Try HWzone in English English
עבור לתוכן
  • צור חשבון

About:blank

צוות האתר לשעבר
  • מספר הודעות

    8,266
  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • Days Won

    16
  • זמן מחובר

    253יום 22ש' 14דק' 44שנ'

כל דבר שפורסם על-ידי About:blank

  1. בדיוק. זה לא שה-NUC לא בחירה טובה, אלא שרציתי להציע עוד אפשרות לשיקולך (ולא כל כך יותר גדולה מה-NUC). לגבי ההשוואה לנייד, זה לא מדויק כי עם נייד אתה מקבל מסך, סוללה (שווה ערך לאל-פסק במחשב שולחני), מקלדת, פד מגע (קרי עכבר), ייתכן שגם קורא טביעת אצבע, בניידים עסקיים גם שבב TPM, ככה שלהשוות רק מעבד, זיכרון ואחסון זאת לא השוואה הוגנת. אבל כאמור, הדיון הפך לאקדמי מכיוון שכבר בחרת (ושוב, לא עשית טעות). תתחדש ותהנה.
  2. שני אלה הולכים יד ביד. כל תחום התקשורת בארץ (ולא רק בארץ. אני לא מאלה שטוענים שפה הכל גרוע ובמקומות אחרים הכול ורוד ומושלם) בעייתי ואין ממש פיקוח או אכיפה. יש לזה כל מיני סיבות, ובכללן העובדה שכל התשתיות הן פרטיות ולחברות תקשורת אין ממש תמריץ להשקיע בהן כי בשוק התקשורת (שוב, ולא רק בארץ) באופן מסורתי רמת התחרות נמוכה. אבל כמו שאמרת נכון. אפשר גם להיות אופטימיים ולהאמין שהפעם תעשה עבודה יסודית.
  3. אתה לא אמור לחבר את כל נקודות הטלפון בבית למכשיר. זה לא כמו רשת מחשבים שבה כל נקודת קצה צריכה להתחבר בצד השני לסוויץ'. אתה מחבר את המכשיר (לא יודע איזה ציוד בזב"ל מחלקים כיום, אבל בעקרון מתאם השיחות מובנה בנתב ככה שייתכן שתקבל רק מכשיר אחד. החסרון כאן שלא תוכל להפוך את הנתב למצב Bridge ולהשתמש בו רק כמודם כי אז תאבד את קו הטלפון) לשקע הטלפון שבקיר ואז כל נקודות הטלפון בבית שנמצאות על אותו "קו" הופכות לפעילות. יגיעו בטח הוראות עם המכשיר. זה מיועד להתקנה עצמית (בהנחה שיש תשתית קיימת).
  4. אין אפילו עדיין דור רביעי בארץ כמו שצריך. כלומר יש טכנית, אבל בהצלחה (לרוב המשתמשים הממוצעים; יש גם יחידי סגולה) לקבל מהירויות של דור רביעי בפועל.
  5. הבעיה לדעתי עם ה-NUC היא שאתה קונה למעשה עוצמת עיבוד של לפטופ. זה לא אומר שזה לא מספיק לצרכים מסויימים (ולצרכים שלך זה יספיק בהחלט), רק שהיחס עלות-תמורה הוא לא משהו. חלופה ל-NUC היא פלטפורמת DeskMini של ASrock. זיכרון SODIMM ומקום רק לכונני 2.5 אינץ' (לשניים), אבל תושבת של מעבד שולחני. לא יודע אם הייתי משדך אותו למעבדים זוללי אנרגיה ופולטי חום (למרות שבעקרון אפשר כי קירורים טובים יותר מהסטוק בפרופיל נמוך שמתאימים), אבל למעבדי אמצע שוק (שהם די והותר לשימושים של כמעט כל מי שמחפש כזה מכשיר קטן) זה פתרון מצוין. מעין הכלאה בין NUC למחשב שולחני. מגיע בגרסת Barebone (רק לוח ואתה צריך להוסיף מעבד, זיכרון, אחסון ומודולים להרחבה כמו עוד חיבורי USB ו/או WiFi/BT) או במפרטים מוכנים. יש גם לאינטל וגם ל-AMD, אם כי עדיין לא יצאו ה-APU של סדרת רייזן 3000 אז כרגע רלוונטית רק סדרת רייזן 2000G (אלא אם כן קונים מפרט עם שבב גרפי ייעודי). יש בפלונטר מגוון תצורות. אני לא טוען שזה באופן חד-משמעי פתרון יותר טוב מ-NUC כי זה תלוי שימושים והעדפות אישיות. אני רק מציע חלופה למען הסדר הטוב. בכל מקרה, דגם ה-NUC שקישרת אליו הוא בסדר גמור לשימושים שלך.
