חיבורים נפוצים בתחום האודיו - ומעט על דיגיטלי מול אנאלוגי

בכדי להרחיב קצת את מאגר הידע ששמור בדביק בראש הפורום, ועקב מספר דיונים שבהם היה צורך בכך, החלטתי לכתוב הסבר קצר על סוגי החיבורים הנפוצים בתחום האודיו.

ראשית אציין כי אין שום סיכוי שאני אצליח להקיף הכל, יש חיבורים ישנים שכבר מאוד לא נפוצים (חיבורי DIN למשל), יש חיבורים חדשים שיוצאים כל יום, ויש חיבורים קיימים שהם מאוד לא נפוצים וחברות מסוימות משתמשות בהם (בדר"כ לצורך חיבור בין מספר רכיבים של אותה החברה).

שנית, המאמרון הזה מתייחס לתחום האודיו. חלק מהחיבורים בשימוש/המידע שמוצג כאן, רלוונטיים גם לתחום הוידאו, אך אני כמעט ולא אתייחס אליו (אם בכלל).

כמו כן, חשוב להבין שיש הבדלים מהותיים בין חיבורים דיגיטליים לאנאלוגיים, לכן אני אקדיש מספר שורות גם להסבר זה. מי שלא מעוניין להבין את הרקע, אלא רק להכיר את החיבורים הפיסיים יכול לדלג על חלק זה.

Digital/Analog ומה זה אומר:

חשוב להבין קודם כל, שבטבע (ויש פילוסופים/פיסיקאים מתחום הקוונטים שיגידו שזה לא כך, אבל אנחנו דבקים בגישה הקלאסית בדיון זה) הכל אנאלוגי, הכל רציף. זה אומר שאם תזרקו אבן לתוך שלולית, הגל ינוע בצורה חלקה. אם אנחנו שומעים מישהו מדבר, אז גל הקול (שהוא למעשה שינויים בלחץ האויר) נע בצורה חלקה, כך גם גלי אור וכו'.

לא פחות (ואולי אף יותר) חשובה היא ההבנה שכל דבר שאנחנו רוצים לקלוט באוזן חייב לעבור בסופו של יום למישור האנאלוגי. הסיבה היא פשוטה, הרמקולים (והאוזניות) כולם חייבים לקבל אותו אנאלוגי בכדי להפיק צליל. זאת ועוד, האוזן האנושית חייבת לקבל את גל הקול בצורה זו.

פורמטים ותיקים יותר (תקליטים, קלטות, סרטים) כולם עובדים בצורה אנאלוגית. הם שומרים את המידע בצורת גל (בדרך זו או אחרת) וכל העבודה היא במישור האנאלוגי. החל בהקלטה, דרך השמירה על המדיה, הניגון בבית, ועד ההגברה.

עם זאת, עם הזמן ברור היה שמנקודת המבט של האדם, אין בכך צורך ממשי. עובדה, כשרואים סרט קולנוע עם קצב של 24FPS (תמונות בשנייה), התנועה נראית חלקה, וזאת למרות שהיא מורכבת מתמונות בדידות. הדבר נכון גם לאודיו. ופה נכנס לתמונה המימד הדיגיטלי. מבלי לספר יותר מדיי דברים לא רלוונטיים, אך כן להסביר את הדברים בצורה טובה, ארחיב מעט. בעוד במישור האנאלוגי יש חשיבות לאות עם רמות מתח (חשמלי) שונות אך קרובות - לדוגמא, הבדלים בעוצמת הדיבור בהקלטה אנאלוגית יבואו לידי ביטוי בשינוי המתח, במישור הדיגיטלי אין כמעט כל חשיבות האם המתח הוא (סתם לדוגמא) 4.8V או 5V. במישור הדיגיטלי יש רק 2 ערכים אפשריים, 1 ו-0. הרף נקבע כך שכל מתח החל מערך מסוים משמעותו 1, וכל מתח מתחת לסף, משמעותו 0 (הדבר נכון גם עבור כבל אופטי - יש אור או אין אור).

