הרפורמה בבחינות הבגרות וועדת דברת

דוברת מציג: רפורמה בבחינת הבגרות

מזמן אינני תלמיד תיכון אך עניין החינוך בישראל אכן מדאיג אותי ביותר.

הרבה דברים קורים במדינה הזו שאני לא מבין איך הם יכולים להיות, האם האנשים שיושבים למעלה הם פשוט מטומטמים, חסרי תעודת בגרות בעצמם, שאפו גז מזגנים או מנת יתר של חגיגית, או מה? כי מה בדיוק יסביר את הטמטום הזה שרשום בכתבה הזו?!

שוב, כמו שנהוג אצלנו בארץ, במקום לטפל בבעיות טיפול יסודי ומהשורש, מטייחים את המציאות ומטאטים אותה מתחת לשטיחים שבחדרי וועדות הכנסת.

הרי מה התוצאה של הפחתת מספר הבגרויות ומתן תעודת בגרות לכל מי שסיים 12 שנות לימוד? התוצאה היא שהנתונים הסטטיסטיים של אחוז הזכאים לבגרות וממוצע הציונים יגדלו פלאים, אך רמת החינוך תשאר כפי שהייתה - עלובה ביותר, לצערנו.

כמובן שכל ילד שיקרה את זה יקפוץ בשמחה עם קריאות "הידד, אוהבים אותך לימור לבנת" (הבאתי אותה בחרוז) אך אם מתסכלים על זה בפרפקטיבה קצת יותר רחבה וכוללת, רמת החינוך בארץ תמשיך לרדת למטה במקום לעלות, מה שועדת דברת סוברת שהיא מסוגלת לעשות.

ואני רוצה להתייחס בהזדמנות זו גם לוועדת דברת באופן כללי: אחד הדברים המרכזיים שהיא המליצה בפני שרת החינוך היא עניין יום לימודים ארוך וקיצור מספר ימי הלימודים בשבוע. שוב רואים את חוסר הידיעה המוחלט של פקידים ציבוריים על הנעשה בשטח - האם לדעתם בן אדם מסוגל לשבת בריכוז מוחלט משמונה בבוקר עד ארבע בצהריים ולהפיק תועלת מכמות כו עצומה של שעות לימודים ביום אחד??

here we go again

עוד דו"ח של עוד ועדה. מענין עוד כמה כאלה יוקמו.

תעודת בגרות למי שלמד 12 שנים? אני באמת מנסה, אבל אני פשוט לא מצליח להבין במה זה יעזור. הדבר היחיד שזה יגרום זה זילות של תעודת הבגרות.

לצערי, היום כדי להשיג 12 שנות לימוד מספיק לעתים להגיע לבי"ס (לא חייבים להשאר את כל היום, אם מישהו דואג) ו... זהו בערך.

ואני רוצה להתייחס בהזדמנות זו גם לוועדת דברת באופן כללי: אחד הדברים המרכזיים שהיא המליצה בפני שרת החינוך היא עניין יום לימודים ארוך וקיצור מספר ימי הלימודים בשבוע. שוב רואים את חוסר הידיעה המוחלט של פקידים ציבוריים על הנעשה בשטח - האם לדעתם בן אדם מסוגל לשבת בריכוז מוחלט משמונה בבוקר עד ארבע בצהריים ולהפיק תועלת מכמות כו עצומה של שעות לימודים ביום אחד??

הכמות לא כזו עצומה, ובנאדם דווקא מאוד מסוגל להתמודד עם כך. חברים שלי שלומדים 5 ימים בשבוע לא סובלים במיוחד (נכון, לא כיף להגיע הביתה מאוחר, אבל יום חופשי בשבוע שווה את זה), ובהחלט אין שום ירידה ברמת הלימודים שלהם.

חוצמזה, באוניברסיטה אין ימים ארוכים?

אני לא חושב שהשינוי הזה כ"כ משנה, מבחינת רמת החינוך. לדעתי הוא דווקא מקל על התלמידים - שוב, מתוך מה שאני רואה אצל חברים שלי שלומדים 5 ימים בשבוע.

לעומת זאת, דווקא ענין המורים, שהוא אחד הנושאים היותר חשובים, נשאר בלתי מטופל (או לא מטופל כיאות).

לדעתי צריך למקצע את תפקיד המורה.

למורה, כמו לכל שכיר, צריכות להיות שעות עבודה קבועות, מקום עבודה נוח (משרד, קיוביקל או וואטאבר) ותנאים נורמליים.

בנוסף, צריך לשפר בדחיפות את תנאי העבודה של המורים - מבחינת משכורת ומבחינת תדמית המורה, ובבד בבד להחמיר את סף הקבלה לתפקיד (כמו שנאמר בכתבה, אקדמיזציה). צעד כזה יביא למשיכת מורים פוטנציאליים ברמה גבוהה, ויעלה כתוצאה ישירה את איכות החינוך.

זילות??? זנות יותר מתאים! מה ההבדל בין מה שקורה היום למה שיהייה בעתיד? כספים יושקעו, פחות מקצועות ילמדו, יהיו מלא שביתות, ורמת הידע לא תשתנה בכלום! כל עוד המורים לא ישנו את השיטה, הנוער ילך ויתדרדר, ואני אישית לא מאמין שמורה ממורמרת שיצאה תקופה מסויימת עם אברהם אבינו, שתפס אותה בזמן שהיא התגברה על הפרידה מאבא של נוח, תשנה את השיטה!

