קירור גז
בכתבתנו הראשונה בסדרה התחלנו להסביר מעט על הקירור מסוג זה. על רגל אחת, זהו אותו מנגנון הנמצא בתוך המזגן הביתי או המקרר אך בעוד ששני אלו מקררים שטח נרחב יחסית, מערכת קירור גז למחשב (או לקירור כל ציוד אלקטרוני) מרכזת את כל עוצמת הקירור בשטח קטן – שטחו העליון של המעבד, כך שעוצמת הקירור גדולה הרבה יותר (בעוד שמזגנים מצליחים לקרר חדר לטמפרטורה מינימאלית של 17 מעלות ומקררים ל-15- מעלות, מערכת קירור גז למחשב מסוגלת להגיע לטמפרטורות של מתחת ל-55- מעלות).
מערכות קירור גז הן בדרך כלל יקרות בהרבה מקירור אוויר ואפילו מקירור מים אך התוצאות אליהן ניתן להגיע אינן משתוות לשתי האחרונות ורוב האוברקלוקרים ברמה העולמית עושים שימוש במערכת כזו או אחרת. שתי האופציות העיקריות לשימוש במערכת כזו היא רכישה של מערכת מורכבת מאחת משתי היצרניות הבודדות המייצרות ערכות שכאלו בצורה סדרתית, Asetek או Extreme Cooling Technologies, או לבנות לבד.
ברור כי בניה עצמית היא קשה בהרבה מרכישת מערכת מוכנה אך עם הסברים מתאימים, ניסיון וגישה לחומרים, בניית המערכת יכולה להיות זולה ברבה מרכישתה (שכן מחיר רכישת מערכת שכזו בחו"ל עומד על כ-5,000 ש"ח ובארץ כלל לא ניתן לרכוש אותה).
המערכת בה עשינו שימוש בביקורת זו היא מערכת שבנה אליאור זנו בעצמו, שמה בישראל הוא EMP K2 ואליאור מתגאה בעובדה שהמערכת שלו חזקה יותר ומקררת טוב יותר מהמערכות הסדרתיות שמייצרת Asetek.
הרכבת המערכת מתחילה מהכנת תושבת המעבד. משום שטמפרטורת המעבד יורדת הרבה מתחת לאפס, חיוני לבודד את האזור מלחות שכן בשל הטמפרטורה הנמוכה של המעבד נוצרת התעבות של אדי המים סביבו ומספיקה רק טיפה אחת על מנת להשבית את הלוח או המעבד.
לאחר ביצוע ההכנות הדרושות, ראש הקירור מורכב על המעבד והמערכת מופעלת. בפועל לוקח למערכת בין דקה לשתיים על מנת להגיע לטמפרטורה המינימאלית שלה, ומצאנו את עצמנו מתחילים בביצוע האוברקלוק כשתי דקות בלבד לאחר הפעלת המחשב.
עם הדלקת המערכת ניתן לראות כבר ב-BIOS את הטמפרטורות הנמוכות, כאילו הלוח עוצב מראש עם מחשבה על עבודה בתנאים כה קיצוניים.
כמו כל סוג של קירור, גם קירור הגז, למרות עוצמתו, מושפע מפעילות המעבד, שכן כאשר זה איננו עובד הטמפרטורה שלו נמוכה יותר וכאשר הוא נמצא בעומס, הרי שהטמפרטורה עולה. יחד עם זאת, ההבדלים בין שני המצבים הינם קטנים מאוד, עקב עוצמתו הרבה של הקירור שמסוגל "לספוג" את העלייה בטמפרטורת המעבד מבלי לאבד מיעילותו.
תוצאות
אין ספק כי תוצאות האוברקלוק על מערכת מקוררת בגז יהיו עדיפות על פני אלו של קירור האוויר שכן כאשר המערכת קרה יותר, כך ניתן להשתמש במתחים גבוהים יותר וכך המעבד סובל פחות מתופעות הקשורות בעליה בתדר (הפרעות חשמליות ופיזיקאליות בתוך מעגלי המעבד). השימוש במערכת קירור הגז אפשר לנו להעלות את תדר ה-E6300 בכמעט 300MHz נוספים וגם ה-X6800 זכה בתוספת ברוכה באותו סדר גודל.
אך כרגיל מה שמפתיע אותנו יותר הם הביצועים של הלוח כאשר הלוח מצליח להעלות את רף ה-FSB המקסימאלי שלו בכ-40MHz נוספים בבדיקה ספציפית זו. עם זאת אנו חייבים לציין כי זו אינה התוצאה הגבוהה ביותר אליה הגיע הלוח, שכן תדר ה-FSB הגבוה ביותר אליו הגענו היה 564MHz (!) – אחת התוצאות הגבוהות בעולם.
לפרטים נוספים אודות הניסיון שהביא לשבירת השיא, לחצו על הקישורים הבאים:
