About:blank

אני לא יודע למה זה וזה אמנם לא מחקר מדעי מקיף, אבל מהמחקר שאני עשיתי לפני כמה חודשים עולה שדגמים בצבע כסף = 24GB זיכרון ודגמים בצבע שחור = 32GB זיכרון. במקומות כמו KSP שמאפשרים לך לבחור את התצורה, ברגע שמשנים צבע, מיד מתבטלת האפשרות ל־32GB זיכרון ולהפך, אם בוחרים 32GB יש רק דגם שחור. אני לא יודע להגיד אם זה ככה מהיצרן או שמסיבה כלשהי ככה הדגמים ייובאו לארץ, אבל נראה שזה המצב. לא פעם הכותרות באתרים בחנויות בארץ מטעות לגבי הניואנסים של המפרט. לא בזדון, אלא פשוט העתק־הדבק וחוסר תשומת לב.

רק כמה הערות כלליות להשלמת העצות הטובות שכבר קיבלת כאן: פחות הייתי ממליץ לקנות לפטופ עם 24GB זיכרון כשאין אפשרות להרחיב בעתיד. עדיף AMD מאינטל (תמורה יותר טובה לכסף, שבב גרפי מובנה עדיף ועדיף באופן כללי), אבל צריך לשים את הדברים בפרופורציות. לשימושים שלך גם מעבד אינטל יספיק. אלא אם זמן סוללה הוא קריטי, עדיף לקנות מעבד אינטל שמכוון יותר "לביצועים" (כלומר לא דגם עם U בסופו). למשל ה־Vivobook S16 OLED עם מעבד 255H. עריכה: מחקתי את ההסתייגות בנקודה מס' 1 על כך שאפשר אולי להסתדר עם 24GB זיכרון אם תחליף מחשב בוודאות ולא משנה מה בעוד כשלוש שנים. מפני שאין אפשרות לשדרג, עדיף לקנות מראש עם 32GB כי גם את תחליף מחשב לעצמך בעוד 3 שנים, המחשב שתקנה עכשיו עדיין יהיה טוב ושמיש כך שאפשר לתת למשפחה/חברים או למצוא לו שימוש כלשהו. המעבד (בחתך רוחב) ובטח המסך לא באמת יגבילו את השימוש בטווח זמן של כמה שנים ועדיף לקנות מראש מפרט שאפשר למצות את השימוש בו כל עוד הפלטפורמה עדכנית מספיק.

אכן נראה שהדגמים עם מעבדי AMD אזלו מהמלאי אצל היבואן. כרפרנס, מדובר במפרט הזה. אתה יכול לקנות את הגרסה עם מעבד Intel. זה לא מאוד חשוב. למשל הדגם הזה (ללא מערכת הפעלה. בחירת מערכת הפעלה או צבע מסוים מכתיבה גם חלקים אחרים במפרט אז תבדוק אילו תצורות זמינות ומהי התצורה שעונה הכי טוב על הצרכים שלך מבחינת צבע + כן/לא מערכת הפעלה) גם יהיה מצוין ובגדול די היינו הך. עריכה: רק למען הסדר הטוב, הנה דגם מקביל פחות או יותר מסדרת IdeaPad Pro. צריך לשים לב שהוא מגיע עם 3 שנות אחריות (אז להשוות למחיר של ה-Vivobook +‏ 400 ₪ על הרחבת אחריות) ומקלדת בפריסה רגילה יותר. החיסרון היחסי הוא איכות בנייה קצת יותר מוטלת בספק ומקלדת קצת פחות טובה על הנייר, אבל ייתכן שכל זה זניח. תלוי כמה אתה רגיש לדברים האלה. עריכה נוספת: משהו ששכחתי לציין לגבי ה־Vivobook S16 זה שאין לו קורא טביעות אצבע מובנה. הוא כן מצויד במצלמת IR אז אפשר להשתמש בזיהוי פנים בשביל Windows Hello. רק למקרה שזיהוי טביעות אצבע חשוב וזיהוי פנים לא יכול להחליף אותו. במקרה כזה גם אפשר לקנות קורא טביעות אצבע קטן שמתחבר לשקע ה־USB. נראה שגם ל־IdeaPad אין קורא מובנה. זה משהו שלמדתי בחיפוש אחרי הלפטופ. כל היצרנים מציעים פחות או יותר את אותו דגם באותה רמת מחיר ועבור אותו פלח שוק. ההבדלים הם בעיקר במעבדים (Intel/AMD או כמה מהר סדרה מסוימת מתעדכנת לדגמי מעבדים חדשים יותר) וקצת במסביב. זה רק נדמה שיש המון אפשרויות.

