אני חושב שזה שהממסד/תקשורת עדיין לא יודע איך להתייחס לרצח רבין ופשוט מגשש את דרכו, ופשוט נותן למפלגת העבודה (המפלגה של רבין ) לקבוע את סדר היום.

זה לא שאני מתנגד לזה, אבל הכנסת פשוט לא גיבשה בחוק את אופן ואת מהות הזכרון הממלכתי.

קודם כל רבין לא היה גדול כמו שמציגים אותו בזמנו הגיעו האוטובוסים המיתפוצצים

חוץ מיזה מה שיתכוונתי זה שיש עוד הרבה אנשים גדולים בהיסטוריה ולהבליט את רבין על חשבון אחרים זה טעות

ושאתה משנה שמות של מקומות לרבין אתה פוגע בזיכרון של אנשים אחרים ואני לא אומר שלא צריכים ליזכור אותו ולחנך נגד רצח ביכלל ונגד רצח פוליטי ביפרט

אני מסכים שלשנות את השם של כיכר מלכי ישראל לרבין זה בסדר גמור אבל בקצב הזה בימקום ישראל יהיה לנו ארץ רבין

2 דברים שמעצבנים אותי ביום הזה:

1.הפכו את יום רצח ראש הממשלה (שבמקרה היה רבין) ליום השמאלנים מדברים על שלום מציגים את הימין כזבל כאילו רבין היה אליל וכאילו כל הימנים אירגנו לרצוח אותו. שמים שירים של אביב גפן הבן זונה הזה יפה נפש מסריח ...

2.במקום לקחת תיום הבאמת חשוב הזה ולא בגלל שזה דווקא רבין נרצח אלא בגלל שרצחו ראש ממשלה ובגלל שמדינת ישראל מוגדרת כמדינה דמוקרטית (ז"א שראש ממשלה נבחר והכנסת נבחרת ומה שהכנסת תחליט במשך התקופה שהם יהו בשילטון זה מה שיקרה) זה נחשב פגיעה בדמוקרטיה וזה מה שחשוב ביום הזה שרצחו ראש ממשלה לא דווקא את רבין. לדעתי צריך ללמד ביום הזה על עקרונות הדמוקרטיה וזה שאסור לפגוע באדם בגלל שיש לו דעות שונות משלך (למרות שהייתי מביא מכות ליוסי ביילין).

התקשורות שלמאנית חד וחלק אין ויכוח בכלל

על ה"פסטיגל" הזה שהולך כל שנה בישראל זה ממש בושה

יש ביום הזה אצל התקשורת הסטה משמעותית כלפי הימין במקום לדבר על ערכי הדמוקרטיה הם מציגים את הדברים בצורה כל כך שמאלנית אפילו לא צריך לשמוע את מה שהם אומרים אפשר להבין לפי ההבעות פנים שלהם

אין להם שום זכות לעשות דבר כזה

זה חוצפה !

כידוע, היום הוא יום הזיכרון הממלכתי לזכר רבין.

ראיתי עכשיו בטלוויזיה חבר כנסת מסויים, שאין טעם לנקוב בשמו (מן הסתם הוא לא ממפלגת העבודה..), שהביע בקול מה שהרבה אנשים, לדעתי לפחות, חושבים ומסכימים בלב.

במקום להפוך את היום הזה ליום זיכרון בפגיעה בערכים, בפגיעה בדמוקרטיה, בפגיעה בערך חיי אדם, בהסתה, באלימות, וכו' וכו' - הפכו את היום הזה בפירוש ליום זיכרון להסכם אוסלו ולדרכו המדינית של רבין (שהיתה מאוד לא מקובלת בעיניי רבים).

אם הייתי רבין, והייתי רואה מה עשו מיום הזיכרון "שלי", הייתי נעלב.

השמאל בפירוש הפך את זה לאירוע פוליטי. אפילו רבין כבן-אדם בקושי מוזכר שם, ומדברים כל הזמן רק על הדרך שלו לשלום (ושוב, לדעת לפחות מחצית מתושבי המדינה - לחורבן) שהופסקה ועל כמה שזה נורא שאין יותר הסכם אוסלו.

מסכים לחלוטין...

וזאת למרות דעותי הפוליטיות.

אבל הנקודה היותר בעייתית - היא המגמתיות של התקשורת!

זה כמובן לא חדש, אבל זה הטריף אותי לגמרי לראות איך המראיין והשדרנים יוצאים בגלוי נגד הדעה של אותו חבר כנסת שהתראיין ומביעים את הדעה האישית שלהם במסווה של "מהדורת חדשות".

הם שמעו צד אחד. במקום להביא את הצד השני שיגיב, הם קובעים מראש שהצד הראשון טועה וחורצים את גורלו במקום.

פשוט בושה וחרפה.

אה, מי שלא מבין, התגובה של המראיין והשדרנים, לטענות הלגיטימיות, היתה משהו בסיגנון: "כן, כמו שאתם רואים, אפילו 10 שנים אחרי הרצח עדיין יש מחלוקות ועדיין קיימים אנשים שלא מסוגלים לשים בצד את חוסר ההסכמה שלהם בנושאים מדיניים ולהיות מאוחדים ביום קשה שכזה".

תגובה שפשוט מתעלמת ומבטלת לחלוטין את הטענה הלגיטימית לגמרי, שהאנשים שאחראיים על היום הזה הפכו אותו ליום זיכרון פוליטי להסכם אוסלו.

אני לא בטוח שהפרשנות היא כ"כ חד צדדית כמו שאתה מתאר...