכות שבבים ללוחות אם המותאמות לו, של יצרנים שונים. מבחני ביצועים השוואתיים קיימים לערכות שבבים שונות ואותם ניתן למצוא ברשת, אך קיימים מבחר עצום של יצרנים שמייצרים מבחר דגמים מאוד רחב של לוחות אם לכל ערכת שבבים, כאשר הלוחות השונים נבדלים בפיצ'רים, חריצי הרחבה, קירור, פוטנציאל המהרה וכן הלאה.

עצתי היא, שלאחר שבחרתם את ערכת השבבים שמתאימה לכם ומומלצת למעבד שלכם, החליטו איזה פיצ'רים חשובים לכם בלוח האם - האם אתם צריכים FIREWIRE? כמה כרטיסי רשת מובנים אתם צריכים? האם אתם זקוקים לכרטיס קול איכותי יותר? כמה חריצי הרחבה לזכרון אתם צריכים? האם אתם חושבים על מערך SLI? האם פוטנציאל אוברקלוק חשוב לכם?

לאחר ששקדתם על נקודות אלו, אני ממליץ לקחת את הלוח עם מינימום הפיצ'רים ההכרחיים, ולא לקפוץ מעל הפופיק, על מנת שתוכלו להשקיע יותר בציוד אחר. בכך הכוונה, שאם הפיצ'ר היחיד שבאמת חשוב לכם בלוח הוא כרטיס הקול האיכותי המשולב, אולי כדאי לרכוש כרטיס קול נפרד עם לוח פשוט יותר, באותו סכום - אך כאשר החומרה באופן כללי מאוזנת ומשתלמת יותר.

יש לזכור שלוח האם הוא אומנם פלטפורמה חשובה הן לשדרוגים והן לאוברקלוק, אבל בביצועי סטוק אין הבדל משמעותי בין לוחות מאותה ערכת שבבים, למרות שהמחיר יכול להיות למעלה מפי 2!

חברות רבות מייצרות לוחות אם, אך ישנן כמה מומלצות במיוחד, בינהן GIGABYTE, ABIT, ASUS, DFI, ALBATRON, EPOX, MSI ואף SAPPHIRE לערכות השבבים של ATI.

לגבי לוחות אם היום, יש לציין שרובם מציעים פתרונות רשת וקול מובנים שמספקים בצורה טובה את רוב הדרישות של המשתמש הממוצע. אניני הטעם (כלומר: אודיופילים) שביננו, או אלה שזקוקים לציוד סאונד מקצועי לעריכה, אולי מומלץ שיחפשו פתרון נפרד, ועל כן אני מציע להתייעץ בפורום המתאים.

בחירת זכרון היא מעט פשוטה יותר. כמות הזכרון שאתם צריכים או יכולים לאפשר לעצמכם, והאם אתם מעוניינים בהמהרה.

ישנן חברות רבות המיצרות מודולים של זכרונות. מבין הטובות: MUSHKIN, OCZ, PQI, PDP, TWINMOSS, SAMSUNG, CORSAIR, CRUCIAL, GEIL, KINGSTON, ו-ADATA. לא מומלץ לרכוש זכרונות של יצרנים לא ידועים, זכרונות ללא שם, שכן אורך החיים והאחריות שלהם מוגבלת.

כל שעליכם לעשות הוא לבחור את הנפח ואת תדר הזיכרון כאשר הפרשי הביצועים בין זכרונות בתדרים שונים הם נמוכים מאוד והסטנדרט עומד כיום על 1GBX2 במהירות 667MHZ אשר תבטיח למערכת באס של 333MHZ אך לאלו מביניכם אשר רוצים לסחוט את ה"מיץ" מהמערכת ולבצע OC, זכרונות בתדר של 800MHZ ייתנו מרווח גדול יותר ב-OC ויבטיחו באס של 400MHZ.

קיימים גם זכרונות יקרים ואיכותיים יותר אשר מסוגלים להגיע לתדרים גבוהים יותר אבל לרוב זכרונות VALUE יספקו את המשתמש הממוצע ולעיתים גם את המשתמש הדורש את מירב הביצועים מהמערכת שלו.

רק נבהיר שלעת עתה קניה של זכרונות מסוג DDR3 אינה משתלמת כלל שכן ההפרשים נעים מאחוזים בודדים עד שוויון מוחלט בין שתי הפלטפורמות.

אספקט שלישי, שדרוגים עתידיים - UPGRADABILITY:

מחשב מתחיל להתיישן מהרגע שהדלקת אותו לראשונה. עוד לפני שהתחלת לתכנן את הקניה, חברות רבות שוקדות על פיתוח מוצרים מתקדמים בהרבה.