יום לימודים ארוך ו5 ימים בשבוע לא משנים שום דבר.

אני לומד באוניברסיטה, ואני רואה כמה אנשים סובלים בגלל שלא למדו נושאים מסויימים במקצועות שונים: אני לא למדתי פיסיקה של גוף קשיח, והקאתי דם כדי לעבור את המבחן! למזלי למדתי חשמל, ואני יכול לעזור לחברה שזה ירד להם במיקוד... יש עודמקצוע שקשור לאופטיקה, ירדו לי דברים במיקוד שעכשו אני צריך אותם, ואני צריך ללמודש אותם מהתחלה!

אם אנשים לומדים כבר משהו ברמה של 5 יח"ל אז כנראה שהם בונים על זה ש/הם יגיעו ללמוד באוניברסיטה, ואם הם כבר לומדים אז שילמדו מה שצריך! בלי הנחות! ולמי שקשה, שלא ילמד את זה, כי באוניברסיטה לא יהייה לו יותר קל!

אחרי כל הרעש והצילצולים, בתי הספר ישארו מכונות ציונים, כדי שלימור לבנת תוכל להגיד בעוד ארבע שנים שחלה עוד עלייה בהשגים, שלפני ארבע שנים, ילדים לא ידעו מה השורש של 9384 והיום, הם יודעים ששורש של 9 זה 3 .

שיתחילו להחשיר מורים נורמאליים, שיודעים את חומר הלימוד לשם שינוי, ושרוצים ללמד, לא לתכנת את התלמידים לפלוט את מה שהיד שלהם כתבה בשיעור, לתוך המבחן.

בתור אחד שלומד 5 ימים בשבוע, זה עדיף בהרבה לדעתי מטעמי נוחות,

אבל אם מסתכלים על כל התלמידים תאמינו לי שקשה להם באמת להתרכז

כ"כ מאוחר (15:30-16:00 במקרים הגרועים) וזה לא משהו

חוץ מזה,

עצוב בהחלט מה שקורה

אולי יהיו לנו יותר אנשים בעלי תעודת בגרות, אבל הערך של תעודה

כזאת יהיה כל כך אפסי שזה לא יעזור לאף אחד, אז מה השגנו?

טמטום מוחלט מה שהולך במשרד החינוך הזה, עד שלא יהיו שינויים

מרחיקי לכת (וביניהם ביסוס מעמד המורה) המערכת הזאת תלך ותידרדר

לא נראה לי מתאים להאשים את המורים בזה שהשיטה מפגרת.

בהחלט יש מורים שאין להם מקום בבי"ס, אם זה מבחינת יכולת לימוד, יחס לתלמידים, ידע או סתם שחיקה. אבל מצד שני יש מורים נהדרים.

ולא תמיד זה תלוי בגיל. אישית כבר יצא לי להתקל במורה צעירה (יחסית כמובן) שהיתה מצוינת, וכן במורה שהיא, אממ, לא צעירה, שהיא מצוינת לא פחות.

מצד שני, יש גם להיפך.

לכן זה נורא קל להגיד שצריך לפלוט מורים שחוקים וגרועים מהמערכת, אבל הרבה יותר קשה לפתח מדד לזה:

- הישגי תלמידים: לא ממש יעזור, כי יכול להיות מורה באוכלוסיה חלשה ומורה באוכלוסיה חזקה, ובד"כ הציונים של האחרון יהיו יותר טובים, אפילו שהמורה עצמו באותה רמה. ולא רק אוכלוסיה, יש הרי כיתות מב"ר ומסמ"ר ובגרות חלקית ומודולרית וכו' וכו', ומן הצד השני כיתות מצוינות למיניהן. אותו מורה בכיתה שונה יביא תוצאות שונות.

- גיל: כבר הסברנו שזה לא פרמטר.

- נסיון: יכולה להיות מורה מנוסה עם וותק של 20 שנה, שלא תתקרב לקרסוליים של מורה צעירה מבחינת רמה. שוב פעם, לא מדד אפקטיבי.

- שפיטה עפ"י הערכת תלמידים או עמיתים: אני חושב שדי ברור שזה לא יכול לשמש מדד מהימן.

והרשימה נמשכת. אז אני לא אומר שזה לא אפשרי, אבל זה כ"כ פשוט כמו שזה נשמע.

צריך להתחיל, כמו שאמרתי, במקצו?ע של תפקיד המורה, מה שימשוך אנשים יותר איכותיים, וכתוצאה יעלה את רמת החינוך.

בנוסף, צריך גם לשנות את תכנית הלימודים. לדעתי זה בזיון שילדים מגיעים לחטיבה ולתיכון ועדיין כותבים מילים פשוטות בשגיאות כתיב, לא מסוגלים לכתוב קטע בשפה נורמלית (רק תעיפו מבט על הודעות בפורום), לא יודעים שמות מספרים (ילדה אחד...), בעלי אוצר מילים של מנחה "אקזיט" ובורים לחלוטין מבחינת ידע כללי.