  6. קטגוריה 7 (CAT7) אינה תקן תקשורת מוכר (רק תקן ISO) ואין צורך בכבלים כאלה בסביבה ביתית. משתמשים בכבלים האלה בחוות שרתים להעברת מידע במהירויות של +25 Gbps ואת הכבלים שבהם משתמשים לא בדיוק קונים בחנות המחשבים השכונתית. מה כל זה אומר? שמוטב לך לקנות כבל CAT5e או CAT6 באורך מתאים כי הם בנויים לפי תקן תקשורת. ה-CAT7 הזולים שמוכרים בחנויות השכונתיות או באיביי יכולים להיות בפועל כל דבר. הם בטח לא כבלים שהייתי ממליץ לסמוך עליהם. יותר תעלול לקידום מכירות תוך ניצול חוסר הידע של אנשים והנטייה לחשוב שמספר גדול יותר ייתן יותר "ביצועים". עד שנגיע ליום שבו רשתות תקשורת ביתיות ידרשו להתמודד עם קצבים של יותר מ-10 Gbps, יהיו כבר תקני תקשורת מתאימים עבור כבלים. כדי לצאת מהממ"ד אם לא תהיה קליטה, הפתרון הכי טוב לחיבור שתי נקודות באופן קווי הוא להשחיל כבל רשת. אם זה לא אפשרי, הפתרון השני בטיבו הוא MoCA (רשת על הכבלים הקואקסיאליים של הוט/יס) והפתרון הקווי האחרון בטיבו הוא מתאמי רשת על גבי החשמל. מאריכי טווח אלחוטיים הם כמובן פתרון פחות אמין מחיבור קווי כי הם "מגבירים" רק את האות שהם קולטים. ככה שאם האות לא משהו כבר ביציאה מהממ"ד/בנקודה הכי קרובה לממ"ד שבה יש שקע חשמל פנוי שאליו אפשר לחבר מגדיל טווח כזה, מגדיל טווח לא באמת יועיל (ואז יש את סוגיות האבטחה של ציוד אלחוטי לשוק הצרכני שלא ממש מקבל עדכוני אבטחה).
  7. אה. סליחה. לא הבנתי אותך. כן, בהחלט. במצב הזה יש אשף שמגדיר עבורך 1WAN + 2WAN כך שרוב העבודה נעשית עבורך. האמת היא שמעולם לא ניסיתי את האשף הזה אז אני לא יודע להגיד מה הוא יוצר בדיוק, אבל לדעתי הוא מגדיר רשת נפרדת בשקעים eth1 ו-eth2, כך שאם eth1 מוקצה למשרד א', כל הציוד הרלוונטי ישורשר מתחתיו (וכנ"ל eth2 ומשרד ב'). מה שעוד שכחתי לציין ולדעתי חשוב, הוא שחלק מההעדפה שלי ל-Ubiquiti היא התמיכה שלהם. לא רק שיש פורום מאוד פעיל, אלא שאתה יכול לעלות בצ'אט מול התמיכה הטכנית שלהם (באנגלית) והם שמחים מאוד לעזור. אם מישהו מתקשה או משהו לא מצליח, הם אפילו מציעים להתחבר מרחוק ולהגדיר בעצמם. לא שהם היחידים עם תמיכה טובה או מוצרים טובים, אבל לדעתי המוצרים שלהם נותנים יופי של פתרון לעסקים קטנים (ואפילו לבתים פרטיים). מקבלים ציוד מקצועי (אבל כמובן אין לצפות מה-ER-X-SFP להחזיק משרד גדול בכוחות עצמו או לעמוד במשימות שדורשות כוח עיבוד גדול יותר, כמו הרבה חיבורי VPN. התמורה היא ביחס לשימושים שלהם מיועד הציוד) במחיר סביר, בלי דמי מנוי חודשיים ועם תמיכה טכנית מהיצרן (החיסרון הוא אחריות קצרה, רק שנה).