מדובר על עובדה שלא ניתן לערער עליה, ועל כן ישנן שתי מסקנות: האחת, לרוב, לא שווה לחכות עם קניית מחשב לצאתה של טכנולוגיה חדשה. כמובן שיש יוצאי דופן (כגון השקה בשבועיים הקרובים של פלטפורמה חדשה של מעבדים שתחליף את הישנה), אך אלו מתרחשים לעיתים רחוקות.

המסקנה השניה היא, שבאיזשהו שלב תצטרכו לשדרג את המחשב כדי להתאים אותו לדרישות של ישומים חדשים. לכן, על פי רוב, תצטרכו שוב לפנות לאתרי חומרה שונים ולהתעדכן בחדשות לגבי שינויי תושבת המעבד, שינויים בערכות השבבים של לוחות אם במעבדי עתיד, שינויים בסוג הזכרון או שינוי בתושבת כרטיס המסך.

המשמעות הפרקטית (נכון להיום) היא, שאין טעם לקנות מחשב עם תושבת AGP, שכן לא יוצאים כרטיסים חדשים לתושבת זו.

במעבדי אינטל, קניה של פלטפורמה הכוללת מעבד בסוקט 775, בין אם מדובר בפנטיום D, 4 או סלרון - מבוססת על לוח שכולל ערכת שבבים המתאימה למעבדים האלו (945/955/975), לא תואמת למעבדי הCORE 2 DUO (הידועים בכינוי CONROE), על אף שהסוקט נותר זהה (באותה מידה שערכות השבבים 915/925 לא תואמות לפנטיום D למרות שימוש בסוקט 775). ל-CORE 2 DUO קיימות ערכות שבבים משלו - 945 המיושן 965 וערכת השבבים החדשה של אינטל P35.

כיום אין טעם לקנות מעבדים חדי ליבה שכן העתיד הנראה לעין צועד לקראת ריבוי ליבות מה גם שהמחירים של חדי ליבה בדר"כ קרובים ואף שווים למעבדים כפולי ליבה.

כמו כן עליכם לזכור, בעיקר במחשב למשחקים, שהרכיב שמתעדכן בתכיפות הגדולה ביותר הוא כרטיס המסך. כיום ישנה אופציה לנצל 2 כרטיסים זהים במערכת בודדת, SLI של או CROSSFIRE של ATI, ואולי כדאי לכם לשקול קניית לוח אם מתאים על מנת שתוכלו להוסיף כרטיס זהה בעתיד (הקרוב, יש לציין - עניין של חודשים ספורים בלבד) - מפני שלרוב אנשים לא קונים מערכות SLI המתפקדות במערך זה מראש, אלא "מוכנות SLI", עקב המחיר האסטרונומי.

יש לזכור שמערכת המוכנה לניצול SLI או CROSSFIRE דורשת לא רק לוח אם מתאים וכרטיס מסך המתאים לטכנולוגיה, אלא גם ספק המותאם למערכות SLI, שכן כרטיסי המסך של היום הם זללני הספק, ומערכת שהייתה יציבה עם ספק 400W איכותי עלולה לקרוס כאשר יתווסף לה כרטיס מסך נוסף.

יש לציין שבמערכות SLI של NVIDIA כל שני כרטיסים זהים יכולים לעבוד במערך SLI, אך שבמערכות CROSSFIRE של ATI קיים כרטיס "מאסטר" מיוחד הדרוש לתפקוד המערך יחד עם כרטיס "פשוט" מאותה ערכת שבבים.

מפני שמערכות SLI הן בעלות דרישות כה ספציפיות, אין זה מומלץ לבנות על שדרוג עתידי למערכת מסוג זה. מדובר בהימור - האם כשתרצו לקנות כרטיס מסך נוסף זהה תוכלו למצוא אותו בחנויות? האם מחירו יהיה אטרקטיבי? האם לא יהיה יותר משתלם פשוט לקנות כרטיס מסך בודד חדש יותר שיהיה חזק ממערך של שני כרטיסים ישנים יותר? יש לזכור, מחירי כרטיסי מסך ישנים לא יורדים בדרך כלל, הם פשוט מתחלפים בדגמים חדשים יותר באותו מחיר!

דבר אחרון, הוא הזכרון - ברוב ערכות השבבים היום זכרונות דורשים שני מודולים זהים שעובדים בסינרגיזם, גם באינטל וגם בAMD. באינטל התועלת של תצורה זו גבוהה בהרבה מאשר ב-, ולכן אם תרצו להוסיף זכרון בעתיד במערכת , אולי עדיף שתקנו היום סטיק בודד של זכרון, ותכפילו אותו בעתיד תוך ניצול DUAL CHANNEL MEMORY. במערכות , עדיף לנצל DUAL CHANNEL MEMORY החל מרגע הקניה, ולרכוש מראש שני מודולים זהים.