אני אישית למדתי בקיבוץ... תיכון ש100% לא מכונת ציונים... הרוב הגדול של המורים שם מלמדים אותך יותר מאשר את המקצוע...

כמו למשל מורה לפיזיקה שבטוח שהמציאו כבר מזמן נורות חשמל זולות שעמידות לכ300 שנים ושהממשל האמריקאי מסתיר אותן בשביל לא למוטט את השוק העולמי

:silly: :silly:

אהה והיינו לומדים שם מ8 עד 4... (עד 6 לפעמים) 5 ימים בשבוע... אם דואגים לקחת איזה 45 דקות הפסקה באמצע אז זה באמת לא נורא...

אז הציוני בגרות של רוב הבית ספר לא בשמיים אבל לפחות יוצאים משם אנשים עם ערכים... דבר שאפילו יותר חשוב... אהה והנה תיקונים:

* להכשיר לא להחשיר (IG)

*ילדה אחת לא ילדה אחד (TopGun)

*ילדה אחת לא ילדה אחד (TopGun)

תגיד, קראת בכלל את הקטע שכתבתי?

אוקי, הסבר לכל מי שלא הבין: הפסקה האחרונה בהודעה הקודמת שלי כוללת ציונים של כלמיני תופעות מצערות בנוער של היום. "ילדה אחד"=דוגמה לטעויות של אנשים; "אוצר מילים של מנחה אקזיט"=לא מחמאה, אלא ביטוי לאוצר מילים מצומצם ורדוד.

עוד משהו לא מובן?

נכון ציונים הם לא מדד באופן נקודתי

זו הסיבה שמורים מתנגדים למיחשוב הציונים, שלא יהיה אפשר לנהל מעקב יעיל אחריהם

מורה צריך להראות שלאורך זמן הוא מסוגל להוציא את המיטב מהתלמידים שלו, בלי קשר לסוג שלהם

קל מאד לבדוק את זה, כאשר המורה לא יכתוב את המבחנים של הכיתה שלו, והוא יצטרך להראות שציוני הכיתה קבועים מעל ממוצע מסוים ללא קשר לכיתה שהוא מלמד

מה גם שאם יום העבודה של מורים יורחב ל40 שעות מלאות, הם ילמדו מספיק כיתות כדי לקבל מדדים סטטיסטיים אמינים

כאן ישראל צריכה לקחת דוגמא מארה"ב ומדינות רבות אחרות.

במישרות פוליטיות חשובות בעלות השפעה כ"כ מכרעת על הציבור הרחב,

צריכים להיות פרופסורים ואנשים שמבינים טוב את התחום, כגון חינוך...

בארציינו הקטנטונת לעומת זאת יש הרבה יותר ויטמין P, ופוליטיקאים שלא מתמצאים בכלל

בתחום עליו הם אחראיים.

- הישגי תלמידים: לא ממש יעזור, כי יכול להיות מורה באוכלוסיה חלשה ומורה באוכלוסיה חזקה, ובד"כ הציונים של האחרון יהיו יותר טובים, אפילו שהמורה עצמו באותה רמה. ולא רק אוכלוסיה, יש הרי כיתות מב"ר ומסמ"ר ובגרות חלקית ומודולרית וכו' וכו', ומן הצד השני כיתות מצוינות למיניהן. אותו מורה בכיתה שונה יביא תוצאות שונות.

דווקא יעזור, בכמה תנאים:

1. הסביבות הנבדקות צריכות להיות עד כמה שיותר קרובות. ז"א- מצב סוציו-אקונומי של השכונות הנבדקות בערים שונות שיהיה עד כמה שניתן זהה ושקריטריונים נוספים יהיו זהים ככל הניתן.

2. שהכיתות הנבדקות יהיו בעלות הרכב דומה- כיתה רגילה אל מול כיתה רגילה בתנאי שהדוגמה הקודמת תקפה, או מב"ר אל מול מב"ר , וגמר אל מול גמר וכולי.  

3. המורים יכולים ללמד חצי-שנה בכל ביה"ס ואז להתחלף, לפי מבחנים שיערוך משרד החינוך יהיה ניתן לבדוק איזה מורה טוב יותר.    השיטה הזאת נראית לי טובה למדי- אולם החיסרונות שלהן הן שהתלמידים יייצטרכו להתרגל למורה חדש וייתכן שהבי"הס שהמורה יעבור אליו יהיה רחוק מאוד ממקום מגוריו ואולי שם הוא ירגיש מעט מנוכר מבחינה חברתית, בייחוד אם אין הוא טיפוס חברתי במיוחד.

- גיל: כבר הסברנו שזה לא פרמטר.

- נסיון: יכולה להיות מורה מנוסה עם וותק של 20 שנה, שלא תתקרב לקרסוליים של מורה צעירה מבחינת רמה. שוב פעם, לא מדד אפקטיבי.   נכון, אבל ברוב המקרים זה לא כך, לניסיון יש השפעה חיובית בדרך-כלל על איכות ההוראה של המורה- הרי הוא לומד כל הזמן כיצד לייעל את הוראותו, הניסיון טוב כל עוד לא נוצר מצב של שחיקה.

- שפיטה עפ"י הערכת תלמידים או עמיתים: אני חושב שדי ברור שזה לא יכול לשמש מדד מהימן.

