ובכן... ברצוני להעביר למחשב כמה דיסקים שברשותי למחשב, באמצעות Nero.

מכיוון שאני נוב מוחלט, רציתי לדעת איך לעשות את הריפ בדרך הטובה ביותר.

- אשתמש ב- Lame MP3...

- בקטגוריית ה- Channel Mode, מה לבחור - Stereo, Joint Stereo או Mono?

- ב- Encoding Quality אני מגדיר לאיכות הכי גבוהה, זה בסדר?

- בקטגוריית ה- Expert, יש משהו שאני צריך לשים לב אליו? Padding, Original/Private/Copywright Bit, Write CRC...

BITRATE:

- מה זה Bitrate בכלל?

- מה לבחור, Constant Bitrate או Variable Bitrate? ומהם ההבדלים?

- במקרה של Constant, יש מ- 32 עד 320 Kbit. מה הכי כדאי?

- ובמקרה של Variable, יש מ- 0 עד 9. מה לבחור?

המון תודות מראש.

תבחר ב192 ביטים לשנייה.

אני הייתי ממליץ לך ללכת על OGG אם אתה עושה RIP מCD מקורי

ןאפילו אולי ללכת על FLAC

פרט קצת על למה OGG ומה זה FLAC ?

OGG זה פורמט כמו MP3 של מוזיקה רק שהקבצי מוזיקה בפורמט OGG הרבה יותר קטנים.

האיכות כמובן נשמרת.

למיטב ידיעתי (הלא-ממש מקצועית בתחום):

Channel Mode: תלוי ב- bitrate. מתחת ל- 256Kbps, בחר ב- Joint, כלומר המידע המשותף לשני הערוצים נשמר ביחד. מ- 256Kbps ומעלה, בחר ב- Stereo. ב- Mono אל תשתמש לקידוד מוזיקה.

Encoding Quality: תלוי מה אתה רוצה להשיג, כמובן. ככל שהאיכות גבוהה יותר, הקובץ גדול יותר. במקרה של נגנים ניידים, איכות גבוהה יותר גם מורידה את משך הניגון עד להתרוקנות הסוללות.

אבל במקום להגדיר ידנית, אתה יכול להשתמש בהגדרות המובנות שהוגדרו כבר ב- LAME. עדיף למי שאינו מקצוען בתחום. אני משתמש ב- alt-preset extreme (או preset extreme עבור גרסאות חדשות יותר של LAME), שנותנת קידוד VBR מעולה לדעתי. פרטים נוספים תוכל למצוא בוויקי של האתר המצויין Hydrogenaudio.

Expert: לא מכיר. אבל אני לא expert... ;D

Bitrate: כמה ביטים להקצות לכל שניה של אודיו. Bitrate גבוה יותר יתן איכות גבוהה יותר, אבל יתפוס יותר מקום בדיסק ויקצר את משך הזמן עד להתרוקנות הסוללות. הערך שתבחר תלוי בתנאים בהם תקשיב: עבור ציוד איכותי כדאי לבחור ב- bitrate גבוה, לנגן סוג ג' עם אוזניות סוג ד' לשימוש בסביבה רועשת, bitrate נמוך יספיק בד"כ, ממילא לא תוכל להבחין בהבדל באיכות.

128Kbps נותן איכות סבירה מינוס. 192Kbps נותן איכות סבירה. 256Kbps איכות מצויינת ו- 320Kbps אמור להיות בלתי ניתן להבחנה מתקליטור. בכל מקרה, נסה כמה קידודים ותראה מה האוזניים שלך מעדיפות.

Variable Bitrate (או VBR) עובד בצורה קצת שונה. במקום להקצות מס' קבוע של ביטים לכל שניית אודיו, המקודד מקצה יותר ביטים לקטעים בהם הדחיסה תגרום לאובדן מידע רב יותר ופחות לקטעים בהם הדחיסה תגרום לפחות אובדן. כך ניתן לקבל קובץ באיכות גבוהה יותר בלי להגדיל את נפחו. פיענוח VBR דורש יותר עוצמה מהמעבד, כך ששוב משך חיי הסוללה במכשירים ניידים יהיה קצר יותר. איזה ערך לבחור? אני, כאמור, מקודד ל- alt-preset extreme, שלפי Hydrogenaudio שווה ל- 0. מס' גבוה יותר יתן איכות נמוכה יותר. שוב, נסה ותראה מה אתה מעדיף.

OGG, כאמור, הוא פורמט מתקדם יותר מאשר MP3, אם כי התמיכה בו לא נרחבת. לפני שתבחר לקודד בו, וודא שהמכשירים שלך יודעים לקרוא אותו. למעשה, OGG הוא פורמט הקובץ, הקידוד עצמו נקרא Vorbis. פרטים נוספים באתר הבית או, שוב, בוויקי של Hydrogenaudio.

FLAC הוא עוד פורמט של אודיו דחוס, רק שבניגוד ל- MP3 ו- OGG, הוא Lossless, כלומר לא מאבד מידע בתהליך הדחיסה. כלומר קובץ FLAC שיפרס בחזרה ל- wav יהיה זהה בדיוק לקובץ המקורי, שלא כמו MP3 או OGG. היתרון הגדול של FLAC הוא שהאיכות תהיה זהה בדיוק לזו של התקליטור המקורי, החיסרונות הם שגודלו של הקובץ יהיה משמעותית גדול יותר גם מהדחיסה הנמוכה ביותר של MP3, שמשך חיי הסוללה בנגן הנייד יהיה קצר עוד יותר ושכמעט ואין בו תמיכה במכשירים ניידים. פרטים באתר הבית או בוויקי של Hydrogenaudio.

חפש מדריכים בגוגל לRIP ........!

ההגדרות הרשמיות לסצנה של הMP3 הן VBR וSTEREO. תסיק מסקנות.