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

הנה ההמשך שנקטע:

שלב רביעי - ציוד היקפי:

קטגוריה זו היא המוזנחת ביותר, וחבל שכך, כי לרוב היא קובעת את ההנאה שלכם מהמחשב.

רבות הפעמים שאני רואה אנשים שמוכנים להשקיע למעלה מ-6000 שקלים במחשב חדש ללא ציוד היקפי, כשהם משמרים מהמחשב הישן שלהם מסך 17" CRT בן 6, ועכבר-מקלדת- גנריים ב-100 שקלים... אולי המחשב החדש יוכל להפיק 100FPS ב-FEAR ברזולוציה 1600*1200, כאשר כל הפילטרים והממתקים לעיניים מופעלים, אבל האם הגיימר הממוצע יוכל להנות מהביצועים המשופרים שלו?

מסך:

זהו אולי הרכיב החשוב ביותר בתקציב מחשב חדש. המסך הוא הרכיב עם אורך החיים הגדול ביותר, בממוצע 5 שנים. השקעה במסך פירושה השקעה לזמן ארוך. כרטיס המסך שלכם יהיה גרוטאה תוך שנתיים, אך המסך ישאר לנצח במונחי חומרה. לעניות דעתי, השקעה במסך קודמת להשקעה ברכיבים אחרים.

כיום מסכי LCD הפכו אטרקטיביים יותר, כאשר מחיר המסכים הטובים מתחיל בסביבות 1600 שקלים, וניתן למצוא מסכים סבירים החל מ-1400 שקלים.

נכון, מבחינת איכות תמונה מקסימלית, מסכי CRT איכותיים מהשורה הראשונה יתנו טובים יותר ממסך LCD איכותי בגודל זהה, כשזה נכון בעיקר לבעיית הקונטרסט של מסכי LCD, בעיה טבועה בטכנולוגיה, כמו כן הבהירות הנמוכה - שכן צריך להבין איך LCD עובד: יש פאנל פיקסלים שמסנן אור, לא יוצר אותו. יש למעשה נורת פלורסנט מאחורי הפאנל המהווה את מקור האור. ניתן להגביר את הבהירות, אך זה יהיה על חשבון הקונטרסט הבעייתי מלכתחילה.

לעומת זאת, מבחינת חדות, זמן תגובה, זוויות צפיה, אין שום בעיה במסכי הLCD של היום. כן, ישנה ירידה בניגודיות מזוויות רחבות, אבל כמה מאיתנו צריכים איכות מקסימלית מהמסך שלהם ב-170 מעלות?

חוסר האדפטביליות של המסכים לרזולוציות לא נאטיביות יכול להוות בעיה, במיוחד אם הכרטיס שלך מיושן ולא מספק את ה1280*1024 הסטנדרטי, התמונה תראה פחות מאופטימלית. לעומת זאת, רבים יטענו כי ניתן להבחין בחוסר החדות רק בקריאת טקסט, ושהוספת צללית לגופן (Cleartype של מייקרוסופט) מתגבר חלקית גם על בעיה זו. ומשחקים נראים נהדר על מסכי LCD מודרניים, במיוחד ברזולוציה נאטיבית, ורבים טוענים שאין אובדן איכות נראה לעין גם ברזולוציות נמוכות מהנאטיבית.

כמובן שקיימים גם יתרונות רבים ל-LCD: אורך חיים מצויין, לא יכולות להיצרב, פונקציות כמו PIVOT שהן שימושיות ומגניבות, צריכת חשמל אפסית יחסית ל-CRT, לא מפזר קרינה (מסכי CRT מפזרים קרינה לצדדים), לא מפזר חום יחסית, והכי חשוב: לא מרצד, מקור האור קבוע, ולכן לא מעייף את העיניים בעבודה ממושכת, ולא גורם לכאבי ראש.

אין צורך לכייל LCD ולהתאים את התמונה שלו, אין צורך להתעסק עם טרפזים וקוי אורך ורוחב - התמונה מתאימה למסך תמיד.

כמו כן, החיבור הוא דיגיטלי ואין אובדן איכות תמונה.

מסכי LCD משאירים לכם מקום על השולחן לסדר את הפיצ'עפקס שלכם ;), הם לא שוקלים טון כמו מסכי CRT, אז אפשר לנייד אותם בקלות.

לרוב הם גם מעוצבים להיות מושכים לעין ומהווים מעין סמלי סטטוס...

אבל, למרות היתרונות והחסרונות של כל שמאזנים את עצמם, היתרון הבולט של CRT כבר איננו: המסכים באותו גודל ומאותה רמת איכות יעלו אותו דבר.

מסך CRT 19" (בעצם, 18" נטו) מאיכות טובה באמת יעלה 1900 שקלים (LG F900P, או VIEWSONIC סדרה P).

מסך LCD 17" (גודל נטו) כמו ה- 1780Q, מהמעולים בטווח המחירים שבו הוא נמצא, יעלה בערך אותו דבר.

