החזון של אינטל – המשך
אולי ההכרזה הגדולה ביותר של הכנס הייתה, כאשר פרלמוטר הציג את תצורת ה-UMPC (ר"ת Ultra Mobile Personal Computer) אותה מתכננת אינטל להשיק. ה-UMPC היא תצורה (Form Factor) אשר תמוקם מבחינה גודל ומשקל בתחום שבין מחשבי הכף יד (PDA) של היום לבין המחשבים הניידים הקלים והדקים. מכשירי ה-UMPC יהנו מזמן סוללה עצום (בהרצאה אמר פרלמוטר שהמכשירים יוכלו לעבוד גם יותר מיום ללא טעינה, ובמצב המתנה יוכלו המכשירים להישאר דלוקים גם מספר ימים) והם יאפשרו את כל השימושים להם אנו רגילים מהמחשב שלנו – גלישה באינטרנט, שליחת דוא"ל, תקשורת אלחוטית (בתחילה WiFi ודור שלישי ובעתיד גם WiMAX) ואפילו משחקים. אינטל הציגה סרט בן מספר דקות אשר הדגים מספר שימושים למוצר ומגוון תצורות מרעננות שלו.
מחשבי ה-UMPC יבוססו על מעבדים עם ארכיטקטורת ה-Pentium M של אינטל, אשר יקוצצו במספר פרמטרים על מנת לשמור על צריכת כוח ופליטת חום נמוכות. הדור הראשון של המכשירים, אשר יופיע כבר בחצי השני של 2006, לא יהיה מבוסס על ארכיטקטורת המרום, אלא על דור קודם יותר של ה-Pentium M.
מדבריו של פרלמוטר ניכר כי שוק הטלפונים הסלולריים החכמים מעניין את אינטל מאוד. אינטל מפתחת את משפחת מעבדי ה-X-Scale (בין השאר, במרכז הפיתוח של החברה בפתח תקווה) המיועדת לשוק הזה, ופרלמוטר ציין בדבריו כי קצב הגידול של שוק הסלולרי (קצב גבוה בפני עצמו) נמוך יותר מקצב הגידול של מעבדי אינטל – מה שמצביע על כך שנתח השוק של אינטל הולך וגדל.
פרלמוטר הזכיר כי חברת RIM, יצרנית מכשיר הבלקברי, בחרה לאחרונה בשבב החרמון (אשר פותח בארץ) לדגם הבא שלה, וכן כי עוד מגוון חברות כמו LG, פאלם, Samsung ומוטורלה בחרו במעבדי X-Scale.
במהלך ההרצאה, הזכיר פרלמוטר שבב חדש במשפחת ה-X-Scale, הידוע בינתיים בשם הקוד Monahaus, אשר ייוצר בטכנולוגיה של 90 ננומטר (לעומת 130 ננומטר ויותר בשבבי ה-X-Scale כיום) ויעבוד בתדר של 1.24GHz. השבב עדיין נמצא בפיתוח, אך בכנס הוצגו שתי עמדות פיתוח המופעלות על בסיס השבב החדש, וניתן היה להתרשם מהביצועים הגבוהים אותם הציג השבב ומיכולות המולטימדיה המרשימות שלו (בין השאר, הוא מסוגל להריץ וידאו בקצב של עד 200 פריימים לשניה).
חלק אחר בהרצאתו של פרלמוטר עסק בטכנולוגיית ה-WiMAX, ובין השאר בחרו באינטל להציג את פרויקט חיבור העיר רהט לאינטרנט רחב פס אלחוטי. ברחבי הנגב קשה ביותר לפרוש תשתית פיזית לחיבור אנשים לפס רחב, ובאמצעות מערכות המבוססות על שבבי ה-Rosedale של אינטל, חוברה העיר רהט וסביבתה לרשת WiMAX, על מנת לאפשר לכל מחשב בעיר להתחבר לרשת האינטרנט.
בנוגע לשוק המעבדים הביתיים, אמר פרלמוטר כי המעבר לארכיטקטורת ה-Pentium-M יגדיל את היחס בין הביצועים לצריכת ההספק פי 5 ממה שמקובל כיום במעבדי החברה. פרלמוטר הוסיף ואמר כי קיימת דרישה של השוק להוריד את פליטת החום של המעבדים, למשל מחברות כמו Google ו-Yahoo אשר מפעילות חוות שרתים ענקיות וצפופות.
אחרונה עלתה לדבר דיאן ברייאנט, מנכ"ל קו מוצרי שרתים כמותיים באינטל העולמית, אשר הסבירה כיצד אסטרטגיית הפלטפורמה של אינטל מספקת ערך גבוה לכל רמות הארגונים – מ-IT ברמה תאגידית ועד לקוחות SMB (ר"ת Small Medium Business).
ברייאנט הדגישה את העובדה שכ-89% מהקצאת המשאבים של הארגונים הולכים לתחזוקת מערך המחשבים ורק כ-11% משמשים לשיפור ושדרוג. הפתרון שהציגה ברייאנט היה מערכת גישה מרחוק למחשב, גם כאשר הוא כבוי לגמרי, בשם Active Management Technology. במהלך ההרצה, ניגשה ברייאנט למחשב כבוי באמצעות מחשב אחר, נכנסה אל תוך מסך הגדרות הביוס שלו, ערכה מספר שינויים והפעילה את המחשב.
בנוסף, הציגה ברייאנט את טכנולוגיית ה-VT (ר"ת Virtualization Technology) של אינטל, אשר אמורה להיות משולבת בכל מוצרי החברה בעתיד.