ראיון עם אלכס פלג
לאחר סיום ההרצאה, החלטנו לשאול את הדובר, אלכס פלג, מספר שאלות נוספות. הדבר הראשון שהוא בחר לשים עליו את הדגש, הוא העובדה שהמעבר ל-DualCore הוא רק ההתחלה, והכיוון העתידי הוא בברור כיוון ה-MultiCore.
דיברת בהרצאה על כך שמעבדי ה-Pentium M מבוססי היונה יזכו לקבל גם גרסא חד ליבתית. האם מדובר יהיה בשבבי יונה כפולי ליבה אשר תינעל בהן אחת הליבות, והאם לדעתך תהיה למשתמש הסופי יכולת לנסות לשחרר את הליבה הנעולה?
בהחלט ייתכן כי מעבדים אשר ייצאו מפס הייצור כאשר אחת הליבות שלהן פגומה או שאינה מסוגלת לעבוד בתדר גבוה מספיק, ינעלו כך שיתקבל מעבד יונה חד ליבתי. יחד עם זאת, אני לא מאמין שתהיה האפשרות לפתוח את הנעילה, כיוון שקרוב לוודאי שהיא תהיה פיזית (למשל חיתוך הליבה מהמוליכים) – אך אתם יותר ממוזמנים לנסות.
מעבדי ה-DC הנוכחיים של אינטל אינם כפולי ליבה אמיתיים (אינם מקיימים תקשורת מהירה בין הליבות השונות) והם למעשה חיבור של שני מעבדים נפרדים על אותו לוח סיליקון. מתי אתה מאמין שנזכה לראות בשוק מעבד כפול ליבה אמיתי מבית אינטל?
מעבדי ה-Pentium D הנוכחיים הם באמת שני ליבות נפרדות המשתפות באס אחד. ה-CPU הראשון אשר ישתף קצת יותר בין הליבות יהיה היונה שמיועד לתחילת 2006, והוא משלב זיכרון L2 אחד לשתי הליבות, אפשרות של העתקה מהירה מ-L1 של הליבה הראשונה ל-L1 של הליבה האחרת ואפשרות של חלוקת זיכרון המטמון בצורה לא סימטרית, כך שאם רוב עומס העיבוד ייפול על ליבה אחת, היא תוכל להנות מיותר זיכרון מטמון – בהתאם לצרכים שלה.
עם המעבר למשפחת המרום, בחצי השני של שנת 2006, הצרכן יקבל גם מגוון שיפורים ארכיטקטוריים לליבה ואת הדור השני של טכנולוגיית שיתוף זיכרון המטמון. בליבת השרתים טולסה (המיועדת לשרתים מרובי מעבדים – MP – מ.ש) נצרף גם זיכרון מטמון גדול מאוד של 16MB, מה שיוריד את כמות התעבורה של כל מעבד על הבאס המשותף.
יריבתכם, חברת AMD, השיקה כבר בהשקה הראשונה שלה מעבדים כפולי ליבה אמיתיים. מדוע אתם לא השקתם כבר מההתחלה כפולי ליבה אמיתיים?
אני לא בקי לחלוטין במימושים של חברת AMD ולא רוצה לדבר עליהם, אבל לגבינו מה שקרה היה שקיבלנו החלטה להעביר את כל פס המוצרים שלנו אל עבר ה-DualCore. חלק מהמוצרים שעבדנו עליהם עדיין היה אפשר לשנות, אולם חלק אחר כבר היה בשלב מתקדם למדי והפתרון של ליבת הפרסלר (Pentium D המיוצר ב-65nm וששיווקו אמור להתחיל בתחילת 2006) הוא פתרון ביניים, עד להשקת מעבדים כפולי ליבה קלאסיים.
מה קורה עם MultiCore? מתי נזכה לראות מעבד עם 4 ליבות ויותר? האם מתוכננים גם מעבדים עם ליבות לא זהות (ליבה אחת שאחראית על תקשורת, אחת לפעולות מתמטיות וכו\')?
MultiCore יהיה החל מאזור 2007 והלאה. אני מאמין שנתחיל לראות מעבדים עם ארבע ליבות ואפילו במקרים מסוימים שלוש ליבות. שוק השרתים, אשר הוא השוק הדורש ביותר לטכנולוגיית ריבוי הליבות, זקוק לזה יותר ולכן אנו מתמקדים קודם כל בו בנושא זה. בכל מקרה, ב-2008 כבר בטוח שבכלל השוק יהיו מוצרים שכאלו.
בקשר לשילוב של כמה ליבות שונות על אותו מעבד, כרגע המודל של טכנולוגיית ה-MultiCore שלנו הוא שילוב של כמה ליבות זהות ולא שונות. מערכת ההפעלה העיקרית בעולם כרגע אינה יודעת לטפל בליבות לא זהות (כולל ויסטה אשר לא תדע לעשות זאת), ולכן כרגע הדרך הנכונה היא ליבות זהות.
שילוב של ליבות עזר בתוך המעבד, כמו למשל ליבה גרפית או ליבה למולטימדיה, מצריך שימוש בדרייבר מיוחד ומערכת ההפעלה לבד אינה מסוגלת לזהות את סוג הליבה. לכן, כרגע שילוב שכזה אינו ייתן תוספת ביצועים לעומת פתרון הנפרד מהמעבד הראשי.
