חברת Game Freak, שבמשך עשרים שנות קיומה הביאה לנו בעיקר את משחקי הפוקימון לדורותיהם, סידרה לנו הפתעה נעימה עם Tembo the Badass Elephant, בכיכובו של פיל קומנדו אימתני
Tembo הוא משחק פלטפורמה דו מימדי, בו אתם שולטים בפיל Tembo, על משקל גיבור הסרט Rambo, שמוזעק לעזרת הצבא, לאחר שארגון צבאי מרושע בשם "Phantom" פולש ל-Shell City וזורע בה הרס ע"י רובוטים ענקיים. העלילה במשחק מועברת ע"י סטריפים צבעוניים ומשעשעים של קומיקס, והיא מינימלית אבל עושה את העבודה. ומצד אחד מצליחה לקשר בין שלבים ומצד שני מפנה את המקום הראוי למשחקיות עצמה.
Tembo the Badass Elephant כשמו הוא, הוא פיל קשוח וחסר מעצורים. היכולת הראשית שלו היא לשעוט קדימה ולהרוס כל דבר בדרכו, אבל הוא גם יכול להפוך את החדק שלו לפטיש, להשפריץ מים ואפילו להתעלם מחוקי הטבע ולקפוץ. ללא ספק, לשלוט על Tembo מרגיש כאילו אתם שולטים בבולדוזר, והרגשת ההרס נותנת סיפוק רב.
המשחק עצמו מחולק לשלבים, כשבכל אחד מהם המטרה היא פשוט להצליח להגיע לסופו תוך כדי שאתם הורסים כמה שיותר אוייבים בדרך. כבונוס אתם יכולים גם למצוא ולהציל את עשרת האזרחים שכלואים בכל שלב, מה שנותן לכם סיבה טובה לחקור את השלבים לעומק, ולחזור ולבקר בהם כדי להשלים אותם במאה אחוז.
השלבים בנויים בצורה חכמה, שמאפשרת לכם לאט לאט להתרגל ליכולות של Tembo, ובכל פעם מציגים מצבים חדשים שתצטרכו להתמודד איתם. אתם לא לומדים יכולות חדשות בדרך, אבל משלב לשלב המשחק ידרוש מכם להפעיל יכולות שונות במצבים חדשים ולשים לב ליותר דברים שקורים על המסך.
השליטה על הדמות במשחקי פלטפורמה היא אחד האספקטים החשובים ביותר במשחקיות, וללא ספק Tembo מוצלח מאוד מהבחינה הזאת. השליטה עליו אגב חלקה כמו חמאה, ומאפשרת להזיז ולעצור אותו בדיוק של עד הפיקסל. כך שבכל פעם שתמותו, תוכלו להאשים רק את עצמכם…
רמת הקושי של המשחק אמנם לא הגבוהה ביותר שנתקלתי בה במשחקי פלטפורמה, אבל המשחק בהחלט שואב השראה ממשחקי אולדסקול, והוא לא קל בכלל. ראשית, הוא לא מחזיק לכם את היד ומלבד הדרכה בסיסית על המקשים, הוא לא יספק לכם כל עזרה. תצטרכו להבין לבד איך להתמודד מול אוייבים, איך להביס את המיני בוסים והבוסים, ואיך לעבור מצבים שונים. שנית, הם בנויים כך שדי קשה להצליח אותם מהפעם הראשונה, ותצטרכו ללמוד את מבנה השלב ולתרגל אותו עד שתצליחו. יש לציין שזה לא מרגיש מתסכל מדי, סה"כ אחרי שתמותו כמה פעמים, בד"כ תצליחו כבר להתמודד יפה.
מצד שני, השלבים האחרונים בכל אזור נעולים עד שתשיגו את כמות הניקוד המספיקה מהשלבים הקודמים, והרף די גבוה, מה שידרוש מכם לפעמים לחזור לאותם שלבים שוב כדי לנסות להשיג בהם יותר ניקוד. אמנם המשחק סה"כ כיפי וזה בהחלט לא מרגיש כמו מטלה לשחק את השלבים שוב, אבל זאת הרגישה לי כמו דרך מלאכותית להאריך את זמן המשחק שהוא קצר מאוד גם כך ועומד על כמה שעות בודדות.
מבחינה טכנית, המשחק כמעט ולא סובל מבעיות, אך פה ושם נתקלתי לכמה רגעים בנפילות של פריימים לשנייה. שום דבר שהורס את המשחקיות, אבל עדיין בולט לעין. ובנוסף, מסיבה כלשהי המשחק מסרב לזהות את שמות המקשים של הג'ויסטיק במחשב (בעייה שלא תתקלו בה כמובן בקונסולות). כך שבמקום X למשל, המשחק מציג את המקש כ-Joystick 0. זה לא כל כך נורא ברגע שאתה מבינים איזה מקש זה מה, אבל זה עדיין קצת מוזר שהמשחק לא מתמודד עם משימה פשוטה שכל משחק אחר מלפני 7 שנים עושה מצויין.
אבל בסך הכולל אלו לא בעיות רציניות, וקל להתעלם מהן כשמדובר במשחק כל כך חביב ומקורי. קשה מאוד שלא לחבב את הדמות ש-Game Freak יצרו, ואת האפקט המספק של ההרס שטמבו משאיר אחריו, כך שאם יש לכם הזדמנות לשחק בו אל תהססו.
סבטה ס. היא מפתחת אתרים וגיימרית בנשמה, אתם מוזמנים לעקוב אחריה בערוץ היוטיוב שלה GameGems
קישורים נוספים