גם אם מישהו יחליט בכל זאת לקנות CRT, אין זה אומר כי יוכל למצוא מסך כזה בקלות. רוב היצרנים כבר מזמן עברו ל-LCD בגלל הביקוש הרחב יותר. מתוך יצרני השפורפרות אני לא בטוח שנותרו יותר ממה שניתן לספור על יד אחת, לעומת עוד ועוד פסי יצור לפאנלים של LCD שקמים כל הזמן.

ישנן מעט מאוד אופציות למסכי CRT, מעט חנויות מחזיקות את הדגמים שהוזכרו, ורוב מסכי ה-19" (מתוך סך הכל 22 דגמים שמוצעים שם נכון לרגע כתיבת המאמר) הם דגמים "מאותגרים איכותית" של AOC ושל MAG, כאשר כל LCD בתקציב בינוני טוב מהם משמעותית.

רק במערכת תקציבית ביותר שנועדה לעבודה משרדית בלבד ניתן להמליץ בלב שלם על מסך CRT, כאשר ישנם דגמים ספורים שמומלצים (ויש שיגידו דגם אחד בלבד), ואז מדובר על מסך 17" שעולה בסביבות 700 שקלים.

באופן כללי לגבי יצרן המסך, ומפני שמדובר על רכיב עם חיים ארוכים, מוטב לקחת מותג מומלץ כגון VIEWSONIC, LG, , Eizo, , NEC, BENQ, ולהשמר מיצרנים סינים מוזלים כמו PROVIEW, PROVISION, MAG, AOC ודומיהם.

אופציה מעניינת חדשה, לאור ירידה במחירי טלויזיות LCD, היא קנייה של כזאת שתשמש כמוניטור פרימארי, וזה מומלץ בעיקר במחשבים שיעודם הוא "מרכז מדיה" (לווא דווקא מחשב ביתי - HTPC) מחשב שישמש למשחקים, צפיה בסרטים וגם יוכלו לעבוד עליו בצורה שוטפת. טלויזיות אלו מגיעות לרזולוציה של 1366*768, שהיא מספקת לרוב הצרכים האלו.

יש לזכור כי המגבלה פה היא המרחק מן המסך, מפני שלא ממש נוח לעבוד מול בגודל 26" במרחק 30 ס"מ.

אף על פי כן, אם יש לכם החל מ-5,000 שקלים לרכישת מסך, אולי כדאי שתבדקו אופציה זו.

עכבר:

במחשב לעבודה מדוייקת, בין אם מדובר בפוטושופ, 3DS MAX או משחקים, יש להתחשב בעכבר. עכברים פשוטים ב40 שקלים אולי יעשו את העבודה, אבל המשתמש יסבול מהם וישקיע שעות רבות מיותרות במאבק עם החומרה שלו שיכלו להחסך אם היה קונה עכבר מדוייק יותר. כדאי לשקול קניה של עכבר רציני, מדויק, ואולי אפילו יעודי למשחקים, בהשקעה של כ-200-300 שקלים. כמו כן יש לזכור שעכברים אלחוטיים פחות מדוייקים.

רמקולים:

זהו רכיב מורכב וחשוב, שהיחוד שלו הוא שככל שתשקיעו יותר תקבלו מוצר שבהכרח איכותי יותר בצורה לינארית. כמו כן הנאה ממשחקים או מסרטים יכולה להשתפר פלאים ע"י מערכת שתספק צליל חד וראליסטי.

מפני שרוב כרטיסי הקול תומכים במערכות סראונד, ניתן לשקול קניה של מערכת כזו, אך תמיד יש לקחת בחשבון את הקושי שבסידור המערכת. כמו כן, מערכות טובות מסוג זה עולות לרוב מעל 1500 שקלים, כשבתחום התקציב הנפוץ, 500-700 שקלים יהיה עדיף לקנות מערכת 2.1 מבית טוב שתספק מעולה ותחסוך את הטרחה של סידור מערך 5.1. אם התקציב גבוה במיוחד, אולי כדאי לשקול השקעה בציוד מקצועי, כגון רסיבר ורמקולים איכותיים בהרבה בהשקעה של כ-4000 שקלים, מאשר לקנות כרטיס קול ב-1000 שקלים ורמקולים מוגברים למחשב ב3500 שקלים...

מארז וספק:

ברוב עסקאות המחשב שתמצאו בעיתונים, תראו בקטגוריה זו "מארז מפואר עם חלון + ספק 500". זו קטגוריה שהדיוטות נוטים לזלזל בה, אך זוהי אחת הקטגוריות החשובות ביותר, שיקבעו את אורך חיי המחשב שלכם ונוחות השימוש והשדרוג.