אם כך, כיצד יוצרים הבדלים בין אותות שונים (לדוגמא עוצמה שונה?). זוכרים שדיברנו מקודם על כך שאין צורך באות רציף? במימד הדיגיטלי, הכל עובד על אותות בדידים. גם בתחום האודיו יש מה שנקרא FPS, אך בתחום זה משתמשים בדר"כ בביטוח Sample Rate (קצב דגימה), הוא נמדד בהרצים (Hz), והקצבים הסטנדרטיים הם 44.1KHz, 48KHz, 96KHz, 192KHz. יש סיבה לכך שנבחרו המספרים הללו, ולכך שיש בינהם קשר של הכפלה, אך זהו לא המקום להרחיב. כמו כן, תמיד מצוינת הרזולוציה של האות (בביטים bit) ומשמעותה, כמה מספרים (אותם 1 ו-0) יש לנו בכל דגימה (פריים). ככל שיש לנו רזולוציה גבוהה יותר אנחנו יכולים לייצג מספר ערכים רב יותר. עבור רזולוציה של 16bit נוכל לייצג 65,536 ערכים, עבור רזולוציה של 24bit נוכל לייצג 16,777,216 ערכים (2 בחזקת כמות הביטים). אז ככל שהרזולוציה גבוהה יותר ניתן לייצג מספרים גדולים יותר. אך בהינתן גבול לערך המקסימום (הרי ברור שיש ערך מקסימלי שאותו נקבל בכל הנוגע לעוצמת הקול), ניתן להשתמש ברזולוציה הגבוהה יותר בכדי לבחור ערכים קרובים יותר זה לזה, וכך לקבל ערכים דיגיטליים קרובים יותר לערך האנאלוגי שהם אמורים לייצג. מבלבל? הדבר בהחלט קשה לתפיסה למי שאין לו לפחות מעט הבנה של מזה דיגיטלי, אך לאחר כמה קריאות ניתן להבין.

נניח שיש לנו גל קול (אנאלוגי) שאנו רוצים לייצג בצורה דיגיטלית. אז קחו גל קול, חלקו את הגל למספר הפריימים שיש לכם לכל שנייה במרווחים שווים בינהם. בכל פריים יצגו את הערך בנקודה כלשהו (הבחירה לא באמת משנה ברגע שמגיעים לתדרי דגימה גבוהים מספיק, מזכיר מאוד את המעבר בין פעולת הגבול לאינטגרל למי שזוכר מתמטיקה 5 יחידות), אך חשוב שהבחירה תהייה קבועה לכל דגימה, דגימה אחת בתחילת הפריים ושנייה בסוף הפריים שאחריו לא תיתן תוצאה טובה. בעזרת כמות הביטים שיש לכל דגימה יצגו את הערך של הגל באותה נקודה, ושמרו אותו. מה שנקבל בסופו של דבר הוא אוסף של ביטים רבים, כך שהמחשב/נגן קורא כל שנייה כמות של 16/24ביט כפול מספרים הפריימים שיש לנו כל שנייה (כפול מספר ערוצי הקול, 2 לסטריאו, 6-8 לסראונד וכו').

בתמונה הבאה ניתן לראות גל קול אנאלוגי + שעון (מה שקובע את המרווח בין הדגימות), והיצוג הדיגיטלי של הגל:

כפי שניתן לראות בתמונה, יש לנו 27 דגימות, אך כיוון שלא נתון לנו ציר זמן עם ערכים, לא ניתן לדעת מהו קצב הדגימה. כמו כן, ניתן לראות שיש ערכים החל מ-128 עד מינוס 127, או 256 ערכים (כולל 0). מה שאומר שיש לנו 2^8 ערכים, מה שאומר רזולוציה של 8ביט.

כל ההמרה הזו לדיגיטלי מתבצעת באולפני ההקלטות. במידה ואתם מחברים מיקרופון למחשב, בכרטיס הקול ישנו שבב (שנקרא ADC שהם ראשי-תיבות של Analog-Digital-Converter) שדואג לבצע את הפעולה הזו. ברוב כרטיס הקול המובנים מדובר על 16bit/48KHz, בכרטיסים היקרים יותר מדובר על 24bit/96-192KHz תלוי בכרטיס. גם ההמרה חזרה (בין אם מדובר במחשב, נגן דיסקים, נגן MP3) מתבצעת בתור רכיב דומה שנקרא DAC (נחשו מהם ראשי התיבות ).

