תוכן Boomerang - עמוד 3 - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

Boomerang

משתמש רשום
  • מספר הודעות

    1983
  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

הודעות שנפתחו על-ידי Boomerang

  1. נו, סוף סוף קיבלתי את העותק שלי.

    פתחתי את את החוברת (בעברית) ונדהמתי.

    מה זה צריך להיות התרגום העילג הזה?

    ובנימה יותר אופטימית - יש למישהו מושג אם אפשר להוריד מאיפשהו את החוברת באנגלית?

  2. מה זה משנה? אז מה תעשה? תפתח תוכנה ותגיד "תעבדו איתה רק בתנאים כאלו ואחרים" אז מה הפואנטה? :smile1:

    בטח שזה משנה. אף אחד לא הבטיח כאן כלי אוניברסלי שיכול לטפל בצורה מוצלחת ב- 100% מהתמונות, אחרי הכל - יש כאן דחיסת תמונה. אם בתמונה יש הרבה פרטים חשובים, הגיוני שיהיה קשה לכווץ אותה.

    חוץ מזה, אני מקווה שברור לך שבסרטון ההדגמה מה שראית היה התוצאות הכי טובות שלהם, ולא המקרים הקיצוניים.

  3. נראה לי שפשוט לקחת תמונה מאוד קשה.

    אם הבנתי נכון איך זה עובד, צריכים להיות מסלולים אנכיים (במקרה של הצרה של התמונה) אבל לווא דווקא ישרים, שביניהם אין מידע חשוב.

    כיון של בתחתית התמונה יש הרבה מאוד מידע, המקום היחיד שאפשר לחתוך הוא בין יד שמאל לסכין, מה שמשאיר לך מעט מאוד מקום למשחקים.

    בכלל, לא נראה לי שהשיטה הזו מתמודדת טוב עם קוים אלכסוניים ארוכים.

    למה שלא תנסה את זה על תמונה קצת יותר פשוטה?

  4. בשנים האחרונות הנושא של השלמת תמונה נהיה די חם בתחום האקדמי, ומתחיל להיכנס גם לתוכנות מסחריות. (ראיתי הדגמה של איזו תוכנה על ש"סותמת" חורים בתמונות בצורה מוצלחת, כלומר, ע"י ניתוח הסבירות של מה אמור להופיע שם לפי שאר התמונה. (גם בפוטושופ יש משהו דומה, אבל נדמה לי שזה לא נראה שם כזה מוצלח).

  5. אני אחדד קצת בעניין ה- EPR state -

    כאשר מודדים qubit (מצב קוונטי בודד) מקבלים 0 או 1 בהסתברויות מסויימות (שסכום הריבועים שלהם הוא 1).

    EPR state הוא מצב שבו שני qubits הם entangled ("מסובכים"?), כלומר שאם אתה יודע ערך של אחד מהם, אתה גם יודע את הערך של השני.

    התופעה המוזרה היא שאם אתה מודד את אחד ה- qubits, אז הערך שתקבל במדידה של ה- qubit השני ייתקבל בהסתברות של 100% לפי המדידה של ה- qubit הראשון.

  6. הקונספט של החתול של שרדינגר ציורי מדי, ואנשים מחמיצים את הנקודה.

    אחד מהניסויים הבולטים הוא ניסוי שני הסדקים.

    כשמדובר באלקטרונים, ויורים אלקטרון בודד כל פעם, אז לפי הפיזיקה הקלאסית, מצפים שהאלקטרון (שהוא חלקיק בעל מסה) יעבור דרך החריץ השמאלי ויפגע באיזור מסוים, או שיעבור דרך החריץ הימני ויפגע באיזור אחר.

    העניין הוא שמה שמופיע זה תבנית התאבכות (פסים אנכיים) שהייתה אמורה להתקבל רק כהתנהגות של גלים.

    עוד יותר מוזר, זה שאם שמים גלאי שאומר איפה עבר האלקטרון בכל פעם, אז התוצאה משתנה ומקבלים את התוצאה הצפויה בניסוי חלקיקים לפי הפיזיקה הקלאסית.

  7. בחישובים קוונטיים התאוריה נמצאת הרבה לפני הפרקטיקה, כי לכל חישוב מעניין מספיק צריך הרבה יותר קיוביטים ממה שיודעים לייצר היום. (זה לא ממש מעניין שאפשר לפרק לגורמים את 15, וגם זה רק בהסתברות גבוהה).

