רקטת Vulcan איבדה את המטען הראשון של Amazon Leo, והכשל מאיים על תוכנית של 38 שיגורים ועל המרוץ מול Starlink
אמזון כבר ייצרה יותר מ-1,000 לווייני אינטרנט, השקיעה בתשתיות שיגור ייעודיות והכינה מאות לוויינים נוספים להמראה. אבל ביום ראשון, 15 בנובמבר, כל התוכניות האלה נתקלו בבעיה שאפילו תקציב של מיליארדי דולרים לא יכול לפתור במהירות: הרקטה שאמורה לשאת כמעט מחצית מרשת הלוויינים שלה נכשלה במשימתה הראשונה עבור החברה. עשר דקות לאחר ההמראה, 40 לוויינים של Amazon Leo אבדו יחד עם המשגר שנשא אותם.
הכישלון הגיע בתזמון בעייתי במיוחד. Amazon Leo, שנקראה בעבר Project Kuiper, מנסה להקים רשת אינטרנט לוויינית שתתחרה ב-Starlink של SpaceX. אלא שבעוד אילון מאסק כבר מפעיל אלפי לוויינים, אמזון שיגרה עד כה 396 בלבד. המשימה שנכשלה הייתה אמורה להגדיל את המספר ל-436. עכשיו היא צריכה להתמודד לא רק עם אובדן המטען, אלא גם עם סימן שאלה סביב המשגר שעליו בנתה את תוכנית ההתרחבות שלה.
התקלה הגיעה דווקא אחרי שההמראה עברה בשלום
רקטת Vulcan Centaur של United Launch Alliance, או בקיצור ULA, המריאה מקייפ קנוורל שבפלורידה בשעה 12:40 בצהריים לפי שעון החוף המזרחי בארה"ב. זו הייתה הטיסה החמישית של המשגר והראשונה שלו לאחר תשעה חודשי הפסקה. בתחילה הכול נראה תקין: ששת מאיצי הדלק המוצק פעלו ונפרדו מהרקטה, השלב הראשון סיים את פעולתו, ומנועי השלב העליון נכנסו לפעולה. אלא שכעשר דקות לאחר ההמראה התרחשה תקלה שמנעה מהמטען להגיע למסלולו.

הרקטה שהמריאה הייתה מדגם VC6L, התצורה החזקה של Vulcan עם שישה מאיצים צדדיים ושני מנועי BE-4 מתוצרת Blue Origin. לאחר הפרדת השלב הראשון, האחריות להמשך הטיסה עוברת לשלב העליון Centaur V, המצויד בשני מנועי RL10 המשתמשים בחמצן ובמימן נוזליים. השלב הזה נועד להשלים את ההגעה למסלול ולשחרר את הלוויינים רק בהמשך המשימה, כ-70 דקות לאחר ההמראה.
במקרה הנוכחי, הכשל התרחש במהלך שלב הטיסה שבו Centaur אמור היה להמשיך לצבור מהירות. נתוני השידור מצביעים על כך שמנועי השלב הראשון פעלו זמן ארוך מהמתוכנן, ונצפו גם תנועות חריגות של השלב העליון. אלה עדיין לא הוכחות לסיבת הכישלון. ULA טרם פרסמה ממצאים שמאפשרים לקבוע איזה רכיב כשל, והיא פתחה בחקירה הנדסית לבירור האירוע.
עבור ULA, חברה משותפת לבואינג וללוקהיד מרטין, זהו כישלון מוחלט ראשון של משימה מאז הקמתה ב-2006. הרקטה הקודמת שלה, Atlas V, צברה מוניטין של אמינות גבוהה במיוחד. Vulcan אמורה להחליף אותה, אבל בינתיים סובלת מחבלי לידה יקרים.
בשתי טיסות קודמות, באוקטובר 2024 ובפברואר 2026, התגלו תקלות בחרירי הפליטה של המאיצים המוצקים. בשני המקרים הצליחה הרקטה להשלים את המשימה למרות התקלה. לפני הטיסה הנוכחית הוכנסו שינויים בתכנון ובייצור המאיצים, ובדיקות ראשוניות מצביעות על כך שהפעם הם פעלו כנדרש. אלא שכעת נפתחה חקירה חדשה, שעלולה לעכב את החזרה לטיסות.
צוואר הבקבוק כבר לא נמצא במפעל הלוויינים
כדי להבין מדוע הכישלון הזה משמעותי כל כך עבור אמזון, צריך להסתכל דווקא על מה שקורה על הקרקע. החברה השלימה את ייצור הלוויין ה-1,000 שלה כבר בתחילת ספטמבר, והרכיבה מאות לוויינים נוספים הממתינים לשיגור. היכולת לייצר אותם בקצב גבוה כבר קיימת. היכולת להביא אותם לחלל היא הסיפור המורכב יותר.
אמזון הזמינה 38 טיסות של Vulcan כדי להעלות יותר מ-1,500 לוויינים מהדור הראשון שלה. המשגר החדש תוכנן לשאת יותר לוויינים בכל טיסה לעומת Atlas V הוותיקה, ובכך לאפשר לחברה להגדיל את הרשת במהירות. הטיסה שנכשלה הייתה הראשונה בסדרה הזאת.