אז סביר להניח שברגע זה (וכנראה שמהרגע שהתחלתם לקרוא את ההסבר) אתם שואלים את עצמכם למה לעזאזל שמישהו ירצה את כל ההתעסקות המיותרת הזו?

כמה סיבות:

1- כל אות חשמלי חשוף להפרעות. בין אם זה מכבלים לא מושלמים (ושום כבל לא מושלם), בין אם זה משדות אלקטרומגנטיים למיניהם שנמצאים בסביבה, ואם זה רכיבים לא טובים וכו'. כך שאם לדוגמא יש אות כלשהו שצריך להגיע לרכיב כלשהו בשרשרת בעוצמה של 10V אך כתוצאה מכל הסיבות שצוינו האות השתנה והגיעה בערך של 9.7V ההבדל יהיה שמיע. לעומת זאת, הבדלים כאלה הם זניחים במימד הדיגיטלי, כי מבחינת ציוד הקצה הם נקלטים בתור ערך זהה (לדוגמא, "1").

2- ההפרעות שצוינו בסעיף הקודם אינן קבועות. ייתכן שרגע אחד נקבל אות של 9.7V, ורגע לאחר מכן 10.1V, שינויים כאלה משפיעים על גלים אנאלוגיים (ועל סאונד במיוחד), והם לא רלוונטיים בדר"כ למישור הדיגיטלי.

3- מדיה אנאלוגית כמו לדוגמא תקליטים נפגמת עם הזמן והשימוש. אבק, וחריטה של המחט משנים את צורת הגל וכל שינוי עובר את כל השרשרת עד האוזן. במישור דיגיטלי לעומת זאת, ב-CD לדוגמא, ישנם "חורים" שמייצגים את הערך, יש חור או אין חור, 0 או 1 (לא בהכרח בסדר הזה), כך שאם קרה ועם השימוש החור שינה מעט את הגודל שלו, לא קרה דבר, עדיין הוא נקלט בתור אותו הערך.

כמובן שישנם גם חסרונות (מפי אוהבי התקליטים לדוגמא), ההמרה הזו (פעמיים, אחת לדיגיטלי, ואחת חזרה לאנאלוגי) בכל זאת משנה משהו בצליל. האם דיגיטלי עדיף על פני אנאלוגי? אני לא רוצה לפתוח את הויכוח מחדש, אז שכל אחד יסיק מסקנות לעצמו מניסיון אישי שלו.

סוגי החיבורים הפיסיים:

אז אחרי ההסבר המעייף הזה (שאני מאוד מצטער אם הוא מעט מסובך, ניסיתי למצוא את הנקודה הנכונה בין כמות מידע מספקת, כמה שפחות קירובים - ויש שם כמה כאלה, והסבר לא מסובך), נעבור למטרה המעשית של הטקסט הזה.

צריך לזכור שבסופו של דבר, הצורה הפיסית של החיבור לא רלוונטית, המידע שעובר הוא זה שרלוונטי. לפורמטים מסוימים של חיבור יש דרישה ספציפית לכבלים שמתאימים לשימוש זה (לדוגמא כבל Coax שמיועד לשימוש דיגיטלי בגלל תכונות מסוימות שיש לכבל זה בתדרים הרלוונטיים), בעוד לפורמטים מסוימים (כמו אות אודיו אנאלוגי, לדוגמא) אין דרישה כה נחרצת.

נתחיל בסוגי החיבורים האנאלוגיים. בתחום האודיו (בניגוד לתחום הוידאו) אין כמעט הבדלים בכמות המוליכים שדרושים כדי להוליך את האות. בחיבורים ביתיים מדובר על חיבור בודד לכל ערוץ קול, בחיבוריים אולפניים מדובר בדר"כ על 2 חיבורים לכל ערוץ קול (יש לזה ייתרון בקבלת סף רעש נמוך יותר שחשוב בחיווט ארוך). כיוון שהמידע שעובר בכבלים הוא תמיד אותו מידע, צורך הגל האנאלוגית (שמיוצגת על ידי שינויי מתח), הפורמט למעשה אחיד. זה גם למה קיים מתאם פשוט בין כמעט כל אחד מהזוגות הללו. כל מה שצריך זה חיבור פיסי בין הפינים המתאימים וזה הכל.