וכי למה זאת? ניתן לשאול גורמים מעט יותר מוסמכים מהתלמיד הממוצע כגון- מועצת תלמידים, התלמידים בכיתה שהישגיהם מעולים (הסיכוי שהם ירצו מורה טוב הוא גדול יותר מאשר שיקולים אחרים) ומורים שהינם בעלי מוניטין טוב וידע מקצועי (אלו שהם בין השאר מרצים באוניברסיטה ובעלי תואר שני- במידה שיש כאלו).

והרשימה נמשכת. אז אני לא אומר שזה לא אפשרי, אבל זה כ"כ פשוט כמו שזה נשמע.

זה קשה, והשיטות שהבאתי בהחלט לוקות בחסר, אבל עדיף לטקס משהו מאשר להיכנע.   הרי בכל ביה"ס יש מורים גרועים ומורים מעולים, והתלמידים יודעים זאת, ומורה קשוח הוא לא בהכרח לא מוערך מקצועית ע"י תלמדיו, או גם מורה חסר ביטחון עצמי ייתכן שיהיה גדול בתחומו ויוערך מקצועית ע"י תלמידיו.  בביה"ס שלי יש מורים עם אופי שונה שחלקם טובים וחלקם פחות טובים, ומורים עם אופי דומה הם בעלי אכיות הוראה שונות ולמורות האופי הדומה מוערכים מקצועית אחרת אצל התלמידים.

צריך להתחיל, כמו שאמרתי, במקצו?ע של תפקיד המורה, מה שימשוך אנשים יותר איכותיים, וכתוצאה יעלה את רמת החינוך.

בנוסף, צריך גם לשנות את תכנית הלימודים. לדעתי זה בזיון שילדים מגיעים לחטיבה ולתיכון ועדיין כותבים מילים פשוטות בשגיאות כתיב, לא מסוגלים לכתוב קטע בשפה נורמלית (רק תעיפו מבט על הודעות בפורום), לא יודעים שמות מספרים (ילדה אחד...), בעלי אוצר מילים של מנחה "אקזיט" ובורים לחלוטין מבחינת ידע כללי.      משרד החינוך לא האשם הבלעדי במצב, אלא גם החינוך מבית והשפעת הח'ברה (ברוב הקבוצות של הערסים וכיוצא בזה אנשים ממש מתביישים לקרוא ספרים בחשש שילעגו להם אם הדבר יוודע, הם לא מנסים אפילו לפתוח ספר).

אני לא חושב שהתלמידים המצטינים מייצגים את הכלל... דווקא התלמידים הבינוניים+ הם אלא שיודעים הכי טוב מה אפשר לשפר: הבינוניים+ הם בד"כ חברה עם פוטנציאל שצריכים דחיפה קטנה כדי להגיע למצויינות, והם גם יודעים את זה. הם גם יודעים מה צריך לשנות כדי שתהייה להם את הדחיפה הזו.

לגבי מורים צעירים/ זקנים: זה פונקצייה של יחס למקצוע ולתלמיד בלבד! היו לי מורים מבוגרים שהיו פשוט מעולים, והיו גם צעירים שלימדו טוב, והמשותף להם היה שהם התיחסו ברצינות לתלמידים ולמקצוע. הם לא היו מתיחסים אל התלמידים כאל פרזיטים מטומטמים והם לא התיחסו למקצוע כאילו זה דבר אלוהים שצריך לסגוד לו. לעומתם, היו מורים שפשוט התיחסו אלינו כמו חרא, נתנו ציונים לפי צבע עיניים, היה אחד שפשוט גילה לכמה תלמידים תשובות במבחנים שלו, ואני מתכוון לפיתרון מלא! וגם לא נתן להם 100... היתה אחת שפשוט היתה נספחת בשיעורים (תנ"ך), צועקת ומוציאה אנשים מהכיתה (בד"כ אותי :) אם לא היו מקשיבים לה, ואחר כך אומרת "אבל זה לא חשוב, אם תגיעו ללמוד תואר שני בתנ"ך באוניברסיטה אז אולי תלמדו את זה... זה לא לרמה שלכם...", וכל המשפטים האלה: "אני את הבגרות שלי כבר עשיתי.." (וקיבלת פחות מכל האנשים בכיתה...). זה שורש הבעייה. המורים יודעים להילחם בשביל משכורת. הם גם ידעו להילחם על תקציבים ושינוי תוכנית הלימודים אם הם ירצו. אבל שום דבר לא ישתנה אם הם לא ישנו את הגישה שלהם.

אני לומד באוניברסיטה, ל"מורים" פה באמת מגיע כבוד (דוקטורים, פרופסורים... אנשים שבאמת יודעים את העבודה) ומעטים מאוד שמסתובבים עם האף למעלה כמו המורים שבקושי סיימו סמינר הוראה של חודשיים.