ספק הכח קובע מהו המתח שיקבל כל רכיב ורכיב. לכל מערכת דרישת מתח שונה, כאשר כרטיסי מסך אימתניים ומעבדים זוללי מתח (כמו מרבית המעבדים השולחניים של אינטל), ריבוי כוננים קשיחים, ריבוי מאווררים וכן הלאה, ידרשו הספק גבוה בהרבה. על מנת להבטיח יציבות של המערכת, בין אם באוברקלוק (המהרה של רכיבי המערכת אל מעבר לתכנון היצרן, דבר הדורש יותר מתח), ובין אם בעבודה שוטפת בעיתות של חוסר יציבות של רשת החשמל (חורף לדוגמא), מומלץ לקנות ספק איכותי שיוכל לספק יותר הספק מצורכי המערכת, ושיהיה מבית של יצרן ידוע (כי ספקים עלומי שם בדרך כלל לא מספקים אפילו חצי מההספק הנקוב עליהם, וההספק אינו רציף ובעל תנודות) כגון HEC, ENERMAX, , ZALMAN, Tagan, , FSP, ואולי . אם אתם מתכננים מערכת , דעו כי ישנם ספקים מומלצים למערכות כאלו, שבדר"כ הספקם גבוה מ-500W אמיתיים.

המארז הינו רכיב מעט פחות חשוב מהספק מבחינת שמירה על החומרה שלכם, אך יש לו חשיבויות אחרות שישפיעו על השימוש בו. חשוב שלמארז תהיה זרימת אויר טובה, על מנת לאפשר יציבות לאורך זמן עבודה ארוך. חשוב שיהיו בו BAYS (כלומר תושבות הרחבה) לכוננים אופטיים או קשיחים נוספים. חשוב שהוא יהיה ממוגן רעש, במיוחד במערכות קולנוע ביתי. חשוב שהוא יהיה נוח לפתיחה. טובים מגיעים עם הרכבה ללא ברגים, דבר המקל על אנשים המשדרגים באופן תכוף. ואחרון חביב, לא מזיק אם המארז נראה טוב ;) . החומר ממנו מורכב המארז משנה גם הוא. האם מפח? מה עובי הפח? האם מאלומיניום? פלסטיק? רוב המארזים הזולים במיוחד מורכבים מפח דק וחלקי פלסטיק. אלו בדרך כלל אינם מאפשרים מעבר טמפרטורה טוב עם הסביבה, ואינם עמידים כלל וכלל. מארזי פח עבה הנם כבדים ומגושמים, אך עמידים יותר. העברת הטמפרטורה היא טובה יותר.

מארזי אלומיניום יקרים משמעותית ועולים החל מ-700 שקלים. אלו קלים, עמידים, ומעבירים חום בצורה מעולה.

מארזים טובים מתחילים מ-400 שקלים, אך ישנם נוחים לא פחות אם כי קצת פחות יפים בסביבות 270 שקלים.

באנדלים טובים של ספק ומארז הם מעטים, אך ישנם כמה בולטים שעולים בסביבות 600 שקל לספקי כח עם הספק גבוה, ו-350-400 שקלים למארזים עם ספקי כח בעלי הספקים נמוכים יחסית(כ-300W).

כוננים אופטיים וכוננים קשיחים:

כאן, במרבית המקרים וברוב התקציבים הממוצעים אין צורך להרחיב בדברים, שכן אין הבדל בבחירת החלקים בין מערכות זולות במיוחד למערכות HIGH END.

לגבי כוננים אופטיים, מומלץ היום לרכוש כונן בודד, -RW, שתומך בכמה שיותר פורמטים. אין שום היגיון ברכישה של כונני CD, CD-RW או ככונן אופטי בודד.

ישנם דגמים ספציפיים המומלצים בקטגוריה זו, ודפדוף קל יתן לכם שמות. ברכישה של כונן אופטי נוסף אין כיום צורך מוחלט, שכן גם העתקה של דיסק לדיסק מתבצעת בצורה זו או אחרת דרך הדיסק הקשיח.

טענה חוזרת שנשמעת היא שמי שאינו משתמש במחשב לצריבת סרטי לא זקוק לצורב . כמובן שמדובר בשטות חלמאית. כונן DVD מאפשר לכם לפנות בין 4.7 ל8.4 גיגהבייט של מידע בהרף עין מההארדיסק. בין אם מדובר על פרויקטים עצומים, אוסף התמונות הדיגיטליות, סרטי ביתיים לאחר עריכה, יום עסוק של הורדת מרשתות שיתוף קבצים, או סתם גיבוי שגרתי - DVD חוסך הרבה זמן, הרבה כסף (מבחינת עלות פר GB), והרבה מקום באכסון המדיות.

בהתחשב בהבדל המחירים בין כונני ה-DVDRW לבין כונני ה-CD-RW, שעומד נכון לרגע זה על כ-100 שקלים בלבד, אין פלא שצורבי ה-DVD הפכו לסטנדרט.

