פורסם 2005 באוגוסט 2820 שנים אני בן 18 מעשן בערך מגיל 15-16 (כבר לא זוכר) אני יכול להגיד שרק מסוף 16 אני נכנסתי לקטע של לקנות קופסאות ואפעם לא היה קבוע אופן הקניה. בחצי שנה האחרונה אני צרכתי כמויות עשן שאני לא רגיל להם לפעמים יותר לפעמים פחות אבל בממוצע של חצי קופסא ליום. אני הפסקתי לפני שבוע לעשן (חברה נכנסה לתמונה ואני מרגיש שאני חייב את זה לעצמי) אני לא נגעתי בסיגריה אחת אבל בשבועיים האחרונים אני עשנתי הרבה יותר מקופסא ליום. בינתיים אני מתפתה לעשן אך לבסוף נמנע. למעשה אני שולח פה הודעה כי אמרו לי שאסור להפסיק לעשן לגמרי אלא צריך לעשות את זה בהדרגה ולהוריד במינון.. עכשיו אין לי מושג מה המינון הזה ואני לא מעונין להוריד במינון כי לצערי אני חושש שאין לי כוח רצון מספיק חזק (למרות בזכות הילדה הזאת אני הפסקתי לשבוע והיא אמרה לי שאני יכול לעשן ובכל זאת החלטתי שלא..) ואני אחזור לעשן כמו פעם. מה אתם מציעים לי לעשות? אני ממש לא יודע מה לעשות כי אני מרגיש בשינוי בגוף שלי לטובה אני מרגיש שהגוף שלי מתנקה מכל החרא הזה שאני מעשן (נהנה לעשן לצערי ) ואין לי בעיות לשחק עכשיו כדורגל בכלל! (זה כולה שבוע..) תודה למגיבים.
פורסם 2005 באוגוסט 2820 שנים בוא אני אגיד לך משו.אני תמיד הייתי נגד סיגריות אף פעם לא רציתי לקחת ולא לעשן בטענה ש-"אני לא רוצה לגעת בחרא הזה".בסופו של דבר עשנתי כמה פעמים מתוך סקרנות ובשביל ניסיון. זה דחה אותי.אבל אחר"כ עישנתי פה ושם עם החבר'ה, ואז בתחילת החופש הגדול עשנתי ככה בין 1~3 סיגריות בלילה עם החברים,לפעמים יותר ולפעמים פחות.הקצבנו לעצמו זמן, תקופה מסויימת שבא נעשן חופשי ואחר"כ נפסיק.אחרי התקופה באמת הפסקנו, ולא הייתה לנו בעיה (רק לפעמים פסיכולוגית בגלל שאנחנו יודעים שזה ממכר חשבנו שהתמכרנווהיו רגעים שממש רצינו, אבל זה היה פסיכולוגית כי לא באמת התמכרנו לשיט הזה).ממש לא לעשן.אחרי שבועיים החלטתי עם חבר שלי שזה סתם טיפשי, שאפשר לעשן בהשגחה, כלומר לא לטחון כל החיים פקטים ולא - לא לעשן בכלל.להנות מידי פעם, ובמינון מדוד.כלומר נגיד מעשנים כמה ימים בלי לספור בלי לחשוב ובלי להרגיש רע עם עצמך ואז להפסיק לכמה ימים.ואז חזרנו טיפה לעשן פה ושם.עד שלפני קצת פחות משבוע אמרתי די אני פורש (חבר אחר שלי, אחרי התקופה הראשונה שעישנו לא נגע בסיגריה למשך איזה חודשואז עישן אחת ושוב הפסיק) ופשוט הפסקתי. לעומת זאת חבר שלי עישן היום ואתמול, אבל גם הוא יפסיק אני בטוח.תנסה לעשן בהדרגה, 1~2 ביום, ולאט לאט תפסיק לגמרי, יהיה לך יותר קל. אל תקנה קופסאות יותר ותגיד לעצמך שחבל על הכסף.אל תיקח מחברים או משו כזה, ובסוף תראה שתצא מזה בלי בעיה.רן.