בערסים אפשר לטפל! אם למורה יהייה כבוד עצמי, אחרים גם יכבדו אותו! היה לי מורהלמתמטיקה, אדם עם תואר שני במתמטיקה ומדעי המחשב, עולה מרוסיה, בנאדם תותח! ואפילו הערסים הטבריינים נתנו לו כבוד! רק כי הוא לא התיחס אליהם בזילזול ובאמת רצה לעזור. ותנחשו מה... הוא לא התפשר על רמת הלימוד! הוא לימד כמה רמות מעל למורים האחרים, והתלמידים הבינו את החומר (אם הם רצו להבין) והוציאו גם ציונים טובים! והכי חשוב, הוא לא דפק אף אחד במגנים, גם את אלה שהיו מפריעים בשיעורים... אני קיבלתי מגנים מגוחכים מחלק מהמורים בגלל שהיתי מפריע...

אם מורה יכבד את עצמו (ידע את החומר שהוא צריך ללמד ויתיחס בכבוד לתלמידים) גם התלמידים יכבדו אותו, ולא משנה עד כמה הם ערסים ומשוגעים.

אחד הדברים הכי חשובים בהקשר של המגנים, צריך רשת מגן על המגנים (עד כמה שאבסורדי זה נשמע)

דוגמא ממני, בי"ב עשיתי קורס בטכניון וקיבלתי אישור מהמנהלת על השיעורים שהקורס עלה עליהם

המורה לאזרחות שלי לא הייתה מוכנה לקבל את זה, היא התחילה להוריד לי ציונים בגלל שלא הייתי מגיע ועל בחנים שהייתי מפספס

מזל שהיא שברה את הרגל והחליפו אותה אחרת בטוח הייתי נכשל באזרחות ומקבל מגן 40 או משהו

1. הסביבות הנבדקות צריכות להיות עד כמה שיותר קרובות. ז"א- מצב סוציו-אקונומי של השכונות הנבדקות בערים שונות שיהיה עד כמה שניתן זהה ושקריטריונים נוספים יהיו זהים ככל הניתן.

2. שהכיתות הנבדקות יהיו בעלות הרכב דומה- כיתה רגילה אל מול כיתה רגילה בתנאי שהדוגמה הקודמת תקפה, או מב"ר אל מול מב"ר , וגמר אל מול גמר וכולי.

זה בעייתי. ככה אתה יכול אולי להשוות מורים מאותו בי"ס, מקסימום מאותה שכונה. ואם תרצה להשוות מורים בסביון למורים בירוחם? (סתם 2 דוגמאות שקפצו לי לראש, לא להעלב...)

3. המורים יכולים ללמד חצי-שנה בכל ביה"ס ואז להתחלף, לפי מבחנים שיערוך משרד החינוך יהיה ניתן לבדוק איזה מורה טוב יותר

אתה צוחק נכון?

זה אולי יעזור להשוות, אבל זה רק יפגע בתלמידים, ולתקופה ארוכה (כלומר במשך כמה שנים התלמידים לא ילמדו כמו שצריך - עד שתסיים סבב).

וזה עוד בלי לדבר על חוסר הנוחות המאוד רציני למורה.

נכון, אבל ברוב המקרים זה לא כך, לניסיון יש השפעה חיובית בדרך-כלל על איכות ההוראה של המורה- הרי הוא לומד כל הזמן כיצד לייעל את הוראותו, הניסיון טוב כל עוד לא נוצר מצב של שחיקה.

לא בהכרח. מורה שהיה גרוע בתחילת הקריירה, רוב הסיכויים שישאר כך. נסיון אולי ישפר קצת, אולי יעזור למורה להבין שיטות לימוד או לקבל בטחון וכו', אבל אין מה לעשות, כדי להיות מורה צריך אופי מסוים, שאם אין לך אותו, אתה לא תוכל להיות מורה טוב גם עם נסיון של 20 שנה, וגם אם יש לך 3 דוקטורטים.

וכי למה זאת? ניתן לשאול גורמים מעט יותר מוסמכים מהתלמיד הממוצע כגון- מועצת תלמידים, התלמידים בכיתה שהישגיהם מעולים (הסיכוי שהם ירצו מורה טוב הוא גדול יותר מאשר שיקולים אחרים) ומורים שהינם בעלי מוניטין טוב וידע מקצועי (אלו שהם בין השאר מרצים באוניברסיטה ובעלי תואר שני- במידה שיש כאלו).

מועצת תלמידים - הצחקת אותי. אני לא יכול לדבר על בתי"ס אחרים, אבל לפחות אצלי, מממממש לא הייתי סומך על מועצת התלמידים לבחירה כזו.

תלמידים מעולים (או בינוניים, לפי IG) - גם כן לא מדד. בכלל, לדעתי זה פשוט לא נכון לתת לתלמידים שיקול, מסיבות של לחץ חברתי, יחסים טובים/גרועים עם המורה באופן ספציפי, ועוד. לדעתי אי אפשר לצפות מתלמידים לאובייקטיביות. עכשיו ברור שיש כאלה שאפשר לסמוך עליהם, אבל לא רק שאי אפשר לדעת מי, הכמות שלהם ביחס לאחרים קטנה.

מורים אחרים - קודם כל, מה אתה כ"כ מתלהב מבעלי תואר שני? חוץ מזה שיש להם יותר ידע בתחום אותו למדו (אולי), מה מכשיר אותם לבחור מורים? הם חשופים לאותן השפעות ואותם לחצים בדיוק כמו מורים אחרים. וככה גם מורים עם מוניטין טוב וידע מקצועי.

