איך אני שונא שהחושב מגיע ויורים בו,מעצבן ב רמות

אתה לא צריך להרגיש מיוחד, ברור שחלק פה מהאנשים מרגישים בדיוק כמוך ! אולי אתה נמצא במשבר כרגע שאתה לא מודע אליו (אני לא יפרט) כמו להרבה ילדים בגיל ההתבגרות וזה עוד יעבור ! לא מניסיון אישי כן אבל זה בדוק. הקיצר

אחי אל תיהיה במבוכה תאמין לי שאתה לא היחיד שמרגיש ככה וחלק מהאנשים שעכשיו קוראים את זה מרגישים כמוך !

what your parent's do to you?

בוס, כשאתה לא יודע אנגלית, זה לא מצחיק.

תודה לאלה שמתייחסים ברצינות

פסיכולוג עולה כסף? אם כן כמה בערך?

אם אתה רשום לקופת חולים מסויימת, אז אני חושב או שזה בחינם, או שזה במחיר מוזל תבדוק את זה.

שמע אחי לפי דעתי יש מצב שאתה מבלה יותר מידי זמן בבית, אני מציע לך לנסות להכיר/להתקרב יותר אנשים מהבית ספר שלך ולצאת איתם לעיר בימי שישי או לעשות כל מיני דברים, לנסות להשתחל (בלי להיות נאג'ס) לתוך חוגים חברתיים בכיתה שלך/בבית ספר וככה תתחיל לצאת יותר מהבית...

רק אל תבוא בקטע מעפאן של "אהההה אני בודד ואומלל תהיו חברים שלי!!!! בבקשה!" אלא תנסה לזרום ולהיות סבבה ולתת לאנשים הרגשה טובה (לגביך [אמון וצחוקים] ולגבי עצמם [אל תתחנף!!,פשוט תהיה נחמד אליהם ועל ידי כך תן להם שירגישו טוב לגבי עצמם קצת]) כשהם נמצאים איתך ואם ילך לך אז החבורות האלה יתחילו להזמין אותך באופן קבוע כשהם יוצאים..

אני מבין איך אתה מרגיש עכשיו, אבל תתעודד ותדע שזה זמני, כי לפי דעתי (עד כמה שאני יכול לנסות ולהבין מההודעה שלך) אתה עברת תקופה קשה ואתה מודע לזה ואתה כבר מרים את הראש ומסתכל סביב, תמשיך ככה, תמצא אנשים ויום אחד בכלל תשכח שהיית בסיטואציה הזאת.

בהצלחה

יש לי שני מילים להגיד על זה, זה קצת יותר משני מילים אבל נקרא לזה שני מילים:

אני רואה שאתה בן 16 אז בוא אני יגיד לך משהו על הגיל הזה: הוא הגיל הכי קשה נפשית. גיל 16 זה גיל נורא תובעני אבל אין לך מה לדאוג אתה יודע למה?! כי עוד שנתיים פלוס מינוס אתה תתגייס ואחרי משהו כמו שנה וחצי + - אתה תתבגר ותראה כמה זה בקטנה מה שעבר עלייך בתיכון. אני אומר לך את זה מתוך ניסיון. גם לי בתיכון היה נורא קשה מבחינה חברתית אבל זה השתפר פלאים. מה גם, שאני ממליץ לך ללכת לקרבי בצבא ולא בגלל אידיאולוגיה (זה כבר לחפירה אחרת ) אלא בגלל שהשירות הקרבי יכול לסדר לך את הראש ולהכניס אותך לפרופורציות לגבי החיים. בינתיים, כמו שהמליצו לך פה אז גם אני ממליץ לך לצאת יותר, לבלות ואתה תראה שככל שהשנים יעברו תחושת האי שייכות תעבור.

כל הכבוד לצה"ל,

כאן ורדה רזיאל ז'קונט,

סוף! ;D

קרא למישהוא פעם אחד מהדברים הבאים?:

1. קרה לכם שאתם מרגישים לא שייכים? זה לא חייב להיות דווקה איזשהוא משחק או אתר או פורום או בכלל משהוא שקשור למחשבים אלה שאתם מגיעים למקום כל שהוא (במצאיות) ואתם מרגישים לא שייכים?

כן זה קורה וקרה אין מה לעשות לפעמים אתה חושב שאתה תיהיה שייך אבל אתה לא-בדרך כלל קורה שאתה בא לבד ואתה לא מכיר אף אחד

וגם קורה שאתה בא עם חברים לפעמים

2. קרה לכם פעם שאתם מביאים מזל רע? למרות שאתם אדם טוב לב ואוהב לעוזר אתם חושבים שהמקומות שבהם אתם נמצאים תמיד נהרסים בגללכם? חשבתם מה היה קורה אם לא הייתם נמצאים באותו מקום האם הוא היה נהרס? (שוב לא חובה דווקה משהוא בעולם בוירטואלי אתה גם במצאיות).