אניא חושד שהבעיות שנתקלת בהן מקורן בתוכנה ולכן לא בטוח שמחשב חדש יפתור אותן. על פניו, ה־Latitude שלך אמור להתמודד עם המשימה הזאת ללא קושי מיוחד (להוציא מקרה שאתה מנצל או קרוב ללנצל את כל הזיכרון, ואת זה אפשר לבדוק ב־Task Manager אחרי שפתחת את כל הכרטיסיות והמסמכים שאתה בדרך כלל פותח, וגם אם זה המקרה כדאי לבדוק אם אפשר לשדרג זיכרון ב־Latitude). יכול להיות שאתה מעמיס על הדפדפן יותר מדי (הם לא כל כך בנויים להחזיק עשרות כרטיסיות פתוחות באופן קבוע) או שיש איזה כלי אחר ברקע שמנסה לעשות "אופטמיזציה" וגורם יותר נזק מתועלת או שפשוט איתרע מזלך ואופן השימוש שלך גורם לווינדוס לקרוס לעיתים קרובות מדי. בתור התחלה, אם אתה משתמש בכרום (או נגזרותיו), בתור התחלה הייתיה נכנס אל chrome://settings/performance ומפעיל את ה־Memory Saver אם הוא כבוי. הפעלתו משאירה כרטיסיות לא פעילות פתוחות, אבל התוכן שלהן מתעדכן רק כשאתה לוחץ עליהן במפורש. מוריד קצת עומס מהדפדפן. אם אתה משתמש ב־Firefox או נגזורתיו, מנגנון דומה (שנקרא Tab unloading) אמור להיות פעיל כברירת מחדל אבל אפשר לוודא זאת בחיפוש הערך browser.tabs.unloadOnLowMemory (ההגדרה צריכה להיות true) ב־about:config. הייתי גם סוגר כל תוכנה אחרת שרצה ברקע ואתה לא צריך לשימוש שוטף, בדגש על כל מיני תוכנות תחזוקה ואופטימיזציה. בנקודת הזמן הנוכחית, לא הייתי ממליץ לקנות מחשב מבוסס מעבד ARM (הדגם עם מעבד ה־Snapdragon שאליו קישרת) כמחשב ראשי משום שכל הפלטפורמה (חומרה + תוכנה) עדיין לא בשלה מספיק. הייתי במצב דומה לשלך לפני כמה חודשים. חיפשתי לפטופ חדש אחרי כמה שנים טובות, אבל מהר מאוד הבנתי שמוקדם מאוד בתהליך החיפוש מפני שלמרבה הצער זה מחייב אותך להתפשר על משהו. נכון להיום, Numpad קיים בגדול רק במחשבים מסדרות עסקיות או שמתיימרות להיות עסקיות (Latitude, ThinkPad, ThinkBook, IdeaPad, EliteBook) אבל הסדרות האלו הן כמעט שיבוט אחת של השנייה ואתה מתפשר על מעבד (שזה נניח עוד מילא כי עדיין מקבל מעבד עדכני) ובעיקר על איכות המסך כי אתה מקבל IPS זול, עם בהירות מפוקפקת ומכלול צבע מפוקפק לא פחות. ואם בוחרים במחשב עם מסך טוב יותר, מעבד עדכני יותר, מעוצב יותר וקל משקל קצת יותר, קשה למצוא לפטופ עם Numpad ובכל מקרה אתה מתפשר על יכולת שדרוג (זיכרון מולחם. אפשר לשדרג רק SSD). בסוף קניתי את ה־Vivobook S16 OLED עם מעבד AMD AI 9 HX 370 מכיוון שהוא שילב בין מסך מעולה, מעבד עדכני, מקלדת טובה ואיכות בנייה טובה. גם לא עלה הרבה יותר מ־ThinkPad או ThinkBook שנחותים ממנו משמעותית במעבד ובמסך. עד כה אני מרוצה, אבל יש כמה הסתייגויות. נתחיל בדברים הטובים: המסך מעולה. המקלדת נעימה להקלדה. משטח ההקלדה יציב. יש משטח נגיעה גדול (לדעתי מדי) ונוח לשימוש. המעבד מצוין וכולל שבב גרפי שמייתר שבב גרפי ייעודי אלא אם השימוש שלך מאוד מסוים ודורש חומרה מאוד מסוימת כדי להפיק ממנו את המרב (כמו למשל