זה קשה, והשיטות שהבאתי בהחלט לוקות בחסר, אבל עדיף לטקס משהו מאשר להיכנע

לא אמרתי שצריך לוותר, או שזה בלתי אפשרי. אני מניח שאפשר לפתח איזשהו מדד, שיכלול שילוב של כל הדברים שהופיעו למעלה, ביחד עם עוד גורמים שלא הוזכרו.

אבל זה לא כ"כ פשוט, ובטוח שאי אפשר לפתור את הסוגיה הזו בהינף יד.

משרד החינוך לא האשם הבלעדי במצב, אלא גם החינוך מבית והשפעת הח'ברה (ברוב הקבוצות של הערסים וכיוצא בזה אנשים ממש מתביישים לקרוא ספרים בחשש שילעגו להם אם הדבר יוודע, הם לא מנסים אפילו לפתוח ספר).

לא אמרתי שכל האשמה על משרד החינוך. אבל מאחר ובכל זאת, הוא הגוף האחראי על הנושא, חלק הארי של האשמה וכן האחריות לטיפול בבעיה נופל במגרש שלו.

ובקשר להשפעת החבר'ה - תסכים איתי שגם זה תוצר של מערכת החינוך, שאם הייתה משקיעה בהקניית ערכים (למשל קריאת ספרים), אולי לא היינו מגיעים למצב הזה - שבו לא רק ערסים, אלא אפילו בכיתות הטובות ביותר זה כמעט גובל בבושה להגיד שאתה קורא.

נ.ב: לטכס עיצה

כן טוב קשה להתחיל משהו אחרי הנאומים הארוכים שלכם אבל אני אנסה.

אני לומד 5 ימים בשבוע מספר שעות דיי רב למדי הייתי אומר בערך לחזור כל יום ב- 4 ~ אלא אם כן אתה מחליט שלא ;-).

אני חושב שההחלטה ל"לנזל" את תעודת הבגרות היא ממש ממש שגויה הייתי מצפה שבמצב כזה הם דווקה היו עושים ההפך הם היו מעלים את הדרישה ליותר יחדות ושעובר זה 65 וכדומה, מכיוון שישנם הרבה אנשים שרואים אחרי צבא שהם לא יכולים לעשות כלום ואז הם חוזרים להשלים את מה שצריך אם היו מעבירים לילדים של היום שבעוד 6 שנים (כלומר י- יב + 3 צבא) בלי בגרות הם פשוט יתחננו לאוכל ויקבצו נדבות (נכון שזה לא ממש נכון אבל אפשר להכות בהם מציאות קצת יותר קשה - שיאכלו קצת חרה) ושהם צריכים בגרות יותר מכל דבר אחר.

הילדים של היום אולי לא ממש קוראים ספרים אם לא מחריכים אותם בית ספר אבל הם כן קוראים באתרים כתבות וכדומה נכון יש מיעוט שעדיין קורא ספרים, אבל הבעייה אינה תמונה בהכרח מפחד של לחץ חברתי אם כי אולי היא נובעת מפשוט חוסר עניין בקריאה למשל איך אתה מצפה שילד אחרי שהוא חזר המסרט 3 שעות עוצר נשימה ישב ויתחיל לקרא משהוא, הוא פשוט לא במיוחד אם יש לו מחשב לשחק בו ולהמשיך להתעלם מהמציאות.

הבעייה בהחלט תמונה גם בחינוך מהבית ישנם אנשים שגדלו בבית שנתנו הערכה רבה מאוד לידע, דברים אלו הם שמשפיעם על הילדים במיוחד בגיל הקטן של כיתות א,ב . ההרגל שילד מקבל בגיל הזה הוא ההרגל שהוא ימשיך איתו בגיל יותר מאוחר, וההרגל הזה ההורה הוא היחיד שיכול לספק משרד החינוך והמורים אחראים לגבי מה שקורה בכיתות ואולי (אני לא חושב כך אבל) מנסה להגיע הביתה אבל בלא הצלחה לכן רק ההורה יכול לתת לילד את ההרגל הזה של שיעורי בית וללמוד למבחנים כמו שצריך כי אם מערת הלימוד של היום תלמיד ממוצע לא צריך יותר מזה בשבל להצליח עם 80 או אפילו 90 רוב בני הנור היום מגיעים למצב שבו כל החומר שהם מקבלים מהמורים (אני מדבר על דפים מצולמים למשל) פשוט נאגר במאסף גדול של ניירת בתוך הילקוט מבלי לראות או עד סוף יב . את ההרגל הזה של סדר ונקיון ההורים יכולים וצריכים לתת בלי קשר למשרד החינוך, וניתן לראות בגיל קטן אילו ילדים יצליחו ואילו לא.

הילדים שהוריהם נותנים להם להסתובב בגיל צעיר בלא השגחה מצידם בלי תשומת לב יתנהגו גם כל לכל אורך חייהם של הילד עד לרגע שיתכילו להפריע להורה בגלל התנהגותו של הילד, למשל אם הילד עשה משהו חמור וההורה נדרש לצאת מיום עבודתו ההורה יכעש על הילד רק בגלל מה שהוא גרם לו לעשות ולא בגלל שהוא עשה משהו שהוא לא צריך לעשות והילד פשוט נמנע לעשות דברים שידרשו מההורה לעשות דברים. וכן ההורה יחתום על מכתב שהילד קיבל בלא חשיבות, בנוסף לכל ההורה עדיין יראה את הילד שלו כמלאך כאשר מחוץ לבית הוא המנייק השכונתי שכבר לא ראו אתו בבית ספר איזה שבוע.