תאונות קורות בעולם אין מה לעשות, אל תחשוב על העבר תחשוב על העתיד

3. קרה לכם פעם שפשוט החברה לא מקבלת אותכם? לא בגלל האופי או היופי שלכם אלה פשוט לא רוצים לקבל אותך? (כנ"ל לא דווקה מחשבים)

החברה לא מוכנה לקבל אותך? סימן שאתה לא רצוי, אתה פשוט צריך למצוא אנשים שיקבלו אותך איך שאתה

4. קרה לכם פעם שניסיתם ליצור קשר אם משיהוא להיתחבר אליו והוא לא רוצה את זה? ולא רק אדם אחד אלה כל אדם אחד אחרי השני. (כנ"ל לא דווקה עולם וירטואלי)כן קורה, כאילו לך לא קרה שיש איזה ילד דפוק מהשכבה שאתה רואה אותו בבוקר אתה מקבל עצבים-אין מה לעשות כל אחד והאופי שלו

מה עשיתם בשביל להעלים את הרגשות האלה?הימים עוברים המחשבות עוברות, תפוס איזה שינה טובה-תמיד עוזר

(אני יודע שהתארד קצת דפוק אבל עובר עלי משהוא בזמן האחרון ופשוט אין לי אם מי לדבר על זה)

תרגיש טוב,בסך הכל בחיים יש עליות ומורדות

פעם טוב פעם רע-זה החיים תתרגל

ולכל האנשים שיש אמור שהוא משוגע ושלחו אותו לפסיכולוג

אתם מגזימים....

תודה רבה לכולם.

אני באמת מרגיש טוב יותר ואני מקווה שזה יעבור אם הזמן.

יש לי עתיד בתור פסיכולוג?

לא קראתי את הת'ראד אבל אני ממליץ לפותח הת'ראד להתאבד

הפתרון האולטימטיבי!

עריכה:

עאאעאעאע טוב אני מצטער על התגובה הזאת

לדעתי מה ש-Your-AsSaSsiN אמר הוא מאוד נכון לכן אני גם אצטט את זה:

"תשמע, זה די קשה לקבל ביקורת רעה מהחברה, אבל לדעתי צריך לשים פס על כולם, צריך לתת לאנשים שמסביבך זמן להתרגל ולקבל אותך, זו לפחות דעתי".

תלמד לשים על כולם פס ואני מבטיח לך שהרגשות האלה יעלמו.

תראה .anime אני לא צוחק , יש סדרות שפשוט עוזרות ותופסות לך את המחשבה.

אתה גם יכול לראות את הסרט men of honor לא ראיתי אותו אבל אני יודע שנותנים לאנשים בשיקום לראות אותו וזה עוזר.

אוקי נראה לי שאני גם עובר את אותו תהליך כי התשובות שלי בכל המקרים הן חיוביות  :

ההבדל הוא שאני סיימתי תיכון לפני חודש ואני עדיין תקוע בהרגשה הזו

לפחות אני מודע למצב.

אני מתחיל להבין שהכל בראש שלי, וצריך להפסיק לחשוב שלילי ולנסות לחשוב כמה שיותר חיובי.

אני זוכר פעם אחת איזה צופיפניקית חיפשה משהו באינטרנט בהפסקה ורק מזה שאמרתי לה שהיא לא תספיק בחיים כי האתר דפוק היא קראה לי פסימי.

עריכה: אני היחיד שהת'רד הזה מזכיר לו את השיר WHY CAN'T WE BE FRIENDS של SMASHMOUTH?

MasterDK אחד הדברים הפחות טובים זה שאתה תחכה שזה יעבור מעצמו.

אתה צריך לגרום לזה לעבור, והכל בכלל סוויץ' קטן כזה במוח, אתה תראה שכשזה עובר, (וזה עובר רק צריך לעבוד על זה פסיכולוגית והכי טוב עם עצמך), המצב הנפשי הזה עובר לגמרי, ולא הבנת למה קודם הרגשת ככה.

זה לא בעיה לשכוח את הבעיות האלה זה בכלל לא קשה אבל כשאתה מגיע לחברה חדשה כל שהיא ומתנהגים אליך כאילו כל דבר שאתה עושה זה דפוק או שפתאום בחרה הזאתי מדרדרת נהרסת ומתפרקת אז פתאום אתה חושב מה הי קורה אם לא הייתי בא לאותה חברה? מה אם הם (האנשים מאותה חברה) חושבים שאני הרסתי להם את החברה. ואחרי שזה קורה כמה פעמים ברצף אתה פשוט נכנס לדיכאון אתה לא עושה כלום אתה נשכב על המיטה בחדר ופשוט מתחילות לרוץ לך מחשבות עד כמה החיים אכזריים איתך שאתה לא כמו כולם וקשה לצאת מזה אחרי זה

אף אחד לא מבקש ממך לשכוח, אתה רק צריך להתחשל. או ע"י עצמך אם יש לך כח נפשי מספיק חזק, או ע"י פסיכולוג שיעזור לך למצוא את הכח הנפשי הזה.

מה שכן, ביחד עם ההתחשלות הנפשית אתה צריך לפתח גם ביטחון עצמי גבוה יותר, לא רק לספוג אלא גם להגיב.

שאלה, אתה עובר הרבה דירות וערים שונות?

ולמה רצות לך מחשבות שהרסת חברה, מה אכפת לך אם הם לא רוצים אותך?

תמצא אנשים אחרים (ואני יודע שזה לא קל...)