לגבי כוננים קשיחים, קיימת בעיה טכנולוגית ותיקה - המגבלה על המהירות היא מכאנית, ולכן לא ניתן לפתור אותה בקלות, והדיסק הקשיח מוסיף להיות צוואר הבקבוק במחשב. מרבית הדגמים של מרבית החברות זהים באורך החיים שלהם וגם בביצועים. יש לשים לב למספר דברים: סוג החיבור של הדיסק, מהירות הסיבוב, כמות המטמון (CACHE), אחריות, ונפח.

נפח - על פי הצרכים שלכם. אם אתה עובדים עם תוכנות ששומרות קבצים גדולים (כגון עריכת סרטים), או לחילופין מחוברים ללא הפסקה לרשתות שיתוף קבצים, כנראה שתצטרכו דיסק נפחי יותר.

אחריות - מרבית הדגמים מגיעים עם 3 שנים אחריות, ואל תתפשרו על פחות.

סוג החיבור - אינו משנה כל כך, שכן החיבור אינו מהווה מגבלה על תעבורת הנתונים. קיימים באופן עקרוני כונני ATA ישנים יותר, שמאופיינים בכבלים רחבים ומתסכלים ובכך שאינם PLUG AND PLAY אמיתי, וכונני SATA, מסוג I או II (ההבדל בינהם, שוב, במהירות העברת הנתונים - 150Mbps vs. 300Mbps), שמאופיינים בכבלים דקיקים. ממשק SATA II מתאפיין באפשרות לחבר את הדיסק גם תוך כדי שהמחשב עובד (בדומה ל-USB) - פונקציה הנקראת Hot Swap. אין הבדל במחיר בין סוגי החיבור השונים, ולכן אם לוח האם תומך בכך, מומלץ לקחת את החיבור החדיש ביותר (במקרה זה SATA II, נכון להיום).

זכרון מטמון (CACHE): הנ"ל נותן לדיסק הקשיח אופציה לשמור מידע על חשמלי (לא מגנטי) מהיר פי מאות אלפים ממהירות הדיסק, וכאשר אותו מידע מבוקש שוב, לשלוף אותו מהמטמון במקום מהדיסק. דבר זה מקצר זמני גישה וכתיבה, וככל שיש יותר מטמון, מהירות הדיסק עולה. כיום רוב הדגמים מגיעים עם 8MB מטמון, כשיש גם דגמים עם 16MB. התרחקו מדגמים עם 2MB, שכן אלו גם מגיעים עם אחריות קצרה יותר.

מהירות סיבוב: אולי הפרט החשוב ביותר, שכן היא קובעת את מהירות הדיסק. רוב הכוננים עובדים במהירות סיבוב של 7200RPM, וזהו הסטנדרט. קיימים דיסקים שפועלים ב-10,000RPM, והם יקרים יותר אך נותנים תמורה נאה לכסף (סדרת RAPTOR של WESTERN DIGITAL).

NCQ: פונקציה שלא קיימת בכל הלוחות, וגם לא בכל הדיסקים הקשיחים. הפונקציה משפרת בצורה לא זניחה כלל את ביצועי הדיסק, בכך שהיא הופכת את החיפוש לאינטואיטיבי יותר, ומחברת בדרך הקצרה ביותר בין נקודות שונות בדיסק שעליהן מידע הדרוש בו זמנית. יש לשים לב שרכישת כונן חדיש אינה מבטיחה את שימוש הפונקציה בו, ושתקן SATA2 כלל אינו מתייחס לפונקציה כהכרח במפרט המוצר.

אופציה נוספת היא לקנות שני כוננים קשיחים זהים ולהפעיל אותם במערך RAID שאפשרי ברוב לוחות האם של ימינו. מערך RAID מורכב משני דיסקים שעובדים בצורה מסונכרנת והמידע עליהם זהה, מה שמקצר זמני חיפוש ומשפר בצורה יפה - כ- 4%. ישנם סוגים שונים של מערכי RAID, כשכל אחד פועל בצורה שונה, ולו היתרונות והחסרונות שלו. מומלץ להתייעץ בפורום המתאים (אמצעי אחסון) לפני שתחליטו לנצל אופציה זו.

לגבי כונן דיסקטים, הדעות חלוקות. יש כאלה שלא יוותרו עליו, ולו רק מתוך סנטימנטים נוסטלגיים, אבל עם כל הכבוד, אין לו שימוש אמיתי בתקופה בה 512MB של מהיר כמו שועל אל מול חילזון בהשוואה לדיסקט, יושב לכם על מחזיק המפתחות. דעתי היא - תחסכו ל-DISK ON KEY איכותי. זה יעצבן אתכם פחות כאשר תהיה לכם מצגת פאוורפוינט ששוקלת 1,600KB מכווצת (כלומר - לא נכנסת על דיסקט) שאתם צריכים להעביר בעזרתה סמינר יום למחרת באולם הרצאות שבו אין גישה למייל שלכם, או לחילופין, שהמצגת נכנסת לנפח הדיסקט המוגבל, אך באולם ההרצאות אתם נוכחים לדעת שהדיסקט נדפק - רגע טראומטי בחייו של סטודנט, ללא ספק.