    יש הוכחה שאומרת שכל תהליך שקורה בטבע ניתן לסימולציה ע"י מחשב קוונטי ביעילות. (אם היתה הוכחה כזו לחישוב קלאסי היא היתה אומרת גם ש- P=NP)

    היתה איזו חברה שהכריזה לא מזמן שהיא מתכוונת להוציא מחשב קוונטי מסחרי עם 64 קיוביטים. נחיה ונראה, או שלא.

  8. תורת הקוונטים אומרת משהו הרבה יותר חזק מאשר מ"לכל דבר יש הסתברות ועד שלא נבדוק מה קרה יכול להיות שכל אחת מהאפשרויות קרו".

    היא אומרת שבמובן מסוים, כל האפשרויות קורות בו-זמנית, ורק כשמבצעים בדיקה של תוצאה "נבחרת" אחת מהאפשרויות בסיכוי שניתן לחשב אותו.

    הטריק בחישוב קוונטי, זה לגרום לכך שהאפשרות שאותה מחפשים היא זו שתקבע את תוצאת החישוב (בסיכוי גבוה) בזמן שהתוצאות האחרות לא יפריעו יותר מדי לחישוב.

    אגב, אין לי מושג אם אני יודע יותר מכל השאר כאן. אני בסה"ך התחלתי קורס חישוב קוונטי, וגם ממנו פרשתי באמצע (יותר מדי עומס).

  9. ואל תגמרו ממה ששני מגזינים רושמים , זה כל כך מלוקק ולא אמין ( כנראה בגלל שהם קיבלו עותק חודש וחצי לפני כולם) , צריך לחכות לביקורות של אתרים שלא עושים חשבון ואומרים את האמת.

    מצד שני, הם מקבלים כל משחק חודש וחצי לפני, לא? אז אין להם סיבה להיות מוטים באופן מיוחד.

  10. זה בעיקרון חלון זכוכית רגיל שמצד אחת שלו ציפו אותו בשכבה של מתכת בעובי של כמה אטומים בודדים.

    והרעיון הוא שאור מהצד החשוך חוזר חזרה ומהצד המואר הוא עובר

    זהו, שממש לא. כמו שציינתי - אם קרן אור יכולה לעבור בכיוון אחד, קרן אור זהה יכולה לעבור בכיוון השני. אי אפשר לחסום קרני אור רק בכיוון אחד.

    העניין הוא שכמות האור שמגיעה מהצד החשוך קטנה בהרבה מכמות האור שמוחזרת מהצד המואר, ולכן העין לא מסוגלת להבחין באור שמגיע מהצד החשוך.

    בצד החשוך, לעומת זאת האור שמגיע דרך המראה הרבה יותר חזק מהאור שמוחזר ממנה (בגלל שהחדר לא מואר או שהתאורה בו חלשה) ולכן ממנו רואים את הצד השני.

    אז כמובן שבלילה זה יכול להיות הרבה יותר מביך...

  11. יש עיקרון שנקרא reciprocity, שאומר שאם קרן אור יכולה לעבור בכיוון אחד, קרן, זהה יכולה תמיד לעבור בכיוון ההפוך.

    מה שאולי מעניין לעשות זה זכוכית שמסננת אור בקיטוב אחד, להאיר את החדר בצד אחד (א) שלה באור מקוטב באותו קיטוב, וצד שני שלה (ב) באור בקיטוב המאונך לו.

    אם זה אפשרי, מה שאמור לקרות זה ששני הצדדים אמורים להיות מוארים, אבל האור היחיד שיחזור לצד א' מצד ב' הוא אור שהגיע מצד א' וחזר (וזה אמור להיות ממש מעט אור, ככה שטכנית זה ייראה כמו מראה).

  12. אפשר לבנות כל תיאוריית קונספירציה ע"י טענה שה"עובדות" שאתה יודע נשתלו ע"י בעלי אינטרסים, ע"י שימוש בחוסר הידיעה של אנשים כדי להוסיף עוד "עובדות", וע"י שימוש ציני בעובדות שאמנם אמיתיות אבל אין ביניהן לאירוע שום קשר סיבתי.

×
  • צור חדש...