  8. אתה לא צריך VLAN במצב הזה. ה־ER יריץ שרת DHCP ויחלק כתובות. VLAN רלוונטיות רק כדי ליצור רשתות לוגיות נפרדות על אותו ציוד. זה היה רלוונטי אם שני המשרדים היו מחוברים לסוויץ' מנוהל אחד, ואז היית מקצה פורט אחד למשרד א' (נניח VLAN 10) ופורט נוסף למשרד ב' (VLAN 20) כדי להפריד את התעבורה. במצב שנוצר אין בזה צורך כי משרד א' יעבוד ישירות מול ה־Dlink כשרת DHCP ואילו משרד ב' יעבוד מול ה־ER כשרת DHCP. שוב, זה לא מבנה אידאלי אבל אין לי רעיון אחר.
  9. סוויץ הוא לרוב מכשיר שנמצא בשכבה 2 של מודל ה־OSI. ככזה אין לו יכולות ניתוב משל עצמו ואת הגדרת ה־VLANs ושרתי ה־DHCP שלהם צריך לעשות בנתב. יש גם סוויצ'ים שעובדים בשכבה 3 (אפשר לחשוב עליהם כסוויץ משולב נתב) ובהם כן אפשר ליצוא VLAN ושרת DHCP. טופולוגיית רשת קלאסית היא אינטרנט > (מודם) > שער (Gateway) שהוא הנתב והפיירוול > סוויץ' > ציוד קצה. במקרה שלך הטופולוגיה האידאלית הייתה אינטרנט > Dlink (רק כמודם) > נתב > סוויץ' > ציוד קצה (כולל נקודת או נקודות גישה בכל משרד). רק שבמקרה הנתון המודם ונקודת הגישה (שנמצאים כמעט בשני הקצוות של הטופולוגיה) משולבים במכשיר אחד. הפתרון היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא להשתמש ב־EdgeRouter (או נתב דומה) בתור סוויץ' בשכבה 3, אם תרצה (נדמה לי שגם ה־Edgeswitch יכול לתפקד בסוויץ' בשכבה 3 אבל אני באופן אישי הייתי קונה EdgeRouter בגלל שאפשר יהיה להשתמש בו בעתיד גם כ־Gateway). או במילים אחרות > אינטרנט > Dlink (שאליו יחובר סוויץ' לא מנוהל בשביל משרד א והוא למעשה יהיה ה־Gateway של משרד א') > Edgerouter שישמש כ־Gateway של משרד ב' > סוויץ' לא מנוהל שיחבר את כל ציוד הקצה במשרד ב. ה־ER יחובר בכבל אל אחד משקעי הרשת של ה־Dlink ויוגדר כשרת DHCP שיחלק כתובת ב־Subnet שונה (אם נניח ה־Dlink מחלק כתובות בטווח 192.168.1.2-254, ה־ER יחלק כתובת בטווח 10.0.0.2-254 ויהיה כלל בפיירוול שלו (ליתר ביטחון) שימנע תקשורת ל־Subnet אחרות. שוב, זה לא פתרון אידאלי. לדוגמה: משרד ב' יהיה מאחורי מנגנון NAT כפול (של ה־Dlink ושל ה־ER. אם אתה צריך להפנות פורטים אז תצטרך לעשות את זה בשני המכשירים או לכל הפחות ליצור כלל ב־Dlink שיאפשר העברה של כל התקשורת לכתובת ה־IP הסטטית של ה־ER). אבל אם אלה האילוצים זה הפתרון הכי טוב שאני יכול לחשוב עליו כרגע. לגבי ה־NAS, תתחדש. זה לא שה־Asustor לא יכול לעבוד במצב RAID5 אלא שאין לו לדעתי מספיק כוח עיבוד וזיכרון לשרת צרכנים ברשת וגם לכתוב למערך RAID5 בזמן אמת. יכול להיות שאני טועה, אבל זה חשש שהיה לי אם הייתי במצבך.