RCA - זהו החיבור הנפוץ ביותר בציוד ביתי. הישראלי המצוי אוהב לקרוא לו חיבור "בננה", למעשה זה שגוי שכן חיבור בננה הוא חיבור שונה לגמרי ומיועד לשימוש אחר (באודיו הוא משמש לעיתים לחיבור רמקולים למגברים). לעיתים ישנם שינויים מסוימים בין קונקטורים מסוג RCA, ההבדל היחיד שלעיתים נתקלים בו הוא אורך הפין המרכזי. מבחינת המשתמש אין לכך הרבה משמעות כי סוקטים שמתאימים לחיבור זה יקבלו את שני האורכים. בחיבור זה הפין המרכזי משמש להעברת האות והטבעת החיצונית משמשת כאדמה (ולכבלים מעט טובים יותר גם לסיכוך בכדי למנוע הפרעות). כבל זה יודע להעביר ערוץ אודיו בודד. כך שאם תרצו לחבר מערכת סטריאו יש צורך ב-2 כבלים כאלה. אם תרצו לחבר את מערכת הסראונד שלכם עם 5.1 ערוצים, תצטרכו 6 כבלים, וכו'.

PL 6.5mm/1/4"/TRS - החיבור הזה נקרא בפי הישראלי המצוי "חיבור אוזניות גדול". הבחירה בשם 6.5mm או 1/4" (שהם זהים) היא בגלל הקוטר החיצוני של הקונקטור. חיבורים אילו משתמשים בדר"כ או לחיבור אוזניות, או לחיבורים בתחום ה-Pro. הסיבה היא שאילו חיבורים בעלי 3 מוליכים (בניגוד ל-2 ב-RCA לדוגמא). החיבור נקרא TRS בכדי לייצג את שלושת החיבורים, T - tip, R - ring, S - sleeve. בחיבור האוזניות החלוקה היא: Tip לערוץ השמאלי, Ring לערוץ הימני, Sleeve לאדמה. בחיבורי ה-Pro מדובר על ערוץ בודד על גבי כל חיבור, והפין השלישי משמש לצורך סיגנל בפאזה הפוכה בכדי להפחית רעשים (היפוך של 180 מעלות, מכשיר הקצה הופך 180 מעלות שוב, ומקבלים שהרעשים על גבי שני הכבלים מבטלים זה את זה). חשוב לציין כי לחיבור זה ישנה גם גרסת TS שהוא לחיבור מונו בלבד (ערוץ בודד), ובה אין הטבעת בין הקצה לשרוול. חיבור זה נמצא בשימוש במגוון רחב של תחומים, כולל גיטרות לדוגמא.

mini-PL 3.5nn/1/8" - או בפי הישראל המצוי "חיבור אוזניות קטן". זהו האח הקטן של החיבור הקודם, והוא זהה לו בכל דבר מלבד הגודל הפיסי. הגודל הוא בדיוק חצי (קוטר חיצוני). חיבור זה הוא כנראה הנפוץ ביותר בכרטיסי קול ביתיים ונגני אודיו ניידים. גם לחיבור זה ישנה גרסת מונו, אך בניגוד לקודמו, יש לו גם גרסא עם 4 חיבורים. זהו חיבור לא נפוץ כלל. הוא נמצא בשימוש במצלמות וידאו מסוימות (ערוץ שמאלי, ערוץ ימני, וידאו קומפוסיט, אדמה), ומסיבות של קמצנות ומעט מונופול, גם Creative השתמשה בחיבורים הללו בחלק מכרטיס הקול שלה (ועדיין משתמשת).

