פורסם 2005 בדצמבר 1919 שנים מיומנו של אדם הסובל מדיכאון חורף06:30 בבוקר - השעון המעורר מצפצף. אתה מוציא את הראש מהפוך ומגלה שהעולם קפא בלילה. אתה מקלל ומקווה שהבוס יתקשר ויודיע שהבניין שבו אתה עובד נשרף כליל ואין צורך שתגיע - זה לא קורה. איבר איבר את חושף את הגוף לעולם.07:00 - אחרי חצי שעה של קללות וגידופים אתה מצליח לקלף את הפוך מעליך וכול מה שאתה חושב זה "כוסאמק מי ברא את החורף ? "07:05 - כוס קפה. אתה ממשיך לגדף ולקלל את כול העולם)ושואל מה לעזאזל גרם לך לקום בוקר ? בשלב הזה של הבוקר אתה אקדח טעון, כל מי שנמצא בדרכך יזכה למנת גידופים וקללות על הבוקר ש"יעשו" לו את כל היום לכן לא מומלץ לישון בחורף אצל חברה שלך. 07:15 - אתה מרגיש פעולת מעי מתקרבת, נכנס לישיבה ומקווה שבאיזו שהיא דרך נס המושב יהיה חם ונעים. האמת הקרה טופחת על ישבנך. לוקח לך 10 דקות עד שאתה מצליח ליצור מגע בין עכוזך והכיסא הקר אלא שבזמן הזה החור ת*ת שלך התכווץ לכדי אלפית המילימטר. אחרי עוד 10 דקות של ניסיונות ותחנונים ("נו צא כבר" "בבקשה") אתה מצליח לרדת במשקל כשבזמן הזה עולים לך בראש כל מיני פטנטים לחימום הכיסא (גוף חימום מתחת למושב אולי ?)07:35 - שטיפת פנים וצחצוח שיניים. אתה מאחר לעבודה ויודע שאין זמן למשחקים - חייבים לעשות מעשה ולשטוף את הפנים במים קרים כי עד שיצאו החמים תצמיח כבר זקן. המגע הראשוני עם המים לא כזה נורא, זה הזמן עד שאתה מוצא את המגבת שגורם לך לחשוב מחשבה פילוסופית - "כוסאמק מי ברא את החורף ?"07:45 - אתה מוכן ליציאה. אתה יודע שעכשיו מגיע עוד רגע קשה בבוקר: היציאה מהדלת של הבניין לעבר העולם החיצון. הקור המקפיא מכה לך בפנים והופך את האגוזים שלך לאטומים מיקרוסקופיים, אתה מתפלל לאלוהים ומקווה שלא נגרם נזק תמידי ויום אחד עוד תזכה להיות בוועד כיתה.08:15 - ירדת מהאוטו ויש לך איזה חמש דקות הליכה עד למקום העבודה ואז....קורה אסון. איזה דביל אחד שההורים שלו כנראה לא צי'פחו אותו מספיק כשהוא היה קטן מחליט לעשות ניסוי - מה קורה כשמכונית שנוסעת ב60 קמ"ש עולה על שלולית ? אתה מגלה את התשובה. רטוב כולך אתה ניצב בדילמה - הרי לא תוכל להיכנס לעבודה כשכולך רטוב ומצד שני לחזור להחליף בגדים יגרום לך לאחר לעבודה בעוד שעה. לאחר בחינת האופציות אתה מבין שאין ברירה - חייבים לחזור ולהחליף בגדים יהיה מה שיהיה.09:15 - אתה מגיע לעבודה ואחרי הרבה סיפורים בסגנון "אכלו לי, שתו לי" (שאתה ממציא לבוס שלך) אתה מתיישב במקום שלך. אתה מרגיש משהו מוזר. קר לך. אתה לא מבין איך זה יכול להיות כי אתה בתוך בניין אטום עם מעיל עליך. לאט לאט מתחוורת לך האמת האיומה- המזגן דולק - על קור. אתה מסתכל סביבך ומבין שלאידיוט ששוקל 300 ק"ג שעובד לידך חם והוא היה חייב אבל חייב להדליק את המזגן כי אחרת הוא היה נמס. בן זו*ה. אבל לך תתווכח עם 300 ק"ג, אתה מבין שהולך להיות יום קשה.17:30 - עברת את היום והגעת הביתה, אתה מחנה את האוטו ליד הבית שלך. אתה הולך שתי דקות לכיוון הבית וזרם אדיר של מים קפואים שוטף את כולך - אתה מנסה להבין מה קורה ובזווית של העין אתה קולט את הדביל של הבוקר עם חיוך נבזי על הפנים. כנראה שהניסוי בבוקר לא היה מוצלח מבחינתו ולכן הוא היה חייב לנסות שוב.17:32 - אתה נכנס הביתה. קפוא ועצבני אתה יודע שהיום היה קשה אבל מחר מחכה עוד יום "נפלא". חייך החיים יפים. אה ו.......כוסאמ אמק מי שברא את החורף !
פורסם 2005 בדצמבר 1919 שנים ענק היה שווה לקרוא ! ד"א אני מת על חורף!!!!!! אין כמו לשכב על הספה מכוסה בשמיכת פוך חמה ולשתות שוקו חם ולראות סרט טוב עם המשפחה או בלי... זה הכיף שבחיים! ולשמוע גם את הגשם מבעד לחריץ שעשית בחלון... אחחחחחחחחחחחחח
פורסם 2005 בדצמבר 1919 שנים לכל עונה יתרונות וחסרונות.מה בקיץ זה טוב שאתה מזיע כמו חמור כל היום ומסריח?החורף עדיף לדעתי.יותר כיף.
פורסם 2005 בדצמבר 1919 שנים על מה אתם מדברים. קודם כל מה שקורה פה בארץ בשנים האחרונות זה לא חורף, זה יותר כמו תקופת מעבר ארוכה בין קיץ אחד לשני עם ימי גשם מדי פעם . שנית, אני מת על חורף, כל פעם שיש יום חורפי אני יוצא בבוקר מהבית ובדרך לאוטובוס יש לי חיוך ענקי מרוח על הפנים ובכלל כל היום הופך להרבה יותר נחמד. לא יודע למה אבל הגשם והצבע האפור ממש מרגיעים אותי ואני הרבה יותר נחמד בבקרים של חורף מאשר בשאר ימות השנה (בהם אני ממש מרחם על אנשים שמנסים לתקשר איתי בשעתיים הראשונות בהן אני ער בגלל זרם הנביחות והקללות שאני מצליח להוציא מהפה שלי).
פורסם 2005 בדצמבר 1919 שנים אני מעדיף בהרבה את הקיץ, ואיך שהוא רשם את זה היה ממש מצחיק! הרבה דברים נכונים חלק יותר חלק פחות!
פורסם 2005 בדצמבר 1919 שנים ענק היה שווה לקרוא ! שונא חורף.. מי שאומר מזיעים בקיץ ובלה בלה בלה יש לי מילה אחת בשבילהם - דאודורנט -!
פורסם 2005 בדצמבר 1919 שנים שונא חורף.. מי שאומר מזיעים בקיץ ובלה בלה בלה יש לי מילה אחת בשבילהם - דאודורנט -! בשבילם* אז מה גם בחורף מזיעים לא? בשיעור ספורט או לאדע איפה :\ בכל אופן סתיו ואביב אלה ה-עונות, הפכפכים והכי רגועים והכי נורמלים ולא צריך הסתגלות אליהם, הכי טוב
ארכיון
דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.