  10. נכון. אבל אני לא מכיר מקום בארץ שיש בו מסכים מסדרות מקצועיות שעומדים ככה סתם בתצוגה זה לצד זה. גם אם קיים מקום כזה, בסביבה של אולם מכירות עם תאורה חזקה (טבעית ו/או מלאכותית) וכשהמסכים בדרך כלל מוגדרים על בהירות גבוהה קשה מאוד להתרשם באמת בשביל צרכים מקצועיים. מניסיוני העקיף (ייעוץ לאחרים ושמיעת משוב מכאלה שעוסקים בתחום) המסכים של Dell מהסדרה הקצועית P או UltraSharp (שגם מגיעה לכאורה מכוילת מהמפעל, אם כי כיול תלוי גם בתאורה בסביבת העבודה כך שכיול מהמפעל הוא לא בהכרח המצב הכי אידאלי שאליו יכול להגיע המסך בהגדרות וסביבת עבודה נתונות) הם בחירה לא רעה למי שמחפש מסך במחיר סביר שיאפשר לבצע עבודה מקצועית, גם אם יש מסכים שנחשבים ליותר טובים. יש גם מי שיגיד שכל מסך IPS או VA (בתנאי שהוא לא זבל גמור) מספיק בשביל להיכנס לתחום. באיזה מסך היא השתמשה בעבודה הקודמת שלה (אם מדובר בעבודה באותו תחום)?
  11. בסטייה קלה מהנושא. אם כרגע מדובר בגישוש לקראת קריירה עצמאית, לדעתי זאת טעות לקנות יותר ממה שצריכים מתוך כוונה "לגדול" לתוך זה. הסיבה לכך פשוטה, אף פעם לא יודעים בדיוק לאן מסלול הקריירה יקח אותה ולאיזה ציוד היא תזדקק בעתיד. כל השקעה בכיוון עכשיו היא ספקולטיבית במידה. בנקודת הזמן הזאת היא צריכה לקנות מערכת שמתאימה למה שהיא עושה עכשיו ובעתיד הנראה לעין. זאת גישה נכונה גם אם לא הייתה מגבלת תקציב, והיא בטח תקפה ברגע שיש מגבלת תקציב. מאוד קל להתבלבל ולרצות את הכי טוב שיש מכל קטגוריה, אבל מה לעשות שיש אילוצים? אז צריך לוודא שהפשרות שעושים כדי להכניס הכל למסגרת התקציב והצרכים הן פשרות שאפשר לחיות איתן ושהשפעתן על העבודה כרגע בפועל היא לא קריטית. כלומר לא לקנות איזה מסך TN ולסבול איתו או לחילופין איזה מעבד שלא מספיק או מערכת מאוד מרעישה ולסבול איתם. חשוב שהפשרות ישפיעו כמה שפחות על חווייית העבודה ויש מספיק מסכים טובים במחיר סביר שיעשו את העבודה בשלב זה של הקריירה שלה ולאור מגבלת התקציב. אפשר להסתכל על זה גם מהזווית העסקית. אם כל הניסיון זה לא יצליח כי היא תחליט שעדיף לה לעבוד כשכירה (להיות עצמאי זה לנהל עסק על כל המשתמשע מכך ולא כולם בנויים לזה. זה הרבה יותר ממעבר לעשות את העבודה או להציע את השירות שבבסיס העסק), אז יהיה חבל על כל ההשקעה. ואם היציאה לדרך עצמאית כן תצליח בטווח הארוך, יש הרבה יותר הגיון עסקי־כלכלי מבחינת ניהול הכנסות/הוצאות/מע"מ (על משמעויות המיסוי) בקניית ציוד מרווחי העסק (שבצורה עקיפה גם מגדירים את דרישות הציוד בהתאם לחתך סוג העבודות הכי מכניסות) מאשר לקנות הכל מראש בבת אחת. על מחשב אפשר לנכות גם הוצאות פחת. מן הסתם צריך להשקיע השקעה ראשונית בהקמת העסק (ואולי אפילו צריך לשקול קודם לפתוח עסק ורק אז לקנות את הציוד דרכו), אבל כבעל עסק אסור להתנהל כשכיר או כאדם פרטי שקונה לעצמו ציוד עבור תחביב.