XLR/mini-XLR - חיבור XLR מיועד בעיקרון לתחום ה-PRO. אך אנו רואים אותו גם בציוד high-end ביתי, ובעיקר בתחום האוזניות. החיבור הזה כולל מגוון רחב של קונקטורים (עם סטנדרט קבוע לכל אחד מהם) אשר מתחילים ב-3 פינים, והם גם הנפוצים ביותר. בתחום האוזניות ישנו שימוש גם לחיבורי 4 פינים (בכדי לאפשר אדמה נפרדת, ובדר"כ גם מוגברת, לכל אחד מהערוצים). היתרון הוא שגם כאן בדומה לחיבור ה-TRS ניתן להעביר את הסיגנל המקורי, כמו גם היפוך שלו ב-180 מעלות, וכך להפחית רעשים. חיבור ה-mini-XLR, כשמו כן הוא, גרסא מוקטנת (פיסית) של אחיו הגדול.

שימו לב, גם החיבורים מתחום ה-PRO כוללים את אותו הסיגנל שנמצא בשימוש בבית על גבי קו ה-+ (hot) שלהם.

עכשיו אחרי שסיימנו עם החיבורים האנאלוגיים, נעבור לחיבורים שמשמשים לחיבור דיגיטלי:

ראשית יש לציין כי מרבית כרטיסי הקול/מכשירים ביתיים תומכים בחיבור דיגיטלי בפורמט של SPDIF או PCM. אני לא ארחיב מה המשמעות של כל אחד מהם, אני אציין שב-PCM ברוב המכשירים ישנה מיגבלה של עד 2 ערוצים (סטריאו), בעוד ב-SPDIF ניתן להעביר גם מספר ערוצים רב יותר (בדר"כ 6 ערוצים) תוך כדי דחיסה של המידע. פורמט ה-SPDIF מאפשר להעביר על גביו אודיו בפורמט של Dolby Digital כמו גם DTS. כל אחד מהפורמטים הללו ניתן להעביר בדר"כ על גבי שני סוגי כבלים. כבל Coax וכבל אופטי.

כבל קואקס - (בדר"כ) מציין כי לכבל ישנה עכבה של 75Ohm (כפי שהיה נהוג קודם לכן בשימושי וידאו לדוגמא). העכבה הזו קבועה רק בתדרים של המידע הדיגיטלי. אם נבחר להעביר על גבי הכבל הנ"ל מידע אנאלוגי בתחום השמע, העכבה תשתנה. בתחום הביתי החיבורים שנמצאים בקצה הכבל הם ברוב המיקרים חיבור RCA (אותם חיבורים בדיוק שדיברנו עליהם קודם לכן), לעיתים רואים גם חיבורי BNC או XLR (אך הם בשימוש בדר"כ בציוד PRO). אגב, לעיתים משתמשים גם בקונקטור אחרים לצורך חיבור זה. Creative לדוגמא בחלק מכרטיסי הקול שלה עשתה בחיבור ה-Tip של קונטור 3.5mm בכדי לחסוך מקום. כפי שאמרנו קודם, מה שמשנה במקרה זה הוא לא הצורה הפיסית של המחבר, אלא המידע שעובר בו.

כבל אופטי - בשימוש בכבל זה, המקור ממיר את המתח החשמלי (שמיוצג בצורה דיגיטלית כמובן) לפולסים של אור, ובמכשיר הקצה הפולסים הללו מוחזרים לצורה של מתח חשמלי. יש לכבל זה יתרונות כמו זה שהוא אינו חשוף להפרעות חשמליות, ואינו חשוף לבעיה השכיחה שנקראת ground-loop, אך בצד השלילי, הוא מוגבל בכמה שניתן לכופף אותו לפני שנפגע ביכולות שלו לתפקד/נהרוס אותו לחלוטין. החיבור הסטנדרטי לכבל זה הוא TOSLINK, אך חברות מסוימות בוחרות בחיבורים שונים (לדוגמא Auzentech שבחרה ב-mini-TOSLINK) אשר מצריכים מתאם פשוט בכדי להעביר אותו לחיבור TOSLINK. כבל אופטי בציוד מסוים מאפשר להעביר מידע בקצב גבוה יודע מהסטנדרט של SPDIF, אך רק כמות קטנה יחסית של כרטיסי קול מאפשרת זאת (לדוגמא הכרטיסים האחרונים של Auzentech).