מעבדי ה-Itanium שלכם, מה קורה עם זה?
ה-Itanium מתחיל כבר עכשיו לצבור תאוצה. אנחנו מעלים את המעמד של פרויקט ה-Itanium באינטל כל הזמן – עד לפני זמן לא רב, קצב ההתפתחות והמעבר בין הדורות ב-Itanium לא היה גבוה, אבל אנחנו מוסיפים לשם כוח אדם ולכן קצב יציאת הדורות גדל.
ובכל זאת, כל הזמן אנחנו שומעים מאינטל שהנה, ה-Itanium מתחיל לצבור תאוצה.
נכון שקצב ההתפתחות של הפרויקט הזה הוא לא כפי שקיווינו לפני הרבה שנים, אבל זה הולך וגובר, ואנחנו מבחינים בשינוי.
האם עכשיו, לאחר שארכיטקטורת ה-Pentium M מתוכננת לעבור גם אל המעבדים השולחניים שלכם, נזכה לראות מעבר של טכנולוגיות נוספות מהשוק הנייד לשוק הביתי?
בין ערכות השבבים אנחנו משתפים טכנולוגיה כבר הרבה זמן. אולי תדר הבאס יותר נמוך בשוק הנייד וצריכת ההספק נמוכה יותר גם כן, אבל שיתוף טכנולוגיה קיים כל הזמן.
אולי המעבר החשוב ביותר מפלטפורמת הסנטרינו שלנו לשאר המוצרים, הוא אינו מעבר טכנולוגי אלא מעבר של קונספט שיווקי. בקרוב נשיק את פלטפורמת ה-ViiV לבית הדיגיטלי, שאמורה לעשות לשוק הזה מה שעשתה פלטפורמת הסנטרינו לשוק הנייד. ה-ViiV תכלול חבילה של רכיבי חומרה, תוכנה ודרייברים שעובדת טוב ביחד. תוכלו למשל להנות באמצעות ה-ViiV משרותי וידאו אלחוטיים וזה יהיה הקונספט של סנטרינו בשוק אחר.
האם המעבר של השוק הביתי לארכיטקטורת ה-Pentium M (שהיא למעשה חזרה לארכיטקטורת ה-Pentium 3) אומר שארכיטקטורת ה-Pentium 4 נכשלה?
האסטרטגיה העסקית במשפחת ה-Pentium 4 הייתה להרוויח ביצועים באמצעות עליה בתדר. זה נתן ביצועים, אך גם אכל אנרגיה בצורה לא נורמאלית. ולכן חזרנו לארכיטקטורה הכוללת צינורות עיבוד (Pipelines) קצרים, כמו שהיו ב-Pentium 3. אבל חשוב לזכור שלמרות הדמיון באורך צינורות העיבוד, יש הבדלים עצומים במימוש הפנימי של ארכיטקטורת ה-Pentium M לעומת ארכיטקטורת ה-Pentium 3. ב-Pentium M יש המון תחכום שלא היה קיים ב-Pentium 3.
אבל האם החזרה הזו אחורה, לא אומרת שארכיטקטורת ה-Pentium 4 נכשלה?
להגיד נכשלה זאת טעות, כיוון שבסופו של דבר, אם הולכים לחשבון הבנק של אינטל, מאוד קשה יהיה לספור את עשרות ומאות מיליארדי הדולרים שהארכיטקטורה הזו הכניסה לחברה. קשה להגדיר את המיליארדים על המיליארדים על המיליארדים האלו ככישלון.
כאשר התדר כבר לא נתן ללקוח ערך אמיתי, וצריכת האנרגיה כן (כמו למשל בשוק השרתים), ההחלטה הייתה להדגיש את נושא צריכת ההספק. ומאותו רגע, היה ברור שארכיטקטורת ה-Pentium M היא מה שצריך להעביר אל כל התחומים.
אז האם מעתה נזכה לראות מאינטל אסטרטגיה של פחות "שרירים" (MHz) ויותר "שכל" (ארכיטקטורה יעילה יותר), כמו ב-AMD?
זה דורש המון שכל להרים את תדר המעבדים – גם זה סוג של שכל.
ובכל זאת, נתח השוק שלהם גדל כל הזמן.
בעולם העסקי, השורה התחתונה היא הקובעת. הם מצליחים כיום בגלל שהטכנולוגיה שלהם, בעיקר בשוק השרתים, מוצלחת יותר משלנו – כרגע. בשוק הניידים, גם לאחר השקת ה-Turion 64 שלהם, הפתרון שלנו הרבה יותר טוב.
לסיכום, הצגת במצגת שלך מספר מבחני ביצועים. באופן אישי מעניין אותנו לדעת מדוע החלטתם להעמיד דווקא שני מעבדי Extreme Edition שעולים אלפי שקלים?
כולם מראים את הפנים היפות שלהם. הצגנו מעבד EE אל מול מעבד EE אחר, ולכן לא תוכל להגיד שהצבנו מתחרים מפלחי שוק שונים – כל עוד אתה משווה תפוחים עם תפוחים, זה בסדר.
בסופו של דבר, הקצה העליון מושך את שאר השוק. ה-Extreme Edition של היום, הוא ה-Main Stream של מחר. ובנוסף, דווקא פלח השוק המתעניין, כמו למשל הקוראים שלכם או שחקני המחשב, הוא קהל היעד של המעבדים הללו.