פורסם 2005 באוגוסט 2820 שנים מחבר הבעיה שלי היא שאני כל הזמן רואה מישהו מעשן אני מתחיל לחשוב על זה. אני לא כל הזמן מחפש את הסיגריה אבל למשל היום הייתי עם חברים בסנוקר וכמובן מזמינים בירה תוך כדי משחק (איך אפשר בלי?) ואני תמיד עם יד אחת מחזיק את הבירה ויד שניה סיגריה.. ואני ממש רציתי ולבסוף לא לקחתי.. ככה שאני מאמין שאני יכול אולי לעשות את הבחירה הנכונה ולא לקחת אבל יש את ההרגשה של סיפוק אחרי השאיפה. כמו שאתה אומר פסיכולוגית או לא אני לא יודע דבר אחד בטוח אני לא מעשן מספיק שנים בשביל להיות מכור (עדין סיגריות שמעתי זה סוג של סם לא?)איך יהיה לי יותר קל להפסיק לעשן תוך כדי? קשה לי לחשוב על זה..
פורסם 2005 באוגוסט 2820 שנים הייתי מעשן קופסא, יום אחד החלטתי להפסיק לא עישנתי כחצי שנה בערך +- , אבל חזרתי שוב לעשן בעבודה והכי הרבה שאני מעשן ביום זה 3-4 סיגריות וגם עם זה אני מנסה להפסיק אבל תאכלס קשה ממש קשה עדיף לא להיכנס לזה, לדתי זה לא ממכר זה יותר עיניין של הרגל
פורסם 2005 באוגוסט 2820 שנים העצה הכי טובה זה להפסיק לעשן בבת אחת, ובוא אני אספר לך מדוע. לגוף לוקח שבוע בדיוק להתנתקות מכל החומרים הממכרים בגוף של הסגיריה. למה אחרי כן יש לך את החשק לעשן? בגלל ההרגל של:"להוציא מהקופסא-לשים בפה- להדליק- להחזיק סיגריה- לכבות אותה". בשביל זה עדיף שתקנה את ה"עלאק סיגריה" (הסיגריית מנתה הזו מפלסטיק, מוכרים בסופר פארם במכיר מצחיק). והכי חשוב. מעל כל זה. זה רצון להפסיק לעשן(תחשוב שזה יחסוך לך המון כסף...) בברכת הצלחה.
פורסם 2005 באוגוסט 2820 שנים ההרגשה הטובה שאתה רגיל להרגיש אחרי שאכטה אחרי כמה זמן שלא עישנת סיגריה זההניקוטין שמגיע למוח שלך ומספק את התלות שיש לגוף שלך לניקוטיןהכי טוב זה להפסיק בבת אחת (אם אתה מסוגל) ולנסות למצוא משהו אחר שיכול להרגיעאותך, פחות מסוכן (עדיף להתמכר למסטיקים מאשר לסיגריות)בעצם, יש 2 אספקטים של התמכרותהנפשי, שהוא כמו שמי שמעליי כתב, להיות רגיל להחזיק בקבוק בירה ביד אחת וסיגריה בשניה,או תמיד להוציא סיגריה אחרי האוכל למשלוהשני שהוא הפיזי, שהוא ה"צורך" שהגוף שלך מפתח לניקוטיןבעצם, ההבדל היחידי בין מי שמעשן לבין מי שמזריק הרואין זה שסיגריות זה חוקי (בנתיים)הרואין אולי יותר מסוכן, אבל בטווח הרחוק זה אותו הדבר, ושניהם זה תחביב יקר, מסוכן ולא בריאאם אתה כבר שבוע נקי, מן הסתם יש לך את הכוח רצוןנכון, זה לא קל להמשיך ככה, אף אחד לא אמר שזה קלאבל עם הזמן זה הופך להיות קל יותר כי הגוף שלך מתרגל לא להיות תלוי בניקוטיןותאמין לי, עוד חודש אתה לא תבין איך פתאום יש לך כ"כ הרבה יותר כסף בארנק, איך אתה מסריחפחות ואיך אתה מגעיל פחות באופן כללי, וגם פחות תרגיש (אם בכלל) את הצורך בניקוטיןאבל פריאור, את טועה (בת, נכון?)הניקוטין אולי מתנקה מהגוף אחרי שבוע, אבל זה לא אומר שהגוף כבר לא "משתוקק" לו, ולכן לוקחיותר משבוע עד שהגוף נגמל, הנפש זה כבר עניין יותר אישי, שכן זה תלוי בבן אדם
ארכיון
דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.