עכשיו הגענו לסוג החיבור החדש ביותר והוא ה-HDMI (ראשי תיבות של High-Definition Multimedia Interface). הפורמט הזה הוא למעשה רחב מאוד, ומקיף מספר גרסאות ומספר סוגי חיבור (דומים). אני לא ארחיב יתר על המידה אלא אציין מספר דברים חשובים. ראשית, חיבור זה מאפשר להעביר על גביו אודיו יחד עם וידאו ואות נוסף לשליטה. שנית, הפורמט הזה מאפשר להעביר אות וידאו של עד 1080P יחד עם 8 ערוצי אודיו, וכל זה ללא דחיסה. בתחום הוידאו החיבור הזה זהה לחיבור DVI, לכן מתאמים בינהן הם זולים ופשוטים ולא גורעים מהאיכות. בתחום האודיו החיבור מאפשר העברה של מידע בפורמטים Dolby TrueHD, DTS HD Master, LPCM כולם עם כמות מידע גדולה יותר מהפורמטים מהדור הקודם (DD ו-DTS). כמו כן החיבור תומך אחורה ומאפשר להעביר גם את הפורמטים הותיקים יותר. החיסרון הגדול ביותר של חיבור זה הוא שהוא מושפע מאורך הכבל בצורה משמעותית, לכן כדאי להשתמש בכבלים קצרים ככל הניתן.

אני מקווה שהטקסט הזה יעזור לפחות לחלקכם. במידה ויש חיבור ששכחתי ולדעתכם הוא רלוונטי, אשמח אם תיידעו אותי בהודעה פרטית. כמו כן, במידה וישנה טעות כלשהי (לא נראה לי, אך כולנו בני אדם, וכולנו יכולים להתבלבל לעיתים), אשמח אם תיידעו אותי בהודעה פרטית. אם יש דבר מה שלא ברור ואתם רוצים שאני אבהיר בצורה טובה יותר/ארחיב לגביו (בין אם כאן או בטקסט נפרד), ניחשתם נכון, אשמח שתיידעו אותי בהודעה פרטית.

Anatoli.

אנטולי, כתבה מעניינת, מרענת וטובה! כל הכבוד!

הרמת כתיבה והידע שעומד מאחור מרשים ביותר ומראה על כך שאתה מבין מעטים שלא רק "מזיינים ת'שכל למי יש יותר גדול", אלא גם יודעים דבר על התוכן עצמו.

באשר לריב על אנלוגי מול דיגיטלי בהחלט ניתן להשאיר בצד עם תעלומת "הביצה והתרנגולת".

סיקרנת אותי מאוד עם הפתיחה על דיגיטלי, אנלוגי וכל הצד הפיזיקלי הסובב זאת, בהזדמנות אם יהיה לך כוח אני אשמח ומאמין שגם שאר הקהילה תשמח לעוד "המשך" בנושא.

יישר כוח!

הסבר מצויין.

טוב שיש אחד כזה בפורום, יישר כוח!

רק לציין שתוסיף שבכבל אנלוגי, ככל שהוא יותר ארוך האיכות יורדת.

ובדיגאטלי, זה או שעובר מידע או שלא עובר מידע, אין כזה דבר באמצע(נכון שאמרת יש אור אין אור, אבל לדעתי צריך לציין.

שוב, כל הכבוד

תודה רבה על המיני כתבה/הסבר הזה,היה מאוד מעניין לקרוא ולהבין עוד קצת בשביל הידע הכללי שלי

Ariel-Ro, אני העדפתי שלא להיכנס להשפעות האלה יותר מדיי. אני מאמין שמי שזה רלוונטי באמת מבחינתו, מודע לזה. מעבר לזה, תתפלא אבל גם בכבלים דיגיטליים יש תחום אפור (שגורר שגיאות לדוגמא). תסתכל לדוגמא על כבל HDMI שמעבר 1080P, ככל שתעלה באורך אתה תראה פגיעה באיכות, אך זה לא אומר שהכבל לא יעבוד (עד אורך מסוים כמובן). זה דיון עמוק יותר, שלצערי גם אני עוד לא מבין בו הכל (אך לשמחתי, עם הזמן אני לומד, גם לבד, וגם כחלק מהלימודים לתואר).

ERL, לא לגמרי הבנתי על מה אתה רוצה שאני ארחיב. אשמח אם תוכל לפרק ולדייק כמה שיותר כדי שאוכל להבין כראוי.