  12. תלוי כמה נפח אתה צריך, איזה ביצועים אתה מחפש ולאיזה כלים (ברמת התוכנה) אתה זקוק. אחת הסיבות המרכזיות שאנשים קונים Synology היא התוכנה, למרות שבדרך כלל אפשר למצוא באותו מחיר חומרה טובה יותר (ועם אפשרויות שדרוג) אצל המתחרים (בעיקר QNAP). אין לי עד כדי כך ניסיון עם המכשירים האלה, אבל לדעתי התוכנות של Synology ו-QNAP שוות ערך. עניין של העדפה יותר מףונקציונליות. את Asustor אני פחות מכיר מבחינת התוכנה, אבל אני משער שלא תהיה בעיה לחפש מידע עליה ברשת ולוודא אם יש את הכלים שלהם אתה זקוק. עם זאת, המפרט של המכשיר לא משהו. נראה כמו מכשיר שמיועד לשמש כשרת אחסון (כלומר כזה שמועבר אליו חומר פעם או כמה פעמים ביום מכל המכשירים בבית/משרד קטן) ולא מכשיר שמיועד לשמש שרת קבצים מרכזי לעבודה דרך הרשת. לדעתי הוא פשוט לא יעמוד במשימה, בטח לא אם תפעיל אותו ב-RAID 5. המהירויות בזמן אמת עלולות להיות מתסכלות
  13. זאת טופולוגיית רשת בעייתית כי נקודת הגישה משולבת במודם באותו מכשיר. צריך לבדוק אם ה-Dlink יודע ליצור VLANs. הרעיון היחיד שיש לי עכשיו זה באמת לקנות Edgerouter בשביל העסק שלכם. העסק השני יעבוד על סוויץ' שיחובר ישירות ל-Dlink. ה-Edgerouter ישב אמנם על אותה subnet שלהם אבל יוציא subnet משלו ואז בעזרת כללי Firewall לבצע הפרדה בין הרשתות ככה שלא תהיה להם גישה, ולהפך. זה קצת עקום אבל אם אלו הנסיבות... אני אנסה לחשוב על זה מחר קצת יותר (כבר די עייף עכשיו). אין טעם חקנות ER-X ולהפוך אותו רק לסוויץ'. סוויץ' מנוהל פשוט של של 5 עד 8 פורטים ממשפחת UniFi או EdgeSwitch עולה משהו כמו 450-500 ₪. דומה למחירנשל ה-ER-X. ה-DS218j בסדר בתור שרת קבצים, רק אל תצפה לביצועי העברת קבצים מדהימים. אם סביר שיותר מ-4 עמדות עבודה יכתבו ויקראו ממנו קבצים במקביל באופן קבוע, הוא כנראה לא יעמוד במשימה. זה מכשיר שמיועד להיות שרת קבצים/גיבוי מרכזי אישי/ביתי ולא שרת עבודה מרכזי למשרד.
  14. אם אתה צריך להשתמש במכשיר הקיים כנקודת גישה, זה לא אידאלי כי היכולות שלו כפיירוול/נתב בטח מוגבלות מכיוון שהוא מוצר לשוק הביתי. במקרה כזה תשכח מה-Edgerouter או מה-USG כי כל מה שאתה צריך לשים מאחורי הנתב הקיים הוא סוויץ' מנוהל וליצור בו VLANs כדי להפריד לוגית בין המשרדים. יכול להיות שתתקל בבעחה. אני מבין שנקודת הגישה של הנתב הקיים היא למעשה נקודת הגישה באחד המשרדים ולכן ייתכן שלמכשירים שמחוברים אליה לא תהיה גישה למכשירים שמחוברים ל-VLAN של המשרד כי היא נמצאת לפני החלוקה ל-VLANs, אלא אם אפשר ליצור VLANs ב-Dlink. בעצם בוא נחזור צעד אחורה. מה המטרה של הפרדה בין המשרדים? יש סיבה שהם לא יכולים להימצא על אותה רשת?
  15. כן, בהחלט. משהו לא מסתדר בהתנהגות הזאת. הפלטפורמה רק שבוע בשוק. צריך לתת לה לפחות עוד כמה שבועות טובים ולראות איפה הדברים יעמדו אז. צריך לקוות שאלה מחלות ילדות פתירות.
  16. צריכת הזרם של רייזן 3000 נמוכה ולכן כשאין עומס המתח עולה כדי לשמור על הספק נתון. על פי דיווחים, תחת עומס המתח יורד (כי הזרם עולה) מה שמאשר את העניין. עם זאת, ברור שמשהו (PBO) לא לגמרי מלוטש כאן. צריך לקוות שזאת מחלת ילדות אבל אין ממש דרך אחרת להתמודד עם צריכת זרם נמוכה כדי להגיע להספק נתון.
