יצא לי לאחרונה לבלות זמן מה בקיבוץ דגניה ב' בצפון אצל קרובי משפחה ומאוד התרשמתי מן הרעיון של הקיבוץ שלפיו אינך "מופקר לגורלך" אלא חלק מקבוצה שהולכת כגוף איתן אם כי האידאולוגיה בקרב הקביצניקים בגילי נראיתה לי לוקה בחסר עד לא קיימת והם לא נראו מסורים במיוחד לרעיון.

בכל מקרה, בשבועות/חודשים האחרונים צצו לי מחשבות על חיים בקיבוץ, אולי רק לתקופה זמנית, חשבתי ללכת לעשות שנת שירות בקיבוץ ולראות איך זה.. שמעתי גם מתישהו על זה שיש כל מיני קיבוצים חדשים של אנשים צעירים עם הרבה יוזמה וחריצות שרוצים להקים קיבוצים כמו שהיו פעם ולא כמו ברוב הקיבוצים שבהם הפריטו את רוב הקיבוץ.

אשמח לדעת אם שמעתם על קיבוצים כאלה, מה אתם חושבים על קיבוץ כדרך חיים או על החיים בקיבוץ, או על שנת שירות בקיבוץ, ובכלל אם תוכלו להפנות אותי למידע בנושא אני אשמח מאוד!

תודה!

לא הייתי גר בקיבוץ בשום מצב, אני זקוק לסם של העיר. רעש המכוניות והפיח, הקניונים והחנויות, האנשים השונים.

גם בקיבוץ אין כלכך פרטיות, הדלת בבית שלך כבר לא שימושית. אני זקוק לזה

מלימודי במגמת גיאוגרפיה יצא לי להכיר את שיטת ההתיישבות "הישוב הקהילתי".

בדומה לקיבוץ, גם שם בישוב זה גרים מספר מוגבל של משפחות במקום פסטורלי, בעיקר בגליל.

ישנה ועדה של הישוב שבוחרת את אופי היישוב והפעילויות שבו אך הכניסה לחייו של דייר אחד לשני אינה כמו בקיבוץ, לכל אחד יש את פרטיותו. כמו כן אין חובה לעבוד בישוב ורוב תושבי הישוב יוממים לערים באזור או לפארקי תעשייה והייטק (מדובר בגליל).

אני חושב שתמצא כאן קצת יותר מידע:

http://www.jafi.org.il/hebrew/aretz/north/8.htm

לא הייתי גר בקיבוץ בשום מצב, אני זקוק לסם של העיר. רעש המכוניות והפיח, הקניונים והחנויות, האנשים השונים.

גם בקיבוץ אין כלכך פרטיות, הדלת בבית שלך כבר לא שימושית. אני זקוק לזה

אני מסכימה עם כל מילה...