אינ יכול להמשיך לברבר על ההשפעות של ההורה על הילד עוד הרבה אבל כבר אין לי כוח אין מה להאשים פה רק את משרד החינוך.

למרות שאני חושב שההחלטה שלהם לשנות את השפעת המגן מ- 50% ל- 80% היא שגוייה לגמרי כיוון שלמורים יש דעות קדומות על תלמידים ומהשיעור הראשון הם חושבים שהם יכולים לתת ציון מגן , וכן אולי המבחן שהמורה בנה הוא פשוט שונה ממה שהוא מלמד, כאילו אדם אחר חיבר את המבן והחומר שאתה לומד בכיתה לומד בצורה שונה ולכן התוצאות במתכונת (שהיא רוב המגן בעצם ) היא פשוט נמוכה מהצפוי לתמיד.התלמיד נדפק בי שום יכולת לערעור ממשי כי זה ממש בולשיט הערעור הזה אתה בא אומרים לך טוב טוב טוב ונותנים לך 5 נק' כדי שתשתוק. והם העלו את המגן כדי שלמורה יהיה יותר כוח על התלמיד , המורה יתן יותר אחוז במגן על פי רוחו מאשר על פי תוצאותיו של התלמיד במבחן. ושוב המורים יודעים רק להוריד וכך גם מערכת החינוך הכל נעשה כדי לגרום לכך שהתלמיד יופיע לשיעור , כלומר אם אתה מקבל יותר במבחן ופחות במגן המגן (שהוא מה שאמור לעזור לך) מוריד גם אם היחס בינהם הוא פי 2 כלומר מבחן בגרות 100 ומגן 50 יהיה 75 או יותאר טוב מגן 6 אז שוה ממוצע חלק בלי שום התחשבות, אבל ההפך המגן פשוט לא אפקטיבי לאחר 10 15 נק' איזו מן חשיבה זו, אז במבט לאחרו אני רוצה לשנות כל פעם שכתבתי מגן ל- מכשילון.

שוב אפשר להמשיך ולהמשיך אבל....

בוא נפתח בכך שאני יכול להתכווח טוב מאוד עם הדברים שאמרתי, אני בעצמי לא מסכים לחלוטין עם הדברים שאמרתי ורק העלתי העצעות בהחלט אינן טובות לחלוטין.

זה בעייתי. ככה אתה יכול אולי להשוות מורים מאותו בי"ס, מקסימום מאותה שכונה. ואם תרצה להשוות מורים בסביון למורים בירוחם? (סתם 2 דוגמאות שקפצו לי לראש, לא להעלב...)

ראה סעיף 1, אני אשווה מורים בסביון למורים בקיסריה ומורים בירוחם למקבילה העירונית (לא רוצה לציין שמות ערים)

אתה צוחק נכון?

זה אולי יעזור להשוות, אבל זה רק יפגע בתלמידים, ולתקופה ארוכה (כלומר במשך כמה שנים התלמידים לא ילמדו כמו שצריך - עד שתסיים סבב).

וזה עוד בלי לדבר על חוסר הנוחות המאוד רציני למורה.

לא, אני לא צוחק. ותקרא את כל התגובה שלי, אמרתי בדיוק את מה שאתה אמרת כאן, אבל בדיוק. ציינתי גם את החסרונות של הרעיון הזה ואני מודע לכל הבעיות שעלולות לצוץ ממצב כזה. סה"כ העלתי רעיון שהוא בהחלט לא אידאילי, אבל קשה למצוא פתרונות מושלמים.

לא בהכרח. מורה שהיה גרוע בתחילת הקריירה, רוב הסיכויים שישאר כך. נסיון אולי ישפר קצת, אולי יעזור למורה להבין שיטות לימוד או לקבל בטחון וכו', אבל אין מה לעשות, כדי להיות מורה צריך אופי מסוים, שאם אין לך אותו, אתה לא תוכל להיות מורה טוב גם עם נסיון של 20 שנה, וגם אם יש לך 3 דוקטורטים.

כמובן, הייתי כותב את זה גם אם היה לי כוח להרחיב, אבל עדיין- מורה למשל שרמתו לצורך העניין מודגדרת בציון 6, לאחר 20 שנות ניסיון ובהנחה שלא התרחשה שחיקה רמתו תעלה לציון 7-7.5, אולם יש מורים הנמצאים בתחילת הקריירה שלהם והציון שלהם מוגדר ב-8, ולכן הם עדיפים על המורה המנוסה, אבל אין להתעלם מחשיבות הניסיון. והאופי שדרוש על-מנת להיות מורה נמצא לדעתי אצל 80% מהמורים (נגדיר זאת בציון של 6-10) רק כ-20% מהמורים ממש לא יודעים ללמד (ציון 0-5.5 נגיד).