יש לציין שעם חלק קטן מלוחות האם (שאינם תומכים באמולציה של ערוץ IDE על ערוץ SATA, פונקציה מאוד נפוצה ברוב לוחות האם), לצורך התקנת ווינדוס XP על כונן SATA, יש צורך בדיסקט המכיל דרייבר ל-SATA (הידוע בכינויו "דרייבר F6"). במקרה ורכשתם לוח כזה, אתם תזדקקו לכונן פלופי לצורך ההתקנה בלבד. אין זה אומר שתצטרכו לקנות אחד - ניתן "להשאילו" ממחשב ישן רק לצורך ההתקנה. בעיה זו עומדת כנראה להפתר עם יציאת ווינדוס שיכיל יותר מ-4,000 הישר מהקופסא.

שלב חמישי - אוברקלוקינג:

כך "תוציאו את המיץ" למערכת שלכם, ונותנת לביצועים תוספת נחמדה בעלות נמוכה יותר. לעיתים מדובר על דרך להאריך במעט חיים של מערכת מזדקנת, ולפעמים זוהי מטרה בפני עצמה, של שבירת שיאים עם חומרה מוזלת...

באופן עקרוני, המהרה דורשת הספק גבוה יותר וקירור מאסיבי יותר. כמו כן ישנם חלקים כמו זכרונות, לוחות אם, או עם פוטנציאל גבוה יותר.

ישנם גם חלקים יעודיים לאוברקלוק (כאן מדובר בעיקר על , אך גם לוחות אם), שהם יקרים משמעותית, אך אין להם כל יתרון במהירויות הבסיס ("סטוק") אותן הגדיר היצרן.

לגבי , מרבית החלקים במהירויות סטוק אינם דורשים מיוחד, ויכולים להסתפק בקירור שמגיע איתם (שגם נקרא "קירור סטוק"). ישנם גופי מיוחדים של יצרני צד שלישי (כלומר, לא יצרן המעבד) למעבד, לזכרונות, וגם לכרטיס המסך, שהינם טובים יותר מהקירור הבסיסי. אם אתם שוקלים אוברקלוק מאסיבי לחלק מסויים, אולי מומלץ שתרכשו עבורו נוסף.

יתרון נוסף של קירור צד שלישי הוא שהוא בדר"כ שקט יותר מקירור בסיסי.

בנוסף, כמו שהוזכר, יש להבטיח זרימת אויר טובה במארז, ולכך מומלץ לרכוש מארז איכותי, ולשקול להוסיף לו מאווררים נוספים אם יש בו חריצים ריקים שנועדו לכך.

שלב שישי - בחירת חנות:

ישנן חנויות רבות שמוכרות מחשבים, הן מורכבים והן בחלקים. חנויות רבות לצערנו מוכרות מחשבים מורכבים מוזלים, שמדגישים רכיבים מסויימים כמו מעבד, אך מזניחים את כל שאר החומרה שבמפרט, ולפעמים מוכרים חומרה של יצרנים גרועים תוך כדי השמטת דגמים ספציפיים של לוחות אם, וכו'. במקרים אלו, אין אפילו על מה לדבר בכל מה שקשור לציוד היקפי איכותי. כמו כן ישנן חנויות שכונתיות, שעל פי רוב מתעסקות בהפטרות מרכיבים ששוכבים להם במחסן, עם מחירונים לא מעודכנים, ומוכרים לא מקצועיים.

מן הצד השני יש חנויות ברשת שמתמחות במכירת חלקים, ואיתן מומלץ לעבוד, שכן אתם מקבלים בדיוק מה שהזמנתם. חוקי האתר לא מרשים לציין איזה חנויות מומלצות, או לדון כלל בחנויות ספציפיות, אך דפדוף בדפי הפורום יפיק שמות חנויות מקוונות שמבקרי האתר נוהגים להרכיב בהן מפרטים, ואלו על פי רוב מומלצות וידועות, כאשר לרוב חברי הפורום יש ניסיון איתן.

יש לזכור כי חנויות אלו גובות כ-150-200 שקלים להרכבת מערכת, אם אינכם מעוניינים או יכולים להרכיב את המחשב בעצמכם.

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

יוזמה ברוכה :)

אני רק מבקש שכדי שלאנשים יהיה קל לעבור ולהוציא אינפורמציה רלוונטית, תמנעו מתגובות שלא רלוונטיות לבחירת מפרט.