אמזון אפילו השקיעה בתשתיות מיוחדות כדי להאיץ את העבודה: מתקן הרכבה אנכי חדש, VIF-A, ופלטפורמת שיגור ניידת ייעודית. השילוב מאפשר ל-ULA להכין שתי רקטות Vulcan במקביל. לפני הכישלון, החברה תכננה להוציא את המשימה השנייה לדרך בתוך שבועות ספורים בלבד מהראשונה, שכבר הוכנה במתקן הרכבה נפרד.
כל ההשקעה הזאת נועדה להפוך את השיגורים לפס ייצור רציף. עכשיו, אם Vulcan תידרש להשבתה ממושכת, מתקני ההרכבה והלוויינים המוכנים לא יספיקו כדי להחזיר את הקצב המתוכנן. אפשר לייצר עוד לוויינים, אבל אי אפשר פשוט להעמיס אותם על הרקטה הבאה בלי לוודא שהיא בטוחה לטיסה.
למזלה של אמזון, היא לא בנתה את כל התוכנית על ספקית אחת. החברה רכשה שירותי שיגור גם מ-Arianespace האירופית, מ-Blue Origin של ג'ף בזוס ואפילו מ-SpaceX של מאסק. השיגור הבא מתוכנן כרגע ל-23 בנובמבר באמצעות Ariane 6, שתישא 36 לוויינים נוספים. עד כה לא הוכרז על דחייה רשמית בהשקה הראשונית של שירות Amazon Leo, המתוכננת לסוף 2026.
ובכל זאת, יש כאן הבדל עסקי בסיסי בין שתי המתחרות. SpaceX מחזיקה גם ברשת Starlink וגם במערך השיגור שלה, ולכן היא יכולה לתכנן את הרחבת הרשת סביב צי הרקטות שלה. אמזון תלויה בלוחות הזמנים, בכשלים ובקצב הייצור של חברות אחרות. גיוון הספקיות מצמצם את הסיכון, אבל אינו מבטל אותו כשכמה משגרים מרכזיים עדיין מתמודדים עם בעיות טכניות.
גם הרגולטור לא מתכוון לעצור את השעון
מעל כל הקשיים הטכניים מרחף תאריך שאמזון לא יכולה להתעלם ממנו: 30 ביולי 2029. עד אז היא נדרשת לפרוס את מלוא 3,232 הלוויינים שאושרו לדור הראשון של הרשת, בהתאם לרישיון האמריקאי שלה.

במקור, רשות התקשורת הפדרלית האמריקאית, FCC, דרשה מאמזון להפעיל לפחות 1,616 לוויינים עד 30 ביולי 2026. החברה לא עמדה ביעד הזה, וביוני קיבלה פטור מותנה שמאפשר לה להמשיך בפריסה ללא צמצום אוטומטי של הרישיון. הפטור הגיע עם מחיר: לוויינים שנפרסים לאחר המועד המקורי מאבדים זמנית את מעמד העדיפות שלהם בתיאום השימוש בתדרים מול מערכות לווייניות אחרות.
הפטור אינו חל על היעד הסופי. אם אמזון לא תעמוד בדרישת הפריסה עד יולי 2029, הרישיון שלה עלול להצטמצם למספר הלוויינים שיהיו פעילים במועד הזה. המשמעות היא שכל חודש של עיכוב בשיגורים עלול להפוך בהמשך לבעיה רגולטורית, ולא רק להפסד כספי.
מבחינת המשתמשים, Amazon Leo עדיין לא זמינה כשירות צרכני רחב, וגם בישראל לא פורסמו מועד השקה מקומי או מחירים רשמיים. החברה החלה בניסויים עם לקוחות עסקיים נבחרים, והיא מתכננת להרחיב את השירות בהדרגה ככל שכיסוי הלוויינים יגדל.
הכישלון של Vulcan לא מבטל את התוכנית של אמזון, אבל הוא ממחיש היטב את הבעיה המרכזית שלה. לוויינים מוכנים יש, כסף יש, וגם תוכנית שיגורים שנפרשת על פני כמה ספקיות. מה שחסר כרגע הוא היכולת להוציא אותה לפועל בקצב הדרוש. בזמן שאמזון ממתינה לתוצאות החקירה, SpaceX ממשיכה ליהנות מהיתרון של חברה ששולטת גם בתשתית האינטרנט שבחלל וגם ברקטות שמביאות אותה לשם.