  17. את ה-Dlink אתה אמור להעביר למצב Bridge כך שיתפקד רק כמודם. ל-Ubiquiti יש שתי משפחות מוצרים (יש יותר אבל לענייננו רלוונטיות רק שתיים): EdgeMax ו-UniFi. יש חפיפה די גדולה בין הדגמים (אותו מכשיר רק בעיצוב קצת שונה), אבל נקודות הגישה האלחוטיות קיימות רק בסדרת UniFi. UniFi היא משפחת מוצרים שמיועדת לניהול מבקר מרכזי ובגדול דרך ממשק משתמש גרפי (הבקר הוא תוכנה שאפשר להתקין במחשב, לקנות את ה-Cloud key או לארח בענן בשירות כמו Hostifi. אין צורך שהבקר ירוץ ברקע כדי שהכל יפעל. צריך אותומרק כדי לשנות הגדרות, אבל כשהוא כבוי אין לך סטטיסטיקת פעילות ברשת. Edgemax היא משפחת מוצרים שמציעה יותר פונקציונליות, אבל כנראה שתצטרך להיכנס ל-CLI כי לא הכל קיים בממשק הגרפי. כך שאם אתה מעדיף כמה שפחות התעסקות עם שורת הפקודה ובסך הכל מחפש הגדרות די בסיסיות, אולי כדאי לך לשקול את משפחת UniFi, ובייחוד אם אתה אולי מתכנן הוספת סוויץ' או נקודת גישה אלחוטית. לשם כך תזדקק לUSG שהוא גרסת UniFi של ה-Edgerouter Lite (רק אם פחות יכולת לנבור בקרבי המערכת ולנצל כל מה שאפשר להפיק ממנה. אתה די נעול לסט הפונקציונליות של הבקר) אבל גם לסוויץ' של UniFi כי ל-USG רק יציאת LAN אחת. זה דומה לתרחיש Pfsense שתארתי. עם ה-ER-X-/SFP תוכל להגדיר תצורת WAN אחת + 2 VLANs וזה יכול לחסוך לך תיאורטית את הסוויץ' המגשר. יש אשף להגדרת התצורה הזאת ככה שזה יכול להעשות מהממשק הגרפי. כך ששקע eth0 יהיה ה-WAN (נכנס אליו כבל מהמודם). שקע eth1 ישמש לחיבור הסוויץ' של משרד א'. שקע eth2 ישמש לחיבור הסוויץ' של משרד ב'. שתי הרשתות האלו יהיה נפרדות כמובן. כל עוד לא מתוכננת תעבורה דרך VPN ה-Edgerouter X יספיק. עדיף לקנות את דגם ה-SFP משתי סיבות. אני חושב, אבל לא לגמרי בטוח עכשיו, שהמעבד שלו קצת יותר חזק, ובניגוד ל-X הרגיל כל היציאות שלו תומכות ב-PoE וזה נחמד. שימושי אם תרצה םעם לחבר אליו ישירות נקודת גישה שלהם או אםילו סוויץ' UniFi קטן (יחסוך לך חיבור לחשמל). לא קריטי, אבל ההפרש במחיר לא כזה גדול.
  18. יש שתי אפשרויות. מודם > Pfsense > שני סווצ'ים מנוהלים כמו אלה מסדרת UniFi של Ubiquiti. את ה-VLANs אתה מגדיר בנתב-פיירוול Pfsense ואז מגדיר בסוויץ' איזה פורט יהיה שייך לאיזו רשת וירטואלית או לשייך את הסוויץ' כולו לרשת וירטואלית אחת. אפשר לראות פה איך זה נעשה. מודם > Edgerouter X SFP (נתב-פיירוול של Ubiquiti) ששתי יציאות שלו מוגדרות כ-VLANs נפרדות ומשם לסוויץ' בכל משרד. רק שצריך לדעת גם באיזה סדר גודל של תעבורה מדובר כי הנתב הזה יחסית חלש (מיועד למשרדים קטנים) ואם מדובר בנפחי תעבורה גדולים בין המשרדים לאינטרנט או בין משרד למשרד, יהיה צורך במכשיר שמתאים יותר.