עריכה:

תיקוני אותיות שהחליקו במקלדת, ועוד הערה או שניים נוספו בפוסט המקורי.

Anatoli.

אחלה מאמר, נוסף לסטיקי.

הסבר טוב להדיוטות. תיקון קל: "במידה ואתם מחברים מיקרופון למחשב" משמעותו כברירת מחדל היא חיבור מיקרופון פשוט לכניסת mini-PL הקרויה לרוב בשם Mic-In בכרטיסי הקול השונים. הכניסה הזו מקבלת אות אנאלוגי ולכן אין ADC בכרטיס הקול בהכרח (כמובן שאם לכרטיס הקול יש יציאה דיגיטלית, לצד הכניסה האנאלוגית הזו או אחת אחרת, אז בהכרח יש לו ADC).

עריכה: בעצם, אם מתאפשרת הקלטה, אז בהכרח יש ADC בכל כרטיסי הקול. תנו לי לבדוק את זה..

לא הבנתי למה אתה מתכוון, לכל כרטיס שיש לו כניסת מיקרופון יש בפנים ADC. זה מחייב, אחרת לא ניתן יהיה להקליט שום דבר מהמיקרופון (הרי הכל נשמר דיגיטלית). במידה וזה שבב OB, אז סביר להניח שה-IC שכולל בתוכו את ה-"APU" כבר יכלול בפנים את ה-ADC (בדר"כ יכלול גם DAC של 6 עד 8 ערוצים בתוך השבב). זו אחת הסיבות לאיכות הירודה (והמחיר הנמוך) שלהם.

סתם לדוגמא תעיין בדף מפרט של ה-ALC850 שהיה נפוץ עד לפני שנתיים-שלוש בערך. יש לו בפנים 4 שבבי DAC 16bit של 2 ערוצים כל אחד. ושבב ADC סטריאופונו, כולם כלולים בתוכו.

http://www.realtek.com.tw/products/productsView.aspx?Langid=1&PFid=31&Level=5&Conn=4&ProdID=59

Anatoli.

ח"ח אנטולי.

ראה עריכה..

I stand corrected

אנטולי מאמר מעולה!

ציינת שבכבל HDMI האיכות יורדת עם המרחק ,אם הוא מעביר 1 או 0 למה יורדת האיכות לאן נעלם המידע??? ואיך זה קשור לאורך שלו?

אני בדיוק מתכנן מערכת קולנוע ביתי ורציתי להעביר כבל בין כמה חדרים, יש גם אפשרות של משדר wireless HDMI האם תוכל להמליץ על זה?

או שהאופצייה הכי טוב זה להשקיע במחשב HTPC ולחבר אותו בWIFI בין החדרים בבית?

כבל מעשי זה לא כבל מושלם, הוא רכיב חשמלי כמו כל דבר אחר. בסופו של דבר ההשפעות של הרכיב הזה יפגמו במידע המשודר.

אני לא מכיר משדרי HDMI אלחוטיים (שמעתי על זה, אבל אין לי מושג מה הם שווים), תצטרך לחפש ביקורות על הדברים האלה ברשת ולהחליט האם זה מתאים לך יותר. כמו כן, ייתכן וכבל HDMI יתאים לך כתלות באורך הכבל.

קראתי איפשהו שבדרך כלל עד 10 מטר האות בHDMI עובד אחריי זה צריך מגבר , זה גם תלוי , אם זה 720p אז עד 15

יש גם כבל שנקרא flat HDMI שהוא יכול לעבוד יותר.

כל זה כנראה בגלל שהאות נחלש או משהו.

אפשר לקבל המלצה לחברה טובה של כבל או סוג מסויים?

ככל הידוע לי, קראת נכון

מבחינת כבל מומלץ, כנראה שאני לא המקום הנכון, אני ממש לא מכיר את ההיצע בשוק. אני רק אזהיר אותך שבשוק הזה יש הרבה וודו ולכן כדאי שלא תיפול בפח עם שמות יפים ועיצובים מיוחדים. כמו שאמרת יש כבלים שטוחים שעקב המבנה שלהם משתמשים במוליכים עבים יותר (להבנתי) ולכן עובדים טוב יותר למרחקים ארוכים.