עריכת וידאו כפרנסה, משחקים, הרצה מקומית של במודלי שפה גדולים בגודל עשרות מילארדי פרמטרים). למסך כמעט אין שוליים אז אתה מקבל מסך שהוא ~16 אינץ' אבל לא מגדיל מאוד את מידות המחשב החיצוניות. הוא קל משקל ולניוד. אם אין לך בעיה לקנות רישיון של ווינדוס בעצמך ולהתקין, כדאי לדעתי לקנות את הגרסה בלי מערכת הפעלה. וההסתייגויות: מגיע רק עם שנת אחריות אחת. אפשר להרחיב לשלוש ב־400 או 500 ₪ אבל צריך לשקלל את זה כשמשווים את מחירו לזה של חלופות שמגיעות עם 3 שנות אחריות. המאווררים שלו קצת מרעישים. צריך לשחק עם ההגדרות כדי להפוך את זה לנסבל יותר. לא חיסרון מהותי, רק משהו לקחת בחשבון (ולפטופים בעבודה מאומצת תמיד מרעישים קצת, או שאתה מתפשר על ביצועים). הוא מתחמם די מהר וכאן דווקא הגוף מאלומיניום שמשמש כמעין גוף קירור שעוטף את כל המחשב הוא אולי טיפה חיסרון בשל מוליכות החום הטובה שלו. אבל חשוב לציין שהוא לא מתלהט או הופך לא נעים לעבודה. בסופו של דבר גם עניין של העדפה. יש מי שמפריע להם יותר ויש מי שפחות. הזיכרון מולחם ללוח ואין אפשרות לשדרג אותו. אם קונים, הייתי בהחלט ממליץ ללכת מראש על 32GB. כן אפשר לשדרג SSD. וההסתייגות הגדולה ביותר (עבורי) היא ה־NumPad שהוא היה הדרישה שסביבה נסוב כל הסיפור. נתחיל מזה שמשטח הנגיעה של המחב ענק, לדעתי יותר מדי גדול, ואמנם זה נוח אבל זה מוביל לכך שהמקלדת נדחפה לאחור והפכה דחוסה משהו לעומת המקלדות של Latitude, ThinkPad. בשל השטח הפחות גדול שנותר למקלדת, ל־NumbPad מבנה לא הכי ארגונומי לדעתי. המקשים שלו קטנים יותר מהמקשים של שאר המקלדת. אם ב־Numbpad רגיל אפשר להניח אצבע על כל אחד משלושת מקשי הספרות שבשורה, כאן שתי אצבעות מכסות את כל שלושת המקשים וההקלדה לא אינטואיטיבית כמו ב־NumPad רגיל. צריך לתרגל זיכרון שרירים חדש. לא רק זה, גם פריסת ה־NumPad שונה. אין מקש Insert/אפס ארוך. אין Enter ארוך (שניהם קצרים) וגם המקשים /, *, – ו־Num Lock לא במיקומים הרגילים שאליהם אתה בטוח רגיל מכל מקלדת רגילה אחרת. הם מסודרים בשורות מעל מקשי הספרות וגם לזה צריך להתרגל. זה לא סוף העולם, אבל כן דורש הסתגלות ואי אפשר להכחיש שיש שם בעיה ארגונומית קטנה שכל הרצון הטוב שבעולם לא בהכרח יפתור לגמרי. אם זה המחשב העיקרי שעליו תעבוד, כנראה שתתרגל לזה די מהר. אני מדלג בין שני מחשבים (דסקטופ ולפטופ ובדסקטופ יש מקלדת רגילה) אז לפעמים צריך להתרגל קצת מחדש. יש דגמי IdeaPad Pro שמגיעים עם מפרט דומה (מעבד עדכני + מסך OLED ופחות או יותר אותם חיבורים לציוד היקפי וגם עם זיכרון מולחם שלא ניתן לשדרוג) ומקלדת בפריסה רגילה יותר. אני פחות מחבב את דגמי ה־IdeaPad בשל איכות בנייה קצת זולה (כולל מקלדת ככה־ככה) אבל אין לי ניסיון עם הדגמים העדכניים ביותר (אם כי לפי ביקורות ברשת אכן פה ושם עיגלו קצת פינות בדגמים האלה), אבל כאמור – בשוק הלפטופים של היום תמיד צריך להתפשר על משהו. הכל בסופו של דבר שאלה של מה חשוב יותר.