הוא התכוון לטמפ' שלילית,

קוד באג זה שהמעבד לא יכול לשאת את הטמפ' הקרה ונתקע

הוא התכוון להגיד שבAMD יש או היה דבר כזה

איזה דיון פיזיקלי מעניין היה נחמד לקרוא אותו

אגב, לזה שאמר ש "קרן פוטונים" זה כמו אור

זה לא "כמו", זה אור. פוטונים אלו החלקיקים של אור. זה פשוט לא האור הנראה שאנחנו רגילים אליו, כי הפוטונים מסודרים שם אחרת ובאורך גל שונה

ולגבי החול- אז תזכרו, פעם הבאה שאתם הולכים לים, אתם דורכים על המעבד החדש שלכם

אתה לא צריך להסביר לי את זה. ;D

פשוט לא רציתי להסביר מה זה פוטונים אז כתבתי "כמו אור"

מה...יוצרים את כל הרכיבים במעבד עי אור?? איך??

מה...יוצרים את כל הרכיבים במעבד עי אור?? איך??

ככה:

http://en.wikipedia.org/wiki/Photolithography

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94

תוכל גם למצוא בגוגל מצגות יותר חביבות שמדברת על נוסע הליטוגרפיה.

הוא התכוון לטמפ' שלילית,

קוד באג זה שהמעבד לא יכול לשאת את הטמפ' הקרה ונתקע

הוא התכוון להגיד שבAMD יש או היה דבר כזה

היה את זה לFX57 לפי קופרה

או קי..מתחת ל0מעלות קלווין שזה בערך מינוס 272....

אם אי פעם תצליחו להגיעה לכזאת טמפרטורה

אף מעגל חשמלי לא יכול לעבוד מסיבה פשוטה מאוד מאוד....האלקטרונים לא זזים....(וחזמל זה זהרם של אלקטרונים..בלה בלה בלה בלה...)

קפיש?

בשביל הפרוטוקול 237 מינוס

היה את זה לFX57 לפי קופרה

אז איך הוא הגיע מ2.8 ל3.8 עם קירור מסיבי והמעבד לא קפא לו (COLD BUG)?

תיאורתית מעבדים מבוססי סיליקון יכולים לעבוד עד לאיזור ה- -200 מעלות צלזיוס.

ב- -200c הסיליקון פשוט מתחיל לאבד את התכונה העיקרית שלו בשבבי מחשב, הולכה למחצה.

^^^

לא הבנתי עדיין למה קוראים לחומא הזה סיליקון... הרי זה מחול!!

וסיליקון הוא חומר שדומה לגומי...

כל סיליקון מיוצר מחול

יש להבדיל בין Silicon (צורן, בעברית) ל-Silicone אלו לא אותם חומרים!

סיליקון בניגוד לצורן הוא שם כללי לתרכובות בדר"כ פולימריות שמכילות את היסוד בצורתו הטבעית, צורן.

^^^

לא הבנתי עדיין למה קוראים לחומא הזה סיליקון... הרי זה מחול!!

וסיליקון הוא חומר שדומה לגומי...

זו התנהגות טיפוסית של חומרים בטבע.

אם תיקח שני יסודות (או יותר) ותגרום להם ליצור קשר כימי בין האטומים תקבל מולקולה (מולקולה - קשר בין חלקיקי האטום של שני יסודות או יותר). המולקולה שתקבל עשויה להיות בעלת תכונות שונות לגמרי מהיסודות איתם התחלת. קח למשל את המולקולה הנפוצה ביותר על כדור הארץ - מים.

מים (H2O) הם מולקולה הבנויה משני אטומים של מימן (H) שמחוברים לאטום של חמצן (O).

תכונות של מימן:

מצב צבירה גז בטמפרטורת החדר.

מתפוצץ בזמן בעירה (בנוכחות חמצן)

קל מהאויר

תכונות של חמצן:

מצב צבירה גז בטמפרטורת החדר

מעודד בעירה (כל בעירה היא למעשה התרכבות של חומר עם חמצן)

תכונות של מים (מולקולה הבנויה ממימן וחמצן)

מצב צבירה נוזל בטמפרטורת החדר

מדכאים בעירה ובטח שאינם נפיצים

כבדים מהאויר

ישנן עוד דוגמאות כיצד חומר משנה את התנהגותו

1. יהלום הוא בעצם סידור גיאומטרי מאוד מסויים של אטומי פחמן. למשל בצורת סידור מסויימת נקבל גרפיט - חומר כהה, אטום (לא שקוף) וחלש יחסית. לעומת זאת יהלום הוא שקוף והוא החומר החזק ביותר בטבע. (יש להבדיל בין Hardness ל Toughness אבל לא ניכנס לזה...)

2. סגסוגת היא תערובת (לא תרכובת, כלומר לא מולקולה) של מתכות. כשיוצרים סגסוגת (בדר"כ ע"י התכה) מקבלים חומר ש"משאיל" את התכונות שלו מהחומרים שמרכיבים אותו. (למשל חוזק, מסה, ברק, הולכה חשמלית...)

אז איך הוא הגיע מ2.8 ל3.8 עם קירור מסיבי והמעבד לא קפא לו (COLD BUG)?

זה הייתה לפי ידעתי בעיה תוכניתי שנגרמה בגלל ה קור

ערב טוב לכם.

כתגובה למי שרשם: "המעגלים במעבד צרובים ע"י אור" אני חייב להגיד שאתה לא צודק. פוטוליטוגרפיה הינה רק אחד התהליכים בייצור של מעגלים על פני פרוסת

סיליקון. ספציפית שיטה זו עובדת כך: מצפים את שכבת הסיליקון בחומר רגיש לאור אולטרה-סגול. מכסים את השכבה בתבנית המכילה פתחים במקומות בהם צריכה

להיות שכבת ההדפסה הבאה של רכיבים אלקטרוניים, ואז מקרינים את המסכה (זה נקרא מסכה ד"א) באור UV. זה אוכל את הציפוי הרגיש לאור במקומות הנכונים,

ואז מגדלים המקום המתאים את השכבה הבאה, אבל זה נעשה בשיטות אחרות ומגוונות, כגון דיפוזיה, הזרקת יונים וכדומה...

לגבי טמפ' העבודה בקירור גזי: שכחתם דבר קטן וחשוב. הטמפ' אליה אתם מתייחסים היא הטמפ' על פני שטח המעבד. ליבתו נמצאת בטמפ' גבוהות יותר, הרבה יותר.

הקירור אמנם עוזר לקרר, אבל כאשר אתם אומרים שקירור הגזי נותן 20- מעלות צלסיוס זה לא אומר שהליבה נמצאת במינוס 20 מעלות.