מי שרוצה להגיד תודה, לתת רעיונות כלליים ולספר על האקווריום שלו - שישלח הודעה בפרטי ל DR.NOOB.

עריכה: התגובות הלא רלוונטיות נמחקו וכך יהיה להבא בטרד הזה.

עוד כמה נקודות חשובות:

1) כדי לקבל מושג על מה ניתן לקבל תמורת הכסף שלכם בהתאם למטרת השימוש ניתן להכנס ל:

מדור המפרטים המומלצים

2) להתייעצות ספציפית עבור רכיב מסויים כדאי להכנס לפורום המתאים:

מעבדים לוחות אם וזכרונות

כרטיסי מסך ומסכים

הרדדיסקים וכוננים אופטיים

קרור למעבד, כרטיס מסך ומאווררים למארז

מארזים, ספקים וציוד היקפי

אודיו וכרטיסי קול

כרטיסי רשת, ראוטרים, סוויטשים

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

אחלה מדריך, רק 2 תיקונים -

דבר אחרון, הוא הזכרון - ברוב ערכות השבבים היום זכרונות דורשים שני מודולים זהים שעובדים בסינרגיזם, גם באינטל וגם בAMD. באינטל התועלת של תצורה זו גבוהה בהרבה מאשר ב-, ולכן אם תרצו להוסיף זכרון בעתיד במערכת , אולי עדיף שתקנו היום סטיק בודד של זכרון, ותכפילו אותו בעתיד תוך ניצול DUAL MEMORY. במערכות , עדיף לנצל DUAL MEMORY (או כמו שהוא נקרא במערכות - HYPER-THREADING) החל מרגע הקניה, ולרכוש מראש שני מודולים זהים.

אין קשר בין HT ל-Dual channel

כגון HEC, ENERMAX, , ASPIRE, FSP, ואולי . אם אתם מתכננים מערכת , דעו כי ישנם ספקים מומלצים למערכות כאלו.

אם כבר בוחרים רשימה של 5 יצרניות של ספקים איכותיים, ASPIRE זו בחירה רעה מאוד לדעתי, הספקים שלהם לא שונים מהותית מג'נריים פשוטים

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

תוקן, אני די סומך עליך בכל מה שקשור לחומרה :P

אני אשמח לקבל הסבר לגבי HT, כי הייתי בטוח שזה סינונים.

לגבי אספייר, סתם זרקתי את השם כי זכרתי ביקורת חיובית על שניים מהספקים שלהם שהופיעה באתר... אם יש לך שמות נוספים להוסיף לרשימות, אשמח להוסיף אותם.

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

HT זה ההדמיה של שתי ליבות במעבד אחד, מה שנותן ל-P4 את היתרון במולטיטסקינג ובכל מיני תוכנות שמנצלות ריבוי מעבדים

זה לא קשור לבקר הזכרון

עוד יצרניות ספקים איכותיות שנמכרות בארץ זה , Tagan למשל

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

טרמלטייק?! ספקים מומלצים?! פחחח

טרמלטייק מייצרים זבל ביחס למחיר שהם מוכרים את זה.

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

טרמלטייק?! ספקים מומלצים?! פחחח

טרמלטייק מייצרים זבל ביחס למחיר שהם מוכרים את זה.

נכון, THERMALTAKE לא איכותיים כמו שהם מתיימרים להיות. אבל "ביחס" זאת מילת המפתח. הם לא הכי טובים, וגם לא ביחס למחיר, אבל הם לא ממש "זבל". הם יחזיקו מערכת לא תובענית בצורה יציבה. ובכל מקרה, סייגתי את דברי עם "אולי".

חפש קצת ביקורות, הן לא ממש גרועות.

http://www.systemcooling.com/tt_twv480-05.html

http://www.anandtech.com/showdoc.aspx?i=1774&p=9

http://www.legitreviews.com/article/125/5/

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

ובכל זאת במחירים של ה TT אפשר להשיג דברים יותר טובים משמעותית.

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

המדריך נוקה.

להבא תשתמשו בהודעות או שתפתחו טרדים נפרדים לווכוחים האלה.

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

תודה רבה המדריך מאוד מפורט ועוזר.

רק צריך שתדגיש הבדלים בין מעבדי INTEL עם ליבה כפולה לאלו של .

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

על אילו הבדלים אתה מדבר? אם יש משהו קונקרטי שלדעתך לא הוסבר, ציין מהו ואני אשקול להוסיפו. "תדגיש הבדלים בין מעבדי INTEL עם כפולה לאלו של AMD" זה לא בדיוק קונקרטי, ואין לי מושג מה חסר לדעתך שאני צריך להוסיף, כי אני די בטוח שפירטתי לא מעט.

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

×
  • צור חדש...