מועצת תלמידים - הצחקת אותי. אני לא יכול לדבר על בתי"ס אחרים, אבל לפחות אצלי, מממממש לא הייתי סומך על מועצת התלמידים לבחירה כזו. טוב, זה תלוי בטיבה של המועצה.

תלמידים מעולים (או בינוניים, לפי IG) - גם כן לא מדד. בכלל, לדעתי זה פשוט לא נכון לתת לתלמידים שיקול, מסיבות של לחץ חברתי, יחסים טובים/גרועים עם המורה באופן ספציפי, ועוד. לדעתי אי אפשר לצפות מתלמידים לאובייקטיביות. עכשיו ברור שיש כאלה שאפשר לסמוך עליהם, אבל לא רק שאי אפשר לדעת מי, הכמות שלהם ביחס לאחרים קטנה. אני חולק עליך, בכיתה רגילה (שאינה מב"ר או גמ"ר) לדעתי מרבית התלמידים מעוניינים להוציא בגרות טובה עד כמה שניתן (נגיד 90% וה-10% האחרים אדישים לנושא, לפחות לפי מיטב ניסיוני), לחץ חברתי נוצר מתוך החברה, ולכן אם 90% מהתלמידים יהיו מעוניינים בציונים טובים הם יירצו מורה טוב והקוניפורמיות שתיווצר עלולה לסחוף אליה את התלמידים ה"מופרעים" יחסית על מנת שהאחרונים לא יתנגדו למהלך\יתמכו בו, קוניפורמיות הפוכה בכיתה שמועניינת בבגרות טובה לא תיכשל. בנוגע ליחס האישי עם המורה- לרוב המוחלט של האנשים שאני מכיר אין יחסי אהבה\שנאה מיוחדים עם מורים אלו ואחרים, ה"אהבה" כביכול למורה מקורה בכך שהוא יודע להעביר את החומר בצורה מעניינת ושהוא מלמד בצורה טובה, ה"שנאה" מתרחשת כאשר תלמידים מעט מופרעים מתכסחים עם המורה, חוץ מזה אין סיבה רצינית להתכסח עם המורים (אולי על ציונים נמוכים יחסית, אבל רוב המורים מעוניינים לתת ציון גבוהה ככל הניתן - אחרי הכל- ציוני התלמידים מעידים על הצלחתם כמורים. שוב- לפי ניסיוני ואני לא סבור שהמצב ברוב הארץ שונה). בקשר למשפט שלך "אי-אפשר לצפות מהתלמידים לאוביקטיביות" - שוב אני חולק עליך, אל תשכח שהמטרה היא לבסוף ללמד את התלמידים, הם בעצם ה"לקוחות" בעסק שנקרא ביה"ס והמורים הם המוכרים\סוכני-המכירות, וכידוע- הלקוח (התלמיד) תמיד צודק. אם 90% מהתלמידים שונאים מורה מסוים (למשל בגלל אופיו השלילי ביותר) אין זה משנה אם מורה טוב הוא, שכן בשל האיבה השוררת בינו לבין רוב תלמידיו, ושלה מן הסתם הוא אחראי, התלמידים לא מתייסים למקצוע ברצינות\באהבה ועקב כך הם אינם משקיעים במקצוע ומזלזלים בו. התלמידים, בכיתות י"א-י"ב , הם סה"כ אנשים כמוני וכמוך (אני בן 18, י"ב, אני משער שגם אתה בטווח הגיל הזה) וכמו שאתה לא מזלזל באנשים רבים בפורום שהם בני 16-18 אל לך לזלזל באינטיליגנציה של הרוב בבתי-הספר השונים, רובם כן מודעים לחשיבות הציונים וכן רוצים מורים טובים, גם אם הם קשוחים והם לא הכי אוהבים אותם. אולם אם המורה ממש בעל אופי רע אולי באמת צריך לפטרו, למורות שהוא מורה טוב, כי יחסי-אנוש הם חלק חשוב מאוד במקצוע הזה./b]

מורים אחרים - קודם כל, מה אתה כ"כ מתלהב מבעלי תואר שני? הידע שלהם אחרי הכל הוא יותר מבסיסי והם יכולים לתת זוויות צפייה שונות על החומר הנלמד. חוץ מזה שיש להם יותר ידע בתחום אותו למדו (אולי), מה מכשיר אותם לבחור מורים? הם חשופים לאותן השפעות ואותם לחצים בדיוק כמו מורים אחרים. וככה גם מורים עם מוניטין טוב וידע מקצועי. אז מי יבחר מורים? התלמידים? הרי גם אתה גם נגד זה.

לא אמרתי שצריך לוותר, או שזה בלתי אפשרי. אני מניח שאפשר לפתח איזשהו מדד, שיכלול שילוב של כל הדברים שהופיעו למעלה, ביחד עם עוד גורמים שלא הוזכרו.

אבל זה לא כ"כ פשוט, ובטוח שאי אפשר לפתור את הסוגיה הזו בהינף יד. לא אמרת שאפשר לוותר, אבל מכיוון שאתה יודע שהפתרון קשה מאוד למציאה אתה גם לא מנסה, למה שלא תעלה כמה רעיונות? מקסימום הם לא יהיו טובים, אבל תנסה.

נ.ב: לטכס עיצה ס'דר