  19. אז ה-3600 הוא הבחירה הכי מאוזנת כאן אם יש מגבלת תקציב ורוצים לקבל את מרב הערך מכל רכיב במערכת כי פוטושופ מרוויחה בעיקר מביצועי ליבה בודדת ואילו Lightroom לא יכולה, נכון להיום, לנצל יותר מ-6 ליבות ממילא עד כמה שידוע לי. גם בשביל רינדור וידאו מדובר במעבד מצוין לשימוש חצי-מקצועי. פשוט יש עדיפים ממנו בשביל עריכת וידאו לצורכי פרנסה שבהם מחפשים מקסימום ביצועים. בקיצור. 3700X אם יש תקציב/אפשר למתוח את התקציב מבלי להתפשר במקומות אחרים. זאת תהיה הקנייה הכי נכונה כאן מנקודת מבט טכנית. אם אי אפשר למתוח את התקציב, 3600 עדיף לשימושים האלה על פני 2700X.
  20. אני מכיר את האתר, עוד מהימים לפני כל גלגולי הבעלות שעבר בעשור וקצת האחרונים. אני לא יודע אם הייתי מכנה אותו סופר מקצועי. אני אפילו לא לגמרי בטוח שהוא לא נגוע בנטאי מסחרי. אבל בוא לא נפתח את הנושא הזה כאן וזה גם לא חשוב. בלי קשר לדעתו של אדם מסוים על אתר מסוים, תמיד צריך להצליב מידע ממספר מקורות. לדעתי למערכת עריכה חצי-מקצועית אין צורך ב-970 PRO אם אין תקציב, ובטח לא כשיש חלופה עם בקר שבנוי לשימושים כאלה ובגיבוי אחריות המתאימה לשימושי כתיבה רציפה. נכון. עוד 3 שנים כונן 2 טרה יעלה כמו כונן טרה היום וכונני PCIE 4.0 יהפכו לסטנדרט. מחשב הוא משהו שמאבד ערך מהרגע שהוכרז הרכיב. יחד עם זאת, אני אוהב לקנות כלי שמתאים לשימוש כאן ועכשיו ולעתיד הנראה לעין.
  21. אוברקלוק לזיכרון, לא למעבד. בינתיים גם זה כבר לא רלוונטי כי נסגר פחות או יותר על זיכרון בתדר סטוק של 3,600.
  22. תלוי כמה כוח וזמן יש בשביל להתעסק עם החלפות וכמה זמן השבתה/ירידה בביצועים המשתמש יכול לסבול במקרה של תקלה. כל אלה שיקולים כי לחסוך עכשיו זה מפתה, אבל שליחה לחו"ל והמתנה עלולים לעלות הרבה יותר בטווח הארוך. לצערי האחריות בארץ לא תמיד מצדיקה את את ההנחה שעדיף לקנות פה כי הכל יוחלף מהר ובלי הרבה התעסקות לוגיסטית. בדרך כלל ברגע שיצאת מהחנות הטיפול בנושאי אחריות עובר ליבואן. עם זאת, במקרה של זיכרון כל עוד קנית מחנות אמינה ועם תודעת שירות, סביר שהחנות תוכל לעזור לך להחליף רכיב תקול בהקדם האפשרי.
  23. רוב האתרים האלה נותנים המלצות מתוך נקודת מבט של גיימינג כי זה קהל היעד. אני בספק כמה ניסיון אמיתי יש להם בכלל בסביבות עבודה אחרות, אבל נניח לזה. ה-SX8200 Pro כונן מצוין בזכות עצמו. החסרון היחיד שלו הוא ערך נפח כתיבה מוצהר שמתאים לשוק הצרכני. זה לא אומר שהוא לא טוב או שיפסיק לעבוד כשיגיע לערך הזה. סה כן אומר שהוא לא יועד מראש לשימושים שכאלה. עבור שימושים שבהם מתוכננת כתיבה של נפחים גדולים לכונן באופן יומי יש לאיכות השבבים ולבקר (והקושחה שלו) חשיבות גדולה יותר מאשר בשוק הצרכני ולדעתי זה הופל לשיקול. כאןנשאלת השאלה כמה פרקים מתכנן פותח הדיון, מה אורכם, מה הרזולוציה, האם אחרי סיום הסדרה המערכת תמשיך לשמש לעריכות באופן יומי או שזה יותר פרויקט חד-פעמי? אם זה פרויקט חד-פעמי, ה-SX8200 Pro הוא בחירה נהדרת. אם מנסים לבנות "סוס עבודה" תקציבי משהו, אז פחות. ערך ה-Endurance הנ"ל מתייחס לכונן בנפח 1TB ואילו המפרט כלל כונן חצי-טרה. לכונן MP510 בנפח טרה יש ערך TBW של 1,700 לעומת 640 ב-SX8200 Pro.
×
  • צור חדש...